בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף פ״ח עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    והלא בחוץ היוכל מעשיו בשער נקנור ולא בעזרה:

    ואי בשביל רביעית שמן של נזיר שיתקדש השמן בכלי שרת וע"י השמן שהיה נבלל בלחם יהא הלחם מתקדש בשביל כך לא היה צריך דלחם נזיר בשחיטת איל מתקדש:

    רביעית שמן לכל חלה וחלההיה נותן רביעית משום דהוו שלשה לוגין שהם שנים עשר רביעיות והיינו דאמר במתני' לוג ומחצה בבוקר שהן ששה רביעיות:

    מארץ מרחק איש עצתישר' חייא עלה מבבל לא"י:

    אי לחצי לוג של מי סוטה חוץ הואשהיה משקה אותה בחוץ בשער נקנור ולא היה צריך להכניס המים בעזרה ולקדשם בכלי:

    אי למדוד בו חצי לוג שמן לתודהכדי שיתקדש השמן ויתקדשו החלות אגב השמן לכך לא צריך דלחמי תודה וכו':

    נר ישראל כך היהשקילסו שיפה השיבו:

    נר שכבתהבחצי הלילה או קודם אור היום:

    נדשן השמן נדשנה הפתילההאי נדשן השמן לאו דווקא אלא הכי קאמר כשם שהפתילה שכבתה אין לה תקנה שהרי היא כדשן כך השמן שנשאר בנר הרי הוא כדשן ואין לו תקנה הואיל ונדשנה הפתילה נדשן השמן:

    כיצד הוא עושה מטיבהשמשליך כל מה שבנר לחוץ ונותן בה שמן ופתילה אחרת ומדליקה:

    כמדה ראשונהחצי לוג כמו שנתן מתחלה או כמה שחסרה במה שזורק לחוץ:

    נפישי להו מדות טובאלשער כמה חסר הא לא ודאי אלא כמדה ראשונה היה נותן בה ולמחר כשמכבה המזרחית מכבה נמי זו:

    והדרך צלח רכב על דבר אמתכלומר הצלחה הוא שהשבתני דבר אמת כזה:

    נר של מקדשנרות הקבועים במנורה שמדליק בהן שקורין קרושוליי"ש:

    של פרקים היהשל חליות לא שהיה יכול ליטלן אלא מן המנורה עצמה היו הנרות כדכתיב מקשה אלא היינו של פרקים שהיו קנים שבהם הנרות קבועים דקים הרבה והיה יכול לכופפן ולהטותן למטה בשעת הטבה ולהשליך הדשן חוץ ולזוקפה בשעת הדלקה. ע"א של פרקים שהנרות היו קבועות במנורה אבל היה כסוי שלהן כסוי מלמעלה כמין טס שהיה יכול ליטלו כל שעה שירצה והיינו של פרקים אמנורה ואנרות כתיב (שם) נרותיה קרי למקום הנחת השמן וזהו ודאי הוה מקשה וכיון דבעיא הטבה אי לא דהוי הכיסוי של פרקים שיכול לסלקו לא מתייטבנא והיינו חכמים וכדמתרץ לה לקמן וכן כולה. כ"ש:

    קסבר כי כתיב ככר ומקשה אמנורה ונרותיה כתיבשהמנורה והנרות היו מחתיכה אחת וכיון דבעי הטבה אי לאו דשל פרקים היתה שהיה יכול לכופפה ולנטות ולזוקפה ולפנות את הדשן לא הוות מתייטב:

    מסלקןהנרות בשעת הטבה מן המנורה ומניחן באהל אלמא דלא היתה מקשה אלא של פרקים ממש היתה:

    רב הונא דאמר כי האי תנא חכמים אומרים לא היו מזיזין אותה לנר מן המנורה. דמחוברים היו במנורה:

    מצי לאוזוזהא"כ לא הוה ליה מקשה:

    לא היתה הנר זזה ממקומהדמקשה היתה:

    טס של זהב היתה על גבהעל כל נר ונר כעין כסוי כאותן שעשויין מלבנים ובהאי טס לא עביד כלום אלא כמין כסוי הוא שמכסה את הנר מקום שפתילה דולקת:

    דוחקולטס שעל גבי הנר כלפי פיה ודולפת השמן לחוץ וכשהוא נותן בה השמן ורוצה לזוקפה דוחק לטס שעל גבי הנר כלפי ראשה וזוקפה אבל לא היה מזיזה ממקומה:

    נרותיה באות מן הככרשאף הן מקשה והיינו כרב ששת דאמר ככר ומקשה אמנורה ואנרותיה כתיב ר' נחמיה אומר אין נרותיה באות מן הככר אלא שהיו מחוברין במנורה והיינו כי האי תנא דאמר מסלקן ומניחן:

    תלמוד לומר אותהדמנורה ונרותיה דכולה חדא היא באות מן הככר ולא מלקחיה ותנא קמא דפליג עליה דרבי נחמיה דריש לקרא הכי ככר זהב טהור יעשה אותה למדנו למנורה וכו' יכול שאני מרבה אף נרותיה ומלקחיה וכו' תלמוד לומר אותה ולא נרותיה כדדריש ליה רבי יהושע בן קרחה לקמן:

    קשיא דרבי נחמיה לדרבי נחמיהדלעיל אמר ואין נרותיה באות מן הככר והכא אמר לרבות נרותיה:

    לפי נרותבמקום שהפתילה דולקת:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 88 עמוד ב

    1חוץ הוא, ואי נזיר לחם נזיר בשחיטת איל הוא דקדיש.

    2אמר ליה רבי חייא: שבה היה מודד לחביתי כהן גדול, רביעית שמן לכל חלה וחלה. קרי עליה (ישעיהו מו, יא) ״מארץ מרחק איש עצתי״.

    3חצי לוג, מה היה משמש? יתיב רבי וקא קשיא ליה: חצי לוג למה נמשח? אי סוטה וכי חולין הוא דצריכי לקדושי? (במדבר ה, יז) ״מים קדושים״ כתיב״! אי תודה לחמי תודה בשחיטת תודה הוא דקדשי.״

    4אמר ליה ר' שמעון ברבי: שבו היה מחלק חצי לוג שמן לכל נר ונר. אמר לו: נר ישראל, כך היה.

    5אמר רבי יוחנן אמר רבי: נר שכבתה, נידשן השמן, נידשנה הפתילה. כיצד עושה? מטיבה, ונותן בה שמן, ומדליקה.

    6יתיב רבי זריקא, וקא מיבעיא ליה: כשהוא נותן בה שמן כמדה ראשונה, או כמו שחסרה?

    7אמר רבי ירמיה: פשיטא דכמדה ראשונה, דאי כמה שחסרה מנא ידעינן מאי חיסר? וכי תימא דמשער ליה, אם כן שבע מדות נפיש להו מדות טובא.

    8קרי עליה: (תהלים מה ה) והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק׃

    9איתמר נמי אמר רבי אבהו אמר ר' יוחנן ואמרי לה אמר רבי אבא אמר רבי חנינא אמר רבי נר שכבתה נידשן השמן נידשנה הפתילה כיצד עושה מטיבה ונותן בה שמן כמדה ראשונה ומדליקה׃

    10אמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר רב ששת נר שבמקדש של פרקים הוה׃

    11קסבר כי כתיב ״(שמות כה״, לט) ככר ומקשה אמנורה ונרותיה כתיב ״כיון דמיבעיא הטבה אי לאו דפרקים הוי לא הוה מטייבא ליה״׃

    12מיתיבי כיצד עושה מסלקן ומניחן באוהל ומקנחן בספוג ונותן בהן שמן ומדליקן׃

    13הוא דאמר כי האי תנא דתניא חכמים אומרים לא היו מזיזין אותה ממקומה׃

    14מכלל דאיבעיא ליה לאוזוזה מצי מזיז לה אלא אימא לא היתה זזה ממקומה׃

    15ומאן חכמים ר' אלעזר הוא דתניא רבי אלעזר ברבי צדוק אומר כמין טס של זהב היה לה על גבה כשהוא מטיבה דוחקו כלפי פיה כשהוא נותן בה שמן דוחקו כלפי ראשה׃

    16ובפלוגתא דהני תנאי דתניא מנורה ונרותיה באות מן הככר ואין מלקחיה ומחתותיה מן הככר ר' נחמיה אומר מנורה היתה באה מן הככר ולא נרותיה ומלקחיה ומחתותיה באות מן הככר׃

    17במאי קא מיפלגי בהאי קרא דתניא (שמות כה, לט) ככר זהב טהור יעשה אותה למדנו למנורה שבאה מן הככר מנין לרבות נרותיה תלמוד לומר (שמות כה, לט) את כל הכלים האלה יכול שאני מרבה אף מלקחיה ומחתותיה תלמוד לומר אותה דברי רבי נחמיה׃

    18קשיא דרבי נחמיה אדרבי נחמיה תרי תנאי ואליבא דרבי נחמיה׃

    19ר' יהושע בן קרחה אומר מנורה באה מן הככר ואין מלקחיה ומחתותיה ונרותיה באה מן הככר ואלא מה אני מקיים את כל הכלים האלה שהיו כלים של זהב׃

    20זהב בהדיא כתיב ״בו (שמות כה״, לז) ועשית את נרותיה שבעה והעלה את נרותיה והאיר אל עבר פניה ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור לא נצרכא אלא לפי נרות סלקא דעתך אמינא הואיל ופי נרות אשחורי משחר התורה חסה על ממונן של ישראל,׃

    תוספות

    אי לסוטה חולין הואבתמיה וכי חולין הוו המים שיהא צריך לקדשן והא מים קדושים כתיב (במדבר ה׳:י״ז) ואמרינן בספרי אין קדושים אלא שנתקדשו בכיור אלמא כבר קדשו להו וא"ת והא פרישית בפ"ק (לעיל מנחות ח.) דאחר שנתקדשו בכלי שרת לא משימינן להו בכלי חול משום דמיגניא מילתא וי"ל דהני מילי בדבר הקרב למזבח:

    נר ישראל כך היהכאן ובפ' שני דערכין (דף י.) קרי ליה נר ישראל גבי מעשה ועשה רבי תשעה חסירין ונראה חודש בזמנו ומפרש הרב רבינו חיים משום דאיירי במידי דאורה כגון הכא בנרות והתם בלבנה:

    נר של מקדש של פרקים הוהולא של חוליות שיוכל לסלקה והא דאמרינן בפרק במה מדליקין (שבת דף כב.) והא הכא כיון דקביעי נרות לא סגי דלא משקל ואדלוקי היינו כמ"ד של פרקים:

    מכלל דאי בעי לאוזוזי מצי מזיז להוכי תימא אין הכי נמי דשל חוליות היה א"כ טוב היה שיסלק לגמרי כדי שיקנח יפה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    נידשן השמן נידשנה הפתילה, נר' שהם שני דברים נידשן השמן כשמילא אפר מדשן הפתילה או שנידשנה הפתילה צריך להדליק פעם אחרת ויסיר כל אותו שמן ואותה פתילה:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף פ״ח עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף פ״ח עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־449 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    והלא בחוץ היו כל מעשיו בשער נקנור ולא בעזרה:

    ואי בשביל רביעית שמן של נזיר שיתקדש השמן בכלי שרת וע"י השמן שהיה נבלל בלחם יהא הלחם מתקדש בשביל כך לא היה צריך דלחם נזיר בשחיטת איל מתקדש:

    רביעית שמן לכל חלה וחלה היה נותן רביעית משום דהוו שלשה לוגין שהם שנים עשר רביעיות והיינו דאמר במתני' לוג ומחצה בבוקר שהן ששה רביעיות:

    מארץ מרחק איש עצתי שר' חייא עלה מבבל לא"י:

    אי לחצי לוג של מי סוטה חוץ הוא שהיה משקה אותה בחוץ בשער נקנור ולא היה צריך להכניס המים בעזרה ולקדשם בכלי:

    אי למדוד בו חצי לוג שמן לתודה כדי שיתקדש השמן ויתקדשו החלות אגב השמן לכך לא צריך דלחמי תודה וכו':

    נר ישראל כך היה שקילסו שיפה השיבו:

    נר שכבתה בחצי הלילה או קודם אור היום:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 88b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    אי לסוטה חולין הוא בתמיה וכי חולין הוו המים שיהא צריך לקדשן והא מים קדושים כתיב (במדבר ה׳:י״ז) ואמרינן בספרי אין קדושים אלא שנתקדשו בכיור אלמא כבר קדשו להו וא"ת והא פרישית בפ"ק (לעיל מנחות ח.) דאחר שנתקדשו בכלי שרת לא משימינן להו בכלי חול משום דמיגניא מילתא וי"ל דהני מילי בדבר הקרב למזבח:

    נר ישראל כך היה כאן ובפ' שני דערכין (דף י.) קרי ליה נר ישראל גבי מעשה ועשה רבי תשעה חסירין ונראה חודש בזמנו ומפרש הרב רבינו חיים משום דאיירי במידי דאורה כגון הכא בנרות והתם בלבנה:

    נר של מקדש של פרקים הוה ולא של חוליות שיוכל לסלקה והא דאמרינן בפרק במה מדליקין (שבת דף כב.) והא הכא כיון דקביעי נרות לא סגי דלא משקל ואדלוקי היינו כמ"ד של פרקים:

    מכלל דאי בעי לאוזוזי מצי מזיז לה וכי תימא אין הכי נמי דשל חוליות היה א"כ טוב היה שיסלק לגמרי כדי שיקנח יפה:

    Tosafot on Menachot 88b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    נידשן השמן נידשנה הפתילה, נר' שהם שני דברים נידשן השמן כשמילא אפר מדשן הפתילה או שנידשנה הפתילה צריך להדליק פעם אחרת ויסיר כל אותו שמן ואותה פתילה:

    Rashba on Menachot 88b · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    בן יהוידע

    מְנוֹרָה בָּאָה מִן הַכִּכָּר, וְאֵין מַלְקָחֶיהָ וּמַחְתּוֹתֶיהָ וְנֵרוֹתֶיהָ בָּאִין מִן הַכִּכָּר. נראה לי בס"ד טעם לזה דידוע שהמנורה רומזת לתורה אבל מלקחיה ומחתותיה שהם שמשים שלה רומזים לחכמות הנדסה ותשבורת וניגון ורפואה וכתיבה וכיוצא שכל אלו הם שמשים של התורה. והטעם שהמנורה באה מן הככר פרשתי בס"ד לרמוז שהמזון שנקרא ככר אין זוכין בו ישראל בעולם הזה אלא בזכות התורה שנקראת בשם לחם דכתיב לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי (משלי ט, ה) ולזה אמר התנא אם אין קמח אין תורה (משנה אבות ג, יז) רצונו לומר אם לא יאכל אין לו כח ללמוד תורה אך זכייתו בקמח לא באה אלא בשביל התורה דאם אין תורה אין קמח לכן המנורה הרומזת לתורה באה מן הככר לרמוז שזוכין בככר שהוא המזון בזכות התורה אבל מלקחיה ומחתותיה שהם רומזין לשאר חכמות אין באין מן הככר לרמוז שאם לא למד אלא רק שאר חכמות בלבד אין לו זכיה בככר שהוא המזון. או יובן הטעם שהמנורה באה מן הככר לרמוז בזכות התורה שנרמזה במנורה ימחה שמו של עמלק [240] שהוא מספר ככר [240] מה שאין כן שאר חכמות אין בהם כדאי למחות שמו של עמלק. גם רמז בזכות התורה שבאה מן הככר נכנעים פלונית [לילית=480] וחיילותיה שהם מספר 'פת' [480] שהוא לשון ככר וגבר ישראל.

    Ben Yehoyada on Menachot 88b · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף פ״ח, עמוד ב׳, בהיקף של כ־449 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 110 מילים

      נפתחת ב״חוץ הוא, ואי נזיר לחם נזיר בשחיטת…״

    2. קטע 224 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רבי חייא: שבה היה מודד…״

      חכמים: רבי חייא.

    3. קטע 335 מילים

      נפתחת ב״חצי לוג, מה היה משמש? יתיב רבי…״

      חכמים: רבי וקא.

    4. קטע 420 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה ר' שמעון ברבי: שבו היה…״

    5. קטע 518 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוחנן אמר רבי: נר שכבתה,…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    6. קטע 615 מילים

      נפתחת ב״יתיב רבי זריקא, וקא מיבעיא ליה: כשהוא…״

      חכמים: רבי זריקא.

    7. קטע 725 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי ירמיה: פשיטא דכמדה ראשונה, דאי…״

      חכמים: רבי ירמיה.

    8. קטע 813 מילים

      נפתחת ב״קרי עליה: (תהלים מה ה) והדרך צלח…״

    9. קטע 933 מילים

      נפתחת ב״איתמר נמי אמר רבי אבהו אמר ר'…״

      חכמים: רבי אבהו, רבי אבא, רבי חנינא, רבי נר, אבא.

    10. קטע 1014 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר…״

      חכמים: רב הונא, רב יהודה, רב ששת.

    11. קטע 1122 מילים

      נפתחת ב״קסבר כי כתיב (שמות כה, לט) ככר…״

    12. קטע 1212 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי כיצד עושה מסלקן ומניחן באוהל ומקנחן…״

    13. קטע 1313 מילים

      נפתחת ב״הוא דאמר כי האי תנא דתניא חכמים…״

    14. קטע 1413 מילים

      נפתחת ב״מכלל דאיבעיא ליה לאוזוזה מצי מזיז לה…״

    15. קטע 1531 מילים

      נפתחת ב״ומאן חכמים ר' אלעזר הוא דתניא רבי…״

      חכמים: רבי אלעזר ברבי צדוק.

    16. קטע 1629 מילים

      נפתחת ב״ובפלוגתא דהני תנאי דתניא מנורה ונרותיה באות…״

    17. קטע 1743 מילים

      נפתחת ב״במאי קא מיפלגי בהאי קרא דתניא (שמות…״

      חכמים: רבי נחמיה, רבה.

    18. קטע 1810 מילים

      נפתחת ב״קשיא דרבי נחמיה אדרבי נחמיה תרי תנאי…״

      חכמים: רבי נחמיה.

    19. קטע 1928 מילים

      נפתחת ב״ר' יהושע בן קרחה אומר מנורה באה…״

    20. קטע 2041 מילים

      נפתחת ב״זהב בהדיא כתיב בו (שמות כה, לז)…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף פ״ח ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026