מנחת חובה — חוטא דהאי קרא דהגשה במנחת נדבה כתיב:
מנחת סוטה תוכיח — שאינה טעונה שמן ולבונה וטעונה הגשה כדאמרי' לקמן והקריבה לרבות מנחת סוטה להגשה:
במנחת סוטה כתיב (במדבר ה׳:כ״ה) והניף את המנחה מנחת חוטא ומנחת נדבה [אין] טעונין תנופה כדקתני במתני':
מנחת חוטא לא הוכשרה לבא אלא בעני — דכתיב בויקרא בקרבן עולה ויורד והביאה אל הכהן וקמץ וגו': ורבי שמעון ותנא קמא לא פליגי אלא מר דריש חדא ומר דריש חדא:
וכן הוא אומר — במנחת סוטה והקריב אותה אל המזבח:
והלא דין הוא — ולא בעי קרא למנחת סוטה:
מה מנחת חוטא כו' טעונה הגשה — כדרבינן לעיל מאת המנחה:
מנחת העומר באה שעורין בפרק רבי ישמעאל (לקמן מנחות סח:):
ולא הוכשרו לבא קמח — אלא סולת דבמנחת חוטא כתי' עשירית האיפה סולת (ויקרא ה׳:י״א) ובעומר כתיב (שם ב) מגרשה ומשמנה דהא דכתיב בויקרא וכי תקריב מנחת בכורים במנחת העומר כתיב וגרשה היינו סלת ובמנחת סוטה כתיב קמח שעורים:
ת"ל והקריבה — לרבות מנחת סוטה הואיל ולא אתא מדינא:
אבל מנחת העומר לא צריכא קרא — וא"ת לר' יהודה והקריב מאי דריש ביה תריץ ומוקי לה להך דרשה דדריש רבי שמעון לקמן מן והקריב והקריבה להוציא שתי הלחם ולחם הפנים:
לברר עון — לידע אם טמאה אם לאו הלכך (לאו) חשיבא היא:
ורבי שמעון — דמצריך קרא למנחת העומר פריך הכי מה להנך שכן מצויין אפי' מאה פעמים בשנה אם אירע הדבר תאמר בעומר דפעם אחת ותו לא:
והא מצוייה טפי — דבכל שנה היא:
וקפריך תנא או אינו אומר והבאת לא למנחת סוטה ולא לעומר אלא לומר ולרבות שיחיד מתנדב מנחה אחרת שאינו מענין אלו ה' מנחות האמור בפרשה (ויקרא ב׳:ד׳) סלת ומחבת ומרחשת ומאפה שיש בה שתים דכל הנך חיטין הן כדכתיב סלת וסלת חטין וקאתי והבאת לרבות שיחיד מתנדב מן השעורין:
ומביאין מן השעורין חובת מנחת העומר:
(ת"ל אלה) להך דרשה אלא ללמד על העומר:
הרי עלי מנחה — סתם שמביא כל אלה חמישתן בעל כרחו:
מאלה — מקצת אלה:
רבי שמעון אומר את המנחה — אמרנו לרבות את שאר מנחות כגון של חוטא להגשה יכול שאני מרבה הימנו אף שתי הלחם ולחם הפנים:
מאלה — משמע מיעוטא כלומר אין טעון הגשה אלא הדומה לאלו:
והא אפיקתיה — לרבות מנחת סוטה:
והקריב — מצי למכתב וכתיב והקריבה ממעטה מנחת נסכים דמשמע מיעוט אותה דאיירי בה ולא אחרת:
