בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף מ״ח עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    והשאר נאכלות בפדיוןכדמפרש ואזיל:

    הא דלא כרביאלא כרבי אלעזר בר' שמעון דאמר שחיטה לא מקדשא לפיכך אפשר להו בתקנה זו קודם זריקה שעדיין אין להם שום קדושת הגוף והרי הן כתחלתן ומושך איזה שתים שירצה וזורק הדם עליהן ומקדשן ומתירן ואלו שנשארו בקדושת דמים שלהן אסורות עד שיפדו ופודן ככל קדושת דמים ואוכל כל מה שירצה:

    דאי רבי כיון דאמר שחיטה מקדשאנהי דשתים מהן אין להן אלא קדושת דמים וישנן בפדיה דכבשים מידי דחזו להו קמקדשי ואינך קדושת דמים בעלמא עלייהו ונפקי לחולין ומביא מעות ואומר בכל מקום שהן השתים שאינן מקודשות יתחללו על מעות הללו ובלא פדיה לא מתאכלי דלא שריא להו זריקת הכבשים מיהו היכא פריק להו והיכי משתרו והרי אינו מכיר אלו הן שאינן מקודשות:

    ואי מפיק להו לכולהו אבראיופריק להו לתרתי מינייהו:

    כיון דכתיבבשתי הלחם:

    לפני ה'והניף הכהן אותם על לחם הבכורים וגו' (ויקרא כ״ג:כ׳) שמע מינה פנים נינהו:

    איפסלו להוהמקודשות ביוצא ומתוך שאין אתה מכירן הרי כולם פסולות:

    ואי דפריק להו גואיואוכלן כהן בפנים לארבעתן השתים חולין והשתים קודש קמעייל חולין לעזרה:

    ממילא הוייןדתוך העזרה הן נעשין חולין והוא לא הכניסן משנעשו חולין:

    והתניא אין פודן אלא בחוץמשום חולין לעזרה:

    הא ודאידקתני פודן בחוץ דלא כרבי ועושה תקנה זו קודם זריקה ומושך איזו שתים שירצה והוא הדין דהוה מצי למיפרך ברישא דאי רבי ארבעתן בעי לאונופי בהדייהו דהא לא ידע מי הן דקדושות ומיהו דאלימא מיניה אקשי ליה עד דאפקיה מטעמיה:

    לא קדשו לה כללוהכא נמי אמאי קדשו שתי חלות מתוך ארבע:

    הכל מודים כו'ואע"ג דלא פריש הי מינייהו:

    טוראתאשם מקום:

    ד' כבשיםואין הדין אלא שנים:

    שאם אי אתה אומר כןלזרוק את שלא לשמה תחילה אלא את לשמו תחילה:

    הפסדת את האחרוניםכדאמר לעיל (מנחות דף מז:) אין לך דבר שנראה לשמן ונדחה מלשמן כגון הני דמשזרק ראשונים לשמן תו לא חזו הנך לשמן וכיון דנדחה מלשמן אין כשרין שלא לשמן כשאר כל הזבחים. ל"א שאם אי אתה אומר כן אלא ארבעתן לשמן הפסדת את הנזרקים באחרונה דהא לא צריכי ופסולין:

    עמוד חטאושלא לשמן חוטא הוא דאסור לשנות בזבחים:

    בשביל שתזכהלאכול את השנים:

    אברי חטאתהנאכלין לכהנים:

    שנתערבו באברי עולההעולים למזבח ינתנו למעלה כולם על המערכה:

    ואמאייצאו לבית השריפה:

    לימא עמוד חטאוהעלה למזבח חטאת שאינה ראויה לו בשביל שתזכה שלא להפסיד עולה:

    חטא בחטאת לזכות בחטאתכגון לעיל בכבשים שחוטא בעצמו וזוכה בעצמו אמר:

    לפני זמנןקודם עצרת:

    לאחר זמנןלאחר עצרת:

    הדם יזרקשלא לשמן:

    ואם היתה שבתאשלא לשמן קאי ועצרת ושבת היא לא יזרוק דכיון דאידחי מקרבן ציבור תו לא דחי שבת:

    ואם זרק הורצה ע"מ להקטיר אימורין לערבאבל היום לא יקטירם:

    לימא עמוד וחטאיזרוק בשבת לכתחילה:

    בשביל שתזכהלהקטיר אימורין לערב ותאכל בשר ואמאי אמר לא יזרוק ונפסל הדם בשקיעת החמה:

    עמוד חטא בשבת בשביל שתזכה בשבת אמרינןכגון כבשים דזוכה בהן בו ביום:

    חבית של תרומה [שנשברה בגת] העליונההיינו עדשים שקורין מי"ץ:

    תחתונהבור שלפני הגת:

    התחתונה טמאהשיש שם חולין טמאין:

    מודה רבי אליעזר ורבי יהושע כו'אע"ג דחייש רבי יהושע לקמן בהפסד חולין מודה הוא שאם יכול לחזור אחר כלי טהור לקבל או אפי' רביעית יציל ואע"פ שבין כך ובין כך תפול התרומה לתוך החולין וילך הכל לאיבוד לפי שתרומה טמאה אין לה תקנה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 48 עמוד א

    1והשאר נאכלות בפדיון. אמרוה רבנן קמיה דרב חסדא: הא דלא כרבי.

    2דאי רבי, כיון דאמר שחיטה מקדשא, דפריק להו היכא?

    3אי דפריק להו מאבראי, כיון דכתיב ״לפני ה'״, איפסיל להו ביוצא. אי גוואי, הא מעייל חולין לעזרה.

    4אמר להו רב חסדא: לעולם כרבי, ופריק להו גוואי, וחולין ממילא קא הוויין.

    5אמר ליה רבינא לרב אשי: והתניא, כשהוא פודן אין פודן אלא בחוץ.

    6הא ודאי רבי אלעזר בר' שמעון היא, דאי רבי הא איפסלו להו ביוצא!

    7אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי: לימא תיהוי תיובתיה דר' יוחנן, מיהא דאיתמר: תודה ששחטה על שמונים חלות חזקיה אמר: קדשו ארבעים מתוך שמונים, ור' יוחנן אמר: לא קדשו ארבעים מתוך שמונים.

    8ולאו מי איתמר עלה, אמר רבי זירא: הכל מודים היכא דאמר ״ליקדשו ארבעים מתוך שמונים״ דקדשה, הכא נמי דאמר ״ליקדשו תרתי מתוך ארבע״.

    9תני ר' חנינא טירתא קמיה דר' יוחנן: שחט ארבעה כבשים על ב' חלות מושך שנים מהן, וזורק דמן שלא לשמן.

    10שאם אי אתה אומר כך, הפסדת את האחרונים.

    11אמר לו ר' יוחנן: וכי אומר לו לאדם ״עמוד וחטא בשביל שתזכה״?!

    12והתנן: אברי חטאת שנתערבו באברי עולה, ר' אליעזר אומר: יתנו למעלה, ורואה אני את בשר חטאת למעלה כאילו היא עצים, וחכמים אומרים: תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה.

    13אמאי? לימא: ״עמוד וחטא בשביל שתזכה״!

    14עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרינן, עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה לא אמרינן.

    15ובחדא מילתא מי אמר? והא תניא: כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן, או ששחטן בין לפני זמנן בין לאחר זמנן הדם יזרק והבשר יאכל.

    16ואם היתה שבת, לא יזרוק. ואם זרק הורצה להקטיר אימורין לערב.

    17ואמאי? לימא: ״עמוד חטא בשביל שתזכה״!

    18עמוד חטא בשבת כדי שתזכה בשבת אמרינן, עמוד חטא בשבת כדי שתזכה בחול לא אמרינן.

    19ובתרתי מילי לא אמר? והתנן: חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה, ובתחתונה חולין טמאין מודה רבי אליעזר ור' יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל.

    20ואם לאו, ר' אליעזר אומר:

    תוספות

    הא דלא כרבימשמע דלרבי אלעזר ברבי שמעון לא מקדשא שחיטה כלל אלא זריקה דאי מקדשא היאך מושך אחר שחיטה דילמא הני לא קידשה השחיטה ונראה שמקדשת הכל [ולא] כמו גמר קדושה אבל לרבי שהוא גמר קדושה אי אפשר לקדש זה בלא זה:

    כיון דכתיב לפני ה' אפסיל ליה ביוצאאע"ג דגבי לחמי תודה נמי כתיב לפני ה' (ויקרא ז) ונאכלין בכל העיר הכי קאמר כיון דכתיב לפני ה' אלמא בעינן פנים ומיפסיל ביוצא מדאיתקש לחטאת כדאמר באיזהו מקומן (זבחים דף נה.) ופרק התערובות (שם עז.) מייתי כה"ג וגרסינן אי אבראי איפסילו ביוצא:

    לעולם כרביואין התנור מקדש כיון דלא קדשי כולהו כדפרישית אי נמי כמאן דאמר (לעיל מנחות דף ז.) אין כלי שרת מקדשין אלא מדעת:

    מושך שנים מהן וזורק דמן שלא לשמהתימה הא כיון דהוזקקו בשחיטה אבד הלחם אבדו הכבשים אבדו הכבשים אבד הלחם וי"ל דשחיטה דהני כבשים לא קבעה כיון דלא נתברר מי הם המוקדשין וכולהו לא חזו:

    חטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרינןואפילו היה עובר דומיא דעולה דעובר בלאו דכל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו ופ' כיצד צולין (פסחים ד' פה.) אין עשה דואכלו את הבשר דוחה לאו דועצם לא תשברו בו ולא אמרינן עמוד וחטא בשביל שיזכה באכילה לא דומה אכילה להקטרה דאיכא תקנת קרבן ועדיפא ואפילו היכא דאיכא תקנת קרבן לא אמרינן אלא היכא דנשחט כדאמרינן לעיל (מנחות דף מז.) אבד הלחם אבדו הכבשים ולא שרינן לשוחטן שלא לשמן וגבי תודה שנתערבה בתמורה דחבירתה אין לה תקנה אע"ג דליכא אלא איסורא דחולין בעזרה פ' התודה (לקמן מנחות פ:) וטובא איכא מיהו קצת קשה דבפרק התערובות (זבחים עח.) אמרינן נתערב בדם התמצית ישפך לאמה ולא אמרי' חטא בדם התמצית בשביל שתזכה בדם הנפש וי"ל דמשום גזירה הוי כדמסיק התם והא דתנן בהקומץ (לעיל מנחות כג.) נתערב קומצה בשיריה לא יקטיר דאע"ג דגופה דמנחה היא לא אמרינן חטא בשירים בשביל שתזכה בקומץ כיון שיש להן שני שמות:

    או ששחטן בין לפני זמנן בין לאחר זמנןונ"ל דאפי' לשמן כשרין דהא אין לך דבר שכשר שלא לשמן ופסול לשמן ונראה לי דאתיא כתנא דבי לוי דסמוך דלמאן דפסל בהו שלא לשמן אם כן מאי שנא מחטאת יולדת דהויא מחוסר זמן קודם זמנה:

    חטא בשבת בשביל שתזכה בשבתתימה יזרוק כדי לאוכלן חי דכי האי גוונא תנן פרק שתי הלחם (לקמן מנחות דף צט:) וי"ל דאין זה זכות ואין לחטא בכך ואין לדמות למה שהתירו לרדותה קודם שיבא לידי חיוב שבת (שבת ד' ד.):

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף מ״ח עמוד א׳

    מסכת מנחות דף מ״ח עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־306 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    והשאר נאכלות בפדיון כדמפרש ואזיל:

    הא דלא כרבי אלא כרבי אלעזר בר' שמעון דאמר שחיטה לא מקדשא לפיכך אפשר להו בתקנה זו קודם זריקה שעדיין אין להם שום קדושת הגוף והרי הן כתחלתן ומושך איזה שתים שירצה וזורק הדם עליהן ומקדשן ומתירן ואלו שנשארו בקדושת דמים שלהן אסורות עד שיפדו ופודן ככל קדושת דמים ואוכל כל מה שירצה:

    דאי רבי כיון דאמר שחיטה מקדשא נהי דשתים מהן אין להן אלא קדושת דמים וישנן בפדיה דכבשים מידי דחזו להו קמקדשי ואינך קדושת דמים בעלמא עלייהו ונפקי לחולין ומביא מעות ואומר בכל מקום שהן השתים שאינן מקודשות יתחללו על מעות הללו ובלא פדיה לא מתאכלי דלא שריא להו זריקת הכבשים מיהו היכא פריק להו והיכי משתרו והרי אינו מכיר אלו הן שאינן מקודשות:

    ואי מפיק להו לכולהו אבראי ופריק להו לתרתי מינייהו:

    כיון דכתיב בשתי הלחם:

    לפני ה' והניף הכהן אותם על לחם הבכורים וגו' (ויקרא כ״ג:כ׳) שמע מינה פנים נינהו:

    איפסלו להו המקודשות ביוצא ומתוך שאין אתה מכירן הרי כולם פסולות:

    ואי דפריק להו גואי ואוכלן כהן בפנים לארבעתן השתים חולין והשתים קודש קמעייל חולין לעזרה:

    ועוד 28 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 48a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    הא דלא כרבי משמע דלרבי אלעזר ברבי שמעון לא מקדשא שחיטה כלל אלא זריקה דאי מקדשא היאך מושך אחר שחיטה דילמא הני לא קידשה השחיטה ונראה שמקדשת הכל [ולא] כמו גמר קדושה אבל לרבי שהוא גמר קדושה אי אפשר לקדש זה בלא זה:

    כיון דכתיב לפני ה' אפסיל ליה ביוצא אע"ג דגבי לחמי תודה נמי כתיב לפני ה' (ויקרא ז) ונאכלין בכל העיר הכי קאמר כיון דכתיב לפני ה' אלמא בעינן פנים ומיפסיל ביוצא מדאיתקש לחטאת כדאמר באיזהו מקומן (זבחים דף נה.) ופרק התערובות (שם עז.) מייתי כה"ג וגרסינן אי אבראי איפסילו ביוצא:

    לעולם כרבי ואין התנור מקדש כיון דלא קדשי כולהו כדפרישית אי נמי כמאן דאמר (לעיל מנחות דף ז.) אין כלי שרת מקדשין אלא מדעת:

    מושך שנים מהן וזורק דמן שלא לשמה תימה הא כיון דהוזקקו בשחיטה אבד הלחם אבדו הכבשים אבדו הכבשים אבד הלחם וי"ל דשחיטה דהני כבשים לא קבעה כיון דלא נתברר מי הם המוקדשין וכולהו לא חזו:

    חטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרינן ואפילו היה עובר דומיא דעולה דעובר בלאו דכל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו ופ' כיצד צולין (פסחים ד' פה.) אין עשה דואכלו את הבשר דוחה לאו דועצם לא תשברו בו ולא אמרינן עמוד וחטא בשביל שיזכה באכילה לא דומה אכילה להקטרה דאיכא תקנת קרבן ועדיפא ואפילו היכא דאיכא תקנת קרבן לא אמרינן אלא היכא דנשחט כדאמרינן לעיל (מנחות דף מז.) אבד הלחם אבדו הכבשים ולא שרינן לשוחטן שלא לשמן וגבי תודה שנתערבה בתמורה דחבירתה אין לה תקנה אע"ג דליכא אלא איסורא דחולין בעזרה פ' התודה (לקמן מנחות פ:) וטובא איכא מיהו קצת קשה דבפרק התערובות (זבחים עח.) אמרינן נתערב בדם התמצית ישפך לאמה ולא אמרי' חטא בדם התמצית בשביל שתזכה בדם הנפש וי"ל דמשום גזירה הוי כדמסיק התם והא דתנן בהקומץ (לעיל מנחות כג.) נתערב קומצה בשיריה לא יקטיר דאע"ג דגופה דמנחה היא לא אמרינן חטא בשירים בשביל שתזכה בקומץ כיון שיש להן שני שמות:

    או ששחטן בין לפני זמנן בין לאחר זמנן ונ"ל דאפי' לשמן כשרין דהא אין לך דבר שכשר שלא לשמן ופסול לשמן ונראה לי דאתיא כתנא דבי לוי דסמוך דלמאן דפסל בהו שלא לשמן אם כן מאי שנא מחטאת יולדת דהויא מחוסר זמן קודם זמנה:

    חטא בשבת בשביל שתזכה בשבת תימה יזרוק כדי לאוכלן חי דכי האי גוונא תנן פרק שתי הלחם (לקמן מנחות דף צט:) וי"ל דאין זה זכות ואין לחטא בכך ואין לדמות למה שהתירו לרדותה קודם שיבא לידי חיוב שבת (שבת ד' ד.):

    Tosafot on Menachot 48a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף מ״ח, עמוד א׳, בהיקף של כ־306 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 111 מילים

      נפתחת ב״והשאר נאכלות בפדיון. אמרוה רבנן קמיה דרב…״

      חכמים: רב חסדא.

    2. קטע 29 מילים

      נפתחת ב״דאי רבי, כיון דאמר שחיטה מקדשא, דפריק…״

    3. קטע 317 מילים

      נפתחת ב״אי דפריק להו מאבראי, כיון דכתיב ״לפני…״

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״אמר להו רב חסדא: לעולם כרבי, ופריק…״

      חכמים: רב חסדא.

    5. קטע 512 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רבינא לרב אשי: והתניא, כשהוא…״

      חכמים: רב אשי.

    6. קטע 613 מילים

      נפתחת ב״הא ודאי רבי אלעזר בר' שמעון היא,…״

      חכמים: רבי אלעזר, רבי הא.

    7. קטע 734 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב…״

      חכמים: רב אחא, רב אשי, רבא.

    8. קטע 823 מילים

      נפתחת ב״ולאו מי איתמר עלה, אמר רבי זירא:…״

      חכמים: רבי זירא.

    9. קטע 920 מילים

      נפתחת ב״תני ר' חנינא טירתא קמיה דר' יוחנן:…״

    10. קטע 108 מילים

      נפתחת ב״שאם אי אתה אומר כך, הפסדת את…״

    11. קטע 1112 מילים

      נפתחת ב״אמר לו ר' יוחנן: וכי אומר לו…״

    12. קטע 1227 מילים

      נפתחת ב״והתנן: אברי חטאת שנתערבו באברי עולה, ר'…״

    13. קטע 136 מילים

      נפתחת ב״אמאי? לימא: ״עמוד וחטא בשביל שתזכה״!…״

    14. קטע 1415 מילים

      נפתחת ב״עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרינן,…״

    15. קטע 1523 מילים

      נפתחת ב״ובחדא מילתא מי אמר? והא תניא: כבשי…״

    16. קטע 1611 מילים

      נפתחת ב״ואם היתה שבת, לא יזרוק. ואם זרק…״

    17. קטע 176 מילים

      נפתחת ב״ואמאי? לימא: ״עמוד חטא בשביל שתזכה״!…״

    18. קטע 1815 מילים

      נפתחת ב״עמוד חטא בשבת כדי שתזכה בשבת אמרינן,…״

    19. קטע 1926 מילים

      נפתחת ב״ובתרתי מילי לא אמר? והתנן: חבית של…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    20. קטע 205 מילים

      נפתחת ב״ואם לאו, ר' אליעזר אומר:…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף מ״ח ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026