בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף נ״ז עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ומי פירות אין מחמיציןולית ליה מגבלה במים וכשרה ומנחת כהנים וכהן משיח נמי איתרבאי מיניה והני משום פלוגתייהו נקט:

    וקפריך מנחת נסכים מי הויא חימוץ הא מי פירות הןדבשמן נגבלה דהא יש לה ג' לוגין לעשרון דבשלמא שאר חימוץ מנחות שאין שמנן מרובה כו' נותנין בהן מים הלכך איתסר בהן חימוץ אבל בהא מאי חימוץ איכא:

    מגבלה במיםהלכך אית בהו חימוץ:

    מדת יבש היאדלא היו נותנין בביסא שהיא כלי שרת אלא בעשרון כשמודדין ועשרון מדת יבש הוא:

    ושמעינן לרבי עקיבא כו'בפ' ב' מדות (לקמן מנחות דף צ.) וכיון דלאו קדושה היא עד שיסדרנה בשלחן אמאי עבר עליה ולקמן פריך הא מדת לח היא (נמי שהרי נתנו) בביסא כשלשה ומשני ליה לקמן:

    שלח רבין ודאי כך הצעת המשנהכדאמרן:

    אבל אפיך להמשום דהאי פירכא:

    ואזדא ר' יוחנן לטעמיהדמוקי הך דלחם כר' יוסי אלמא לר' יוסי מדת יבש נתקדשה לטעמיה כו':

    וימשחם ויקדש אותםאכלי מזבח קאי דלחים הם:

    מדת הלחהין וחצי הין וכולהו אידך דמפרש בפ' ב' מדות (לקמן מנחות דף פז:):

    תדע לךדלא נמשחה שהרי אינה מתקדשת מה שבתוכה עד לאחר שנאפו דתנור מקדשו דתנור היה בעזרה אבל מעיקרא לא קדשינהו עשרון שנמדדו בו ורבי יאשיה דריש בכורים לה' אקודם אפייה קאי:

    אותם בפניםשל כלי משמע:

    ונימא נמי ר' יוחנן ר"ע ור' יונתן אמרו דבר אחדדהא תרוייהו אית להו מדת יבש לא נתקדשה:

    משום דלא שוור"ע ור' יונתן במדת לח כי הדדי דרבי יונתן אמר מדת לח בפנים ולא בחוץ ור"ע סבר בין מבפנים בין מבחוץ נתקדשה בפ' שתי מדות (לקמן מנחות דף צ.):

    והאיכא ביסאכלי שרת:

    קטבליאעור:

    לימא ליהרבי יאשיה הכי דלא נתקדשה עד אפייה:

    כגון דכיילא בעשרון דחולכי היכי דנשתנית גבי לישה:

    עשרוןכתיב בתורה ועשרון סלת:

    קדשי קדשיםכגון זבחי שלמי צבור דהן כבשי עצרת:

    מותר העומרשירים שנותרו מן הקומץ:

    כל שממנו לאישיםכל שעלה כבר ממנו למזבח ומבשר קרבנות כבר עלו חלב וכליות ומן המנחות כבר עלה הקומץ ומשתי הלחם כבר עלו חלבי כבשי עצרת הבאין עמהן וכגופן דמו ומלחם הפנים בזיכי לבונה:

    יצאו שתי הלחם ולחם הפניםמדין הגשה לקמן בהאי פירקין (מנחות דף סא.):

    אין מגופו לאישיםהלכך לענין הגשה לא דמו לשאר מנחות שמגופן לאישים אבל לענין הקטרה שירים נינהו דכבשים ובזיכין מתירין אותן:

    מכולםמאחד מאלה:

    חייבכאילו העלהו על המזבח:

    (מזבח) ואל המזבח לא יעלודסמיך ללא תקטירו ממנו אשה:

    אותםב' הלחם מן שאור ובכורים מן דבש דכתיבי בההוא קרא וה"ק קרבן ראשית תקריבו אותם דהיינו שתי הלחם מן השאור דכתיב (ויקרא כ״ג:י״ז) חמץ תאפינה וראשית מיקרו דהן ראשית לכל המנחות הבאות מתבואת שנה זו דכתיב בה (במדבר כ״ח:כ״ו) מנחה חדשה ובכורים מן הדבש ואיקרו ראשית [דכתיב ראשית] בכורי אדמתך (שמות כ״ג:י״ט) הנך הוא דרבינן ליה כבש כמזבח כדכתיב (ויקרא ב׳:י״ב) ואל המזבח לא יעלו:

    מידי אחריניכגון בשר חטאות וכל הנך דלעיל דאסירי משום כל שממנו לאישים לא רבינן לך כבש כמזבח:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 57 עמוד ב

    1ומי פירות אין מחמיצין? אמר ריש לקיש: אומר היה רבי יוסי הגלילי, מנחת נסכים מגבלה במים וכשרה.

    2לחם הפנים מדת יבש היא, ושמענא ליה לר' עקיבא דאמר: מדת יבש לא נתקדשה.

    3שלח (רבי ראובן) משמיה דרבי יוחנן: כך היא הצעה של משנה, ואיפוך ״אשר תקריבו״ לרבות לחם הפנים לחימוץ, דברי רבי יוסי הגלילי. ר' עקיבא אומר: לרבות מנחת נסכים לחימוץ.

    4ואזדא ר' יוחנן לטעמיה, דאמר ר' יוחנן: רבי יוסי הגלילי ואחד מתלמידי ר' ישמעאל אמרו דבר אחד, ומנו רבי יאשיה.

    5דתניא, (במדבר ז, א) ״וימשחם ויקדש ״אותם רבי יאשיה אומר מדת הלח נמשח בין מבפנים בין מבחוץ מדת יבש נמשחו מבפנים ואין נמשחו מבחוץ׃

    6רבי יונתן אומר מדת הלח נמשחו מבפנים ואין נמשחו מבחוץ מדות יבש לא. נמשחו כל עיקר תדע לך שהרי אין מקדשות דכתיב ״(ויקרא כג״, יז) ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים לה' אימתי הן לה' לאחר שנאפו׃

    7במאי קא מיפלגי באותם רבי יאשיה סבר אותם למעוטי מדת יבש בחוץ ור' יונתן סבר מדת יבש חול הוא ולא אצטריך קרא למעוטי כי איצטריך קרא למעוטי מדת לח מבחוץ׃

    8לימא נמי ר' עקיבא ואחד מתלמידי ר' ישמעאל אמרו דבר אחד ומנו רבי יונתן משום דלא שוו במדת לח להדדי׃

    9א"ל רב פפא לאביי והא איכא ביסא דלח הוא א"ל כגון שלש על גבי קטבליא׃

    10אי הכי דקאמר ליה רבי יונתן תדע לך שהרי אינה מקדשת לימא ליה כגון דכיילא בעשרון דחול׃

    11הכי השתא בשלמא ביסא לא כתב רחמנא דלעביד ביסא למילש ביה כי לש לה על גבי קטבליא לית לן בה אלא עשרון כיון דאמר רחמנא עביד עשרון וכייל ביה שביק עשרון דקודש וכייל בעשרון דחול׃

    ברייתא

    12תנו רבנן מנין למעלה מבשר חטאת ומבשר אשם ומבשר קדשי הקדשים ומקדשים קלים וממותר העומר וממותר שתי הלחם ומלחם הפנים ומשירי מנחות שהוא בלא תעשה׃

    13ת"ל (ויקרא ב, יא) כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' כל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו׃

    14ושתי הלחם ולחם הפנים יש מהן לאישים והתניא יצאו שתי הלחם ולחם הפנים שאין מהם לאישים׃

    15אמר רב ששת אין מגופו לאישים׃

    16איתמר המעלה מכולם על גבי הכבש רבי יוחנן אמר חייב ר' אלעזר אמר פטור׃

    17ר' יוחנן אמר חייב דתניא המזבח אין לי אלא מזבח כבש מנין תלמוד לומר (ויקרא ב, יב) ואל המזבח לא יעלו לרצון׃

    18ור' אלעזר אמר פטור מ"ט דאמר קרא ״(ויקרא ב״, יא). שאור ודבש קרבן ראשית תקריבו אותם אותם׃

    19הוא דרבי לך כבש כמזבח אבל מידי אחרינא לא׃

    תוספות

    ומי פירות אין מחמיציןפירשתי בריש פירקין (מנחות דף נג: ד״ה אין):

    ושמעינן ליה לר"ע דאמר מדת יבש לא נתקדשהלקמן בפ' שתי מדות (מנחות דף צ.) וא"ת דלמא ס"ל תנור מקדש דהיינו משקרמו פניה ועדיין יכול לבא לידי חימוץ ונראה לדקדק מתוך כך דמשקרמו פניו תו לא אתי לידי חימוץ ונפקא מינה למצות של פסח ובסוף פ"ק דשבת (דף יט:) משמע דמההיא שעתא חשיב אפייה גמורה דאמר התם ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה ושמא זו היא שיעור כמאכל בן דרוסאי ופלוגתא היא בקרימת פנים התם אי הוי בתחתון או בעליון וצ"ע דמשמע הכא דאי מדת יבש נתקדשה קדשי לחם הפנים משנמדד בו סולת בעשרון ולא משתמיט בשום דוכתא דליקדוש אלא או בתנור או על השולחן לקמן בפרק שתי הלחם (מנחות דף צה:) דקאמר ושניהם מקרא אחד דרשו והוא דרך חול כו' ובפרק ב' דמעילה (דף ט.) תנן גבי לחם הפנים קרמו בתנור הוכשרו ליפסל וגבי מנחות קתני קדשו בכלי:

    רבי יאשי' סבר אותם למעוטי מדת יבש מבחוץולהכי ממעט מאותם מדת יבש טפי ממדת לח דוימשחם גבי כלי המזבח כתיב שהן מדת לח כך פירש בקונט' ומשמע שהיה בהן ריבוי משיחה יותר ממדת יבש וא"ת ההוא סוגיא דבריש פ"ב דשבועות (דף טו.) דדרשינן אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה אלא בעבודה כמאן לא כר' יונתן ולא כר' יאשיה וי"ל דאתיא כר' עקיבא דאית ליה מדת לח במשיחה בפנים ובחוץ כדמוכח בשמעתין ולקמן בפרק שתי מדות (מנחות דף צ.) וסבירא ליה מדת יבש חול היא א"כ לא איצטריך אותם אלא למימרא דלדורות בעבודה:

    אין לי אלא מזבח כבש מניןהכא מצרכינן קרא לרבויי כבש כמזבח וכן בסוף המזבח מקדש (זבחים דף פז.) דתניא כל הנוגע במזבח יקדש אין לי אלא מזבח כבש מנין ת"ל את המזבח והא דדריש בזבחים בשילהי קדשי קדשים (זבחים דף סד:) על קיר המזבח ולא על קיר הכבש לאו דמיותר קרא למעוטי אלא כיון דכתיב מזבח דווקא משמע כדקאמר נמי ולא קיר ההיכל ולא קיר האולם ותימה דתנן בפ"ב דזבחים (דף כו.) נתנן על הכבש פסול ואמרי' בגמרא אמר שמואל פסול בשר אבל בעלים נתכפרו דאמר קרא ואני נתתיו לכם על המזבח כיון שהגיע דם למזבח נתכפרו בעלים אלמא בלא יתורא דקרא חשבינא כבש כמזבח ונראה לפרש דשמואל לא קאי אנתנו על גבי הכבש [אלא] אאינך קאי דתנן התם שלא כנגד היסוד נתן את הניתנין למעלה למטה ואת הניתנין למטה למעלה ועל זה קאמר אלמא קסבר שלא במקומן כמקומן דמי ועל כרחין שמואל לאו אכולהו מתניתין קאי דניתנין בפנים שנתנן בחוץ לכו"ע לאו כמקומן דמי כדמוכח בפ' כל הפסולין (זבחים דף לו.) בסופו דפריך וליפלוג רבי יהודה בניתנין בחוץ בפנים ובפנים בחוץ פירוש דהני שלא במקומן הן ובפ"ב דזבחים (דף כו: ד"ה אמר) הארכתי:

    כבש מניןלר"י דאמר בזבחים בפ' קדשי קדשים (זבחים ד' נט.) דרצפת עזרה נתקדשה כמזבח הוה מצי למינקט קרקע עזרה מנין אלא משום דאיירי נמי הכא באהל מועד ושילה ונוב וגבעון אי נמי אפילו לרבי יהודה הא דקדיש שלמה רצפה לכשרין קידש ולא לפסולין תדע דהא אין עולין לכתחילה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    אי הכי דקא"ל ר' יונתן, פי' דכיון דאמרת דמאי דאמר ר' עקיבא דלחם הפנים מדת היבש היא ולא נתקדשו קודם אפיה אע"ג דהיה יכול לקדשה קודם אפיה כגון שנילושו בביסא דלח ותקדשם אפ"ה מוקמת לרע"ק דמיירי דלשם על גבי קטבליא כמו כן כי מוכח ר' יונתן דמדת היבש אינה נמשחת כל עיקר משום דכתי' בלחם הפנים דאינם קדושים קודם אפיה ואם מדת היבש במשיחה נמצא דכשמודדו בהם נתקדשו אלא ודאי לא נמשחו ומאי ראיה הלא יכול להיות דנמשחו ומה דלא נתקדשו לחם הפנים קודם אפיה כדמשמע בקרא דתביאו לחם תנופה היינו משום דלא היו מודדין אותם בעשרון של כלי קדש יבש אלא שהיו מודדין בכלי חול, שהרי כמו דאמר לרע"ק בלישה שראויה להעשות בביסא דאמרת דלשה ע"ג קטבליא כדי שלא נתקדשו בלישה כמו כן נוכל לומר גבי המדידה לר' יונתן דאעפ"י דהיו יכולים להקדישו במדידת עשרון שנמשחה דאפ"ה לא היו מקדשין אותם למדדו שם כי אם בכלי חול:

    המעלה מכל, פי' מאחד מאלהחייב, כאלו העלהו ע"ג המזבח, פי' דכתי' ואל המזבח לא יעלו דסמיך ללא תקטירו ממנו, ל"ה. ר"ל דמאחר דכתיב אשה לא תקטירו למה הוצרך למזבח לא יעלו אלא לרבויי כבש אתא:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף נ״ז עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף נ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־395 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ומי פירות אין מחמיצין ולית ליה מגבלה במים וכשרה ומנחת כהנים וכהן משיח נמי איתרבאי מיניה והני משום פלוגתייהו נקט:

    וקפריך מנחת נסכים מי הויא חימוץ הא מי פירות הן דבשמן נגבלה דהא יש לה ג' לוגין לעשרון דבשלמא שאר חימוץ מנחות שאין שמנן מרובה כו' נותנין בהן מים הלכך איתסר בהן חימוץ אבל בהא מאי חימוץ איכא:

    מגבלה במים הלכך אית בהו חימוץ:

    מדת יבש היא דלא היו נותנין בביסא שהיא כלי שרת אלא בעשרון כשמודדין ועשרון מדת יבש הוא:

    ושמעינן לרבי עקיבא כו' בפ' ב' מדות (לקמן מנחות דף צ.) וכיון דלאו קדושה היא עד שיסדרנה בשלחן אמאי עבר עליה ולקמן פריך הא מדת לח היא (נמי שהרי נתנו) בביסא כשלשה ומשני ליה לקמן:

    שלח רבין ודאי כך הצעת המשנה כדאמרן:

    אבל אפיך לה משום דהאי פירכא:

    ואזדא ר' יוחנן לטעמיה דמוקי הך דלחם כר' יוסי אלמא לר' יוסי מדת יבש נתקדשה לטעמיה כו':

    ועוד 21 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 57b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    ומי פירות אין מחמיצין פירשתי בריש פירקין (מנחות דף נג: ד״ה אין):

    ושמעינן ליה לר"ע דאמר מדת יבש לא נתקדשה לקמן בפ' שתי מדות (מנחות דף צ.) וא"ת דלמא ס"ל תנור מקדש דהיינו משקרמו פניה ועדיין יכול לבא לידי חימוץ ונראה לדקדק מתוך כך דמשקרמו פניו תו לא אתי לידי חימוץ ונפקא מינה למצות של פסח ובסוף פ"ק דשבת (דף יט:) משמע דמההיא שעתא חשיב אפייה גמורה דאמר התם ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה ושמא זו היא שיעור כמאכל בן דרוסאי ופלוגתא היא בקרימת פנים התם אי הוי בתחתון או בעליון וצ"ע דמשמע הכא דאי מדת יבש נתקדשה קדשי לחם הפנים משנמדד בו סולת בעשרון ולא משתמיט בשום דוכתא דליקדוש אלא או בתנור או על השולחן לקמן בפרק שתי הלחם (מנחות דף צה:) דקאמר ושניהם מקרא אחד דרשו והוא דרך חול כו' ובפרק ב' דמעילה (דף ט.) תנן גבי לחם הפנים קרמו בתנור הוכשרו ליפסל וגבי מנחות קתני קדשו בכלי:

    רבי יאשי' סבר אותם למעוטי מדת יבש מבחוץ ולהכי ממעט מאותם מדת יבש טפי ממדת לח דוימשחם גבי כלי המזבח כתיב שהן מדת לח כך פירש בקונט' ומשמע שהיה בהן ריבוי משיחה יותר ממדת יבש וא"ת ההוא סוגיא דבריש פ"ב דשבועות (דף טו.) דדרשינן אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה אלא בעבודה כמאן לא כר' יונתן ולא כר' יאשיה וי"ל דאתיא כר' עקיבא דאית ליה מדת לח במשיחה בפנים ובחוץ כדמוכח בשמעתין ולקמן בפרק שתי מדות (מנחות דף צ.) וסבירא ליה מדת יבש חול היא א"כ לא איצטריך אותם אלא למימרא דלדורות בעבודה:

    אין לי אלא מזבח כבש מנין הכא מצרכינן קרא לרבויי כבש כמזבח וכן בסוף המזבח מקדש (זבחים דף פז.) דתניא כל הנוגע במזבח יקדש אין לי אלא מזבח כבש מנין ת"ל את המזבח והא דדריש בזבחים בשילהי קדשי קדשים (זבחים דף סד:) על קיר המזבח ולא על קיר הכבש לאו דמיותר קרא למעוטי אלא כיון דכתיב מזבח דווקא משמע כדקאמר נמי ולא קיר ההיכל ולא קיר האולם ותימה דתנן בפ"ב דזבחים (דף כו.) נתנן על הכבש פסול ואמרי' בגמרא אמר שמואל פסול בשר אבל בעלים נתכפרו דאמר קרא ואני נתתיו לכם על המזבח כיון שהגיע דם למזבח נתכפרו בעלים אלמא בלא יתורא דקרא חשבינא כבש כמזבח ונראה לפרש דשמואל לא קאי אנתנו על גבי הכבש [אלא] אאינך קאי דתנן התם שלא כנגד היסוד נתן את הניתנין למעלה למטה ואת הניתנין למטה למעלה ועל זה קאמר אלמא קסבר שלא במקומן כמקומן דמי ועל כרחין שמואל לאו אכולהו מתניתין קאי דניתנין בפנים שנתנן בחוץ לכו"ע לאו כמקומן דמי כדמוכח בפ' כל הפסולין (זבחים דף לו.) בסופו דפריך וליפלוג רבי יהודה בניתנין בחוץ בפנים ובפנים בחוץ פירוש דהני שלא במקומן הן ובפ"ב דזבחים (דף כו: ד"ה אמר) הארכתי:

    כבש מנין לר"י דאמר בזבחים בפ' קדשי קדשים (זבחים ד' נט.) דרצפת עזרה נתקדשה כמזבח הוה מצי למינקט קרקע עזרה מנין אלא משום דאיירי נמי הכא באהל מועד ושילה ונוב וגבעון אי נמי אפילו לרבי יהודה הא דקדיש שלמה רצפה לכשרין קידש ולא לפסולין תדע דהא אין עולין לכתחילה:

    Tosafot on Menachot 57b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    אי הכי דקא"ל ר' יונתן, פי' דכיון דאמרת דמאי דאמר ר' עקיבא דלחם הפנים מדת היבש היא ולא נתקדשו קודם אפיה אע"ג דהיה יכול לקדשה קודם אפיה כגון שנילושו בביסא דלח ותקדשם אפ"ה מוקמת לרע"ק דמיירי דלשם על גבי קטבליא כמו כן כי מוכח ר' יונתן דמדת היבש אינה נמשחת כל עיקר משום דכתי' בלחם הפנים דאינם קדושים קודם אפיה ואם מדת היבש במשיחה נמצא דכשמודדו בהם נתקדשו אלא ודאי לא נמשחו ומאי ראיה הלא יכול להיות דנמשחו ומה דלא נתקדשו לחם הפנים קודם אפיה כדמשמע בקרא דתביאו לחם תנופה היינו משום דלא היו מודדין אותם בעשרון של כלי קדש יבש אלא שהיו מודדין בכלי חול, שהרי כמו דאמר לרע"ק בלישה שראויה להעשות בביסא דאמרת דלשה ע"ג קטבליא כדי שלא נתקדשו בלישה כמו כן נוכל לומר גבי המדידה לר' יונתן דאעפ"י דהיו יכולים להקדישו במדידת עשרון שנמשחה דאפ"ה לא היו מקדשין אותם למדדו שם כי אם בכלי חול:

    המעלה מכל, פי' מאחד מאלה חייב, כאלו העלהו ע"ג המזבח, פי' דכתי' ואל המזבח לא יעלו דסמיך ללא תקטירו ממנו, ל"ה. ר"ל דמאחר דכתיב אשה לא תקטירו למה הוצרך למזבח לא יעלו אלא לרבויי כבש אתא:

    Rashba on Menachot 57b · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה כבש כו' תדע דהא אין עולין לכתחילה עי' זבחים דף פז ע"א תוספות ד"ה כבש:

    Gilyon HaShas on Menachot 57b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף נ״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־395 מילים ב־19 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 19 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״ומי פירות אין מחמיצין? אמר ריש לקיש:…״

      חכמים: רבי יוסי.

    2. קטע 214 מילים

      נפתחת ב״לחם הפנים מדת יבש היא, ושמענא ליה…״

    3. קטע 329 מילים

      נפתחת ב״שלח (רבי ראובן) משמיה דרבי יוחנן: כך…״

      חכמים: רבי ראובן, רבי יוחנן, רבי יוסי.

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״ואזדא ר' יוחנן לטעמיה, דאמר ר' יוחנן:…״

      חכמים: רבי יוסי, רבי יאשיה.

    5. קטע 524 מילים

      נפתחת ב״דתניא, (במדבר ז, א) ״וימשחם ויקדש ״אותם״…״

      חכמים: רבי יאשיה.

    6. קטע 643 מילים

      נפתחת ב״רבי יונתן אומר מדת הלח נמשחו מבפנים…״

      חכמים: רבי יונתן.

    7. קטע 730 מילים

      נפתחת ב״במאי קא מיפלגי באותם רבי יאשיה סבר…״

      חכמים: רבי יאשיה.

    8. קטע 820 מילים

      נפתחת ב״לימא נמי ר' עקיבא ואחד מתלמידי ר'…״

      חכמים: רבי יונתן.

    9. קטע 915 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב פפא לאביי והא איכא ביסא…״

      חכמים: רב פפא, אביי.

    10. קטע 1017 מילים

      נפתחת ב״אי הכי דקאמר ליה רבי יונתן תדע…״

      חכמים: רבי יונתן.

    11. קטע 1135 מילים

      נפתחת ב״הכי השתא בשלמא ביסא לא כתב רחמנא…״

    12. קטע 1225 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן מנין למעלה מבשר חטאת ומבשר…״

    13. קטע 1322 מילים

      נפתחת ב״ת"ל (ויקרא ב, יא) כי כל שאור…״

    14. קטע 1416 מילים

      נפתחת ב״ושתי הלחם ולחם הפנים יש מהן לאישים…״

    15. קטע 156 מילים

      נפתחת ב״אמר רב ששת אין מגופו לאישים…״

      חכמים: רב ששת.

    16. קטע 1614 מילים

      נפתחת ב״איתמר המעלה מכולם על גבי הכבש רבי…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    17. קטע 1722 מילים

      נפתחת ב״ר' יוחנן אמר חייב דתניא המזבח אין…״

    18. קטע 1817 מילים

      נפתחת ב״ור' אלעזר אמר פטור מ"ט דאמר קרא…״

      חכמים: רבן ראשית.

    19. קטע 199 מילים

      נפתחת ב״הוא דרבי לך כבש כמזבח אבל מידי…״

      חכמים: רבי לך.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף נ״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026