מסכת מנחות דף ע״ז עמוד ב׳
חזרה לאינדקסAlso cited as: Menachot 77b, Chapter 8 HaTodah Haytah Ba'ah
רש"י
מתני' מכולן - לחמי תודה היה נוטל אחד מעשרה:
שיהיו כל הקרבנות שבלחמי תודה שוין - בהפרשת תרומה:
שלא יטול מקרבן - זה תרומה על חבירו שלא יטול מזה שנים ומזה לא כלום משום דבעינן שלא יטול מקרבן על חבירו:
גמ' מן המחובר - דבעינן שיהו כל החלות ביחד בשעת תרומה:
איני יודע מכמה - חלות הוא נוטל אחת:
בבכורים תרומה - דאמר מר (פסחים דף לו:) ותרומת ידך אלו הבכורים:
מה תרומה דבכורים אין לה שיעור - כדאמרינן (פאה פ"א מ"א) אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים דכמה שירצה מביא:
שאין אחריה תרומה - דכיון שנטל תרומת מעשר אין מפרישין שוב ממנה תרומה אחרת:
שיש אחריה תרומה - שהרי עדיין יש לו להפריש כל תרומותיו:
דנין תרומת לחמי תודה הנאכלת במקום קדוש - שנאכלת בירושלים מתרומת בכורים הנאכלת בירושלים:
תלמוד לומר ממנו - (ויקרא ז׳:י״ד) אחד מכל קרבן תרומה לה' לג"ש דכתיב בלחמי תודה ממנו תרומה לה' ונאמר בתרומת מעשר (במדבר י״ח:כ״ו) והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר וגו':
אבל איני יודע מכמה - קמח הוא עושה החלה של חמץ:
נאמר כאן לחם - חמץ תודה ושתי הלחם באין מנחת חמץ עם הזבח:
מה להלן עשרון לחלה - דכתיב (ויקרא כג) (שנים ושני) עשרונים וגו':
לחמי תודה ולחם הפנים באות מארץ ומח"ל - ושתי הלחם אין באות אלא מן הארץ דכתיב בהו (שם כג) ממושבותיכם תביאו לחם תנופה מה תלמוד לומר תביאו שהרי כבר נאמר (שם) והקרבתם מנחה חדשה ומצי למימר ממושבותיכם לחם תנופה ומה תלמוד לומר תביאו שכל שאתה מביא ממקום אחר כעין זה חמץ ועם הזבח יהיו כזה:
אי מה להלן - בשתי הלחם שני עשרונים ותו לא אף כאן שתי עשרונים ותו לא:
תלמוד לומר תהיינה - יתירה לרבוייא היא ואף על גב דכתיב בשתי הלחם יליף לתודה דאם אינו ענין לב' הלחם דהא כתיב שתי עשרונים תנהו ענין לחמץ שבתודה דליהוו עשרה עשרונים:
למדנו י' לחמץ - משתי הלחם שהוא חמץ תהיינה בחמץ כתיב י' למצה מנין:
נגד חמץ הבא - דכמה שמביא סולת לצורך חמץ הבא מצה:
י' לחמץ - נפקא לן משתי הלחם י' למצה מדרשא לנגד חמץ הבא מצה:
תלמוד לומר אם על תודה וגו' - בהאי קרא כתיב ג' מיני מצה:
מן המחובר - משמע שיהא הכל שלם המ' חלות שלם והתרומה דבשעת תרומה יהא הכל שלם והיינו דפריך אלא מעתה וכו' הכא (נמי) מאי מחובר איכא דקס"ד שהוא מנותח בשעת שנוטל החלב:
שלא ינתח בשר קודם כו' - וכה"ג הוי מחובר בשעת הפרשה:
ונילף מתרומת מדין - דהויא אחד מנ':
ולילף מתרומת חלה - דהוי אחד מארבעים ושמונה:
בו וחמשיתו כו' - ומתו בו ולא באחר וחמשיתו ולא על אחר:
מדמעת - כשאר תרומה שאם נפלה לתוך חולין שיהא צריך להעלותה באחד ומאה דגבי דימוע לא אשכחן מיעוט בקרא:
מאי תלמודא - היכי משמע מן תהיינה י' עשרונות:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
מתני׳ · משנה
1מכולם היה נוטל אחד מעשרה תרומה, שנאמר: ״(ויקרא ז״, יד) ״והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה'״, ״אחד״ שלא יטול פרוס, ״מכל קרבן״ שיהו כל הקרבנות שוות שלא יטול מקרבן על חבירו, (ויקרא ז, יד) לכהן, הזורק את דם השלמים לו יהיה והשאר נאכל לבעלים.
