האי אשר תכסה בה מאי עבדי ליה — לרבות כסות סומא לא איצטריך דהשתא ומה כסות לילה מיחייבי כ"ש כסות סומא דישנה בראייה אצל אחרים:
ולא ג' — דטלית בעלת ג' פטורה:
מאשר — ריבויא:
זו קריאת שמע — דכשתכיר מנין של ציצית קרא את ק"ש:
כיון דנתחייב במצוה זו — שהאיר היום נתחייב בכל המצות דרוב מצות נוהגות ביום ור"ש היא ל"א כיון שנתחייב אדם שהגיע לכלל מצוה דהיינו י"ג שנה נתחייב בכל המצות ולהכי אתא עיקר מילתא:
ור"ש היא — דפוטר בנשים דאי רבנן הא איכא נשים חייבות בה ופטורות מכמה מצות:
שקולה מצוה זו — מדכתיב את כל מצות ועוד דציצית בגימטריא ת"ר וה' קשרים וח' חוטין הרי תרי"ג:
ראיה — ציצית מביאה לידי זכירת מצות:
כתיב הכא וראיתם אותו וכתיב התם (דברים ו) ואותו תעבוד — מה להלן שכינה אף כאן שכינה:
שבע ביום — תפילין בראש ובזרוע הרי שתים וארבע ציציות ומזוזה הרי שבע:
הכל בחיזוק — מכל וכל עומד בחזקה שלא יחטא:
המשולש — תפילין וציצית ומזוזה:
סביב ליראיו — העושים מצות ויחלצם מחטא [את הצדיקים]:
מה נשתנה תכלת — שיחדו הקב"ה למצוה זו:
דומה לים — שנעשו בו נסים לישראל:
ורקיע לכסא הכבוד — ומכח התכלת מזכיר היושב על כסא ועוד נאה לישראל שיהא כסאו עליהם שנאמר ותחת רגליו וגו' דהיינו רקיע:
וכתיב ספיר — ובכסא כתיב ספיר אלמא רקיע כבמחזה כסא ותכלת לים וים לרקיע ואנן קחזינן:
גדול עונשו של לבן — למי שאינו מטיל ציצית ותכלת:
חותם — היו עושים לבהמה ולעבד כשקונין אותן לשם סימן עבדות:
זה שאמר לו המלך הבא חותם של טיט — שמצוי הוא ולא הביא עונשו מרובה:
מה ה' אלהיך וגו' — קרי ביה מאה:
בשבתות וימים טובים — דלא מצלו י"ח:
טרח וממלא להו — למאה ברכות:
באספרמקי ומגדי — אספרמקי בשמים ומגדי מיני מגדים שטעונים ברכה:
כולי האי נמי — דמשבחת נפשך דאינך עם הארץ ל"א כולי האי נמי בשלמא עובד כוכבים ואשה הואיל ולא בני מצוה נינהו שפיר מברכת אלא בור בר מצות הוא:
אלא מאי מברך — להשלים ג' ברכות דר"מ:
היינו אשה — דאשה נמי שפחה לבעלה כעבד לרבו ל"א היינו אשה דלענין מצות אשה ועבד שוין דגמרינן לה לה (חגיגה דף ד.):
