של פשתים בשל צמר מהו שיפטרו, פי' אותם שני חוטין של לבן אם של פשתן הם מהו שיפטרו בטלית לבנה דצמר עם התכלת. צמר בשל פשתים פוטר, אע"ג דליכא השתא מין כנף דהוי של צמר כיון דתכלת שני חוטין דתכלת דעמרא נינהו ופטרי בשל פשתן דהא תכלת בהדיא איכתוב ונתנו על ציצית הכנף ותכלת עמרא לבן דצמר נמי פטר בשל פשתן משום לבן, ל"ה: ועל מה שפירש"י בלשונו אותם שני חוטין אם של פשתן הם מהו שיפטרו בטלית לבנה של צמר, משמע מלשונו דוקא טלית לבנה דדוקא בטלית לבנה דצמר בעי' לבן משום דמין כנף הוי לבן אבל אם הטלית של תכלת דמין כנף הוי תכלת לא יתנו בו לבן כ"א תכלת לבד דהוי מין כנף דידה, והרי קשיא דלעיל אמרי' מדי צבעא גרים ודאפי' בטלית תכלת צריך שיתן בו מין דלבן דאיירי ביה קרא: ונ"ל דאדרבה לכך נקט רש"י טלית לבנה משום דאם היתה של תכלת פשיטא דלבן דפשתים פטר בה דכיון דמין כנף תכלת הוי סגי בה תכלת ולא היה צריך ליתן בה לבן כדי לקיים מין כנף אלא שאנו אומרים דצריך ליתן בה לבן משום דכי היכי דבעינן לבן ותכלת בטלית לבן כמו כן בטלית תכלת בעינן מין כנף דלבן ותכלת משום דמין כנף דהוי לבן דהוי דפשתן עם פתיל תכלת כדפירש"י עלה דמידי צבעא גרים דרוב טליתות של פשתן הם די"ל דמין כנף דרוב טליתות דהיינו לבן דפשתן ינתנו גם בטלית של תכלת משום דמין כנף דר"ל לבן דפשתים ופתיל דתכלת דהוי צמר משמע דקאמר קרא דינתנו בין בטלית לבן דפשתן בין בטלית דתכלת דצמר דבתרווייהו מיירי קרא דמין כנף ופתיל תכלת משמע דמצריך לתת בטלית תכלת ב' מינים דהיינו דיתן לבן דפשתן עם תכלת של מין כנף שלה כמו דמצרי' לתת תכלת בטלית לבן דמין כנף שלו הוי לבן הילכך בטלית של תכלת פשיטא ליה דמין כנף דכתי' בקרא דר"ל לבן דפשתים דיתנו בטלית תכלת שבמין כנף שלו מתקיים פתיל תכלת הילכך לא בעי מיניה כ"א מטלית דצמר דכיון דמין כנף שלה הוי לבן ויוכל להתקיים בה מין כנף דלבן דעבד ממין שלה דהיינו צמר עם פתיל תכלת נימא דדוקא מין כנף לבן דצמר פטר בה ולא לבן דפשתים דאין מין כנף דידה, או דכיון דבטלית דצמר דתכלת מצי לתת בו לבן דפשתים דהיינו מין כנף דקרא דרוב טליתות דאמר דיתנו גם בטלית תכלת כדפרישי' ודלבן דפשתים פטר, כמו כן בטלית דצמר לבן (לבן דפשתן נמי פטר בה): וא"ת א"כ אמאי צריך לטעם לא תלבש וגדילים לומר לא שנא צמר בפשתים ופשתים בצמר אלא לומר הטעם כדפי' משום דכיון דטלית תכלת לבן דפשתן כמו כן בטלית לבנה נמי: וי"ל דמאי דקאמר ולא שנא פשתים בצמר מהאי טעמא דפרישית קאמר, רצ"ל משום דיש להקשות איזה טעם הואלומר לא שנא צמר בפשתים ולא שנא פשתים בצמר הא תינח צמר בפשתים אית לן למימר דשרייה קרא כדכתי' ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת דהיינו צמר בפשתים הם וטלית פשתן איירי קרא אבל פשתים בצמר מנא ליה, אימא דלא אתא קרא דגדילים דצמר ופשתן אלא צמר לפשתים ולא פשתים בצמר, אלא להכי קאמר ופשתים בצמר משום דגם מקרא דמין כנף ופתיל תכלת אמרי' דמין כנף דהיינו פשתן ינתן גם בטלית תכלת כדפרישי', הילכך דאשכחן דשרי קרא פשתן בטלית דצמר שהוא של תכלת קאמר דכי היכי דשרי קרא בטלית תכלת לשרייה גם בטלית לבן דמין כנף דידיה הוי צמר לבן, ומאי דקאמר לא שנא פשתים בצמר אהאי טעמא דיש לנו להשוות טלית צמר לבן לטלית צמר של תכלת סמיך: עוד יש להקשות מאי קאמר כיון דתכלת עמרא לבן נמי פטר, אמאי יש לנו לדמותם הרי יש לנו לומר דדוקא תכלת פטר מפני שהוא צווי הכתוב שצוה ונתנו על ציצית הכנף שהוא של פשתן פתיל תכלת אבל בלבן דצמר לא צוה שיתנו בשל פשתן כי אם מין כנף דידה דהיינו לבן דידיה, וא"כ דדוקא לבן דמין כנף דידה דהוא פשתן פטר ביה ולא לבן דצמר: וי"ל דלישנא דפטר דנקט לאו דוקא פטר דאין אנן בעי' למבעי אם יכול לפטור בה אלא ר"ל אם מותר ליתנו בה לדחות כלאים וזהו לשון פטר שיהא מותר ליתנו בה כדי לפטרה הילכך קאמר דבטלית של פשתן מין לבן דצמר פטר בה דמותר ליתנם דלא שייך לומר דמאחר דיוכל ליתן לבן דפשתן דלא תדחי כלאים לתת בו לבן דצמר. הואיל דתכלת פטרה ביה ר"ל דצוה הכתו' ליתנו בה כדי לפוטרה וכדי לפוטרה התיר כלאים א"כ מאחר שצוה לתת בה צמר של תכלת והתיר כלאים כמו כן יוכל לתת בה נמי לבן דצמר דמה לי לתת בו קצת מצמר או הכל צמר הרי מתיר שאר כלאים בקצתו כמו כן בכלו, ואין לומר דאע"ג דהותר לתתו בה ואין בו משום כלאים כדפרישי' דע"כ אין לפטור בה לבן דצמר דלא הוי מין כנף דידה אלא דנבעי מין כנף דידה דפשתים משום דמין כנף דידה ר"ל לבן ואין לחלק לגבי לפטור משום מין כנף בין לבן של צמר ללבן של פשתים הילכך קאמר דפטר בה דר"ל דמותר לתתו בה ואין בו משום תוספת כלאים וג"כ פוטר בה לפי שהוא מין כנף דבעי קרא כיון דלבן הוא כדפי' אבל פשתים בצמר בטלית לבנה דהוי ג"כ מין כנף דידה לבן ומשום מין כנף ראוי לפטור בה לבן דצמר כמו דפשתים כיון דהוה לבן מ"מ מבעיא ליה אי מותר לתת בה לבן דפשתים ולדחות כלאים כיון דיכול לקיים לבן דידה כמותה דהיינו בלבן דצמר דלית לן למשרי כלאים כמה שאינו חובה ושיוכל לקיים המצוה בלא דחיית כלאים או דילמא כיון דכתי' לא תלבש שרי נמי לבן דפשתן ולמשרי כלאים משום דכתי' גדילים ולא שנא צמר לפשתים ולא שנא פשתים לצמר מטעמא דפרישי':
