מתני' מכולן — לחמי תודה היה נוטל אחד מעשרה:
שיהיו כל הקרבנות שבלחמי תודה שוין — בהפרשת תרומה:
שלא יטול מקרבן — זה תרומה על חבירו שלא יטול מזה שנים ומזה לא כלום משום דבעינן שלא יטול מקרבן על חבירו:
גמ' מן המחובר — דבעינן שיהו כל החלות ביחד בשעת תרומה:
איני יודע מכמה — חלות הוא נוטל אחת:
בבכורים תרומה — דאמר מר (פסחים דף לו:) ותרומת ידך אלו הבכורים:
מה תרומה דבכורים אין לה שיעור — כדאמרינן (פאה פ"א מ"א) אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים דכמה שירצה מביא:
שאין אחריה תרומה — דכיון שנטל תרומת מעשר אין מפרישין שוב ממנה תרומה אחרת:
שיש אחריה תרומה — שהרי עדיין יש לו להפריש כל תרומותיו:
דנין תרומת לחמי תודה הנאכלת במקום קדוש — שנאכלת בירושלים מתרומת בכורים הנאכלת בירושלים:
תלמוד לומר ממנו — (ויקרא ז׳:י״ד) אחד מכל קרבן תרומה לה' לג"ש דכתיב בלחמי תודה ממנו תרומה לה' ונאמר בתרומת מעשר (במדבר י״ח:כ״ו) והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר וגו':
אבל איני יודע מכמה — קמח הוא עושה החלה של חמץ:
נאמר כאן לחם — חמץ תודה ושתי הלחם באין מנחת חמץ עם הזבח:
מה להלן עשרון לחלה — דכתיב (ויקרא כג) (שנים ושני) עשרונים וגו':
לחמי תודה ולחם הפנים באות מארץ ומח"ל — ושתי הלחם אין באות אלא מן הארץ דכתיב בהו (שם כג) ממושבותיכם תביאו לחם תנופה מה תלמוד לומר תביאו שהרי כבר נאמר (שם) והקרבתם מנחה חדשה ומצי למימר ממושבותיכם לחם תנופה ומה תלמוד לומר תביאו שכל שאתה מביא ממקום אחר כעין זה חמץ ועם הזבח יהיו כזה:
אי מה להלן — בשתי הלחם שני עשרונים ותו לא אף כאן שתי עשרונים ותו לא:
תלמוד לומר תהיינה — יתירה לרבוייא היא ואף על גב דכתיב בשתי הלחם יליף לתודה דאם אינו ענין לב' הלחם דהא כתיב שתי עשרונים תנהו ענין לחמץ שבתודה דליהוו עשרה עשרונים:
למדנו י' לחמץ — משתי הלחם שהוא חמץ תהיינה בחמץ כתיב י' למצה מנין:
נגד חמץ הבא — דכמה שמביא סולת לצורך חמץ הבא מצה:
י' לחמץ — נפקא לן משתי הלחם י' למצה מדרשא לנגד חמץ הבא מצה:
תלמוד לומר אם על תודה וגו' — בהאי קרא כתיב ג' מיני מצה:
מן המחובר — משמע שיהא הכל שלם המ' חלות שלם והתרומה דבשעת תרומה יהא הכל שלם והיינו דפריך אלא מעתה וכו' הכא (נמי) מאי מחובר איכא דקס"ד שהוא מנותח בשעת שנוטל החלב:
שלא ינתח בשר קודם כו' — וכה"ג הוי מחובר בשעת הפרשה:
ונילף מתרומת מדין — דהויא אחד מנ':
ולילף מתרומת חלה — דהוי אחד מארבעים ושמונה:
בו וחמשיתו כו' — ומתו בו ולא באחר וחמשיתו ולא על אחר:
מדמעת — כשאר תרומה שאם נפלה לתוך חולין שיהא צריך להעלותה באחד ומאה דגבי דימוע לא אשכחן מיעוט בקרא:
מאי תלמודא — היכי משמע מן תהיינה י' עשרונות:
