מסכת מנחות דף נ״ז עמוד ב׳

ומי פירות אין מחמיצין - ולית ליה מגבלה במים וכשרה ומנחת כהנים וכהן משיח נמי איתרבאי מיניה והני משום פלוגתייהו נקט:

וקפריך מנחת נסכים מי הויא חימוץ הא מי פירות הן - דבשמן נגבלה דהא יש לה ג' לוגין לעשרון דבשלמא שאר חימוץ מנחות שאין שמנן מרובה כו' נותנין בהן מים הלכך איתסר בהן חימוץ אבל בהא מאי חימוץ איכא:

מגבלה במים - הלכך אית בהו חימוץ:

מדת יבש היא - דלא היו נותנין בביסא שהיא כלי שרת אלא בעשרון כשמודדין ועשרון מדת יבש הוא:

ושמעינן לרבי עקיבא כו' - בפ' ב' מדות (לקמן מנחות דף צ.) וכיון דלאו קדושה היא עד שיסדרנה בשלחן אמאי עבר עליה ולקמן פריך הא מדת לח היא (נמי שהרי נתנו) בביסא כשלשה ומשני ליה לקמן:

שלח רבין ודאי כך הצעת המשנה - כדאמרן:

אבל אפיך לה - משום דהאי פירכא:

ואזדא ר' יוחנן לטעמיה - דמוקי הך דלחם כר' יוסי אלמא לר' יוסי מדת יבש נתקדשה לטעמיה כו':

וימשחם ויקדש אותם - אכלי מזבח קאי דלחים הם:

מדת הלח - הין וחצי הין וכולהו אידך דמפרש בפ' ב' מדות (לקמן מנחות דף פז:):

תדע לך - דלא נמשחה שהרי אינה מתקדשת מה שבתוכה עד לאחר שנאפו דתנור מקדשו דתנור היה בעזרה אבל מעיקרא לא קדשינהו עשרון שנמדדו בו ורבי יאשיה דריש בכורים לה' אקודם אפייה קאי:

אותם בפנים - של כלי משמע:

ונימא נמי ר' יוחנן ר"ע ור' יונתן אמרו דבר אחד - דהא תרוייהו אית להו מדת יבש לא נתקדשה:

משום דלא שוו - ר"ע ור' יונתן במדת לח כי הדדי דרבי יונתן אמר מדת לח בפנים ולא בחוץ ור"ע סבר בין מבפנים בין מבחוץ נתקדשה בפ' שתי מדות (לקמן מנחות דף צ.):

והאיכא ביסא - כלי שרת:

קטבליא - עור:

לימא ליה - רבי יאשיה הכי דלא נתקדשה עד אפייה:

כגון דכיילא בעשרון דחול - כי היכי דנשתנית גבי לישה:

עשרון - כתיב בתורה ועשרון סלת:

קדשי קדשים - כגון זבחי שלמי צבור דהן כבשי עצרת:

מותר העומר - שירים שנותרו מן הקומץ:

כל שממנו לאישים - כל שעלה כבר ממנו למזבח ומבשר קרבנות כבר עלו חלב וכליות ומן המנחות כבר עלה הקומץ ומשתי הלחם כבר עלו חלבי כבשי עצרת הבאין עמהן וכגופן דמו ומלחם הפנים בזיכי לבונה:

יצאו שתי הלחם ולחם הפנים - מדין הגשה לקמן בהאי פירקין (מנחות דף סא.):

אין מגופו לאישים - הלכך לענין הגשה לא דמו לשאר מנחות שמגופן לאישים אבל לענין הקטרה שירים נינהו דכבשים ובזיכין מתירין אותן:

מכולם - מאחד מאלה:

חייב - כאילו העלהו על המזבח:

(מזבח) ואל המזבח לא יעלו - דסמיך ללא תקטירו ממנו אשה:

אותם - ב' הלחם מן שאור ובכורים מן דבש דכתיבי בההוא קרא וה"ק קרבן ראשית תקריבו אותם דהיינו שתי הלחם מן השאור דכתיב (ויקרא כ״ג:י״ז) חמץ תאפינה וראשית מיקרו דהן ראשית לכל המנחות הבאות מתבואת שנה זו דכתיב בה (במדבר כ״ח:כ״ו) מנחה חדשה ובכורים מן הדבש ואיקרו ראשית [דכתיב ראשית] בכורי אדמתך (שמות כ״ג:י״ט) הנך הוא דרבינן ליה כבש כמזבח כדכתיב (ויקרא ב׳:י״ב) ואל המזבח לא יעלו:

מידי אחריני - כגון בשר חטאות וכל הנך דלעיל דאסירי משום כל שממנו לאישים לא רבינן לך כבש כמזבח: