בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ו׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מצותו בכךגזירת הכתוב שלא יהא אבנט אלא של כלאים דכתיב (שמות כח) תכלת וארגמן וגו' ואמרינן יבמות (דף ד:) מדשש כיתנא תכלת עמרא:

    רב שישא בריה דרב אידי אמרלהכי איצטריך קרא משום דאיכא למימר ניהדר דינא ונייתי במה הצד דטריפה מותרת לגבוה:

    מקריבין כקריביןדמום פסול בכהן כמו בזבח אבל טריפות לא פסיל בכהנים דתנן בבכורות בפרק מומין אלו (בכורות דף מה:) ואלו כשרין באדם ופסולין בבהמה אותו ואת בנו וטריפה ויוצא דופן להכי איצטריך קרא:

    אמר ליה רב אחא [סבא] לרב אשיואכתי ל"ל קרא הא איכא למימר:

    יוצא דופן יוכיחשכהן יוצא דופן כשר לעבודה וקרבן יוצא דופן פסול דאמרינן בת"כ כי יולד פרט ליוצא דופן:

    מה ליוצא דופן שאינו קדוש בבכורהדפטר רחם כתיב (שמות יג) תאמר בטריפה שקדושה בבכורה אם נולד עם טריפתו הלכך איצטריך קרא:

    בעל מום יוכיחשקדש בבכורה ואסור לגבוה אף אני אביא טריפה ולמה לי קרא:

    הצד השוה כו'ולמה לי קרא:

    מליקהטריפה היא לכתחילה דחותך שדרה ומפרקת כדאמרי' בפ"ק דשחיטת חולין (דף כ:) והותרה לגבוה מכלל איסורה להדיוט אישתרי אף אני אביא טריפה (ולמה לי קרא):

    מליקה דחטאת העוף לכהניםובבעל מום ויוצא דופן לא אשכחן היתר לכהנים מכלל איסור דאין בהן שום איסור לגבי כהנים:

    משולחן גבוה הוא דזכווגבי גבוה אשכחן בבעל מום בעופות היתר מכלל איסור וליכא מה להצד כו' ול"ל קרא:

    בעל מום מומן ניכרשאין מומן פסול אלא בגלוי כדאמרינן בבכורות בפ' על אלו מומין (בכורות דף לז.) ויוצא דופן מומו ניכר דאית ליה קלא והכל יודעים:

    טריפה יש שאין מומם ניכרכגון בבני מעיים:

    שלא היתה לה שעת הכושרדנטרפה ממעי אמה דומיא דערלה וכלאי הכרם דכתיב בההוא קרא דכתיב ביה מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל ואמרינן בפרק אלו עוברין במסכת פסחים (דף מח.) מן המאתים מן המותר ב' מאות שנשתיירו בבור מכאן לערלה שבטלה במאתים:

    כל אשר יעבור תחת השבטפרט לטריפה שאינה עוברת משום דאין לה חיות לא חשיב לה עוברת והאי קרא כתיב במעשר וגמרינן שאר קרבנות מיניה בג"ש נאמר כאן תחת אמו ונאמר להלן תחת השבט כו' בפ"ט דבכורות (ד' נז):

    מתני' זר ואונןוכל הני מפרש בזבחים (דף טו:) מקראי דעבודתן פסולה ואזהרתן בסנהדרין בסוף אלו הן הנשרפין (דף פג.):

    ערלכהן ערל שמתו אחיו מחמת מילה:

    יושבלעמוד לשרת כתיב:

    ע"ג כלים או ע"ג בהמה או רגל חבירובזבחים (דף כד.) מפרש דבעינן שלא יהא דבר חוצץ בין רגליו לבין הרצפה:

    שמאלמפרש בגמרא מנלן דפסול:

    בן בתירהאכולהו פליג אזר ואונן וכל הנך:

    עלה בידו צרורנמצא קומץ חסר מקום הצרור וכן מלח או לבונה:

    מבורץגדוש ל"א שנראה קמח חוצץ בין ראשי אצבעותיו לפס ידו:

    בראשי אצבעותיומעט שלא פשטו על פס כל היד:

    גמ' שלא יהא קרבנו מהודרשלא תהא המנחה נאה:

    חטאת חלב(היינו חלב) היינו סתם חטאת. חטאת אינה טעונה נסכים בפרק שתי מדות (לקמן מנחות דף צ:):

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות ו עמוד א

    1מה לכלאים שמצותו בכך.

