לא זו קדושה בלא זו — בכל המנחות הטעונות שמן ולבונה אין כלי שרת מקדש אחד מהם אלא א"כ שלשתן ביחד בכלי:
ולרבי חנינא עשרון — שהיתה במקדש לצורך מנחות כדאמר בפ' שתי מדות (לקמן מנחות פז.):
למה נמשח — בשמן המשחה כדי לקדש את הנתון בתוכו הלא אינו מתקדש כלום לר' חנינא דאין מחזיק לא שמן ולא לבונה עם העשרון של סולת:
ומשני לצורך מנחת חוטא — נמשח דסולת גרידתא הוא:
להא דרב — דכלי שרת מקדש סולת גרידתא אע"ג דלא חזי להקטיר בלא שמן:
דתנן — במס' זבחים בפ' המזבח מקדש הראוי לו:
מדות של יבש — שתים היו עשרון וחצי עשרון בפ' שתי מדות (לקמן מנחות פז.):
ל"ש — דאין כלי הלח מקדשין יבש אלא במדות לח הין וחצי הין כו' בפ' שתי מדות (מנחות פז.) דכל מדה לא חזיא אלא למילתא למדוד הלכך (לח) לא מיקדשין דמדת לח לא חזיא למדוד יבש דאין בלח עשרון וחצי עשרון:
אבל מזרקות (של דם) — שהן כלי לח מקדשין יבש:
שניהם מלאים סלת — ובמנחת נסכים קמשתעי דטעונה שמן וקאמר דמזרק וקערה קדשו סלת אלמא אית ליה לשמואל דכלי שרת מקדשין סלת בלי שמן ואם תאמר לר' חנינא קשיא מתני' דקתני מדות יבש מקדשין יבש איהו מוקי לה בעשרון דמנחת חוטא:
מנחה לחה היא — דבלולה בשמן ומהאי קרא לא תיפוק דמזרקין מקדשין יבש:
לא נצרכא אלא ליבש שבה — מנחה בלולה א"א בלא קרטין סלת יבש שלא יגיע בהן השמן ואפי' הכי מתקדשין במזרקין וכי היכי דאותו יבש מתקדש מסתברא נמי דסלת יבש נמי בלא (סלת) שמן מיקדשין:
ואיבעיא אימא מנחה לגבי דם כיבש דמיא — דדם הוא צלול ומנחה הויא כעיסה ואפ"ה מקדש לה מזרק שהוא כלי דם הלכך יבשה גמורה נמי מקדש:
רגלי הזר עומדות — אחת עשרה אמה בכניסת העזרה במזרח מקום דריסת ישראל אלמא עזרה בעינן:
בן בתירא — לאו דוקא נקט אלא סיומא דברייתא היא:
לא נצרכא — האי וקמץ משם אלא להכשיר כל העזרה ולאו למידק מינה עזרה ולאו היכל דלגופיה איצטריך קרא:
בעולה ומנחה [נאמר] קדשי קדשים ובעולה כתיב צפון שנאמר (ויקרא א׳:י״א) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה:
עולה [כולה] כליל — לגבוה שנאמר וערכו בני אהרן את הנתחים וגו' (שם):
מחטאת — הוי גמרינן דמנחה טעונה צפון להכי איצטריך וקמץ להכשיר כל העזרה:
על חייבי כריתות — שוגגין:
מאשם — [דאשם] אינו בא על כרת אלא על שבועת שקר ומעילות ושפחה חרופה וטעון צפון דכתיב במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם (שם ו):
מיני דמים — חמורה כפרתן דעיקר כפרה בדם כתיב כי הדם הוא בנפש יכפר (שם יז) אבל תאמר במנחה שאינה מין הדם:
אלא איצטריך — וקמץ:
הגשה — שמגיש כל המנחה קודם קמיצה ומגיע הכלי בחודה של קרן דרומית מערבית בפ"ג (לקמן מנחות יט:):
קמ"ל — דאם רצה מחזירה אחר הגשה לכל מקום שירצה בעזרה וקומץ:
הקיפו עובדי כוכבים — למלחמה ואין כהנים יכולים לאכול בעזרה מפני רמחים וקשתות:
נכנסין להיכל — ולא אמרינן דליפסלו קדשים בהך יציאה דיצאו מעזרה להיכל:
