בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ס״ג עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מתני' רוחשיןשהכלי עמוק והיה כל השמן במקום אחד וכשמניח אדם אצבעו על המנחה נד השמן בתוכה:

    מרחשתלשון רמש דמתרגמינן רחשין:

    צפהשאינה עמוקה אלא שוליה צפין אצל אוגניה ומתפזר השמן באוגני הכלי ולהכי קשה וכמו (שבת דף ה:) צף על פני המים:

    גמ' מאי טעמא דר"ידמרחשת יש לה כיסוי ומחבת אין לה כיסוי:

    אי נימאדממשמעותא דמדנקראת מרחשת דמשמע דאתיא ארחושי הלב שהוא דבר מכוסה לפיכך מעשיה מכוסין ומחבת באת אמחבואי הפה לשון ניביה שהוא בגלוי:

    רחושי הלבהרהור עבירה:

    מחבואי הפהנבוחי הפה כגון שהרכיל:

    נחבאתטמונה ולב חבוי וטמון הוא:

    אלא גמראדזו מכוסה וזו מגולה:

    במרחשתמשמע בתוכה אלמא יש לה תוך:

    ועל מחבתמשמע עליה ולא בתוכה דאין לה תוך:

    האומר הרי עלי מרחשתדלא אמר במרחשת:

    יהא מונחהנדר עד שיבא אליהו:

    מספקא להו אי על שם כליין נקראומחבת ומרחשת שיש כלי ששמו מחבת ויש כלי ששמו מרחשת:

    או על שם מעשיהןנקראו שזו מעשיה רוחשין וזו מעשיה קשין הילכך איכא למימר מנחה נדר ואיכא למימר לא התנדב מנחה אלא כלי שרת עצמו אי על שם הכלי קרי לה קרא מנחה הנעשית במרחשת אבל מנחה גופה לא איקראי מרחשת האי כלי נדר ואינו מביא מנחה אלא א"כ אמר הרי עלי מנחת מרחשת או הרי עלי במרחשת ואיכא למימר נמי על שם מעשיה איקראי מרחשת ולא על שם כלי אלא המנחה עצמה זה שמה וזה מנחה התנדב ולא כלי יהא מונח עד שיבא אליהו:

    כלבוסגלואו"ן שם כלי עשוי כעין מחבת שלנו והדופן באמצעות כלפי פנים כזה ומצוייר תוכו גומות גומות וכשהבצק מונח בתוכו הבצק בגומות:

    דומה כמין תפוחי הברתיםבלווטי גלני"ץ הגדילים באלונים שקורין קשטני"א כדמתרגמינן (ישעיהו ו) כאלה וכאלון כבוטמא וכבלווטא:

    ואומר וכל נעשה וגו'אלמא מדהכא כתיב במרחשת והכא כתוב על מחבת ש"מ על שם כליין נקראו דזו צפה וזו עמוקה:

    מתני' כופחמין תנור קטן מקום שפיתת קדירה אחת:

    רעפיםטיבל"ש:

    יורות הערבייםיורות של אותו מקום ומסיקים אותן ואופין בהן חלות:

    רבי יהודה אומר כו'דכופח מין תנור הוא:

    מנחת מאפהכתיב בה חלות ורקיקין בויקרא:

    לא יביא מחצה חלות כו'דאמרינן בפרק אלו מנחות (לקמן מנחות עו.) כל המנחות באות עשר וזה לא יביא ה' חלות וה' רקיקין אלא הכל חלות או הכל רקיקין:

    מפני שהן קרבן אחדששניהם כתובים במנחה אחת:

    גמ' תנור תנורואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט חד בויקרא קרבן מנחה מאפה תנור ובצו את אהרן כתיב וכל המנחה אשר תאפה בתנור:

    הקדישן בתנורשהתנור מקדשן:

    ומי אית ליה לר' שמעוןדתנור מקדש שום קרבן:

    כשרות בעזרה וכשרות אבית פאגיחוץ לחומת העזרה חומה אחת וכן שמה ואי ס"ד תנור מקדש איפסלו ביוצא:

    לשם תנורשכשיקדישנה לסולת יאמר על מנת לאפותה בתנור אני מקדישה:

    וכי תקריבקרבן מנחת מאפה תנור כשתרצה לעשות מדעתך:

    דבר רשותכלומר דבר זה רשות הוא ולא חובה שאם לא ירצה לא יקריב מנחה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 63 עמוד א

    מתני׳ · משנה

    1האומר ״הרי עלי במחבת״ לא יביא במרחשת, ״במרחשת״ לא יביא במחבת. מה בין מחבת למרחשת? מרחשת יש לה כיסוי, מחבת אין לה כיסוי, דברי ר' יוסי הגלילי. ר' חנינא בן גמליאל אומר: מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשין (רכין), מחבת צפה ומעשיה קשין.

    גמ׳ · גמרא

    2מאי טעמא דרבי יוסי? אילימא מרחשת, דאתיא ארחושי הלב, כדכתיב: ״(תהלים מה״, ב) ״רחש לבי דבר טוב״, ומחבת, דאתיא אמחבואי הפה, כדאמרי אינשי: ״מנבח נבוחי״.

    3אימא איפכא: מחבת, דאתיא אמחבואי הלב, דכתיב ״(בראשית לא כז) למה נחבאת לברוח מרחשת דאתיא ארחושי כדאמרי אינשי הוה מרחשן שיפתותיה אלא גמרא גמירי לה״:

    4רבי חנינא בן גמליאל אומר: כו': מרחשת עמוקה דכתיב ״(ויקרא ז״, ט) וכל נעשה במרחשת מחבת צפה דכתיב ״(ויקרא ז״, ט) על מחבת׃

    ברייתא

    5תנו רבנן: בית שמאי אומרים האומר הרי עלי מרחשת יהא מונח עד שיבא אליהו׃

    6מספקא להו אי על שום כלי נקראו או על שום מעשיהן׃

    7ובית הלל אומרים כלי היה במקדש ומרחשת שמה ודומה כמין כלבוס עמוק וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברתים וכמין בלוטי היוונים׃

    8ואומר וכל נעשה במרחשת ועל מחבת אלמא על שום הכלים נקראו ולא על שום מעשיהם:

    מתני׳ · משנה

    9הרי עלי בתנור לא יביא מאפה כופח ולא מאפה רעפים ומאפה יורות הערביים ר' יהודה אומר רצה מביא מאפה כופח׃

    10הרי עלי מנחת מאפה לא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין רבי שמעון: מתיר מפני שהוא קרבן אחד:

    גמ׳ · גמרא

    11תנו רבנן מאפה תנור ולא מאפה כופח ולא מאפה רעפים ולא מאפה יורות הערביים׃

    12ר' יהודה אומר תנור תנור שני פעמים להכשיר מאפה כופח רבי שמעון אומר תנור תנור שני פעמים אחד שתהא אפייתן בתנור ואחד שיהא הקדישן בתנור׃

    13ומי אית ליה לר' שמעון האי סברא והתנן ר' שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פאגי׃

    14אמר רבא אימא שיהא הקדישן לשום תנור:

    15הרי עלי מנחת מאפה לא יביא מחצה [וכו']: תנו רבנן (ויקרא ב, ד) וכי תקריב כשתקריב לעשות דבר רשות׃

    16קרבן מנחה אמר רבי יהודה מנין לאומר הרי עלי מנחת מאפה שלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין תלמוד לומר (ויקרא ב, א) קרבן מנחה קרבן אחד אמרתי לך ולא שנים ושלשה קרבנות׃

    17אמר לו רבי שמעון׃

    תוספות

    מספקא להו אי על שם כליין נקראומחבת ומרחשת שבמרחשת בעי לאיתוייה ונפיק או על שם מעשיהן על שם רחישה (רחישת הלב או רחישת שפתים) וכיון דלא ידעינן להי נתכוין אי ארחושי הלב או ארחישת שפתים יהא מונח עד שיבא אליהו כך פירש בקונטרס ועל חנם נקט לפירושו אי על שם כליין נקראו דאפי' פשיטא ליה לשם מעשיהן איכא לספוקי אי ארחושי הלב נתכוין ומביא במרחשת אי ארחושי הפה ומביא במחבת לפיכך נראה דנקט על שם כליין למימר דמספקא לן אי כלי נדר או למנחה נתכוין וא"ת ואמאי יהא מונח יביא מרחשת ומנחת מרחשת מספק כדאשכחן לקמן (מנחות דף קז.) פירשתי ואיני יודע מה פירשתי שיש לו להביא כל הספקות לפטור עצמו מנדר וי"ל דמיירי כגון דאמר מעות הללו או סולת זה למרחשת ומיהו קשה דלתקן מעות הללו יביא מעות של חולין ויקנה מרחשת ויאמר דאם כלי נדר יהא הכלי קנוי בהן ויש לומר כגון שהפריש מעות והקדישן למרחשת כמו שידרשו חכמת הלשון:

    או על שם מעשיהןולית להו לבית שמאי הא דאמר רב אשי בריש מכילתין (דף ג:) מחבת לשם מרחשת במנא קא מחשב ומחשבה במנא לא פסלה:

    וכשרות אבית פאגיפירש בקונטר' אלמא דאין תנור מקדש מדכשרות אבית פאגי ואין נפסלות ביוצא ואין נראה לפרש כן כדפי' בפ"ק (לעיל מנחות ט. ד"ה ר"ל) ויש לתמוה מאי קא מדמיא אפיית שתי הלחם ולחם הפנים לאפיית מנחת מאפה תנור הא אמר בסוף התכלת (לעיל מנחות נא.) אמר רבא על מחבת מלמד שטעונין כלי ואי אפי לה מאתמול איפסלה לה בלינה וה"נ מאפה תנור כתיב מלמדך שטעון כלי ולימא דתנור של מנחות מקדש אבל של שתי הלחם ולחם הפנים לא מקדש וי"ל דבפ' דם חטאת (זבחים צה:) מוכח דלא הוה במקדש אלא אחד תנור של מתכת שהיה לשתי הלחם ולחם הפנים ולמנחות ולא דמי לההיא דתכלת דגבי מנחות לא אמר רחמנא עשה במחבת עשה בתנור עשה במרחשת אבל בחביתין אמר רחמנא על מחבת בשמן תעשה (ויקרא ב):

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ס״ג עמוד א׳

    מסכת מנחות דף ס״ג עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־342 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מתני' רוחשין שהכלי עמוק והיה כל השמן במקום אחד וכשמניח אדם אצבעו על המנחה נד השמן בתוכה:

    מרחשת לשון רמש דמתרגמינן רחשין:

    צפה שאינה עמוקה אלא שוליה צפין אצל אוגניה ומתפזר השמן באוגני הכלי ולהכי קשה וכמו (שבת דף ה:) צף על פני המים:

    גמ' מאי טעמא דר"י דמרחשת יש לה כיסוי ומחבת אין לה כיסוי:

    אי נימא דממשמעותא דמדנקראת מרחשת דמשמע דאתיא ארחושי הלב שהוא דבר מכוסה לפיכך מעשיה מכוסין ומחבת באת אמחבואי הפה לשון ניביה שהוא בגלוי:

    רחושי הלב הרהור עבירה:

    מחבואי הפה נבוחי הפה כגון שהרכיל:

    נחבאת טמונה ולב חבוי וטמון הוא:

    ועוד 24 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 63a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    מספקא להו אי על שם כליין נקראו מחבת ומרחשת שבמרחשת בעי לאיתוייה ונפיק או על שם מעשיהן על שם רחישה (רחישת הלב או רחישת שפתים) וכיון דלא ידעינן להי נתכוין אי ארחושי הלב או ארחישת שפתים יהא מונח עד שיבא אליהו כך פירש בקונטרס ועל חנם נקט לפירושו אי על שם כליין נקראו דאפי' פשיטא ליה לשם מעשיהן איכא לספוקי אי ארחושי הלב נתכוין ומביא במרחשת אי ארחושי הפה ומביא במחבת לפיכך נראה דנקט על שם כליין למימר דמספקא לן אי כלי נדר או למנחה נתכוין וא"ת ואמאי יהא מונח יביא מרחשת ומנחת מרחשת מספק כדאשכחן לקמן (מנחות דף קז.) פירשתי ואיני יודע מה פירשתי שיש לו להביא כל הספקות לפטור עצמו מנדר וי"ל דמיירי כגון דאמר מעות הללו או סולת זה למרחשת ומיהו קשה דלתקן מעות הללו יביא מעות של חולין ויקנה מרחשת ויאמר דאם כלי נדר יהא הכלי קנוי בהן ויש לומר כגון שהפריש מעות והקדישן למרחשת כמו שידרשו חכמת הלשון:

    או על שם מעשיהן ולית להו לבית שמאי הא דאמר רב אשי בריש מכילתין (דף ג:) מחבת לשם מרחשת במנא קא מחשב ומחשבה במנא לא פסלה:

    וכשרות אבית פאגי פירש בקונטר' אלמא דאין תנור מקדש מדכשרות אבית פאגי ואין נפסלות ביוצא ואין נראה לפרש כן כדפי' בפ"ק (לעיל מנחות ט. ד"ה ר"ל) ויש לתמוה מאי קא מדמיא אפיית שתי הלחם ולחם הפנים לאפיית מנחת מאפה תנור הא אמר בסוף התכלת (לעיל מנחות נא.) אמר רבא על מחבת מלמד שטעונין כלי ואי אפי לה מאתמול איפסלה לה בלינה וה"נ מאפה תנור כתיב מלמדך שטעון כלי ולימא דתנור של מנחות מקדש אבל של שתי הלחם ולחם הפנים לא מקדש וי"ל דבפ' דם חטאת (זבחים צה:) מוכח דלא הוה במקדש אלא אחד תנור של מתכת שהיה לשתי הלחם ולחם הפנים ולמנחות ולא דמי לההיא דתכלת דגבי מנחות לא אמר רחמנא עשה במחבת עשה בתנור עשה במרחשת אבל בחביתין אמר רחמנא על מחבת בשמן תעשה (ויקרא ב):

    Tosafot on Menachot 63a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ס״ג, עמוד א׳, בהיקף של כ־342 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 142 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ האומר ״הרי עלי במחבת״ לא יביא…״

    2. קטע 226 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ מאי טעמא דרבי יוסי? אילימא מרחשת,…״

      חכמים: רבי יוסי.

    3. קטע 325 מילים

      נפתחת ב״אימא איפכא: מחבת, דאתיא אמחבואי הלב, דכתיב…״

    4. קטע 423 מילים

      נפתחת ב״רבי חנינא בן גמליאל אומר: כו': מרחשת…״

      חכמים: רבי חנינא.

    5. קטע 514 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: בית שמאי אומרים האומר הרי…״

    6. קטע 611 מילים

      נפתחת ב״מספקא להו אי על שום כלי נקראו…״

    7. קטע 722 מילים

      נפתחת ב״ובית הלל אומרים כלי היה במקדש ומרחשת…״

    8. קטע 815 מילים

      נפתחת ב״ואומר וכל נעשה במרחשת ועל מחבת אלמא…״

    9. קטע 921 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ הרי עלי בתנור לא יביא מאפה…״

    10. קטע 1017 מילים

      נפתחת ב״הרי עלי מנחת מאפה לא יביא מחצה…״

      חכמים: רבי שמעון, רבן אחד.

    11. קטע 1115 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תנו רבנן מאפה תנור ולא מאפה…״

    12. קטע 1225 מילים

      נפתחת ב״ר' יהודה אומר תנור תנור שני פעמים…״

      חכמים: רבי שמעון.

    13. קטע 1324 מילים

      נפתחת ב״ומי אית ליה לר' שמעון האי סברא…״

    14. קטע 147 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא אימא שיהא הקדישן לשום תנור:…״

      חכמים: רבא.

    15. קטע 1519 מילים

      נפתחת ב״הרי עלי מנחת מאפה לא יביא מחצה…״

    16. קטע 1632 מילים

      נפתחת ב״קרבן מנחה אמר רבי יהודה מנין לאומר…״

      חכמים: רבי יהודה, רבן מנחה, רבן אחד.

    17. קטע 174 מילים

      נפתחת ב״אמר לו רבי שמעון…״

      חכמים: רבי שמעון.

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ס״ג ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026