בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף צ״ז עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    לבזבזיןשפה סביב לשולחן והיא מסגרת:

    וכי תימאעצי שיטין דשולחן חשיבי ולא בטלי ולא מקבלי טומאה אגב ציפוי אי לאו דמגביהין אותן:

    לא שנודגבי חיפן בשייש דאזלינן בתר ציפוי אלא בכלי עץ אכסלגוס דלא חשיב כמסמס:

    מקצעותיו לושהיה מרובע:

    שולחנו של אדם מכפרעליו. דנותן פרוסה לאורחים:

    מנא הני מילידעבדינן סניפין:

    דפוסיןשנערך ונילוש ונאפה בהן כדאמר בריש פירקין:

    קשותיו אלו סניפיןמריבוייא דקרא לישנא אחרינא שמקשה הלחם ומחזקו שלא ישבר ולא מפי השמועה:

    מנקיות אלו הקניםשמנקין הלחם מעיפוש:

    שמסככין בהן את הלחםשעל הלחם מסככין הקנים בין חלה לחבירתה:

    לא סידור הקנים כו'ואי ס"ד סידור קנים דאורייתא כדמפקת לעיל:

    אמאי לא דחי שבתדאף על גב דאין שבות במקדש האי טלטול לאו משום שבות הוא אלא דמיחזי כבונה וסותר:

    אפשרדלא דחי עלייהו שבת:

    דטעמא מאימשוי להו לקנים משום עיפוש:

    בכי האי שיעוראששומטן מערב שבת ערבית ולמחר בחצי היום מסלקו ומסדר אחרים בלא קנים ולמוצאי שבת מסדר הקנים בכי האי שיעורא דהוי חצי יום לזו וחצי יום לזו לא מיעפשה:

    כדתניאדלמוצאי שבת מסדר קנים ומגביה ראשה של חלה השניה ונותן שלשה קנים על התחתונה אחת מכאן ואחת מכאן ואחת באמצע וכן על השנית בין לחם ללחם:

    ארבעה חלותאמצעיות לכל סדר צריכות שלשה קנים תחת כל אחת ואחת הרי י"ב קנים והעליונה אין צריך אלא שני קנים לפי שאין משוי עליה שיכבידנה על שלמטה הימנה:

    על טהרו של שלחןולא מיעפש:

    בבינוניותשל ששה טפחים ולקמן מפרש לה אמאי קרי לה בינונית משום דאיכא דבצירא ואיכא דטפיא:

    חוץ ממזבח הזהבשהיה אמה על אמה והקרן של מזבח העולה שהיו לו לארבע פינותיו ארבע אבנים של אמה גובה ואמה על אמה עובי ואותה אמה היתה באמה בת חמש טפחים ולקמן מפרש אי דגובה אי דאורך ורוחב:

    היסוד והסובבשל מזבח העולה וכולהו מפרש לקמן:

    אמת בניןכגון חומת הבית ומזבח העולה:

    אמת כליםארון ושולחן ומזבח הזהב:

    (אמה וטופח על אותה אמה תהא צריך להוסיף טפח דהוה בת חמש שחסירה טפח מאמה:

    מדות המזבחמזבח העולה:

    באמות אמה אמה וטופחבאמות בינוניות יהא אמה אמה וטפח דאמותיו והן בשל חמש דהויא לה של ששה אמה וטפח באלו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 97 עמוד א

    1לבזבזין או בשלא חיפה את לבזבזין ואמר ליה: לא שנא ציפוי עומד, ולא שנא ציפוי שאינו עומד, לא שנא חיפה את לבזבזין ולא שנא לא חיפה לבזבזין׃

    2וכי תימא, עצי שיטים חשיבי ולא בטלי הניחא לריש לקיש, דאמר: לא שנו אלא בכלי אכסלגוס הבאים ממדינת הים, אבל כלי מסמס חשיבי ולא בטלי שפיר. אלא לרבי יוחנן, דאמר: כלי מסמס נמי בטלי, מאי איכא למימר?

    3שאני שולחן, דרחמנא קרייה ״עץ״, שנאמר: ״(יחזקאל מא״, כב) ״המזבח עץ שלש אמות גבוה ארכו שתים אמות ומקצעות לו וארכו וקירותיו עץ וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'״.

    4פתח במזבח וסיים בשולחן? ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו: בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם, ועכשיו שאין בית המקדש קיים שולחנו של אדם מכפר עליו.

    5ארבע סניפין של זהב היו שם [וכו']. מנא הני מילי? אמר רב קטינא: אמר קרא ״(שמות כה״, כט) ועשית קערותיו וכפותיו וקשותיו ומנקיותיו׃

    6קערותיו אלו דפוסין, כפותיו אלו בזיכין, ״קשותיו״ אלו סניפין, ומנקיותיו אלו קנים, ״אשר יסך בהן״ שמסככין בהן את הלחם.

    7מותיב רבא: לא סידור הקנים ולא נטילתן דוחות את השבת, ואי סלקא דעתך דאורייתא, אמאי אין דוחות את השבת?

    8הדר אמר רבא: לאו מילתא הוא דאמרי, דתנן, כלל אמר רבי עקיבא: כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מערב שבת אינו דוחה את השבת. והני נמי אפשר דלא דחי שבת עלייהו.

    9טעמא מאי? דלא ליעפש לחם, בכי האי שיעורא לא מיעפש.

    10כדתניא: כיצד? נכנס מערב שבת ושמטן, ומניחן לארכו של שולחן, ומוצאי שבת נכנס, מגביה ראשיה של חלה ומכניס קנה תחתיה, וחוזר ומגביה ראשיה של חלה ומכניס קנה תחתיה.

    11ארבעה חלות צריכות שלשה שלשה קנים, העליונה אינה צריכה אלא שנים, לפי שאין עליה משאוי; התחתונה אינה צריכה כל עיקר, לפי שמונחת על טהרו של שולחן.

    12תנן התם: רבי מאיר אומר: כל אמות שהיו במקדש בינוניות, חוץ ממזבח הזהב, והקרן, והסובב, והיסוד. רבי יהודה אומר: אמת בנין ששה טפחים, ושל כלים חמשה.

    13אמר רבי יוחנן, ושניהם מקרא אחד דרשו: (יחזקאל מג, יג) ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטופח׃

    תוספות

    כלי אכסלגוסשם מקום דבפרק דם חטאת (זבחים דף צד.) מייתי לה גבי עורות:

    שאני שולחן דרחמנא קרייה עץתימה דבסוף חומר בקודש (חגיגה דף כו:) תנן כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב והמזבח הנחושת מפני שהן כקרקע דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מפני שהן מצופין ומפרש בגמרא וחכמים מטמאין מפני שהן מצופין והשתא מה בכך הא רחמנא קרייה נמי למזבח עץ דכתיב והמזבח עץ שלש אמות ועוד קשה דהכא משמע דציפוי לא בטל גבי שולחן ודולבקי היכא דלא שייר כלום ולאידך לישנא קאמר התם דחכמים לדברי רבי אליעזר קאמרי ליה מאי דעתיך דמטהרת להו מטעם קרקע ולא מטעם עץ משום דמצופין מבטל בטיל ציפויין גבייהו ויש לך לטהר מטעם עץ וי"ל דהא דכתיב המזבח עץ לאו אמזבח קאי אלא כדמתרגם יונתן פתורא דלקבל מדבחא ואידך לישנא סבר דאפילו לא קאי אשולחן מ"מ מדאפקיה לשולחן בלשון מזבח שמע מינה דמזבח נמי בטל ציפויו כציפוי השולחן אי נמי היינו טעמא דבטל ציפוי גבייהו כדמפרש התם טעמא דמתניתין דלא בעי טבילה מזבח הנחשת דכתיב מזבח אדמה מזבח הזהב דכתיב המנורה והמזבחות מדאיתקיש מזבחות זו לזו:

    המזבח עץ שלש אמותאין שיעור זה לא למזבח ולא לשולחן ושמא זה היה גובהן של סניפין:

    שלחנו מכפר עליודגדולה לגימא (סנהדרין דף קג:):

    קשותיו אלו סניפיןלר' יוסי קשה מה ידרוש כדפרישית לעיל (מנחות דף צו: ושם ד"ה לא):

    לא סידור הקנים כו'ואף על גב דאין שבות במקדש האי טלטול לאו משום שבות הוא אלא משום דמיחזי כבונה וסותר כך פירש בקונטרס ולא משמע כן בריש כל הכלים (שבת דף קכג: ושם) דאמר קנים קודם התרת כלים נשנו משמע דליכא אלא איסור בעלמא ואשכחן נמי שבות דאסרו במקדש כגון ציר העליון שמא יתקע נגר המונח בפ' בתרא דעירובין (דף קב. ושם):

    לאורכו של שולחןעל הרצפה היה מניחו לאורך השולחן דעל השולחן לא היה מקום פנוי למדוד הקנים לאורכן:

    תנן התם ר' מאיר אומר כו'משנה היא במסכת כלים פרק כל [כלי] בעלי בתים:

    באמות אמה אמה וטופחפירוש מדת המזבח יהיה באותן אמות שאמה בינונית תחזיק מהן אמה וטפח:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף צ״ז עמוד א׳

    מסכת מנחות דף צ״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 13 קטעים ממוספרים, כ־319 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    לבזבזין שפה סביב לשולחן והיא מסגרת:

    וכי תימא עצי שיטין דשולחן חשיבי ולא בטלי ולא מקבלי טומאה אגב ציפוי אי לאו דמגביהין אותן:

    לא שנו דגבי חיפן בשייש דאזלינן בתר ציפוי אלא בכלי עץ אכסלגוס דלא חשיב כמסמס:

    מקצעותיו לו שהיה מרובע:

    שולחנו של אדם מכפר עליו. דנותן פרוסה לאורחים:

    מנא הני מילי דעבדינן סניפין:

    דפוסין שנערך ונילוש ונאפה בהן כדאמר בריש פירקין:

    קשותיו אלו סניפין מריבוייא דקרא לישנא אחרינא שמקשה הלחם ומחזקו שלא ישבר ולא מפי השמועה:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 97a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    כלי אכסלגוס שם מקום דבפרק דם חטאת (זבחים דף צד.) מייתי לה גבי עורות:

    שאני שולחן דרחמנא קרייה עץ תימה דבסוף חומר בקודש (חגיגה דף כו:) תנן כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב והמזבח הנחושת מפני שהן כקרקע דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מפני שהן מצופין ומפרש בגמרא וחכמים מטמאין מפני שהן מצופין והשתא מה בכך הא רחמנא קרייה נמי למזבח עץ דכתיב והמזבח עץ שלש אמות ועוד קשה דהכא משמע דציפוי לא בטל גבי שולחן ודולבקי היכא דלא שייר כלום ולאידך לישנא קאמר התם דחכמים לדברי רבי אליעזר קאמרי ליה מאי דעתיך דמטהרת להו מטעם קרקע ולא מטעם עץ משום דמצופין מבטל בטיל ציפויין גבייהו ויש לך לטהר מטעם עץ וי"ל דהא דכתיב המזבח עץ לאו אמזבח קאי אלא כדמתרגם יונתן פתורא דלקבל מדבחא ואידך לישנא סבר דאפילו לא קאי אשולחן מ"מ מדאפקיה לשולחן בלשון מזבח שמע מינה דמזבח נמי בטל ציפויו כציפוי השולחן אי נמי היינו טעמא דבטל ציפוי גבייהו כדמפרש התם טעמא דמתניתין דלא בעי טבילה מזבח הנחשת דכתיב מזבח אדמה מזבח הזהב דכתיב המנורה והמזבחות מדאיתקיש מזבחות זו לזו:

    המזבח עץ שלש אמות אין שיעור זה לא למזבח ולא לשולחן ושמא זה היה גובהן של סניפין:

    שלחנו מכפר עליו דגדולה לגימא (סנהדרין דף קג:):

    קשותיו אלו סניפין לר' יוסי קשה מה ידרוש כדפרישית לעיל (מנחות דף צו: ושם ד"ה לא):

    לא סידור הקנים כו' ואף על גב דאין שבות במקדש האי טלטול לאו משום שבות הוא אלא משום דמיחזי כבונה וסותר כך פירש בקונטרס ולא משמע כן בריש כל הכלים (שבת דף קכג: ושם) דאמר קנים קודם התרת כלים נשנו משמע דליכא אלא איסור בעלמא ואשכחן נמי שבות דאסרו במקדש כגון ציר העליון שמא יתקע נגר המונח בפ' בתרא דעירובין (דף קב. ושם):

    לאורכו של שולחן על הרצפה היה מניחו לאורך השולחן דעל השולחן לא היה מקום פנוי למדוד הקנים לאורכן:

    תנן התם ר' מאיר אומר כו' משנה היא במסכת כלים פרק כל [כלי] בעלי בתים:

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Menachot 97a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף צ״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־319 מילים ב־13 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 13 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 127 מילים

      נפתחת ב״לבזבזין או בשלא חיפה את לבזבזין ואמר…״

    2. קטע 237 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא, עצי שיטים חשיבי ולא בטלי…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    3. קטע 329 מילים

      נפתחת ב״שאני שולחן, דרחמנא קרייה ״עץ״, שנאמר: (יחזקאל…״

    4. קטע 428 מילים

      נפתחת ב״פתח במזבח וסיים בשולחן? ר' יוחנן ור'…״

    5. קטע 523 מילים

      נפתחת ב״ארבע סניפין של זהב היו שם [וכו'].…״

      חכמים: רב קטינא.

    6. קטע 619 מילים

      נפתחת ב״קערותיו אלו דפוסין, כפותיו אלו בזיכין, ״קשותיו״…״

    7. קטע 719 מילים

      נפתחת ב״מותיב רבא: לא סידור הקנים ולא נטילתן…״

      חכמים: רבא.

    8. קטע 830 מילים

      נפתחת ב״הדר אמר רבא: לאו מילתא הוא דאמרי,…״

      חכמים: רבי עקיבא, רב שבת, רבא.

    9. קטע 910 מילים

      נפתחת ב״טעמא מאי? דלא ליעפש לחם, בכי האי…״

    10. קטע 1028 מילים

      נפתחת ב״כדתניא: כיצד? נכנס מערב שבת ושמטן, ומניחן…״

      חכמים: רב שבת.

    11. קטע 1126 מילים

      נפתחת ב״ארבעה חלות צריכות שלשה שלשה קנים, העליונה…״

    12. קטע 1226 מילים

      נפתחת ב״תנן התם: רבי מאיר אומר: כל אמות…״

      חכמים: רבי מאיר, רבי יהודה.

    13. קטע 1317 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוחנן, ושניהם מקרא אחד דרשו:…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף צ״ז ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026