גמ׳ · גמרא
2תנו רבנן ״והקריב ממנו״ מן המחובר. אחד שלא יטול פרוס מכל קרבן שיהו כל הקרבנות שוות שלא יטול מן הקרבן על חבירו ״תרומה״, לה', איני יודע מכמה היא׃
3הריני דן נאמר כאן תרומה ונאמר בתרומת מעשר, (במדבר יח, כד) תרומה מה להלן אחד מעשרה אף כאן אחד מעשרה׃
4או כלך לדרך זו נאמר כאן תרומה ונאמר בבכורים (במדבר יח, כד) תרומה מה להלן אין לה שיעור אף כאן אין לה שיעור׃
5נראה למי דומה דנין תרומה שאין אחריה תרומה מתרומה שאין אחריה תרומה ואל יוכיח בכורים שיש אחריהן תרומה׃
6או כלך לדרך זו דנין תרומה הנאכלת במקום קדוש מתרומה הנאכלת במקום קדוש ואל תוכיח תרומת מעשר שנאכלת בכל מקום׃
7תלמוד לומר ממנו תרומה לה' וכתיב ״בתרומת מעשר ממנו תרומה לגזירה שוה״׃
8למדנו לתרומה שהיא אחד מעשרה אבל איני יודע מכמה היא חלה הריני דן נאמר כאן לחם ונאמר להלן בשתי הלחם (ויקרא כג, יז) לחם מה להלן עשרון לחלה אף כאן עשרון לחלה׃
9או כלך לדרך זו נאמר כאן לחם ונאמר בלחם הפנים (ויקרא כד, ז) לחם מה להלן שני עשרונות אף כאן שני עשרונות׃
10נראה למי דומה דנין מנחה הבאה חמץ עם הזבח ממנחה הבאה חמץ עם הזבח ואל יוכיח לחם הפנים שאינו בא חמץ עם הזבח׃
11או כלך לדרך זו דנין מנחה הבאה מארץ וחוצה לארץ מן החדש ומן הישן ממנחה הבאה מארץ וחוצה לארץ מן החדש ומן הישן ואל יוכיחו שתי הלחם שאין באות אלא מן החדש ומן הארץ׃
12תלמוד לומר (ויקרא כג, יז) ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שאין תלמוד לומר תביאו ומה תלמוד לומר תביאו שכל מה שאתה מביא ממקום אחר הרי הוא כזה מה להלן עשרון לחלה אף כאן עשרון לחלה׃
13אי מה להלן שני עשרונות אף כאן שני עשרונות תלמוד לומר ״תהיינה״.
14למדנו עשרה לחמץ עשרה למצה מנין תלמוד לומר (ויקרא ז, יג) על חלות לחם חמץ׃
15נגד חמץ הבא מצה נמצאו עשרים עשרונות לחמי תודה עשרה לחמץ ועשרה למצה׃
16יכול עשרה שבמצה לא יהו כולן אלא ממין אחד תלמוד לומר (ויקרא ז, יב) אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולות בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת מרבכת וגו' נמצאו שלשה עשרונים ושליש לכל מין ומין ושלש חלות לעשרון ונמצאו לחמי תודה ארבעים נוטל מהן ארבע ונותן לכהן והשאר נאכלים לבעלים׃
17אמר מר והקריב ממנו מן המחובר אלא מעתה דכתיב ״(ויקרא ד״, יט) ואת כל חלבו ירים ממנו התם מאי מחובר איכא׃
18כדרב חסדא אמר אבימי דאמר רב חסדא אמר אבימי שלא ינתח בשר קודם שיטול אימורין׃
19אמר מר נאמר כאן תרומה ונאמר בתרומת מעשר תרומה׃
20ונילף מתרומת (במדבר לא, כט) מדין דנין תרומה הנוהגת לדורות מתרומה הנוהגת לדורות ואל תוכיח תרומת מדין שאינה נוהגת לדורות׃
21ונילף מתרומת (במדבר טו, כ) חלה תנא דבי ר' ישמעאל דנין דבר שנאמר ״בו ממנו (תרומת ה' מדבר שנאמר בו תרומה לה') לאפוקי תרומת חלה דלא נאמר בו ממנו תרומה לה'״׃
22בעי רבא תרומת לחמי תודה חייבין עליהן מיתה וחומש או אין חייבין עליהן מיתה וחומש׃
23כיון דאיתקש לתרומת מעשר כתרומת מעשר דמי או דלמא (ויקרא כב, יד) בו וחמשיתו מיעט רחמנא׃
24מדמעת או אינה מדמעת תיקו׃
25אמר מר תלמוד לאמר תהיינה מאי תלמודא?
