בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ל״ז עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אך חלקאך פדה תפדה (במדבר י״ח:ט״ו) והאי נמי כנטרף דמי שהרי לא יחיה:

    בגולגולת תלא רחמנאלפדיון בכור דכתיב (שם ג) חמש שקלים לגולגולת והאי אית ליה תרי ואי משום אך חלק השתא מיהא לא מית:

    גובהקיבורת דהוא אצל הכתף:

    ידך ממשכף:

    מה להלן בגובה שבראשכדילפינן לקמן מקראי:

    ולא לאחרים לאותשלא יראו החוצה ואי בכף מיתחזי לכ"ע:

    קיבורת כנגד הלב היא:

    הוה ציריא בידיהמכה היתה לו אצל הקיבורת ונקרע חלוקו שם כדי שלא תדחק המכה והיו נראין התפילין דרך הקריעה:

    במקום לך לאות איתמרמקום שרוב בני אדם אין נראה לאחרים דהיינו קבורת ולעולם אם נקרע שרי:

    בין עיניך ממשבגובה עיניו:

    שעושה קרחה[שיש בו] שער ואם מורטו עושה קרחה:

    יד בנגע א' שער לבן וראש בנגע א' שער צהוב דכתיב בפרשת נגעים גבי ראש וזקן בעי שיער צהוב לטמאו אלמא מקום שער מטמא (בשער צהוב):

    לאפוקי בין עיניךדאיכא שער דגבות עינים ואיכא בשר ובעי תרתי שער לבן בבשר ושער צהוב במקום שער:

    מאי בינייהומ"מ בין למר ובין למר בעינן ד' ציצית כדכתיב (דברים כב) על ארבע כנפות כסותך:

    סדיןדפשתן בציצית בתכלת דעמרא הוא איכא בינייהו לת"ק דאמר מצוה אחת הן הלכך אי חסר סדין ציצית אחד ליכא מצוה והוו להו אינך כלאים ולרבי ישמעאל לא הוו כלאים דהשלש שנשארו שלשה מצות הן:

    בעלת חמששחתך מקרן הא' באלכסון והוו בה שני קרנים ותנא לקמן בהתכלת (מנחות דף מג:) טלית בעלת חמש חייבת בציצית ויליף מריבויא דאשר תכסה בה לת"ק דאמר מצוה אחת הן סבר ארבעה דוקא למצוה אחת וכי רבי רחמנא בעלת חמש להטיל ארבע כנפותיה רבייה ולא להטיל לכנף חמישי ומצות ציצית בד' כנפות ולר' ישמעאל דאמר ארבעתן [ארבע] מצות כי רבי רחמנא בעלת חמש נמי להטיל לכולהו רבייה דהא כל חד מצוה באנפי נפשה:

    דרב הונא איכא בינייהו כו'וכ"ע אית להו דרב הונא מיהו הטיל לשלש ולא לד' לת"ק הויא מצוייצת שלא כהלכתה וחייב חטאת דהוו להו ציצית משוי ולרבי ישמעאל (נהי ד)הויא מצוייצת כהלכתה דג' מצות (מיהא) איכא ואינו פסול ודרב הונא בעשויה בפסול (דהאיכא שלשה מצות):

    דבצריה לגלימאשחתך אחד מן הקרנות חתיכה כגון פגימה דנראין כשני קרנים:

    לא עבד כלוםלפוטרה מן הציצית:

    שוייה טלית בעלת ה'וחייבת:

    האי מאן דצייריה לגלימיהשהיתה טליתו ארוכה וכפלה ותלה הציצית בקרנות הכפל אף על גב שצררה ודיבקה שלא תחזור לאיתנה לא עבד כלום דסופו להתיר ולחזור לאיתנה ונמצאו ציצית באמצעיתה ואנן כנפות בעינן הלכך מהשתא כמאן דשרייה דמיא:

    כל חמתותנודות הצרורות שאין שוליהן תפורין אלא צרורין טהורין דאין מקבלין טומאה דרואין כאילו ניתר הקשר וליכא בית קיבול והוי ככלי הנקוב במוציא רימון:

    חוץ משל ערבייםדדרכן בכך:

    האי מאן דחייטיה לגלימיהשכפל לטליתו כדפרישית ותפרה שלא תשוב לאיתנה ואפ"ה לא עשה כלום דכמאן דשייריה דמיא:

    אם איתא דלא מיבעיא ליהאם ארוכה היא לו ואינה צריכה לו ארוכה כל כך לפסוק אותו כפל ולישדייה ואחר כך יתלה הציצית:

    ל"א ועיקר האי מאן דצרייה לגלימיהקרנות טליתו כפל קשר ודומה כאילו קיצען ואין לה כנפות כדי להפקיעה מתורת ציצית:

    לא עשה כלוםלפוטרה מציצית:

    מ"ט כמאן דשדי דמיובת ד' כנפים שסופה לחזור לתחילתה:

    אמר רב דימי האי מאן דחייטיה לגלימיהכפל כנפותיה כאילו הן מקוצעות ותפר הכפלים שלא ישובו אפ"ה לא עשה ולא כלום להפקיעה מן הציצית דכל כמה דלא פסק ליה ש"מ מיבעי ליה ועדיין הן מן הטלית וללשון ראשון קשיא דתניא בפרק התכלת (לקמן מנחות מא.) שאם כפלה ותפרה שחייבת:

    הלכה כרבי ישמעאלוכי הנך שינויי דאמרן לעיל מאי בינייהו:

    שבתא דרגלאשבת שדורשין בהילכות הרגל כדקיי"ל (פסחים דף ו.) שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח ל' יום:

    איפסיק קרנא דחוטיציצית דמר בר רב אשי:

    מהתםדאיפסיקא:

    שדיתיההייתי משליכה מעלי דלית הלכתא כרבי ישמעאל אלא כתנא קמא וכיון דחסרו אין בה מצוה והויא כמשוי:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 37 עמוד ב

    1(במדבר יח, טו) ״אך״ חלק, שאני הכא דבגולגולת תלא רחמנא.

    2אמר מר: ״ידך״ זו קיבורת, מנלן? דת"ר (שמות יג, ט) ״על ידך״ זו גובה שביד. אתה אומר: זו גובה שביד, או אינו אלא על ידך ממש? אמרה תורה: הנח תפילין ביד והנח תפילין בראש, מה להלן בגובה שבראש אף כאן בגובה שביד.

    3רבי אליעזר אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: (שמות יג, ט) ״והיה לך לאות״, לך לאות ולא לאחרים לאות. ר' יצחק אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר: (דברים יא, יח) ״ושמתם את דברי אלה על לבבכם... וקשרתם״, שתהא שימה כנגד הלב.

    4ר' חייא ורב אחא בריה דרב אויא מכוין ומנח ליה להדי ליביה. רב אשי הוה יתיב קמיה דאמימר, הוה ציריא בידיה וקא מתחזיין תפילין. אמר ליה: לא סבר לה מר ״לך לאות״ ולא לאחרים לאות? אמר ליה: במקום ״לך לאות״ איתמר.

    5גובה שבראש, מנלן? דת"ר ״בין עיניך״ זו גובה שבראש. אתה אומר זו גובה שבראש, או אינו אלא בין עיניך ממש? נאמר כאן ״בין עיניך״, ונאמר להלן (דברים יד, א) ״לא תשימו קרחה בין עיניכם למת״. מה להלן בגובה שבראש, מקום שעושה קרחה אף כאן בגובה של ראש, מקום שעושה קרחה.

    6ר' יהודה אומר: אינו צריך, אמרה תורה: ״הנח תפילין ביד״, ״הנח תפילין בראש״, מה להלן במקום הראוי ליטמא בנגע אחד, אף כאן במקום הראוי ליטמא בנגע אחד.

    7לאפוקי ״בין עיניך״, דאיכא בשר ושער, דאיכא שער לבן, ואיכא נמי שער צהוב.

    8ארבע ציציות מעכבות זו את זו, שארבעתן מצוה אחת. מאי בינייהו? אמר רב יוסף: סדין בציצית איכא בינייהו.

    9רבא בר אהינא אמר: טלית בעלת חמש איכא בינייהו.

    10רבינא אמר: דרב הונא איכא בינייהו, דאמר רב הונא: היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה בשבת חייב חטאת.

    11אמר רב שישא בריה דרב אידי: האי מאן דבצריה לגלימיה לא עביד ולא כלום, שוייה טלית בעלת חמש.

    12אמר רב משרשיא: האי מאן דצייריה לגלימיה לא עבד ולא כלום. מאי טעמא? דכמאן דשרייה דמי. ותנן נמי: כל חמתות הצרורות טהורות, חוץ משל ערביים.

    13אמר רב דימי מנהרדעא: האי מאן דחייטיה לגלימיה לא עבד ולא כלום, אם איתא דלא מיבעי ליה ליפסוק ולישדייה.

    14רבי ישמעאל אומר: ארבעתן ארבע מצות. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי ישמעאל, ולית הלכתא כותיה.

    15רבינא הוה קא אזיל אבתריה דמר בר רב אשי בשבתא דריגלא, איפסיק קרנא דחוטיה, ולא אמר ליה ולא מידי. כד מטא לביתיה, אמר ליה: מהתם איפסיק. א"ל אי אמרת לי מהתם שדיתיה.

    16והא אמר מר: גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה?

    17תרגומה רב בר שבא קמיה דרב כהנא,׃

    תוספות

    מה להלן במקום הראוי ליטמא בנגע אחד כו'וא"ת אי מה להלן במקום בשר אף כאן במקום בשר כגון פדחתו. מ"ר:

    האי מאן דחייטיה לגלימיה לא עבד כלום דכמאן דשריה [דמי]פירש בקונטרס בלשון אחר שנכפל טליתו ותפרה שלא תשוב לאיתנה אפ"ה לא עבד כלום ולא היה לו לפרש כן דלקמן בפ' התכלת (מנחות דף מא.) תניא טלית כפולה חייבת בציצית ורבי שמעון פוטר ושוין שאם כפלה ותפרה שחייבת אלמא שחייבת במקום הכפילות להטיל שם ציצית ולא אמרינן כמאן דשרייה דמי ויועילה ציצית שבקרנותיה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    מאי בינייהו, מ"מ בין למר ובין למר בעינן ד' ציציות כדכתיב על ארבע כנפות כסותך, ל"ה: וקשיא מאי בעי מאי איכא בינייהו הא כיון דפליגי ר' ישמעאל וקאמר דארבעתם ארבע מצות אלמא אתי לפלוגי את"ק דאמר דמעכבות זו את זו מפני שהם מצוה אחת ואתא איהו למימר דמפני שהם ד' מצות דאינן מעכבות זו את זו ואם אין לו ד' ציציות שיניח ב' ציציות או ג' כדאמרי' גבי תפילין שתפילה של יד אינה מעכבת של ראש מפני שהם ב' מצות: ונ"ל דאפי' לר' ישמעאל לא קיים מצות ציצית אם אין בטלית ד' ציציות כדפירש"י דפי' בין למר בין למר בעי ד' ציציות כדכתיב על ד' כנפות כסותך ר"ל כשהזהיר רחמנא על הגדילים בעי ד' ציציות על ד' כנפות משמע דאי ליכא ד' ציציות לא קיים מצות גדילים כלל ומאי דקאמר ר' ישמעאל ארבעתן ארבע מצות לא אמר הכי לגבי דנימא דלא עכבו זה את זה דא"כ הו"ל למימר הכי ר' ישמעאל אומר אינן מעכבות זו את זו שארבעתן ד' מצות אלא סבר דמעכבי אהדדי ואפי' דד' מצות מ"מ קפיד קרא דלהוו אהדדי אלא קאמר ר' ישמעאל דהם ד' מצות לומר דשקיימם קיים ד' מצות ולת"ק כשקיימם לא קיים אלא מצוה אחת אבל לכ"ע מעכבי ולכך בעי מאי בינייהו כיון דמעכבי דאי משום נפקותא דאיכא בינייהו דלמר קיים מצוה אחת ולמר קיים ד' מצות ליכא נפקותא דמה לנו בהכי ולכך קאמר סדין בציצית איכא בינייהו דלגבי האי מהני האי דהוו ד' מצות ואי נפיק בב' ציציות בסדין לא לקי משום כלאים ואע"ג דלא קיים ליה מצות ציצית מ"מ להכי שוינהו קרא לכל חד וחד מינייהו מצוה באפי נפשה לגבי דלא לילקי משום כלאים דהואיל דכל אחת מצוה בפני עצמה היא לכשיהיו שם ד' השתא כמי דליכא אלא ב' מ"מ כל חדא מצוה היא ולא לקי:

    טלית בעלת חמש איכא בינייהו, פי' בעלת חמש שחתך מקרן א' באלכסון והוי ביה שני קרנים ותניא בהתכלת טלית בעלת חמש חייבת בציצית ת"ק דסבר מצוה אחת הן סבר (דוקא) ארבעה דוקא מצוה אחת וכי רבי רחמנא בעלת חמש להטיל לד' כנפותיה רבי ולא להטיל לכנף חמישי דמצות ציצית בד' כנפות לבד היא ולר' ישמעאל דאמר ארבעתן ד' מצות כי רבי רחמנא בעלת חמש להטיל לכולהו רבייה דהא כל חדא מצוה באפי נפשה, ל"ה: ויש להקשות אמאי לא נימא לת"ק דמצוה להטיל לכנף חמישי כמו לר' ישמעאל אלא לר' ישמעאל אם יטילו לכנף חמישי הוו חמש מצות וכמו שבד' כנפות לבד קיים מצות גדילים כדפיריש' כמו כן בחמש קיים מצות גדילים דרבייה קרא לחמש אך בלא ארבע או חמש לא קיים מצות גדילים אע"ג דכל אחת מצוה באפי נפשה ולת"ק נמי דסבר דחדא מצוה נינהו כמו כן נימא דסבר דחמש הוו מצוה אחת ושלעולם מאי דרבי קרא בעלת חמש הוי להטיל גם לחמישי ולד' כנפות להוו מצוה אחת או חמש כמו כן להוו מצוה אחת אך בלא ארבע או חמש לא הוי מצוה: וי"ל דאין סברא לומר דנצטוו מצוה בשני או בג' או בארבע או בחמש שהרי דרכן של מצות אינן נצטוות כ"א בענין אחד לבד ולא שתהא מצוה בשני דברים בזה או בזה הילכך לר' ישמעאל דסבר דכל אחת ואחת באפי נפשה הוא אין המצוה בב' דרכים שהרי המצוה כך נצטוית כל ציצית שתטיל בטלית עד חמש יהיה כל א' ואחד מצוה ומ"מ אין קיום המצוה נגמרת כ"א בארבע או בחמש ונמצא דאע"פ דאין קיום המצוה נגמרת כי אם בארבע או בחמש דמ"מ המצוה נא נצטוית בב' דברי' בד' או בחמש שהרי המצוה נצטוית כן בכל ציצית שמטיל אם א' אם שנים אם ג' או ארבע או חמש תעשה מצוה אך המצוה לא תתקיים בגמר עד השלמת ארבע או חמשה ונמצא לא נצטוית כי אם בענין אחד והיינו לומר שבכל מצות ציצית שיטיל בטלית יקיים מצוה, אך אם נאמר לת"ק דכי מטיל ציצית אחד או שנים או שלשה לא עשה שום מעשה מצוה עד שיטיל ארבע או חמש א"כ נמצא שהמצוה נצטוית בשני דברים בארבע או בחמש והרי אין סברא לומר כן שנצטוית כי אם בעשיית דבר אחד לבד ולא בעשיית דבר אחד משני דברים: ועוד יש סברא אחרת דדוקא לר' ישמעאל דאמר כל אחת ואחת מהארבע מצוה כמו כן נוכל לומר דחמישית מצוה, ודנהי דבהני דמקמי ארבע דהוי כל א' באפי נפשה מצוה לא קיים גמר מצוה עד שיטיל ארבע, מ"מ בחמש דהוו בתר ארבע מקיים גמר מצוה שהרי לא נוכל לומר שהכל הוי מצוה ולא גמר מצוה כמו א' או ב' או ג' דהוו מצוה ולא גמר מצוה שכמו כן נאמר שהכל מצוה ולא גמר מצוה, שהרי מאחר כשהטיל מצוה קיים גמר מצוה אי אפשר שלא תהא חמש ג"כ גמר מצוה שאי אפשר לה להיות גמר מצוה מאחר שכבר נתקיים קודם לכן גמר מצוה אבל לת"ק דאמר דאחת או ב' או ג' אינם מצוה כ"א ארבע לבד כמו כן אין לנו לומר דסבר דלהוי חמש מצוה כ"א ארבע לבד ודארבע דוקא להוי מצוה אבל א' אינו מצוה וכן ב' או ג' אינו מצוה וכמו כן כנף אחד אינו מצוה א"כ מאי דרבייה קרא חמש לאו להטיל בו ציצית קאמר כי אם בארבע לבד אלא לומר דלא נפסלו הארבע שנתקיימה בהם המצוה מפני כנף חמישי כשנוסף בטלי' ודלא נימא דוקא ארבע כנפות אמר רחמנא ולא חמש אלא דגם טלית של חמש כנפות אפשר אכשיר רחמנא אלא בלבד שלא יטיל ציצית כי אם בד' כנפות לבד ותו לא:

    דרב הונא איכא בינייהו, פי' ולכולי עלמא אית להו דרב הונא מיהו הטיל לשלישי ולא לרביעי לת"ק הויא מצוייצת שלא כהלכתה וחייב חטאת דהני ציציות הוו להו משוי ולר' ישמעאל לא הוי מצוייצת שלא כהלכתה ואינו חייב חטאת דשלש מצות מיהא איכא ואינך משוי ודר' הונא במשוי בעשויה בפסול, ל"ה. ר"ל כיון דאמרת הכי דלר' ישמעאל גם בהטיל לשלש לבד לא מחייב משום דהויא מצוצייצת כהלכתה, א"כ היכי משכחת לה לדרב הונא דאיכא טלית שאינו מצוייצת כהלכתה הרי לעולם לר' ישמעאל הויא מצוייצת כהלכתה ולכך פירש דמשכחת לה בעשוייה בפסול בשאר פסול כגון בתעשה ולאמן העשוי או כגון הקדים התכלת ללבן כשאר פסולין דלקמן:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ל״ז עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף ל״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־397 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אך חלק אך פדה תפדה (במדבר י״ח:ט״ו) והאי נמי כנטרף דמי שהרי לא יחיה:

    בגולגולת תלא רחמנא לפדיון בכור דכתיב (שם ג) חמש שקלים לגולגולת והאי אית ליה תרי ואי משום אך חלק השתא מיהא לא מית:

    גובה קיבורת דהוא אצל הכתף:

    ידך ממש כף:

    מה להלן בגובה שבראש כדילפינן לקמן מקראי:

    ולא לאחרים לאות שלא יראו החוצה ואי בכף מיתחזי לכ"ע:

    קיבורת כנגד הלב היא:

    הוה ציריא בידיה מכה היתה לו אצל הקיבורת ונקרע חלוקו שם כדי שלא תדחק המכה והיו נראין התפילין דרך הקריעה:

    ועוד 26 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 37b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    מה להלן במקום הראוי ליטמא בנגע אחד כו' וא"ת אי מה להלן במקום בשר אף כאן במקום בשר כגון פדחתו. מ"ר:

    האי מאן דחייטיה לגלימיה לא עבד כלום דכמאן דשריה [דמי] פירש בקונטרס בלשון אחר שנכפל טליתו ותפרה שלא תשוב לאיתנה אפ"ה לא עבד כלום ולא היה לו לפרש כן דלקמן בפ' התכלת (מנחות דף מא.) תניא טלית כפולה חייבת בציצית ורבי שמעון פוטר ושוין שאם כפלה ותפרה שחייבת אלמא שחייבת במקום הכפילות להטיל שם ציצית ולא אמרינן כמאן דשרייה דמי ויועילה ציצית שבקרנותיה:

    Tosafot on Menachot 37b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    מאי בינייהו, מ"מ בין למר ובין למר בעינן ד' ציציות כדכתיב על ארבע כנפות כסותך, ל"ה: וקשיא מאי בעי מאי איכא בינייהו הא כיון דפליגי ר' ישמעאל וקאמר דארבעתם ארבע מצות אלמא אתי לפלוגי את"ק דאמר דמעכבות זו את זו מפני שהם מצוה אחת ואתא איהו למימר דמפני שהם ד' מצות דאינן מעכבות זו את זו ואם אין לו ד' ציציות שיניח ב' ציציות או ג' כדאמרי' גבי תפילין שתפילה של יד אינה מעכבת של ראש מפני שהם ב' מצות: ונ"ל דאפי' לר' ישמעאל לא קיים מצות ציצית אם אין בטלית ד' ציציות כדפירש"י דפי' בין למר בין למר בעי ד' ציציות כדכתיב על ד' כנפות כסותך ר"ל כשהזהיר רחמנא על הגדילים בעי ד' ציציות על ד' כנפות משמע דאי ליכא ד' ציציות לא קיים מצות גדילים כלל ומאי דקאמר ר' ישמעאל ארבעתן ארבע מצות לא אמר הכי לגבי דנימא דלא עכבו זה את זה דא"כ הו"ל למימר הכי ר' ישמעאל אומר אינן מעכבות זו את זו שארבעתן ד' מצות אלא סבר דמעכבי אהדדי ואפי' דד' מצות מ"מ קפיד קרא דלהוו אהדדי אלא קאמר ר' ישמעאל דהם ד' מצות לומר דשקיימם קיים ד' מצות ולת"ק כשקיימם לא קיים אלא מצוה אחת אבל לכ"ע מעכבי ולכך בעי מאי בינייהו כיון דמעכבי דאי משום נפקותא דאיכא בינייהו דלמר קיים מצוה אחת ולמר קיים ד' מצות ליכא נפקותא דמה לנו בהכי ולכך קאמר סדין בציצית איכא בינייהו דלגבי האי מהני האי דהוו ד' מצות ואי נפיק בב' ציציות בסדין לא לקי משום כלאים ואע"ג דלא קיים ליה מצות ציצית מ"מ להכי שוינהו קרא לכל חד וחד מינייהו מצוה באפי נפשה לגבי דלא לילקי משום כלאים דהואיל דכל אחת מצוה בפני עצמה היא לכשיהיו שם ד' השתא כמי דליכא אלא ב' מ"מ כל חדא מצוה היא ולא לקי:

    טלית בעלת חמש איכא בינייהו, פי' בעלת חמש שחתך מקרן א' באלכסון והוי ביה שני קרנים ותניא בהתכלת טלית בעלת חמש חייבת בציצית ת"ק דסבר מצוה אחת הן סבר (דוקא) ארבעה דוקא מצוה אחת וכי רבי רחמנא בעלת חמש להטיל לד' כנפותיה רבי ולא להטיל לכנף חמישי דמצות ציצית בד' כנפות לבד היא ולר' ישמעאל דאמר ארבעתן ד' מצות כי רבי רחמנא בעלת חמש להטיל לכולהו רבייה דהא כל חדא מצוה באפי נפשה, ל"ה: ויש להקשות אמאי לא נימא לת"ק דמצוה להטיל לכנף חמישי כמו לר' ישמעאל אלא לר' ישמעאל אם יטילו לכנף חמישי הוו חמש מצות וכמו שבד' כנפות לבד קיים מצות גדילים כדפיריש' כמו כן בחמש קיים מצות גדילים דרבייה קרא לחמש אך בלא ארבע או חמש לא קיים מצות גדילים אע"ג דכל אחת מצוה באפי נפשה ולת"ק נמי דסבר דחדא מצוה נינהו כמו כן נימא דסבר דחמש הוו מצוה אחת ושלעולם מאי דרבי קרא בעלת חמש הוי להטיל גם לחמישי ולד' כנפות להוו מצוה אחת או חמש כמו כן להוו מצוה אחת אך בלא ארבע או חמש לא הוי מצוה: וי"ל דאין סברא לומר דנצטוו מצוה בשני או בג' או בארבע או בחמש שהרי דרכן של מצות אינן נצטוות כ"א בענין אחד לבד ולא שתהא מצוה בשני דברים בזה או בזה הילכך לר' ישמעאל דסבר דכל אחת ואחת באפי נפשה הוא אין המצוה בב' דרכים שהרי המצוה כך נצטוית כל ציצית שתטיל בטלית עד חמש יהיה כל א' ואחד מצוה ומ"מ אין קיום המצוה נגמרת כ"א בארבע או בחמש ונמצא דאע"פ דאין קיום המצוה נגמרת כי אם בארבע או בחמש דמ"מ המצוה נא נצטוית בב' דברי' בד' או בחמש שהרי המצוה נצטוית כן בכל ציצית שמטיל אם א' אם שנים אם ג' או ארבע או חמש תעשה מצוה אך המצוה לא תתקיים בגמר עד השלמת ארבע או חמשה ונמצא לא נצטוית כי אם בענין אחד והיינו לומר שבכל מצות ציצית שיטיל בטלית יקיים מצוה, אך אם נאמר לת"ק דכי מטיל ציצית אחד או שנים או שלשה לא עשה שום מעשה מצוה עד שיטיל ארבע או חמש א"כ נמצא שהמצוה נצטוית בשני דברים בארבע או בחמש והרי אין סברא לומר כן שנצטוית כי אם בעשיית דבר אחד לבד ולא בעשיית דבר אחד משני דברים: ועוד יש סברא אחרת דדוקא לר' ישמעאל דאמר כל אחת ואחת מהארבע מצוה כמו כן נוכל לומר דחמישית מצוה, ודנהי דבהני דמקמי ארבע דהוי כל א' באפי נפשה מצוה לא קיים גמר מצוה עד שיטיל ארבע, מ"מ בחמש דהוו בתר ארבע מקיים גמר מצוה שהרי לא נוכל לומר שהכל הוי מצוה ולא גמר מצוה כמו א' או ב' או ג' דהוו מצוה ולא גמר מצוה שכמו כן נאמר שהכל מצוה ולא גמר מצוה, שהרי מאחר כשהטיל מצוה קיים גמר מצוה אי אפשר שלא תהא חמש ג"כ גמר מצוה שאי אפשר לה להיות גמר מצוה מאחר שכבר נתקיים קודם לכן גמר מצוה אבל לת"ק דאמר דאחת או ב' או ג' אינם מצוה כ"א ארבע לבד כמו כן אין לנו לומר דסבר דלהוי חמש מצוה כ"א ארבע לבד ודארבע דוקא להוי מצוה אבל א' אינו מצוה וכן ב' או ג' אינו מצוה וכמו כן כנף אחד אינו מצוה א"כ מאי דרבייה קרא חמש לאו להטיל בו ציצית קאמר כי אם בארבע לבד אלא לומר דלא נפסלו הארבע שנתקיימה בהם המצוה מפני כנף חמישי כשנוסף בטלי' ודלא נימא דוקא ארבע כנפות אמר רחמנא ולא חמש אלא דגם טלית של חמש כנפות אפשר אכשיר רחמנא אלא בלבד שלא יטיל ציצית כי אם בד' כנפות לבד ותו לא:

    דרב הונא איכא בינייהו, פי' ולכולי עלמא אית להו דרב הונא מיהו הטיל לשלישי ולא לרביעי לת"ק הויא מצוייצת שלא כהלכתה וחייב חטאת דהני ציציות הוו להו משוי ולר' ישמעאל לא הוי מצוייצת שלא כהלכתה ואינו חייב חטאת דשלש מצות מיהא איכא ואינך משוי ודר' הונא במשוי בעשויה בפסול, ל"ה. ר"ל כיון דאמרת הכי דלר' ישמעאל גם בהטיל לשלש לבד לא מחייב משום דהויא מצוצייצת כהלכתה, א"כ היכי משכחת לה לדרב הונא דאיכא טלית שאינו מצוייצת כהלכתה הרי לעולם לר' ישמעאל הויא מצוייצת כהלכתה ולכך פירש דמשכחת לה בעשוייה בפסול בשאר פסול כגון בתעשה ולאמן העשוי או כגון הקדים התכלת ללבן כשאר פסולין דלקמן:

    Rashba on Menachot 37b · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    מהרש"א — חידושי הלכות

    בא"ד עוד אמרינן בירושלמי פ"ק דקדושין גמרא בהמה גסה כו' רב יהודה שאל את ר"א כו' שלשים יום א"ל דומה כו' של בן ואי בנהרג כו' עכ"ל כצ"ל וק"ק ומאי ראיה היא זו דהא שפיר הוצרך לתלות הנהרג במת כמ"ש לעיל דנהרג אצטריכא ליה טפי דה"א דוקא מת מעצמו כו' ואשמועינן דה"ה נהרג ודו"ק:

    פרש"י בד"ה גובה כו' הכתף הס"ד ואח"כ מ"ה ידך ממש כף הס"ד ובד"ה ולא לאחרים כו' לכ"ע הס"ד ובד"ה בין עיניך ממש בגבות עיניו הס"ד ואח"כ מ"ה שעושה כו' קרחה הס"ד ואח"כ מ"ה יד בנגע א' שער לבן הס"ד ואח"כ מ"ה וראש בנגע אחד שער כו' הד"א ובד"ה לאפוקי כו' בבשר ושער צהוב במקום כו' ובד"ה דרב הונא כו' אית להו דר"ה ומיהו כו' ולר"י הויא מצוייצת כהלכתא דג' כו' ואינו פסול דהאיכא ג' מצות ורב הונא בעשייה כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה האי מאן כו' כלום פי' בקונטרס לשון ראשון שנכפל כו' כלום דכמאן דשדייה דמי כו' בפרק התכלת תניא טלית כפולה כו' עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Menachot 37b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ל״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־397 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 110 מילים

      נפתחת ב״(במדבר יח, טו) ״אך״ חלק, שאני הכא…״

    2. קטע 242 מילים

      נפתחת ב״אמר מר: ״ידך״ זו קיבורת, מנלן? דת"ר…״

    3. קטע 341 מילים

      נפתחת ב״רבי אליעזר אומר: אינו צריך, הרי הוא…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    4. קטע 441 מילים

      נפתחת ב״ר' חייא ורב אחא בריה דרב אויא…״

      חכמים: רב אחא, רב אויא, רב אשי.

    5. קטע 550 מילים

      נפתחת ב״גובה שבראש, מנלן? דת"ר ״בין עיניך״ זו…״

    6. קטע 627 מילים

      נפתחת ב״ר' יהודה אומר: אינו צריך, אמרה תורה:…״

    7. קטע 713 מילים

      נפתחת ב״לאפוקי ״בין עיניך״, דאיכא בשר ושער, דאיכא…״

    8. קטע 818 מילים

      נפתחת ב״ארבע ציציות מעכבות זו את זו, שארבעתן…״

      חכמים: רב יוסף.

    9. קטע 99 מילים

      נפתחת ב״רבא בר אהינא אמר: טלית בעלת חמש…״

      חכמים: רבא.

    10. קטע 1017 מילים

      נפתחת ב״רבינא אמר: דרב הונא איכא בינייהו, דאמר…״

      חכמים: רב הונא.

    11. קטע 1118 מילים

      נפתחת ב״אמר רב שישא בריה דרב אידי: האי…״

      חכמים: רב שישא, רב אידי.

    12. קטע 1225 מילים

      נפתחת ב״אמר רב משרשיא: האי מאן דצייריה לגלימיה…״

      חכמים: רב משרשיא.

    13. קטע 1319 מילים

      נפתחת ב״אמר רב דימי מנהרדעא: האי מאן דחייטיה…״

      חכמים: רב דימי.

    14. קטע 1417 מילים

      נפתחת ב״רבי ישמעאל אומר: ארבעתן ארבע מצות. אמר…״

      חכמים: רבי ישמעאל, רב יהודה, שמואל.

    15. קטע 1532 מילים

      נפתחת ב״רבינא הוה קא אזיל אבתריה דמר בר…״

      חכמים: רב אשי.

    16. קטע 1611 מילים

      נפתחת ב״והא אמר מר: גדול כבוד הבריות שדוחה…״

    17. קטע 177 מילים

      נפתחת ב״תרגומה רב בר שבא קמיה דרב כהנא,…״

      חכמים: רב בר, רב כהנא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ל״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026