    2רב שישא בריה דרב אידי אמר: משום דאיכא למימר, ליהדר דינא ותיתי במה הצד מה למליקה שכן קדושתה אוסרתה, חלב ודם יוכיחו.

    3מה לחלב ודם, שכן באים מכלל היתר מליקה תוכיח.

    4וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן שאסורין להדיוט ומותרין לגבוה, אף אני אביא טרפה אף על פי שאסורה להדיוט תהא מותרת לגבוה, מה להצד השוה שבהן שכן מצותה בכך!

    5אלא אמר רב אשי, משום דאיכא למימר: מעיקרא דדינא פרכא, מהיכא קא מייתית לה? מבעל מום׃

    6מה לבעל מום, שכן עשה בו מקריבין כקריבין.

    7אמר ליה רב אחא סבא לרב אשי: יוצא דופן יוכיח, שלא עשה בו מקריבין כקריבין, ומותר להדיוט ואסור לגבוה.

    8מה ליוצא דופן, שכן אינו קדוש בבכורה.

    9בעל מום יוכיח, מה לבעל מום שכן עשה בו מקריבין כקריבין, יוצא דופן יוכיח.

    10וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה, הצד השוה שבהן שמותרים להדיוט ואסורים לגבוה, וכ"ש טרפה שאסורה להדיוט תהא אסורה לגבוה.

    11מה להצד השוה שבהן, שכן לא הותרו מכללן, תאמר בטריפה שהותרה מכללה.

    12א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי: טרפה שהותרה מכללה מאי היא? אילימא מליקה דעולת העוף לגבוה, בעל מום נמי בעופות אשתרויי אשתרי, תמות וזכרות בבהמה, ואין תמות וזכרות בעופות!

    13אלא, מליקה דחטאת העוף לכהנים כהנים משולחן גבוה קא זכו.

    14ואלא פריך הכי: מה להצד השוה שבהן שכן מומן ניכר, תאמר בטריפה שכן אין מומה ניכר! מש"ה איצטריך קרא.

    15וטריפה מהכא נפקא? מהתם נפקא: (יחזקאל מה טו) ממשקה ישראל מן המותר לישראל׃

    16(ויקרא כז, כח) מכל אשר יעבור תחת השבט נפקא פרט לטריפה שאינה עוברת׃

    17צריכי דאי ממשקה ישראל ה"א למעוטי היכא דלא היתה לה שעת הכושר דומיא דערלה וכלאי הכרם אבל היתה לה שעת הכושר אימא תתכשר כתב רחמנא כל אשר יעבור׃

    18ואי כתב רחמנא כל אשר יעבור הוה אמינא למעוטי היכא דנטרפה ולבסוף הקדישה דומיא דמעשר אבל הקדישה ולבסוף נטרפה דבעידנא דאקדשה הוה חזיא אימא תתכשר כתב רחמנא מן הבקר צריכי:

    מתני׳ · משנה

    19אחד מנחת חוטא ואחד כל המנחות שקמצן זר אונן טבול יום מחוסר בגדים מחוסר כיפורים שלא רחץ ידיו ורגליו ערל טמא יושב עומד על גבי כלים על גבי בהמה ע"ג רגלי חבירו פסול׃

    20קמץ בשמאל פסול בן בתירא אומר יחזיר ויחזור ויקמוץ בימין׃

    21קמץ ועלה בידו צרור או גרגר מלח או קורט של לבונה פסול מפני שאמרו הקומץ היתר והחסר פסול ואיזהו היתר שקמצו מבורץ וחסר שקמצו בראשי אצבעותיו:

    גמ׳ · גמרא

    22למה לי למתנא אחד מנחת חוטא ואחד כל המנחות ליתני כל המנחות שקמצן זר ואונן׃

    23לר"ש איצטריך דתניא א"ר שמעון בדין הוא שתהא מנחת חוטא טעונה שמן ולבונה שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר ובדין הוא שתהא חטאת חלב טעונה נסכים,׃

    תוספות

    מה לכלאים שכן מצותו בכךואע"ג דאפשר לקיים בטלית של צמר מ"מ בסדין של פשתן שחייב בציצית לא אפשר לקיים בכך וא"ת ולימא גיד הנשה במחובר יוכיח דאין מצותו בכך ושרי לגבוה כדאמר בריש ג"ה (חולין צ:) וכי תימא מה לג"ה שכן מחובר הנך יוכיחו וי"ל כיון דאין לו היתר אלא על ידי חיבור לא שייך למיעבד מיניה יוכיח:

    בעל מום נמי הותר בעופותונ"ל דהשתא מצי למילף ממחוסר אבר ויוצא דופן ולבסוף כשאמר שכן מומן ניכר אתי הכל שפיר:

    שכן מומן ניכרואין לומר דמחוסר זמן ואותו ואת בנו ומוקצה ונעבד ורובע ואתנן ומחיר יוכיחו דכל הני יש להם קול יותר מטריפה בבני מעיים שאין יודע כלל כי היכי דחשיב יוצא דופן מומו ניכר משום דיש לו קול ומחיה דשריא להדיוט ואסורה לגבוה אין ללמוד טריפה דמה לחיה שכן אין במינה לגבוה ושכן מומה ניכר:

    דומיא דערלה וכלאי הכרםוא"ת והא אמרינן פ' כל שעה (פסחים דף כה.) ובכל הבשר (חולין דף קטז.) זאת אומרת כלאי הכרם עיקרן נאסר הואיל והיתה להם שעת הכושר קודם השרשה ויש לומר דכלאים דכתיבי בהאי קרא איירי בענבים שעושין מהם יין לנסכים כדדרשינן (פסחים דף מח.) מן המאתים ממותר ב' מאות שנשתיירו בבור הנהו לא היתה להם שעת הכושר דדוקא דחרצן שנזרע הוא שהיתה לו שעת הכושר קודם השרשה ומן החרצן אין עושין נסכים וא"ת אותם ענבים עצמן היתה להם שעת הכושר קודם שהוסיפו מאתים וי"ל דמה שנתוסף באיסור אחר שנעשה כלאים שגדל אחרי כן לא היה לו מעולם (אחרי כן) שעת הכושר והאי דמיתסר אף מה שגדל קודם לכן לפי שא"א להבדיל זה מזה להפריש תערובתם:

    כתב רחמנא כל אשר יעבוראע"ג דמוכח דהיכא שהיתה לו שעת הכושר לא ילפינן ממשקה ישראל אפ"ה מייתי ליה בכל דוכתא בפ' כל האסורין (תמורה דף כט.) גבי נעבד משום דע"י תלתא קראי מסקינן דאין לחלק:

    שקמצן זר אונן כו'והוא הדין שתויי יין ופרועי ראש במיתה ומחלי עבודה כדאמרינן בפרק אלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פג:) ותנא ושייר:

    בן בתירא אומר יחזור ויקמוץ בימיןלמאי דמוכח בגמרא דהוא הדין אכולהו פסולי דלעיל יש לתמוה דלא עריב פסול שמאל בהדי פסולי דלעיל וי"ל משום דס"ד דשמאל כיון דאית ליה הכשירא ביום הכיפורים קבוע עבודה ולא תועיל בה חזרה:

    חסר שקמצו בראשי אצבעותיואגב דמפרש יתר חוזר ומפרש חסר כיוצא בו אף על גב דצרור וגרגיר וקורט משום חסר הוא:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    מה להצד וכו' תאמר בטריפה והיינו התשובה הילכך איצטריך קרא לעיל מה לבעל מום שכן עשה בו מקריב הקרבן כקריבין תאמר בטריפה, ובקרבן אסור לפי המסקנא וזאת הפירכא לפי המסקנא היא ויש במקומות אחרים כיוצא בה בתלמוד, לת"ו: ולי נראה דא"צ לומר דהויא לפי המסקנא אלא דפריך הכי תאמרבטרפה דאין ממה הצד לך להוכיח דטרפה תפסל בק"ו דבעל מום איכא איסורא דלא יוכל להיות כטריפה דהיינו דבעל מום עשה בו מקריב כקריבין אבל בטריפה אפי' היתה פסולה לקרבן כדפרי' לא תוכל לפסול המקריב כמותה הילכך לאו דוקא בק"ו וגם לקרבן לא מפסלא:

    בן בתירא, אכונהו פליג אזר ואונן וכל הנךל"ה. וקשיא לי אטמא איך אפשר לו להקריב והלא מטמא הקומץ בנגיעה ואע"ג דנימא דמיירי דנטמא בשרץ ודאינו מטמא כלים כדפי' בפ' כל הזבחים מ"מ אוכלין מטמא: ונ"ל דאטמא לא פליג דמאי דפריש דפליג אכל הנך הוי טעמא כדמפרש בגמרא דהואיל דחזינן דקאמר בן בתירא דיש תקנה לקומץ בשמאל לקמוץ בימין אע"ג דשמאל הוי פסול מדבעי חזרה כמו כן יש לנו לומר בשאר פסולין דאית להו תקנה בחזרה כשאפשר לתקן אבל בטמא דאם טמאו ליכא תקנתא לא פליג, מ"מ יש להקשות אמאי תנא טמא דכיון דמטמא המנחה פשיטא דפסולה, אלא נראה דמיירי דנטמא בשרץ שאינו יכול לטמאות הכלי גם המנחה אינו מטמא כי אם במה שנגע לבד הילכך אם יחזור וימלאנו ונהי דבקומץ בשמאל לאו ביחזור וימלאנו מתוך ביתו מיירי כדפי' בגמ' מ"מ אית לן הכשרא בהכי:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ו׳ עמוד א׳

    מסכת מנחות דף ו׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 23 קטעים ממוספרים, כ־436 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מצותו בכך גזירת הכתוב שלא יהא אבנט אלא של כלאים דכתיב (שמות כח) תכלת וארגמן וגו' ואמרינן יבמות (דף ד:) מדשש כיתנא תכלת עמרא:

    רב שישא בריה דרב אידי אמר להכי איצטריך קרא משום דאיכא למימר ניהדר דינא ונייתי במה הצד דטריפה מותרת לגבוה:

    מקריבין כקריבין דמום פסול בכהן כמו בזבח אבל טריפות לא פסיל בכהנים דתנן בבכורות בפרק מומין אלו (בכורות דף מה:) ואלו כשרין באדם ופסולין בבהמה אותו ואת בנו וטריפה ויוצא דופן להכי איצטריך קרא:

    אמר ליה רב אחא [סבא] לרב אשי ואכתי ל"ל קרא הא איכא למימר:

    יוצא דופן יוכיח שכהן יוצא דופן כשר לעבודה וקרבן יוצא דופן פסול דאמרינן בת"כ כי יולד פרט ליוצא דופן:

    מה ליוצא דופן שאינו קדוש בבכורה דפטר רחם כתיב (שמות יג) תאמר בטריפה שקדושה בבכורה אם נולד עם טריפתו הלכך איצטריך קרא:

    בעל מום יוכיח שקדש בבכורה ואסור לגבוה אף אני אביא טריפה ולמה לי קרא:

    הצד השוה כו' ולמה לי קרא:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 6a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    מה לכלאים שכן מצותו בכך ואע"ג דאפשר לקיים בטלית של צמר מ"מ בסדין של פשתן שחייב בציצית לא אפשר לקיים בכך וא"ת ולימא גיד הנשה במחובר יוכיח דאין מצותו בכך ושרי לגבוה כדאמר בריש ג"ה (חולין צ:) וכי תימא מה לג"ה שכן מחובר הנך יוכיחו וי"ל כיון דאין לו היתר אלא על ידי חיבור לא שייך למיעבד מיניה יוכיח:

    בעל מום נמי הותר בעופות ונ"ל דהשתא מצי למילף ממחוסר אבר ויוצא דופן ולבסוף כשאמר שכן מומן ניכר אתי הכל שפיר:

    שכן מומן ניכר ואין לומר דמחוסר זמן ואותו ואת בנו ומוקצה ונעבד ורובע ואתנן ומחיר יוכיחו דכל הני יש להם קול יותר מטריפה בבני מעיים שאין יודע כלל כי היכי דחשיב יוצא דופן מומו ניכר משום דיש לו קול ומחיה דשריא להדיוט ואסורה לגבוה אין ללמוד טריפה דמה לחיה שכן אין במינה לגבוה ושכן מומה ניכר:

    דומיא דערלה וכלאי הכרם וא"ת והא אמרינן פ' כל שעה (פסחים דף כה.) ובכל הבשר (חולין דף קטז.) זאת אומרת כלאי הכרם עיקרן נאסר הואיל והיתה להם שעת הכושר קודם השרשה ויש לומר דכלאים דכתיבי בהאי קרא איירי בענבים שעושין מהם יין לנסכים כדדרשינן (פסחים דף מח.) מן המאתים ממותר ב' מאות שנשתיירו בבור הנהו לא היתה להם שעת הכושר דדוקא דחרצן שנזרע הוא שהיתה לו שעת הכושר קודם השרשה ומן החרצן אין עושין נסכים וא"ת אותם ענבים עצמן היתה להם שעת הכושר קודם שהוסיפו מאתים וי"ל דמה שנתוסף באיסור אחר שנעשה כלאים שגדל אחרי כן לא היה לו מעולם (אחרי כן) שעת הכושר והאי דמיתסר אף מה שגדל קודם לכן לפי שא"א להבדיל זה מזה להפריש תערובתם:

    כתב רחמנא כל אשר יעבור אע"ג דמוכח דהיכא שהיתה לו שעת הכושר לא ילפינן ממשקה ישראל אפ"ה מייתי ליה בכל דוכתא בפ' כל האסורין (תמורה דף כט.) גבי נעבד משום דע"י תלתא קראי מסקינן דאין לחלק:

    שקמצן זר אונן כו' והוא הדין שתויי יין ופרועי ראש במיתה ומחלי עבודה כדאמרינן בפרק אלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פג:) ותנא ושייר:

    בן בתירא אומר יחזור ויקמוץ בימין למאי דמוכח בגמרא דהוא הדין אכולהו פסולי דלעיל יש לתמוה דלא עריב פסול שמאל בהדי פסולי דלעיל וי"ל משום דס"ד דשמאל כיון דאית ליה הכשירא ביום הכיפורים קבוע עבודה ולא תועיל בה חזרה:

    חסר שקמצו בראשי אצבעותיו אגב דמפרש יתר חוזר ומפרש חסר כיוצא בו אף על גב דצרור וגרגיר וקורט משום חסר הוא:

    Tosafot on Menachot 6a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    מה להצד וכו' תאמר בטריפה והיינו התשובה הילכך איצטריך קרא לעיל מה לבעל מום שכן עשה בו מקריב הקרבן כקריבין תאמר בטריפה, ובקרבן אסור לפי המסקנא וזאת הפירכא לפי המסקנא היא ויש במקומות אחרים כיוצא בה בתלמוד, לת"ו: ולי נראה דא"צ לומר דהויא לפי המסקנא אלא דפריך הכי תאמרבטרפה דאין ממה הצד לך להוכיח דטרפה תפסל בק"ו דבעל מום איכא איסורא דלא יוכל להיות כטריפה דהיינו דבעל מום עשה בו מקריב כקריבין אבל בטריפה אפי' היתה פסולה לקרבן כדפרי' לא תוכל לפסול המקריב כמותה הילכך לאו דוקא בק"ו וגם לקרבן לא מפסלא:

    בן בתירא, אכונהו פליג אזר ואונן וכל הנך ל"ה. וקשיא לי אטמא איך אפשר לו להקריב והלא מטמא הקומץ בנגיעה ואע"ג דנימא דמיירי דנטמא בשרץ ודאינו מטמא כלים כדפי' בפ' כל הזבחים מ"מ אוכלין מטמא: ונ"ל דאטמא לא פליג דמאי דפריש דפליג אכל הנך הוי טעמא כדמפרש בגמרא דהואיל דחזינן דקאמר בן בתירא דיש תקנה לקומץ בשמאל לקמוץ בימין אע"ג דשמאל הוי פסול מדבעי חזרה כמו כן יש לנו לומר בשאר פסולין דאית להו תקנה בחזרה כשאפשר לתקן אבל בטמא דאם טמאו ליכא תקנתא לא פליג, מ"מ יש להקשות אמאי תנא טמא דכיון דמטמא המנחה פשיטא דפסולה, אלא נראה דמיירי דנטמא בשרץ שאינו יכול לטמאות הכלי גם המנחה אינו מטמא כי אם במה שנגע לבד הילכך אם יחזור וימלאנו ונהי דבקומץ בשמאל לאו ביחזור וימלאנו מתוך ביתו מיירי כדפי' בגמ' מ"מ אית לן הכשרא בהכי:

    Rashba on Menachot 6a · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה דומיא וכו' וא"ת הא אמרינן פכ"ש והרמב"ן בחי' לב"ב דף עז ד"ה ה"ג אין אותיות נקנות במסירה כתב דהכא אשגירות לישנא הוא וכלאי כרם לאו דוקא:

    ד"ה כתב וכו' מסקנינן דאין לחלק עי' חולין דף קמ ע"א תוס' ד"ה למעוטי וצ"ע:

    Gilyon HaShas on Menachot 6a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ו׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־436 מילים ב־23 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 23 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 14 מילים

      נפתחת ב״מה לכלאים שמצותו בכך.…״

    2. קטע 222 מילים

      נפתחת ב״רב שישא בריה דרב אידי אמר: משום…״

      חכמים: רב שישא, רב אידי.

    3. קטע 39 מילים

      נפתחת ב״מה לחלב ודם, שכן באים מכלל היתר…״

    4. קטע 438 מילים

      נפתחת ב״וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה…״

    5. קטע 516 מילים

      נפתחת ב״אלא אמר רב אשי, משום דאיכא למימר:…״

      חכמים: רב אשי.

    6. קטע 68 מילים

      נפתחת ב״מה לבעל מום, שכן עשה בו מקריבין…״

    7. קטע 719 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רב אחא סבא לרב אשי:…״

      חכמים: רב אחא, רב אשי.

    8. קטע 87 מילים

      נפתחת ב״מה ליוצא דופן, שכן אינו קדוש בבכורה.…״

    9. קטע 914 מילים

      נפתחת ב״בעל מום יוכיח, מה לבעל מום שכן…״

    10. קטע 1026 מילים

      נפתחת ב״וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה…״

    11. קטע 1112 מילים

      נפתחת ב״מה להצד השוה שבהן, שכן לא הותרו…״

    12. קטע 1230 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי:…״

      חכמים: רב אחא, רב אשי, רבא.

    13. קטע 1310 מילים

      נפתחת ב״אלא, מליקה דחטאת העוף לכהנים כהנים משולחן…״

    14. קטע 1419 מילים

      נפתחת ב״ואלא פריך הכי: מה להצד השוה שבהן…״

    15. קטע 1513 מילים

      נפתחת ב״וטריפה מהכא נפקא? מהתם נפקא: (יחזקאל מה…״

    16. קטע 1613 מילים

      נפתחת ב״(ויקרא כז, כח) מכל אשר יעבור תחת…״

    17. קטע 1728 מילים

      נפתחת ב״צריכי דאי ממשקה ישראל ה"א למעוטי היכא…״

    18. קטע 1830 מילים

      נפתחת ב״ואי כתב רחמנא כל אשר יעבור הוה…״

    19. קטע 1934 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ אחד מנחת חוטא ואחד כל המנחות…״

    20. קטע 2010 מילים

      נפתחת ב״קמץ בשמאל פסול בן בתירא אומר יחזיר…״

    21. קטע 2126 מילים

      נפתחת ב״קמץ ועלה בידו צרור או גרגר מלח…״

    22. קטע 2216 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ למה לי למתנא אחד מנחת חוטא…״

    23. קטע 2332 מילים

      נפתחת ב״לר"ש איצטריך דתניא א"ר שמעון בדין הוא…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ו׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026