תוספות
והקריב ממנו מן המחובר - פירש בקונטרס שיהיו כולן בכלי אחד כשיטול התרומה ונראה דאין צריך אלא מוקף בעלמא כמו ממנו דכתיב גבי תרומה (במדבר יח) ובהקומץ רבה (לעיל מנחות כד.) משמע כפירוש הקונט' דדרשינן גבי מנחה והרים ממנו בקומצו מן המחובר שלא יביא עשרון בשני כלים ויקמוץ ומיהו התם נמי בעי נגיעה כדאיתא בההיא שמעתא גופה דאפי' בכלי אחד אי לא נגע מיבעיא לן התם בעשרון שחלקו בביסא מהו לקמוץ מזה על זה צירוף דאורייתא או דרבנן:
ואל יוכיחו בכורים שיש אחריהם תרומה - ומהאי טעמא נמי ליכא למילף מתרומה גדולה:
מאי מחובר איכא - פירש בקונטרס דס"ד דהאי דפריך דבתחילה היה מנתח הבשר ואחר כך נוטל האימורים וקשה דאכתי יכול להקיף או בכלי אחד כדפירש לעיל בקונטרס ונראה לפרש דפריך למה לי קרא דפשיטא דמחובר הוא:
מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain
לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.
מפרשים נוספים
רשב"א
מן המחובר, פי' שיהיו כלן בכלי אחד כשיטול תרומה - ונאמר בתרומת מעשר תרומה, פי' דכתיב והרמותם ממנו תרומת ה' לכהן, ונאמר בבכורים תרומה דכתיב ותרומת ידך ודרשי' אלו הבכורים במס' פאה בפ' אין להם שעור כדתנן אלו דברים שאין להם שיעור הבכורים, בכורים דיש אחריהם תרומה דלאחר שהביא בכורים כשהוא קוצר תבואתו מפריש תרומה ומעשרות, ל"ה. שנאכלת במקום קדוש, לחמי תודה ובכורים אינן נאכלין אלא בירושלים דכתי' לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ונדבותיך ותרומת ידך לה'. תרומה לג"ש, דאע"ג דבבכורים כתיב תרומה כדדרשינן תרומת ידך. אלו הבכורים מ"מ לא נכתוב בהו תרומ' לה'. אבל בלחמי תודה ובתרומת מעשר כתיב תרומה לה' הילכך דיינין גם מדדמי טפי נאמר לחם בלחמי תודה על חלת לחם חמץ ובשתי הלחם ממושבותיכם תביאו לחם ל"ה, שאין תלמוד לומר תביאו דהא לעיל מיניה כתיב והקרבתם מנחה חדשה ומצי למכתב ממושבותיכם לחם תנופה, ל"ה. שכל הבאות שאתה מביא פי' תרומתם שבאין חמץ יהא כזה עשרון לחלה, ל"ה:
מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain
מסכת מנחות דף ע״ז עמוד ב׳
מסכת מנחות דף ע״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 25 קטעים ממוספרים, כ־548 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
לדף הביאור המלאחיפוש מקורות חכם
אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.
היעד שנמצא: מנחות דף ע״ז ע״ב
פתיחה בקורא