בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף כ״ח עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    אלאאתי האי לך אי למ"ד בשמעתא קמייתא דמס' יומא לך משלך אי למ"ד כביכול אם היה אפשר להיפטר צבור בשל יחיד בשלך הייתי רוצה יותר משלהם:

    שאני התםגבי חצוצרות דאמר קרא לך לך תרי זימני:

    בעץבדיל דמתרגמינן אבצא:

    גסטרוןלייטו"ן ל"א מיט"ל:

    מאי דעתךדקאמרת דרבי יוסי ברבי יהודה מכשיר בשל בעץ ופסל בשל עץ:

    א"לרב פפא לרב יוסף בין למר ובין למר רבי ורבי יוסי בר"י כללי ופרטי דרשי כדאמרינן לקמן ועשית מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה תיעשה מכל מקום חזר וכלל:

    מה הפרט מפורשזהב [שהוא חשוב] אף כל דבר חשוב כגון כסף אבל אבר ובעץ לא:

    ועשית מנורת כללדמשמע מכל דבר:

    של חרסשהוא פחות מכל הכלים ואינו ראוי אפילו למלך בשר ודם:

    לא ס"דדהוי דידך מתרצא דאמר ר' יוסי פוסל בשל עץ:

    אין לו זהבלמנורה:

    תבנית היכללמדת אורך ורוחב וקומה שתהא דומה לו בשלשתן:

    אכסדרהאין לה מחיצה רביעית וכן אולם:

    כנגד אולםשהיה רוחבו [עשרים וגובהו ארבעים] כדאמרינן בשמעתא קמייתא דעירובין (דף ב.):

    אבל עושההמנורה של חמשה או של ששה קנים או של שמנה דאינו דומה למנורת מקדש ששם היה שבעה קנים:

    ושל שבעה קנים לא יעשה ואפילו של שאר מיני מתכותשאינו זהב משום דדומה לשל מקדש שאף הוא כשר בשאר מיני מתכות:

    אף של עץ לא יעשהשהרי הוא כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי:

    בבעץבדיל אשטיי"ן:

    משמיה דסבאמשום זקן אחד:

    הרגלים והפרחמתחת שלשה טפחים פרח ציורין שחוקקים הצורפים זהב בעומק במנורות ובכלים:

    וטפחיים חלקבלא שום צורה הרי ה':

    וטפח שבומצד אחד של מנורה גביע ומצד שני כפתור פומ"ל ומצד שני פרח וזהו אחד מן הגביע וכפתורים ופרחים שבגוף אמצע של מנורה דכתיב ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה ודרשינן לקמן כפתוריה תרי ופרחיה תרי לבד אותן (ד') שבכל קנה וקנה וטפחיים חלק הרי ח' וטפח כפתור הרי ט':

    ושני קנים יוצאיםמן הכפתור אחד אילך כו':

    שבהן שלש גביעים כפתור ופרחשלא היו בגוף המנורה אלא תרי כפתורים ותרי פרחים כדכתיב כפתוריה ופרחיה וחד (חד) פרח אוקימנא בטפח הסמוך לטפחיים חלק הראשונים:

    אלכסנדריםשנעשה באלכסנדריא של מצרים וארוכין וצרים הן וקרויים מדרנ"ש:

    תפוחי הכרתייםמקום:

    פרחי העמודיםציורין שמציירין בעמודים:

    ונמצאו גביעים כו'מפרש לקמן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 28 עמוד ב

    1שעשה משה, כשרים לו וכשרים לדורות. חצוצרות, כשרות לו ופסולות לדורות.

    2חצוצרות מ"ט אילימא דאמר קרא ״(במדבר י״, ב) ״עשה לך״, לך ולא לדורות, אלא מעתה (דברים י, א) ״ועשית לך ארון עץ״, הכי נמי דלך ולא לדורות?

    3אלא, אי למאן דאמר: ״לך״ משלך, אי למ"ד כביכול בשלך אני רוצה יותר משלהם, האי נמי מיבעי ליה להכי. שאני התם, דאמר קרא ״לך״ ״לך״ תרי זימני: ״עשה לך״ ״והיו לך״.

    4תני רב פפא בריה דרב חנין קמיה דרב יוסף: מנורה היתה באה מן העשת מן הזהב, עשאה של כסף כשרה, של בעץ ושל אבר ושל גיסטרון רבי פוסל ור' יוסי ברבי יהודה מכשיר, של עץ ושל עצם ושל זכוכית דברי הכל פסולה.

    5א"ל מאי דעתך? א"ל בין מר ובין מר כללי ופרטי דרשי.

    6מיהו, מר סבר: מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת, ומר סבר: מה הפרט מפורש דבר חשוב אף כל דבר חשוב. אמר ליה: סמי דידך מקמי דידי.

    7דתניא: כלי שרת שעשאן של עץ, רבי פוסל, ורבי יוסי ברבי יהודה מכשיר. במאי קא מיפלגי? רבי דריש כללי ופרטי, ורבי יוסי בר' יהודה דריש ריבויי ומיעוטי׃

    8רבי דריש כללי ופרטי (שמות כה, לא) ועשית מנורת כלל זהב. טהור פרט מקשה תיעשה המנורה חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת׃

    9ר' יוסי בר' יהודה דריש ריבויי ומיעוטי ועשית מנורת ריבה זהב טהור מיעט מקשה תיעשה המנורה חזר וריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל ומאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט מיעט של חרס׃

    10אדרבה סמי דידך מקמי דידי לא ס"ד דתניא אין לו זהב מביא אף של כסף של נחשת של ברזל ושל בדיל ושל עופרת רבי יוסי ברבי יהודה מכשיר אף בשל עץ׃

    11ותניא אידך לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה כנגד אולם חצר כנגד עזרה שלחן כנגד שלחן מנורה, כנגד מנורה אבל עושה הוא של חמשה ושל ששה ושל שמנה ושל שבעה לא יעשה ואפילו משאר מיני מתכות׃

    12ר' יוסי בר רבי יהודה אומר אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי אמרו לו משם ראיה שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ העשירו עשאום של כסף חזרו והעשירו עשאום של זהב׃

    13אמר שמואל משמיה דסבא גובהה של מנורה שמנה עשר, טפחים הרגלים והפרח ג' טפחים וטפחיים חלק וטפח שבו גביע וכפתור ופרח וטפחיים חלק וטפח כפתור׃

    14ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה וטפח חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך נמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה וטפח חלק וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד אילך ונמשכין ועולין כנגד גובהה של מנורה וטפחיים חלק נשתיירו שם ג' טפחים שבהן ג' גביעין וכפתור ופרח׃

    15וגביעין למה הן דומין כמין כוסות אלכסנדריים כפתורים למה הן דומין כמין תפוחי הכרתיים פרחים למה הן דומין כמין פרחי העמודין ונמצאו גביעין עשרים ושנים כפתורים אחד עשר פרחים תשעה׃

    16גביעים מעכבין זה את זה כפתורים מעכבין זה את זה פרחים מעכבין זה את זה גביעים כפתורים ופרחים מעכבין זה את זה׃

    17בשלמא גביעים עשרים ושנים דכתיב ״(שמות כה״, לד) ובמנורה ארבעה גביעים וגו' וכתיב ״(שמות כה״, לג) שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח וגו' ארבעה דידה׃

    תוספות

    אכסדרה תבנית אולםאף על גב דאולם היה בו ד' מחיצות כדתנן במסכת מדות (פ"ד מ"ו) ובריש גמרא דעירובין (דף ב.) מייתי לה פתחו של אולם גובהו מ' אמה ורחבו עשרים אמה וחמש אמלתראות של מילא היו על גביו ואכסדרה אין לה אלא ג' דפנות כדמוכח בסמוך מפני מה נברא העולם בה' מפני שדומה לאכסדרה ועוד אמרינן בפ' לא יחפור (ב"ב כה.) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת מ"מ מחמת שפתח אולם רחב וגבוה מאד ולא היו לו דלתות דומה לאכסדרה שנראה כפרוץ בצד אחד. מ"ר:

    שפודים של ברזלקרי להו שפודים מפני שלא היו בה גביעים כפתורים ופרחים כדאמרי' לעיל באה זהב באה גביעים כפתורים ופרחים. מ"ר:

    גובהה של מנורה י"ח טפחיםיש אומרים בשם ר"ת דנפקא ליה לסבא מסניפין שאצל השולחן לצורך לחם הפנים שהיו גובהן י"ח טפחים והמנורה היתה להאיר על השולחן ונראה דלא אמר ר"ת דבר זה מעולם דהא סניפים כנגד לחם הפנים ולקמן בפ' שתי הלחם (מנחות דף צו.) אמרינן דלר' מאיר מקדש שולחן י"ב טפחים למעלה ולר' יהודה ט"ו לבד (מרגלי) השולחן אמה וחצי. מ"ר:

    וטפח שבו היה גביע כפתור ופרחיש תימה למה היה משונה משאר גביעים כפתורים ופרחים שהיה לכל אחד טפח ולג' אלו לא היה כי אם טפח. מ"ר:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    א"ל רב פפא לרב יוסף בין מר בין מר פי' בין ר' בין ר' יוסי בר' יהודה כללי ופרטי דרשי כדאמרינן לקמן ועשית מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה תעשה מ"מ חזר וכלל מה פרט דבר חשוב אף כל דבר חשוב כגון זהב אבל אבר או בעץ לא, ל"ה: וקשיא לי דהא בשלהי פ' הכל שוחטין קאמר דכלי עצם דמיהן יקרים אלמא דבר חשוב הוא ואיך מתמעטי גם למאן דאמר לר' דאמר כעין פרט דבר חשוב. וי"ל דדבר חשוב דקאמר ר"ל דוקא כסף. ור"ל הדבר החשוב יותר אחר הזהב ותו לא ואעפ"י שאינו חשוב כמו הזהב שהוא הפרט מ"מ הוא חשוב מכל מה שאחר הזהב והריאלמלי לא לרבות מכעין הפרט דבר חשוב שיהיה חשוב כזהב א"כ לא ירבה שום דבר אלא ר"ל חשוב שבכולן אחר הזהב והני כלי עצם אע"ג דנימא דחשיבי כמו כלי של שן שהוא עצם מ"מ אינו חשוב ככסף, וכן משמע התם דמשוה להו לכלי מתכות דדמיהן יקרים אלמא אע"ג דדמיהן יקרים לא מקרו דבר חשוב טפי משאר מיני מתכות: אי נמי מאן דאמר כעין הפרט דדבר חשוב בעי נמי כעין הפרט מה פרט של מתכות ובעי שידמה לפרט בתרי צדדין שיהיה דבר חשוב ושיהיה של מתכת הילכך לא מרבה כי אם כסף שהוא מין המתכות ודבר חשוב ולא כלי עצם אע"פ שיהיה דבר חשוב הואיל ואינו מין מתכות ולא שאר מיני מתכות חוץ מכסף בעבור שאינם דבר חשוב, ומ"ד כעין הפרט של מתכות לא בעי כי אם מתכות לבד וממעט עצם ומרבה שאר מיני מתכות שאינן חשובין: ומ"מ אין נראה לומר דעת זה דנימא דלפלגו בתרי דמר לימא דבעי דלדמי לפרט בשני צדדין ומר לימא דסגי בחד אלא נראה לומר יותר דעת ראשון שפירשנו דאע"ג דדמיהם יקרים מ"מ לא מתרבו מכעין הפרט דבר חשוב כי אם כסף לבד:

    א"ל רב יוסף לרב פפא סמי דידך, פי' המשנה שאתה שונה דר' יוסי פוסל בשל עץ ור' פוסל בשל אבר ובעץ מפני משנתי שאני שונה דר' יוסי מכשיר בשל אבר ועץ, (ל"ה). מיעט של חרס, שהוא פחות מכל הכלים ואינו ראוי אפי' למלך בשר ודם, ל"ה. לא ס"ד דתניא, דר' יוסי מכשיר בשל עץ: יש להקשות מאי אולמיה הך מהאי קמייתא דאייתי רב יוסף כי אמר לרב פפא סמי דידך מקמי דידי והשיב לו רב פפא אדרבה סמי דידך כמו כן ישיב לו רב פפא ג"כ מהך דמייתי רב יוסף דלסמייה מקמי דידיה: וי"ל דדוקא מחדא ברייתא יכול לומר סמי דידך מקמי דידיה דאין כח בזו יותר מזו אבל דדסמייה תרתי מקמי חדא לא מצי למימר הכי משום דמסמינן חדא מקמי תרתי ולא תרתי מקמי חדא: ועוד דלעיל קאמר ליה רב פפא דלסמיי מקמי דידיה משום דלא הזכיר כי אם כלי שרת של עץ דר' יוסי מכשיר כלי שרת של עץ ולא הזכיר מנורה בפרט ואיכא למימר דבשאר כלי שרת קאמר משום דיש למעט מנורה של עץ מכעין הפרט אבל בזאת הבריית' שניה שמביא ר' יוסף הזכיר בה בפרט דר' יוסי מכשיר מנורה של עץ והיה לו לר' פפא [לתפוס] דברי רב יוס' רבו אי הוו חדא כנגד חדא דלסמי דידיה מקמי דרביה ולא אמר ליה רב פפא דלסמי לדידיה אלא משום דבההיא דרב יוסף לא הזכיר מנורה בפרט כי אם כלי שרת כדפרי', ומ"מ דעת ראשון נראה עיקר יותר:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף כ״ח עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף כ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־514 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    אלא אתי האי לך אי למ"ד בשמעתא קמייתא דמס' יומא לך משלך אי למ"ד כביכול אם היה אפשר להיפטר צבור בשל יחיד בשלך הייתי רוצה יותר משלהם:

    שאני התם גבי חצוצרות דאמר קרא לך לך תרי זימני:

    בעץ בדיל דמתרגמינן אבצא:

    גסטרון לייטו"ן ל"א מיט"ל:

    מאי דעתך דקאמרת דרבי יוסי ברבי יהודה מכשיר בשל בעץ ופסל בשל עץ:

    א"ל רב פפא לרב יוסף בין למר ובין למר רבי ורבי יוסי בר"י כללי ופרטי דרשי כדאמרינן לקמן ועשית מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה תיעשה מכל מקום חזר וכלל:

    מה הפרט מפורש זהב [שהוא חשוב] אף כל דבר חשוב כגון כסף אבל אבר ובעץ לא:

    ועשית מנורת כלל דמשמע מכל דבר:

    ועוד 20 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 28b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    אכסדרה תבנית אולם אף על גב דאולם היה בו ד' מחיצות כדתנן במסכת מדות (פ"ד מ"ו) ובריש גמרא דעירובין (דף ב.) מייתי לה פתחו של אולם גובהו מ' אמה ורחבו עשרים אמה וחמש אמלתראות של מילא היו על גביו ואכסדרה אין לה אלא ג' דפנות כדמוכח בסמוך מפני מה נברא העולם בה' מפני שדומה לאכסדרה ועוד אמרינן בפ' לא יחפור (ב"ב כה.) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת מ"מ מחמת שפתח אולם רחב וגבוה מאד ולא היו לו דלתות דומה לאכסדרה שנראה כפרוץ בצד אחד. מ"ר:

    שפודים של ברזל קרי להו שפודים מפני שלא היו בה גביעים כפתורים ופרחים כדאמרי' לעיל באה זהב באה גביעים כפתורים ופרחים. מ"ר:

    גובהה של מנורה י"ח טפחים יש אומרים בשם ר"ת דנפקא ליה לסבא מסניפין שאצל השולחן לצורך לחם הפנים שהיו גובהן י"ח טפחים והמנורה היתה להאיר על השולחן ונראה דלא אמר ר"ת דבר זה מעולם דהא סניפים כנגד לחם הפנים ולקמן בפ' שתי הלחם (מנחות דף צו.) אמרינן דלר' מאיר מקדש שולחן י"ב טפחים למעלה ולר' יהודה ט"ו לבד (מרגלי) השולחן אמה וחצי. מ"ר:

    וטפח שבו היה גביע כפתור ופרח יש תימה למה היה משונה משאר גביעים כפתורים ופרחים שהיה לכל אחד טפח ולג' אלו לא היה כי אם טפח. מ"ר:

    Tosafot on Menachot 28b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    א"ל רב פפא לרב יוסף בין מר בין מר פי' בין ר' בין ר' יוסי בר' יהודה כללי ופרטי דרשי כדאמרינן לקמן ועשית מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה תעשה מ"מ חזר וכלל מה פרט דבר חשוב אף כל דבר חשוב כגון זהב אבל אבר או בעץ לא, ל"ה: וקשיא לי דהא בשלהי פ' הכל שוחטין קאמר דכלי עצם דמיהן יקרים אלמא דבר חשוב הוא ואיך מתמעטי גם למאן דאמר לר' דאמר כעין פרט דבר חשוב. וי"ל דדבר חשוב דקאמר ר"ל דוקא כסף. ור"ל הדבר החשוב יותר אחר הזהב ותו לא ואעפ"י שאינו חשוב כמו הזהב שהוא הפרט מ"מ הוא חשוב מכל מה שאחר הזהב והריאלמלי לא לרבות מכעין הפרט דבר חשוב שיהיה חשוב כזהב א"כ לא ירבה שום דבר אלא ר"ל חשוב שבכולן אחר הזהב והני כלי עצם אע"ג דנימא דחשיבי כמו כלי של שן שהוא עצם מ"מ אינו חשוב ככסף, וכן משמע התם דמשוה להו לכלי מתכות דדמיהן יקרים אלמא אע"ג דדמיהן יקרים לא מקרו דבר חשוב טפי משאר מיני מתכות: אי נמי מאן דאמר כעין הפרט דדבר חשוב בעי נמי כעין הפרט מה פרט של מתכות ובעי שידמה לפרט בתרי צדדין שיהיה דבר חשוב ושיהיה של מתכת הילכך לא מרבה כי אם כסף שהוא מין המתכות ודבר חשוב ולא כלי עצם אע"פ שיהיה דבר חשוב הואיל ואינו מין מתכות ולא שאר מיני מתכות חוץ מכסף בעבור שאינם דבר חשוב, ומ"ד כעין הפרט של מתכות לא בעי כי אם מתכות לבד וממעט עצם ומרבה שאר מיני מתכות שאינן חשובין: ומ"מ אין נראה לומר דעת זה דנימא דלפלגו בתרי דמר לימא דבעי דלדמי לפרט בשני צדדין ומר לימא דסגי בחד אלא נראה לומר יותר דעת ראשון שפירשנו דאע"ג דדמיהם יקרים מ"מ לא מתרבו מכעין הפרט דבר חשוב כי אם כסף לבד:

    א"ל רב יוסף לרב פפא סמי דידך, פי' המשנה שאתה שונה דר' יוסי פוסל בשל עץ ור' פוסל בשל אבר ובעץ מפני משנתי שאני שונה דר' יוסי מכשיר בשל אבר ועץ, (ל"ה). מיעט של חרס, שהוא פחות מכל הכלים ואינו ראוי אפי' למלך בשר ודם, ל"ה. לא ס"ד דתניא, דר' יוסי מכשיר בשל עץ: יש להקשות מאי אולמיה הך מהאי קמייתא דאייתי רב יוסף כי אמר לרב פפא סמי דידך מקמי דידי והשיב לו רב פפא אדרבה סמי דידך כמו כן ישיב לו רב פפא ג"כ מהך דמייתי רב יוסף דלסמייה מקמי דידיה: וי"ל דדוקא מחדא ברייתא יכול לומר סמי דידך מקמי דידיה דאין כח בזו יותר מזו אבל דדסמייה תרתי מקמי חדא לא מצי למימר הכי משום דמסמינן חדא מקמי תרתי ולא תרתי מקמי חדא: ועוד דלעיל קאמר ליה רב פפא דלסמיי מקמי דידיה משום דלא הזכיר כי אם כלי שרת של עץ דר' יוסי מכשיר כלי שרת של עץ ולא הזכיר מנורה בפרט ואיכא למימר דבשאר כלי שרת קאמר משום דיש למעט מנורה של עץ מכעין הפרט אבל בזאת הבריית' שניה שמביא ר' יוסף הזכיר בה בפרט דר' יוסי מכשיר מנורה של עץ והיה לו לר' פפא [לתפוס] דברי רב יוס' רבו אי הוו חדא כנגד חדא דלסמי דידיה מקמי דרביה ולא אמר ליה רב פפא דלסמי לדידיה אלא משום דבההיא דרב יוסף לא הזכיר מנורה בפרט כי אם כלי שרת כדפרי', ומ"מ דעת ראשון נראה עיקר יותר:

    Rashba on Menachot 28b · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף כ״ח, עמוד ב׳, בהיקף של כ־514 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 111 מילים

      נפתחת ב״שעשה משה, כשרים לו וכשרים לדורות. חצוצרות,…״

    2. קטע 227 מילים

      נפתחת ב״חצוצרות מ"ט אילימא דאמר קרא (במדבר י,…״

    3. קטע 331 מילים

      נפתחת ב״אלא, אי למאן דאמר: ״לך״ משלך, אי…״

    4. קטע 442 מילים

      נפתחת ב״תני רב פפא בריה דרב חנין קמיה…״

      חכמים: רב פפא, רב חנין, רב יוסף, רבי פוסל, רבי יהודה.

    5. קטע 511 מילים

      נפתחת ב״א"ל מאי דעתך? א"ל בין מר ובין…״

    6. קטע 629 מילים

      נפתחת ב״מיהו, מר סבר: מה הפרט מפורש של…״

    7. קטע 727 מילים

      נפתחת ב״דתניא: כלי שרת שעשאן של עץ, רבי…״

      חכמים: רבי פוסל, רבי יוסי ברבי יהודה, רבי דריש, רבי יוסי.

    8. קטע 836 מילים

      נפתחת ב״רבי דריש כללי ופרטי (שמות כה, לא)…״

      חכמים: רבי דריש.

    9. קטע 933 מילים

      נפתחת ב״ר' יוסי בר' יהודה דריש ריבויי ומיעוטי…״

      חכמים: רבי רבי.

    10. קטע 1031 מילים

      נפתחת ב״אדרבה סמי דידך מקמי דידי לא ס"ד…״

      חכמים: רבי יוסי ברבי יהודה, רבה.

    11. קטע 1137 מילים

      נפתחת ב״ותניא אידך לא יעשה אדם בית תבנית…״

    12. קטע 1235 מילים

      נפתחת ב״ר' יוסי בר רבי יהודה אומר אף…״

      חכמים: רבי יהודה.

    13. קטע 1325 מילים

      נפתחת ב״אמר שמואל משמיה דסבא גובהה של מנורה…״

      חכמים: שמואל.

    14. קטע 1461 מילים

      נפתחת ב״ושני קנים יוצאין ממנו אחד אילך ואחד…״

    15. קטע 1530 מילים

      נפתחת ב״וגביעין למה הן דומין כמין כוסות אלכסנדריים…״

    16. קטע 1622 מילים

      נפתחת ב״גביעים מעכבין זה את זה כפתורים מעכבין…״

    17. קטע 1726 מילים

      נפתחת ב״בשלמא גביעים עשרים ושנים דכתיב (שמות כה,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף כ״ח ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026