חוטי צמר, פי' דלבן פוטרין בשל פשתן בחוטי צמר ופשתים, נ"ל לפרש דר"ל דלבן. פוטרין בכל מקום, פי' בכל מיני בגד ואפי' בשיראים, ופירש"י דאשמועי' דפוטרין משום דמהו דתימא שיראים פטורין והוו כלאים שלא במקום מצוה קמ"ל דחייבין, ל"ה. וקשיא דאיך הוו כלאים והלא חוטי צמר ופשתים לפי מה שפירשתי דקאמר ר"ל דלבן כדפרש"י ור"ל חוטין דצמר או דפשתים דלבן והרי צמר או פשתים לא הוו כלאים בשאר מינים, ונ"ל דכלאים דקאמר לפי שעם החוטין של הצמר או הפשתים דלבן צריך שיתן תכלת עמהם שהרי בשאר מינים נמי בעי תכלת וקסבר דקרא דקאמר ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת גם בכנף מין כנף ר"ל אם הטלית פשתים יתן מין כנף דפשתים דהיינו הלבן ובשאר מינים נמי יתן עם מין כנף פתיל תכלת דר"ל לכל מין כנף עם המין כנף יתן פתיל תכלת הילכך כי יהיב בשאר מינים מין כנף שלהם ופתיל תכלת אין שם כלאים אבל אי נימא דצמר או פשתים יפטרו בהם משום מין כנף כמו מין כנף שלהם כשיתנו עמהם פתיל תכלת הרי יש כאן כלאים שהרי אע"פי כשיתן בהם חוטי צמר דלבן לפטור מין כנף שלהם ליכא כלאים אם יתן עמהם תכלת משום דתכלת עמרא הוא והכל צמר מ"מ כשיתנו בהם חוטי פשתן לבן לפטור להיות במקום מין כנף שלהם ואחר כן יתנו עמהם תכלת הרי יש כלאים דהיינו חוטי פשתן וחוטי תכלת דצמר דמהדקי בהדי הדדי דהוו כלאים, ובכך בעי להוכיח דחייבין שאר מינין מדאוריית' דאי מדרבנן לא הוה שרינן כלאים: וא"ת אפי' אי הוו חייבין מדאורייתא מ"מ היכי שרינן כלאים לתת בהם פשתן והלא יכול להתקיים מין כנף במינם, וי"ל דהיינו טעמא משום דמין כנף דקרא ר"ל בין לבן דצמר בין דפשתים דרוב טליתות בין מין כנף שלהם אע"ג דנימא דמין כנף מין כנף שלהם אפ"ה פטר בהו צמר דלבן כמו מין כנף שלהם משום דמדאצטרי' קרא דצמר ופשתים משום שאר בגדים אתי לומר דצמר ופשתים פטרי בהו כדפי' בריש פרקין על מידי צבעא גרים: ובקונ' פי' חוטי צמר ופשתים של לבן פשתים, של צמר תכלת, ור"ל דפוטרין בהם לבן דפשתים ותכלת כמו בטלית דפשתים דעיקרא לבן דפשתים ותכלת כמו כן באלו שאר מינים פוטרין בהם לבן דפשתים ותכלת והוו כלאים, ואעפ"י שפי' זה ומה שפירשתי הכל עולה לטעם אחד להתיר בהם ציצית העשוי מלבן דפשתים ותכלת דצמר מ"מ נ"ל יותר לפרשו דחוטי צמר ופשתים דקאמר ר"ל חוטי צמר או פשתים דלבן ועם תכלת כפירושי מלפרש חוטי צמר ופשתים דר"ל עמר תכלת ופשתים לבן ביחד משום דא"כ לא הי"ל לומר חוטי צמר ופשתים אלא הי"ל לומר צמר ופשתים כדקאמר בתר הכי צמר ופשתים פוטרין בין במינם בין שלא במינם דר"ל לבן דפשתים ותכלת דצמר אבל חוטי צמר ופשתים משמע דהוי תרווייהו דלבן דשם חוטין על לבן נאמר, ועוד דחוטי צמר ופשתים משמע דלבן דומיא דריש' דהך מילתא דהיינו צמר פוטרין של פשתן ושל פשתן פוטרין בשל צמר דתרווייהו חוטין ר"ל בלבן:
השיראי' והכלך — פי' מעילים של משי פטורין מן הציצית וא"כ דפטורין אין לנו לחייבם בציצית ומדקאמר דחוטי צמר ופשתים פוטרים בה משמע דהם חייבים בציצית ועוד אי הוו פטורין איך כשרי בהו ציצית דצמר ופשתים ולהתיר כלאים דאורייתא שלא במקום מצוה:
צמר ופשתים פוטרין בהם, קס"ד דר"ל שני חוטין דתכלת דהוי צמר ושני חיטין דלבן של פשתים, ל"ה. (תפ"ך) אי אמרת בשלמא דאורייתא היינו דמשתרו בהו כלאים, וקשיא אמאי שריא בהו כלאים והלא מצי לקיומי בהו מן כנף כמותם עם תכלת דלא הוו כלאים, וי"ל כדפי' טעמא לעיל אי משום דמין כנף דרוב טליתות שהוא פשתן קאי נמי להו. או משום דקרא דצמר ופשתים אצטריך לשאר בגדים לומר דיעשה בהם ציצית מצמר ופשתים: וא"ת והלא כיון דתנא דחייבין בציצית אמאי אצטריך למתני צמר ופשתים פוטרים פשיטא דכיון דהם חייבין בציצית דצמר ופשתים שהם לבן דפשתים ותכלת פוטרין בהם כדקאמר קרא ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת דיעשו טלית מלבן דפשתים ותכלת: וי"ל דאצטריך לאשמועינן דלא נימא דנבעי מין כנף דידהו דוקא עם תכלת משום דקאמר דעל ציצית הכנף מין כנף קאי לכולהו מיני בגדים דבעי דליתיב בהו מין כנף דידהו עם פתיל תכלת וא"כ בשאר מינים אין לתת בהם כי אם מין כנף דידהו אבל מין כנף דפשתים לא לפטור בהו ולכך אצטריך לאשמועינן דפטר בהו, וטעמא או משום דמין כנף דרוב טליתות דהיינו לבן דפשתן קאמר קרא דיתן בכל מיני בגדים. או משום דקרא דצמר ופשתים אתי לשאר מינין לומר שיעשה בהם ציצית שנעשה מצמר ופשתים:
אימא או צמר או פשתים, פי' לעולם חייבין דקאמר דרבנן היא ומאי דקשיא היכי משתרי בהו כלאים דהיינו צמר ופשתים דקתני דפוטרין בהם. הא לא קשיא משום דשניהם דקתני אינו ר"ל צמר ופשתים יחדיו שיעשה הציצית מצמר ופשתים דהוי כלאים אלא שיעשה מצמר או דפשתים ואשמועי' דצמר ופשתים פוטרין בה: וא"ת הא תינח אי נימא צמר ופשתים יחדיו ודחייבין מדאורייתא דניחא במאי דנימא דפטרי בהו משום דנימא דקרא דצמר ופשתים לשאר בגדים כדפרישי' לעיל אלא אי חייבין מדרבנן קאמר אמאי אמרו חכמים שיהא צמר או פשתים בהם היה להם לתקן שיעשה ציצית שלהם ממין שלהן ולא מצמר ופשתים: וי"ל דמשום דכל מאי דאתקון דרבנן כעין דאוריית' תקון וכיון דציצית המחוייב מן התורה הוי מצמר ופשתים כמו כן בשאר בגדים דפטירי מן התורה ותקון שיהו ציציות אמרו חכמים שיעשה כעין ציציות דאוריית' שהוא מצמר ופשתים: וא"ת ומנ"ל דציצית המחוייב מדאורייתא הוי דוקא מצמר ופשתים, וי"ל דכיון דאמרי' בשאר בגדים פוטרין מדאורייתא א"כ לא חייבה בציצית אלא צמר ופשתים. וטעמא הוי או משום דאמר דבגדים האמורים בתורה סתם הוי צמר ופשתים לבד ועל כנפי בגדיהם מצמר ופשתים לבד קאמר. או משום דאית ליה צמר ופשתים גדילים תעשה לך דר"ל דאינו חייב בגד כי אם בגד דצמר ופשתים לבד והכנף לית ליה לחיובי שאר בגדים דאורחא דקרא היא כדפי' בפ' במה מדליקין:
