בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ק״ט עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ואמאי ניחזי הי נפילאי גדול נפל הפסיד לוקח דהא גדול שבבתים משמע ואי קטן נפל לית ליה פסידא:

    בעל השטרכגון האי לוקח שבא בשטר מכירה ידו על התחתונה דהוי מוציא מחבירו עליו הראיה שהמוכר מוחזק בבתים הלכך ראיה על הלוקח אבל גבי הקדש גדול משמע:

    מתני' שאקריבנה בבית חוניו יקריבנה במקדשדכיון דאמר הרי עלי עולה איחייב ליה בעולה:

    אם הקריבה בבית חוניו יצאמפרש טעמא בגמ':

    יגלח במקדשמביא קרבנותיו:

    גמ' והא מקטל קטלהדשוחט חוץ הוא ואיהו איחייב בעולה מכי אמר הרי עלי עולה:

    אמר רב המנונאכיון דאמר על מנת שאקריבנה בבית חוניו הוי כאילו אמר על מנת שאהרגנה ולא איתחייב באחריותה ומשום הכי יצא אבל חייב כרת משום שחוטי חוץ שהרי קרא עליה שם עולה:

    נזיר לא מצי לאתנויי על מנת שלא אתחייב באחריות דקרבנותיו דכיון דחלה עליו נזירות לא פקעא מיניה עד דמייתי קרבנותיו:

    לדורון בעלמא קא מיכויןולא חל עליה שם עולה:

    טפי לא מצינא לאיצטעוריברחוק מארץ ישראל עומד וקרוב לחוניו ואליבא דרבא לא מחייב משום שחוטי חוץ:

    ואמר ליה רב המנונא נזיר הוי ודאי טעמא כדקאמרת דלא חל עליה שם נזירות אבל עולה היינו טעמא נעשה כאומר וכו' ושם עולה עליה וחייב כרת:

    והקריבה בארץ ישראלשלא בירושלים ולהכי נקט בא"י דאף על גב דלא קיים נדרו יצא דקביעותא דבית חוניו לאו קביעות הוא (אלא היינו טעמא) דהוי כאומר על מנת שאהרגנה ועל מנת שלא אתחייב באחריותה דמה לי קטלה התם מה לי קטלה הכא וענוש כרת משום שחוטי חוץ אלמא שם עולה חל עלה כדרב המנונא:

    במדברקסבר משום משכן שהיה שם יהא עדיין המדבר קדוש:

    והקריבה בעבר הירדןבארץ ישראל שלא בירושלים אפי' הכי יצא דעל מנת שלא אתחייב באחריות קאמר:

    מתני' ואין צריך לומר לדבר אחראם שמשו לעבודת כוכבים לא ישמשו עוד בירושלים:

    הרי אלו כבעלי מומיןשחולקין ואוכלין בקדשים כדאמר באלו מנחות (לעיל מנחות עג.) איש חולק ואפי' בעל מום:

    גמ' כהן ששחט בהמתו לעבודת כוכביםלפני עבודת כוכבים ושב קרבנו שהוא מקריב במקדש אחרי כן ריח ניחוח הוא:

    אי עביד שירותבעבודת כוכבים מיתסר במקדש ושחיטה לא איקרי שירות דהא במקדש כשרה בזר:

    שגג בזריקהזרק דם לעבודת כוכבים בשוגג דהשתא עבד ליה שירות אלא ששוגג היה:

    מאי לאו או מכשול או עוןכלומר או שוגג או מזיד עשו שירות לעבודת כוכבים וכתיב לא יגשו אלי לכהן לי:

    עון מזידכדאמרי' במסכת יומא (דף לו:) עונות אלו הזדונות וכן הוא אומר הכרת תכרת עונה בה:

    בחטאה בשגגהמשמע אפי' נפש כהן בחטאה בשגגה יכול להקריב קרבנו ולהקריב על עצמו ובההיא פרשתא בעבודת כוכבים מישתעי כדכתיב (במדבר טו) וכי תשגו ולא תעשו וגו' זו עבודת כוכבים ששקולה כנגד כל התורה כולה:

    במאיפלח לעבודת כוכבים דאיצטריך קרא לאכשורי לעבוד במקדש כי שגג:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 109 עמוד א

    1ואמאי? ליחזי היידן נפל, היידן מת!

    2לוקח קא אמרת? שאני לוקח, דיד בעל השטר על התחתונה.

    3השתא דאתית להכי, אפילו תימא עלייה דגריעה יד בעל השטר על התחתונה.

    מתני׳ · משנה

    4״הרי עלי עולה״ יקריבנה במקדש, ואם הקריבה בבית חוניו לא יצא. ״הרי עלי עולה שאקריבנה בבית חוניו״ יקריבנה במקדש, ואם הקריבה בבית חוניו יצא. רבי שמעון אומר: אין זו עולה.

    5״הריני נזיר״ יגלח במקדש, ואם גלח בבית חוניו לא יצא. ״הריני נזיר שאגלח בבית חוניו״ יגלח במקדש, ואם גלח בבית חוניו יצא. ר' שמעון אומר: אין זה נזיר.

    גמ׳ · גמרא

    6יצא? הא מקטל קטלה!

    7אמר רב המנונא: נעשה כאומר ״הרי עלי עולה, על מנת שלא אתחייב באחריותה״.

    8אמר ליה רבא: אלא מעתה, סיפא דקתני הריני נזיר שאגלח בבית חוניו יגלח במקדש, ואם גילח בבית חוניו יצא, הכי נמי דנעשה כאומר ״הריני נזיר על מנת שלא אתחייב באחריות קרבנותיו״? נזיר כמה דלא מייתי קרבנותיו לא מתכשר!

    9אלא אמר רבא: אדם זה לדורון נתכוין, אמר: אי סגיא בבית חוניו טרחנא, טפי לא מצינא לאיצטעורי.

    10נזיר נמי, האי גברא לצעורי נפשיה קא מיכוין, אמר: אי סגיא בבית חוניו טרחנא, טפי לא מצינא לאיצטעורי.

    11ורב המנונא אמר לך: נזיר כדקאמרת, עולה על מנת שלא אתחייב באחריותה קאמר.

    12ואף רבי יוחנן סבר לה להא דרב המנונא, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ״הרי עלי עולה שאקריבנה בבית חוניו״, והקריבה בארץ ישראל יצא, וענוש כרת.

    ברייתא

    13תניא נמי הכי: הרי עלי עולה שאקריבנה במדבר, והקריבה בעבר הירדן יצא, וענוש כרת.

    מתני׳ · משנה

    14הכהנים ששמשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש שבירושלים, ואין צריך לומר לדבר אחר, שנאמר: ״(מלכים ב כג״, ט) ״אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה' בירושלים כי אם אכלו מצות (בקרב) אחיהם״. הרי אלו כבעלי מומין חולקין ואוכלין ולא מקריבין.

    גמ׳ · גמרא

    15אמר רב יהודה: כהן ששחט לעבודת כוכבים קרבנו ריח ניחוח.

    16אמר רב יצחק בר אבדימי: מאי קראה? (יחזקאל מד, יב) ״יען אשר ישרתו אותם לפני גילוליהם והיו לבית ישראל למכשול עון על כן נשאתי ידי עליהם נאום ה' אלהים ונשאו עונם״, וכתיב בתריה: ״ולא יגשו אלי לכהן לי״. אי עבד שירות אין, שחיטה לאו שירות הוא.

    17איתמר: שגג בזריקה, רב נחמן אמר: קרבנו ריח ניחוח, רב ששת אמר: אין קרבנו ריח ניחוח.

    18אמר רב ששת: מנא אמינא לה, דכתיב: ״והיו לבית ישראל למכשול עון״, [מאי] לאו או מכשול או עון, ומכשול״ שוגג, ועון״ מזיד.

    19ורב נחמן ״מכשול״ דעון.

    20אמר רב נחמן: מנא אמינא לה, דתניא: (במדבר טו, כח) ״וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה״, מלמד שכהן מתכפר על ידי עצמו.

    21במאי? אילימא בשחיטה מאי איריא שוגג? אפילו מזיד נמי! אלא לאו בזריקה.

    22ורב ששת אמר לך: לעולם בשחיטה, ובמזיד לא נעשה משרת לעבודת כוכבים׃

    23ואזדו לטעמייהו, דאתמר: הזיד בשחיטה רב נחמן אמר: קרבנו ריח ניחוח, ורב ששת אמר: אין קרבנו ריח ניחוח.

    24רב נחמן אמר: קרבנו ריח ניחוח, דלא עבד שירות. רב ששת אמר: אין קרבנו ריח ניחוח,׃

    תוספות

    אפילו תימא עלייה דגריעה יד בעל השטר על התחתונהתימה דבפ' הנודר מן הירק (נדרים נו.) מסיק מאי עלייה מעולה שבנכסיו ושמא דיחויא הוא אבל קשיא דמסיק יד בעל השטר על העליונה ושמא לאפוקי יציע דווקא קאתי:

    שאקריבנה בבית חוניואין שייך כאן תפוס לשון ראשון ואחרון דהוי כאומר עד בית חוניו מצינא דאטרח כדאיתא בגמ':

    לא ישמשו במקדש בירושליםבספר הזהיר כתוב כהן שהמיר דתו לא ישא את כפיו ולא יקרא ראשון דכתיב וקדשתו והוא אחליה לקדושתיה ועבדו ליה רבנן מעלה מפני דרכי שלום והאי כיון דאידחי אידחי כדתנן הכהנים ששמשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש שבירושלים ורש"י פירש דכשר וזה לשונו הרי אלו כבעלי מומין כו' מהכא נפקא לן דכהן שהמיר דתו וחזר בתשובה כשר לדוכן שהרי לא מצינו כהן בעל מום שיהא פסול לדוכן אלא אם היה לו מום בידיו כדאמרינן במגילה (דף כד:) מפני שהעם מסתכלין בו ותו הא דקתני לא ישמשו במקדש בירושלים ולהכי איצטריך בירושלים לאשמועינן דבנוב וגבעון היו מותרין לשמש כל שכן בזמן הזה שאין שירות ואין מקדש דודאי כשר לדוכן ולקרות בתורה תחילה ותו אמרינן (תענית דף כז.) אי מה משרת בעל מום לא אף מברך בעל מום לא ת"ל לעמוד לשרת לעמידה הקשתיו ולא לדבר אחר עד כאן לשונו:

    כהן ששחט לעבודת כוכבים קרבנו ריח ניחוחולרב ששת בשוגג ולרב נחמן אפי' במזיד:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    בא"ד פירש"י רובע סלעברש"י שלפנינו שם איתא רובע שקל וכן הוא בתוס' שם:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ק״ט עמוד א׳

    מסכת מנחות דף ק״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 24 קטעים ממוספרים, כ־455 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ואמאי ניחזי הי נפיל אי גדול נפל הפסיד לוקח דהא גדול שבבתים משמע ואי קטן נפל לית ליה פסידא:

    בעל השטר כגון האי לוקח שבא בשטר מכירה ידו על התחתונה דהוי מוציא מחבירו עליו הראיה שהמוכר מוחזק בבתים הלכך ראיה על הלוקח אבל גבי הקדש גדול משמע:

    מתני' שאקריבנה בבית חוניו יקריבנה במקדש דכיון דאמר הרי עלי עולה איחייב ליה בעולה:

    אם הקריבה בבית חוניו יצא מפרש טעמא בגמ':

    יגלח במקדש מביא קרבנותיו:

    גמ' והא מקטל קטלה דשוחט חוץ הוא ואיהו איחייב בעולה מכי אמר הרי עלי עולה:

    אמר רב המנונא כיון דאמר על מנת שאקריבנה בבית חוניו הוי כאילו אמר על מנת שאהרגנה ולא איתחייב באחריותה ומשום הכי יצא אבל חייב כרת משום שחוטי חוץ שהרי קרא עליה שם עולה:

    נזיר לא מצי לאתנויי על מנת שלא אתחייב באחריות דקרבנותיו דכיון דחלה עליו נזירות לא פקעא מיניה עד דמייתי קרבנותיו:

    ועוד 15 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 109a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    אפילו תימא עלייה דגריעה יד בעל השטר על התחתונה תימה דבפ' הנודר מן הירק (נדרים נו.) מסיק מאי עלייה מעולה שבנכסיו ושמא דיחויא הוא אבל קשיא דמסיק יד בעל השטר על העליונה ושמא לאפוקי יציע דווקא קאתי:

    שאקריבנה בבית חוניו אין שייך כאן תפוס לשון ראשון ואחרון דהוי כאומר עד בית חוניו מצינא דאטרח כדאיתא בגמ':

    לא ישמשו במקדש בירושלים בספר הזהיר כתוב כהן שהמיר דתו לא ישא את כפיו ולא יקרא ראשון דכתיב וקדשתו והוא אחליה לקדושתיה ועבדו ליה רבנן מעלה מפני דרכי שלום והאי כיון דאידחי אידחי כדתנן הכהנים ששמשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש שבירושלים ורש"י פירש דכשר וזה לשונו הרי אלו כבעלי מומין כו' מהכא נפקא לן דכהן שהמיר דתו וחזר בתשובה כשר לדוכן שהרי לא מצינו כהן בעל מום שיהא פסול לדוכן אלא אם היה לו מום בידיו כדאמרינן במגילה (דף כד:) מפני שהעם מסתכלין בו ותו הא דקתני לא ישמשו במקדש בירושלים ולהכי איצטריך בירושלים לאשמועינן דבנוב וגבעון היו מותרין לשמש כל שכן בזמן הזה שאין שירות ואין מקדש דודאי כשר לדוכן ולקרות בתורה תחילה ותו אמרינן (תענית דף כז.) אי מה משרת בעל מום לא אף מברך בעל מום לא ת"ל לעמוד לשרת לעמידה הקשתיו ולא לדבר אחר עד כאן לשונו:

    כהן ששחט לעבודת כוכבים קרבנו ריח ניחוח ולרב ששת בשוגג ולרב נחמן אפי' במזיד:

    Tosafot on Menachot 109a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    בא"ד פירש"י רובע סלע ברש"י שלפנינו שם איתא רובע שקל וכן הוא בתוס' שם:

    Gilyon HaShas on Menachot 109a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ק״ט, עמוד א׳, בהיקף של כ־455 מילים ב־24 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 24 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 16 מילים

      נפתחת ב״ואמאי? ליחזי היידן נפל, היידן מת!…״

    2. קטע 210 מילים

      נפתחת ב״לוקח קא אמרת? שאני לוקח, דיד בעל…״

    3. קטע 312 מילים

      נפתחת ב״השתא דאתית להכי, אפילו תימא עלייה דגריעה…״

    4. קטע 431 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ ״הרי עלי עולה״ יקריבנה במקדש, ואם…״

      חכמים: רבי שמעון.

    5. קטע 528 מילים

      נפתחת ב״״הריני נזיר״ יגלח במקדש, ואם גלח בבית…״

    6. קטע 65 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ יצא? הא מקטל קטלה!…״

    7. קטע 713 מילים

      נפתחת ב״אמר רב המנונא: נעשה כאומר ״הרי עלי…״

      חכמים: רב המנונא.

    8. קטע 838 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רבא: אלא מעתה, סיפא דקתני…״

      חכמים: רבא.

    9. קטע 917 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר רבא: אדם זה לדורון נתכוין,…״

      חכמים: רבא.

    10. קטע 1018 מילים

      נפתחת ב״נזיר נמי, האי גברא לצעורי נפשיה קא…״

    11. קטע 1113 מילים

      נפתחת ב״ורב המנונא אמר לך: נזיר כדקאמרת, עולה…״

      חכמים: רב המנונא.

    12. קטע 1228 מילים

      נפתחת ב״ואף רבי יוחנן סבר לה להא דרב…״

      חכמים: רבי יוחנן, רב המנונא, רבה.

    13. קטע 1314 מילים

      נפתחת ב״תניא נמי הכי: הרי עלי עולה שאקריבנה…״

    14. קטע 1442 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ הכהנים ששמשו בבית חוניו לא ישמשו…״

    15. קטע 1511 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ אמר רב יהודה: כהן ששחט לעבודת…״

      חכמים: רב יהודה.

    16. קטע 1646 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יצחק בר אבדימי: מאי קראה?…״

      חכמים: רב יצחק בר אבדימי.

    17. קטע 1716 מילים

      נפתחת ב״איתמר: שגג בזריקה, רב נחמן אמר: קרבנו…״

      חכמים: רב נחמן, רב ששת.

    18. קטע 1822 מילים

      נפתחת ב״אמר רב ששת: מנא אמינא לה, דכתיב:…״

      חכמים: רב ששת.

    19. קטע 194 מילים

      נפתחת ב״ורב נחמן ״מכשול״ דעון״.…״

      חכמים: רב נחמן.

    20. קטע 2023 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן: מנא אמינא לה, דתניא:…״

      חכמים: רב נחמן.

    21. קטע 2112 מילים

      נפתחת ב״במאי? אילימא בשחיטה מאי איריא שוגג? אפילו…״

    22. קטע 2212 מילים

      נפתחת ב״ורב ששת אמר לך: לעולם בשחיטה, ובמזיד…״

      חכמים: רב ששת.

    23. קטע 2318 מילים

      נפתחת ב״ואזדו לטעמייהו, דאתמר: הזיד בשחיטה רב נחמן…״

      חכמים: רב נחמן, רב ששת.

    24. קטע 2416 מילים

      נפתחת ב״רב נחמן אמר: קרבנו ריח ניחוח, דלא…״

      חכמים: רב נחמן, רב ששת.

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ק״ט ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026