בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף צ״ו עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מסוכן הואשאחזו בולמוס ותנן מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו עד שיאורו עיניו אפילו ביום הכפורים ביומא בפרק בתרא (דף פג.):

    בגמ' פליגימר גמיר ליה מרביה דתנור מקדש ומר גמיר דלא מקדש:

    דיקא נמידבגמרא פליגי ולא בקראי מדנקט האי לישנא לעולם הוי רגיל לומר כו':

    מתני' חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן בפניםולדברי הכל אותו חצי עשרון שהיה חולק בו עשרונו של כהן גדול נמשח והאי דלא משחו עשרון שלם מפני שכל אדם מודד בו מנחתו דפעמים שמוציאו לחוץ אבל זה אינו מסור אלא לכהנים לחצות בו עשרונים:

    ושא"אאפייתן אי אפשר לעשות מאתמול ולא לישה ועריכה דכיון דקדשה בכלי מיפסל בלינה:

    מעשה כלילישה ועריכה הכל בכלי שרת בפנים ולא בחוץ:

    וקרנותיהשהיה מדביק בצק לכל זוית כעין קרנים ואורך הקרן ד' אצבעות:

    שלא תטעהבין שתי הלחם ללחם הפנים בין בשיעור רוחב בין בשיעור אורך וקרנות:

    זד"ד יה"זזד"ד שתי הלחם אורכה ז' ורחבה ד' וקרנותיה ד' יה"ז לחם הפנים ארכו י' ורחבו ה' וקרנותיו ז':

    שיהא לו פניםדפנות. [ל"א] שיהא לו פנים זויות והן הן הקרנות:

    ארכו י' ורחבו ה'כדכתיב אמתים ארכו ואמה רחבו ור' יהודה לטעמיה דאמר אמת כלים באמת בת ה' ונותן אורכו של לחם כנגד רוחבו של שלחן:

    וכופלהלחם:

    טפחיים ומחצהלמעלה מיכן ומיכן ובהן הן הקרנות ונמצאו זקופות בשוה לשפת השלחן ולמ"ד כמין ספינה רוקדת הוו הנך דפנות הולכות וזוקפות בשיפוע:

    ונמצא ארכו ממלא רחבו של שלחןורחבן מחזיק חצי אורך השלחן וכשהיה סודר האחר אצלו נמצא שלחן כולו מלא:

    אורכו י"בר' מאיר לטעמיה דאמר כל האמות היו בבינונית והלחם עשרה דבהא לא פליג:

    וטפחיים ריוח באמצעבין שתי הסדרים דרוחב הלחם אינו אלא ה' ושני הסדרים מחזיקים י' טפחים כאורך השלחן פשו להו טפחיים והם ריוח בין סדר לסדר שתהא רוח מנשבת בהם שלא יתעפשו:

    אבא שאול אומר שםבאותו ריוח שבין סדר לסדר בו נותנין בזיכים:

    על המערכתעל ממש:

    ועליו מטההוי אותו על בסמוך:

    המפוצליםלתת ראשי הקנים באותן פיצולין והרבה פיצולין יש בהן למנין הקנים:

    כ"ח קניםבגמרא מפרש כמה קנים ללחם:

    לא סידור הקניםבמערכת החדשה ולא נטילתן מעל הישנה דוחה שבת:

    שומטןמבין כל לחם ולחם ומניחן לאורכו של שלחן ולמחר מסדר הלחם ולמוצאי שבת נותן הקנים בין כל לחם ולחם כמשפטן:

    כל הכליםכגון שולחנות אורכן לאורכו של בית ממזרח למערב:

    גמ' זו מניןשהמנחות טעונות כלי:

    מה חטאת ואשם טעונין כלידכתיב אשר יבשלו ואין בישול בלא כלי ובפנים משתעי קרא דכתיב (יחזקאל מ״ו:כ׳) לבלתי הוציא אל החיצונות:

    ט"ו טפחיםב' טפחים ומחצה לכל לחם והם שש חלות זו על גב זו נמצא שלחן מקדש כו' ונפקא מינה דאי יהיב באויר השלחן מידי בתוך ט"ו טפחים מקדש ליה ליפסל בלינה:

    והאיכא קניםשבין כל לחם ולחם ואיכא טפי:

    משקע להופגימות עושה בלחם בעוד שהיה בצק והקנים היו משוקעים בהם ואינו מגביה הלחם:

    וקא פריך מאי טעמאכלומר מכדי קנים מאי טעמא היו בין כל לחם:

    משום איעפושישיהא אויר בינתים שלא יתעפשו:

    סוף סוףכיון דמשקע להו ליכא אוירא ומיעפש הלחם:

    פורתאשלא יהא משוקע כל כך:

    והאיכא בזיכיןקשיא לי אמאי פריך הכי דהא שלחן לא מקדש להו לבזיכין:

    והאיכא קרנותשבולטין ועשויין בראשי הדופן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 96 עמוד א

    1מסוכן הוא. ור' יהודה ור' שמעון בגמרא פליגי.

    2דיקא נמי, דקתני: ר' שמעון אומר: לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות אבית פאגי, שמע מינה.

    מתני׳ · משנה

    3חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים, ודוחות את השבת. טחינתן והרקדתן אינו דוחה את השבת, כלל אמר רבי: עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת ושאי אפשר לה לעשותה מערב שבת דוחה את השבת׃

    4כל המנחות יש בהן מעשה כלי, בפנים ואין בהן מעשה כלי. בחוץ׃

    5שתי הלחם ארכן שבעה טפחים ורחבן ארבע טפחים וקרנותיה ארבע אצבעות לחם. הפנים ארכן עשרה טפחים ורחבן חמישה טפחים וקרנותיו שבע אצבעות׃

    6ר' יהודה אומר שלא תטעה זד"ד יה"ז בן זומא אומר (שמות כה, יב) ונתתה על השלחן לחם! פנים לפני תמיד לחם פנים שיהו לו פנים׃

    7השולחן ארכו עשרה ורחבו חמשה לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה׃

    8נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן וכופל טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן נמצא ארכו ממלא רחבו של שולחן דברי רבי יהודה׃

    9ר' מאיר אומר השלחן ארכו י"ב ורחבו ו' לחם הפנים ארכו י' ורחבו ה'׃

    10נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן כופל טפחיים מכאן וטפחיים מכאן וטפחיים ריוח באמצע כדי שתהא הרוח מנשבת בהם׃

    11אבא שאול אומר שם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים אמרו לו והרי כבר נאמר (ויקרא כד, ז) ונתת על המערכת לבונה זכה אמר להם הרי כבר נאמר (במדבר ב, כ) ועליו מטה מנשה׃

    12וארבעה סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן שהיו סומכין בהם שנים לסדר זה ושנים לסדר זה ועשרים ושמונה קנים כחצי קנה חלול ארבעה עשר לסדר זה וארבעה עשר לסדר זה׃

    13לא סידור קנים ולא נטילתם דוחה את השבת אלא נכנס מערב שבת ושומטו ונותנו לארכו של שלחן׃

    14כל הכלים שהיו במקדש ארכן לארכו של בית:

    גמ׳ · גמרא

    15כל המנחות יש בהן מעשה כלי מבפנים: שאלו את רבי זו מנין אמר להם הרי הוא אומר (יחזקאל מו, כ) ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים (את החטאת ואת האשם) אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה׃

    16מנחה דומיא דאשם וחטאת מה אשם וחטאת טעונין כלי אף מנחה נמי טעונה כלי:

    17השולחן ארכו עשרה:

    18אמר ר' יוחנן לדברי האומר טפחיים ומחצה כופל נמצא שלחן מקדש חמשה עשר טפחים למעלה לדברי האומר טפחיים כופל נמצא שלחן מקדש שנים עשר טפחים למעלה׃

    19והאיכא קנים קנים שקועי משקע להו,׃

    20מאי טעמא משום איעפושי לחם סוף סוף קא מיעפש לחם דמגבה ליה! פורתא׃

    21והאיכא ההוא פורתא כיון דלא הוי טפח לא חשיב ליה׃

    22והאיכא בזיכין בגוויה דלחם הוו יתבי ולבהדי לחם הוו קיימי והאיכא קרנות קרנות לגוויה דלחם כייף להו ולחם עלייהו נח ליה׃

    תוספות

    כלל א"ר עקיבא כו'בפ' ר"א אומר אם לא הביא (שבת דף קלג. ושם) ובפ' אלו דברים (פסחים דף סט:) פסק כר' עקיבא משום דאיכא צריכותא גבי פסח ומילה אבל הכא ליכא צריכותא ומיהו אמילתיה דר"ע לא בעי צריכותא דאשמעינן בכל דוכתא מאי דדחי שבת:

    כל הכלים שהיו במקדש אורכן לאורכו של ביתבגמ' תניא חוץ מארון שאורכו לרוחבו של בית ובשולחן ומנורה פליגי רבי ור' אלעזר בר' שמעון ומתני' כרבי דאמר מזרח ומערב מונחין:

    שאלו את רבי זו מניןאמתני' קאי וקאמר מנין שכל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ולא לענין קמיצה מכלי שרת וקידוש קומץ בכלי שרת איירי דבהאי קרא דמייתי איירי בבישול חטאת ואשם ואפיית מנחה ולא מיירי בקידוש קומץ כלל ומהיקשא דזאת התורה נפקא לן לעיל בסוף פ' התודה (מנחות דף פב:) מה עולה טעונה כלי דכתיב ויקח את המאכלת אף כל טעון כלי וקמיצה כנגד שחיטה וקידוש קומץ כנגד קבלה כדאמר לעיל בפ' שני (מנחות דף יג:) אלא הכא בלישה ועריכה ואפיה של מנחה מיירי דאיתקש אפיה דמנחה לבישול דחטאת ואשם מה הם טעונין כלי דכתיב וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר ואם בכלי נחושת בושלה ומיהו מזה אין ראיה דלאו למירמי חובה קאמר אלא כדפירש בקונטרס דכתיב אשר תבושל בו ואין בישול בלא כלי ובפנים משתעי קרא דאי בחוץ הרי חטאת ואשם נפסל ביוצא ועוד כתיב ביה לבלתי הוציא אל [החצר] החיצונה אף אפיה דמנחה טעונין כלי שרת והוא הדין לישה ועריכה וצריך לדקדק לאיזו מנחה איצטריך קרא אי למנחת מחבת ומרחשת ומאפה תנור הא כתיב בהו כלי ואילו למנחת סלת אין בה אפיה קודם קמיצה:

    והאיכא בזיכיןהקשה בקונטרס אמאי פריך הכי דהא שולחן לא מקדש להו לבזיכין ונראה דלא קשה (ליה) מידי דהא אמרינן בפ"ק (לעיל מנחות דף ז.) דקומץ מנחה מכלי שעל גבי קרקע שכן מצינו בסילוק בזיכין משמע דהוי כקומץ מע"ג השלחן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    ושומטן ונותנן לארכן על שלחן, נר' דקאי ללחם הפנים דמערכת חדשה שנותן שם שנוטל ממנה הקנים בערב שבת ואחרי כן מחזיר הסדרים לארכן של שלחן:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף צ״ו עמוד א׳

    מסכת מנחות דף צ״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 22 קטעים ממוספרים, כ־421 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מסוכן הוא שאחזו בולמוס ותנן מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו עד שיאורו עיניו אפילו ביום הכפורים ביומא בפרק בתרא (דף פג.):

    בגמ' פליגי מר גמיר ליה מרביה דתנור מקדש ומר גמיר דלא מקדש:

    דיקא נמי דבגמרא פליגי ולא בקראי מדנקט האי לישנא לעולם הוי רגיל לומר כו':

    מתני' חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן בפנים ולדברי הכל אותו חצי עשרון שהיה חולק בו עשרונו של כהן גדול נמשח והאי דלא משחו עשרון שלם מפני שכל אדם מודד בו מנחתו דפעמים שמוציאו לחוץ אבל זה אינו מסור אלא לכהנים לחצות בו עשרונים:

    ושא"א אפייתן אי אפשר לעשות מאתמול ולא לישה ועריכה דכיון דקדשה בכלי מיפסל בלינה:

    מעשה כלי לישה ועריכה הכל בכלי שרת בפנים ולא בחוץ:

    וקרנותיה שהיה מדביק בצק לכל זוית כעין קרנים ואורך הקרן ד' אצבעות:

    שלא תטעה בין שתי הלחם ללחם הפנים בין בשיעור רוחב בין בשיעור אורך וקרנות:

    ועוד 27 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 96a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    כלל א"ר עקיבא כו' בפ' ר"א אומר אם לא הביא (שבת דף קלג. ושם) ובפ' אלו דברים (פסחים דף סט:) פסק כר' עקיבא משום דאיכא צריכותא גבי פסח ומילה אבל הכא ליכא צריכותא ומיהו אמילתיה דר"ע לא בעי צריכותא דאשמעינן בכל דוכתא מאי דדחי שבת:

    כל הכלים שהיו במקדש אורכן לאורכו של בית בגמ' תניא חוץ מארון שאורכו לרוחבו של בית ובשולחן ומנורה פליגי רבי ור' אלעזר בר' שמעון ומתני' כרבי דאמר מזרח ומערב מונחין:

    שאלו את רבי זו מנין אמתני' קאי וקאמר מנין שכל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ולא לענין קמיצה מכלי שרת וקידוש קומץ בכלי שרת איירי דבהאי קרא דמייתי איירי בבישול חטאת ואשם ואפיית מנחה ולא מיירי בקידוש קומץ כלל ומהיקשא דזאת התורה נפקא לן לעיל בסוף פ' התודה (מנחות דף פב:) מה עולה טעונה כלי דכתיב ויקח את המאכלת אף כל טעון כלי וקמיצה כנגד שחיטה וקידוש קומץ כנגד קבלה כדאמר לעיל בפ' שני (מנחות דף יג:) אלא הכא בלישה ועריכה ואפיה של מנחה מיירי דאיתקש אפיה דמנחה לבישול דחטאת ואשם מה הם טעונין כלי דכתיב וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר ואם בכלי נחושת בושלה ומיהו מזה אין ראיה דלאו למירמי חובה קאמר אלא כדפירש בקונטרס דכתיב אשר תבושל בו ואין בישול בלא כלי ובפנים משתעי קרא דאי בחוץ הרי חטאת ואשם נפסל ביוצא ועוד כתיב ביה לבלתי הוציא אל [החצר] החיצונה אף אפיה דמנחה טעונין כלי שרת והוא הדין לישה ועריכה וצריך לדקדק לאיזו מנחה איצטריך קרא אי למנחת מחבת ומרחשת ומאפה תנור הא כתיב בהו כלי ואילו למנחת סלת אין בה אפיה קודם קמיצה:

    והאיכא בזיכין הקשה בקונטרס אמאי פריך הכי דהא שולחן לא מקדש להו לבזיכין ונראה דלא קשה (ליה) מידי דהא אמרינן בפ"ק (לעיל מנחות דף ז.) דקומץ מנחה מכלי שעל גבי קרקע שכן מצינו בסילוק בזיכין משמע דהוי כקומץ מע"ג השלחן:

    Tosafot on Menachot 96a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    ושומטן ונותנן לארכן על שלחן, נר' דקאי ללחם הפנים דמערכת חדשה שנותן שם שנוטל ממנה הקנים בערב שבת ואחרי כן מחזיר הסדרים לארכן של שלחן:

    Rashba on Menachot 96a · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף צ״ו, עמוד א׳, בהיקף של כ־421 מילים ב־22 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 22 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 18 מילים

      נפתחת ב״מסוכן הוא. ור' יהודה ור' שמעון בגמרא…״

    2. קטע 221 מילים

      נפתחת ב״דיקא נמי, דקתני: ר' שמעון אומר: לעולם…״

    3. קטע 340 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן ואפייתן…״

      חכמים: רב שבת.

    4. קטע 412 מילים

      נפתחת ב״כל המנחות יש בהן מעשה כלי, בפנים…״

    5. קטע 522 מילים

      נפתחת ב״שתי הלחם ארכן שבעה טפחים ורחבן ארבע…״

    6. קטע 625 מילים

      נפתחת ב״ר' יהודה אומר שלא תטעה זד"ד יה"ז…״

    7. קטע 711 מילים

      נפתחת ב״השולחן ארכו עשרה ורחבו חמשה לחם הפנים…״

    8. קטע 822 מילים

      נפתחת ב״נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן וכופל…״

      חכמים: רבי יהודה.

    9. קטע 914 מילים

      נפתחת ב״ר' מאיר אומר השלחן ארכו י"ב ורחבו…״

    10. קטע 1019 מילים

      נפתחת ב״נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן כופל…״

    11. קטע 1136 מילים

      נפתחת ב״אבא שאול אומר שם היו נותנין שני…״

      חכמים: אבא.

    12. קטע 1231 מילים

      נפתחת ב״וארבעה סניפין של זהב היו שם מפוצלין…״

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״לא סידור קנים ולא נטילתם דוחה את…״

      חכמים: רב שבת.

    14. קטע 148 מילים

      נפתחת ב״כל הכלים שהיו במקדש ארכן לארכו של…״

    15. קטע 1542 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ כל המנחות יש בהן מעשה כלי…״

      חכמים: רבי זו.

    16. קטע 1614 מילים

      נפתחת ב״מנחה דומיא דאשם וחטאת מה אשם וחטאת…״

    17. קטע 173 מילים

      נפתחת ב״השולחן ארכו עשרה:…״

    18. קטע 1826 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' יוחנן לדברי האומר טפחיים ומחצה…״

    19. קטע 196 מילים

      נפתחת ב״והאיכא קנים קנים שקועי משקע להו,…״

    20. קטע 2013 מילים

      נפתחת ב״מאי טעמא משום איעפושי לחם סוף סוף…״

    21. קטע 2110 מילים

      נפתחת ב״והאיכא ההוא פורתא כיון דלא הוי טפח…״

    22. קטע 2221 מילים

      נפתחת ב״והאיכא בזיכין בגוויה דלחם הוו יתבי ולבהדי…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף צ״ו ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026