אי אמרת דרבנן מש"ה במינם פוטרין, ויש להקשות דכיון דאמרינן דהוי דרבנן ואמרי' דרבנן תקון שיהא צמר ופשתים פוטרין מן הטלית של משי כמו בבגדים שכמו דבבגדים שמחוייבין מן התורה דהם של צמר ופשתים דציצית שלהם צמר ופשתים כך בשל משי מטעמא דפירשנו משום דכעין דאורייתא תקון אמאי תקון נמי שיפטור בהם מינן לא היה להם לתקן כי אם צמר ופשתים דהוו ציציות דעלמא דמן התורה ותו לא דכעין דאורייתא תקון: וי"ל דגם יש להם לתקן שמינם יפטור בהם משום דבהכי נמי הוי כעין דאורייתא דכי היכי דבבגדים המחוייבים בציצית מן התורה מינם פוטר בהם שהרי אין לחייב מן התורה כי אם בגדים דצמר ופשתים ואמרה תורה דיעשו ציצית דצמר ופשתים א"כ מינם פוטר בהם כמו כן בהנך שאר בגדים דפטירי מדאוריית' ורבנן תקון להם ציצית רצו ג"כ לתקן שיהא מינם פוטר בהם כעין הנך דחייבין מדאורייתא דמינם פוטר בהם וכעין דאורייתא תקון בהו בהני גווני:
אלא אי אמרת מדאורייתא צמר ופשתים הוא דפטר בהו מידי אחרינא לא, פי' אי אמרת דמדאורייתא מחייבי שיראים בציציות היכי פטרא בהו ציצית דמינם הא מדאורייתא ציצית דצמר הוא דפטרא כדאמרן לעיל צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך, ל"ה: וקשיא דהא כיון דאתינון למימר דחייבין מן התורה א"כ צ"ל דמהכנף מרבינן להו אי לאו הכי דלא נדרוש הכנף דקאי לכל בגדים מנא לן לחיובי להו הא לא מחייב קרא בציצית כי אם בגדים דצמר ופשתים כדכתיב צמר ופשתים גדילים תעשה לך וגם הכנף לא ליקו אלא לחייב כנף דצמר ופשתים וא"כ מנ"ל לחיובי שאר בגדים, וכיון דמהכנף מרבינן להו א"כ צ"ל דיוקא דרבא דכתיב הכנף מין כנף דמינם פוטר בהם וא"כ מאי צמר ופשתים הוא דפטר בהו מידי אחרינא לא הא כיון דדרשינן הכנף אם כן מין כנף פטר בהו: י"ל דלעולם מהכנף מרבהו דמשמע כל כנף של בגד איזה שיהיה ואפ"ה אין הכרח שנדרוש הכנף מין כנף במינם ושיהא מין כנף פוטר אלא דר"ל לכל כנף יעשו ציצית הנזכר במקום אחר דהיינו צמר ופשתים דגדילים. להכי הוה מקשה דדוקא צמר ופשתים פטר בהו דכיון דאשכחן דמפורש בתורה דהגדילים צריכים להעשות מצמר ופשתים אין לנו לומר שדבר אחר יפטור בהם והכנף לא אתא לרבויי להו אלא לצמר ופשתים, אי נמי אע"ג דלא דריש להו הכנף מין כנף מחייב שאר בגדים מקרא דכנפי בגדיהם דמשמע כל בגד ולא סבר כר' ישמעאל דאמ' דכל מקום שנאמרו בתור' בגדי' סתם וכו', ואפ"ה משני דרבא דריש מין כנף ומתרץ מאי דאמר קרא מין כנף דמשמע דמינם פוטר בהם למאי דקאמר גדילים תעשה לך צמר ופשתי' ומשמע דצריך שיעשו מצמר ומפשתים. ומתרץ להו דקרא ה"ק או דיעשו בהם ציציות ממין כנף או דצמר ופשתים ולכך צמר ופשתים פוטרין בין במינם דאיכא תרתי מין כנף וצמר ופשתים בין שלא במינם ובשאר מינים אמר קרא מין כנף או צמר ופשתים הילכך אע"ג דמחייבי מדאוריית' פטרי בהו בין מינם בין צמר ופשתים:
