בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף נ׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ה"ג תנא בעלמא קאיסימנא בעלמא נקט כלומר האי דנקט ששה לאו לשבת וב' ימים דוקא קאמר אלא אפי' כל ימות החול בע' בלשכה ו' טלאים כולן מבוקרין ד' ימים קודם שחיטה לבד יום השחיטה שהיו שם בכל יום ששה ראויין ליטול איזו שנים מהן שירצה כגון דביום חינוך הוו בה (י"ב) ששה מבוקרים ד' ימים קודם ונטלו ב' ביום ראשון ובקרו שנים והכניסן תחתיהן ליום ב' נטלו ב' מן הראשונים ובקרו ב' מן השוק ונתנו שנים תחתיהן לשלישי נטלו ב' מן הראשונים ובקרו שנים תחתיהם אחרים והכניסו תחתיהן נשארו שם ששה מן הראשונים ליום רביעי יטלו עוד ב' מן הראשונים והשנים שנתבקרו בראשון יהיו ראויין שנים של ראשון ושנים של שני ושנים של שלישי וכן כולם לעולם יהיו שם ששה ראויין לישחט ולא פי' טעם הדבר ולי נראה דקבעו חכמים מנין קבוע לדבר דאי מתרמין (לא) משכחי טלאים מבוקרין זה ד' ימים:

    כדי לשבת ולב' ימיםמשמע סימן כלומר שראוי לג' ימים:

    סימנא בעלמאשלא תטעה בגירסא אם ו' או ה' או ד':

    ולא תני לשבת ולב' ימים טוביםדליהוי משמע לצורך שבת וב' ימים טובים של ר"ה:

    ולא ראשון בין הערביםשאם לא הקריבו בבקר לא יקריבו בין הערבים דהכי מידריש קרא אם את הכבש האחד תעשה בבקר הוכשר שני ליקרב בין הערבים ואי לא לא:

    במה דברים אמורים שלא נתחנך המזבחדהאי קרא בחינוך כתיב דכתיב לעיל מיניה וזה אשר תעשה על המזבח בפרשת ואתה תצוה:

    אבל נתחנך המזבח אפילו ראשון בין הערביםדכתיב בפרשת פינחס ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר כו' ובההוא קרא לא כתיב את הכבש אחד תעשה בבקר ותניא בספרי האי קרא למה נאמר והלא כבר נאמר למעלה בפרשה את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש וגו' שנים הוא מקריב ולא ארבעה:

    יקטירו בין הערביםכדתנא טעמא דלא שכיחי דפשעו בה הילכך לא קנסי בה להו:

    ומזבח בטל כו'דקאמר לא יקריבו בין הערבים:

    דלא שכיחדתמיד עולה הוא ואע"ג דלא קרבה אלא תרי זימני ביומא איכא עולות אחריני דמקרבי כל יומא טובא הילכך לא חביב להו ופשעי הילכך קנסו להו אבל קטרת לעולם ליתא אלא תרי זימני ביומא. לישנא אחרינא לא שכיחא בחד גברא כדאמרי' במסכת יומא (דף כו.) מעולם לא שנה אדם בה:

    מעתראמעשרת כדכתיב ישימו קטורה וכתיב בתריה ברך ה' חילו (דברים ל״ג:י״א):

    ולא מזבח העולה אלא בתמיד של שחרכדאמרינן לעיל ולא ראשון בין הערבים דכתיב בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות וגו' כשמדשן את המנורה מן האפר שיש שם מן הנרות:

    אי לאו דעבד מאורתא הדלקהממאי בעי לתקן לצפרא אלמא חינוך מנורה בין הערבים וכיון דמנורה נתחנכה בערב קטרת נמי תחילתה בערב דכתיב (שמות ל׳:ח׳) ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה:

    הא קדושי מקדשללחם אם יסדירוהו עליו בחול בתמיה דהא קיימא לן בפרק שתי הלחם (לקמן מנחות דף ק.) דלא מקדש לחם אלא בשבת דקתני שאפילו הוא על השולחן ימים רבים אין בכך כלום דלא קדוש לא ליפסל ביוצא ולא לשם פסול:

    כדקתני סיפא כו'ומנורה אינה מקדשת כלומר וכל מילתא דידה אינה אלא בין הערבים [דהיינו] הדלקה ה"נ כל מילי דידיה [דקידוש וחינוך] דשולחן בשבת:

    זו היא קטרתמפרש בסמוך דבנשיאים קמיירי דכתיב (במדבר ו) כף אחת עשרה זהב וגו':

    והוראת שעה היתהדשוב לא היה בא על מזבח החיצון:

    הוא דלאדקאמרינן הוראת שעה היתה:

    כיוצא בהבקטורת:

    יכוליחיד הוא דלא יביא קטורת נדבה שהרי דין הוא שלא מצינו שיהא מביא חובתו כיוצא בה שהרי קטורת חובה ליחיד לא מצינו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 50 עמוד א

    1מ"מ שבעה הוו! אלא, תנא בעלמא קאי, ומאי כדי לשבת וב' ימים טובים של ר"ה סימנא בעלמא.

    2דיקא נמי, דקתני ״כדי לשבת״, ולא קתני לשבת ולב' ימים טובים של ר"ה ש"מ:

    3לא הקריבו כבש בבוקר וכו'. אמר ר"ש וכולה היתה קריבה בין הערבים, שאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטרת הסמים. חינוך מאן דכר שמיה?!

    4חסורי מיחסרא והכי קתני: לא הקריבו כבש בבקר לא יקריבו בין הערבים. במה דברים אמורים? שלא נתחנך המזבח, אבל נתחנך המזבח יקריבו בין הערבים.

    5אר"ש אימתי? בזמן שהיו אנוסין או שוגגין, אבל אם היו מזידין לא הקריבו כבש בבקר, לא יקריבו בין הערבים. לא הקטירו קטרת בבקר, יקטירו בין הערבים.

    6מנא הני מילי? דת"ר (שמות כט, לט) ״ואת הכבש השני תעשה בין הערבים״ שני בין הערבים, ולא ראשון בין הערבים.

    7במד"א שלא נתחנך המזבח, אבל נתחנך המזבח אפילו ראשון בין הערבים.

    8אמר ר"ש אימתי? בזמן שהיו אנוסין או שוגגין, אבל אם היו מזידין לא הקריבו כבש בבקר, לא יקריבו בין הערבים. לא הקטירו קטרת בבוקר יקטירו בין הערבים.

    9וכי כהנים חטאו, מזבח בטל?! אמר רבא: ה"ק לא יקריבו הן, אבל אחרים יקריבו.

    10לא הקטירו קטרת בבקר, יקטירו בין הערבים, דכיון דלא שכיחא, ומעתרא, חביבא להו ולא פשעי.

    11אמר ר"ש וכולה היתה קריבה בין הערבים, שאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטרת הסמים של בין הערבים וכו'. והתניא: בקטרת הסמים של שחר! תנאי היא.

    12אמר אביי: מסתברא כמ"ד בקטרת הסמים של בין הערבים, דכתיב: ״(שמות ל״, ז) ״בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות יקטירנה״.

    13אי לאו דעבד הדלקה מאורתא, הטבה בצפרא מהיכא?

    14ולמ"ד בקטרת הסמים של שחר, גמר ממזבח העולה: מה להלן בתמיד של שחר אף כאן בקטרת הסמים של שחר.

    15ולא את השלחן אלא בלחם הפנים בשבת, אלא בחול איחנוכי הוא דלא מחנך, הא קדושי מיקדיש?!

    16היא גופה קמ"ל דחינוך וקידוש דשלחן בשבת הוא, כדקתני סיפא: ולא את המנורה אלא בשבעה נרותיה בין הערבים.

    ברייתא

    17ת"ר זהו קטרת שעלתה ליחיד על מזבח החיצון, והוראת שעה היתה. היכא? אמר רב פפא: בנשיאים.

    18אלא יחיד על מזבח החיצון הוא דלא, הא על מזבח הפנימי מקריב? ותו: על מזבח החיצון יחיד הוא דלא, הא ציבור מקרבו׃

    19והתניא: יכול יהא יחיד מתנדב ומביא כיוצא בה נדבה, וקורא אני בה (דברים כג, כד) ״מוצא שפתיך תשמר ועשית״? ת"ל (שמות ל, ט) ״לא תעלו עליו קטרת זרה״.

    20יכול לא יהא יחיד מביא, שאין מביא חובתו כיוצא בה,׃

    תוספות

    מכל מקום ז' הוודבשלמא [בין הערבים] דראשון אע"פ שצריך ביקור ד' ימים יטרח וימצא מבוקרין שהמבקרין היו מבקרין אותן כדי למוכרן אבל בצפרא לא יכול בלילה לטרוח ולבקש מבקרין:

    דיקא נמי דקתני כדי לשבתאף ע"ג דלעיל (מנחות דף לט.) תניא כדי שיכרוך וישנה וישלש ליכא למיטעי התם:

    שאין מחנכיןפירש בקונטרס דטעמיה דר"ש קאמר ומ"מ פריך שפיר חינוך מאן דכר שמיה מעולת התמיד ולא יתכן חדא כיון דההוא הוה טעמא אידך נקט איידי ותו דבחסורי מיחסרא משמע דמהדר אדרבנן (ותו) אלמא דרבנן מודו בחינוך ותו מנלן דשלם הוה:

    במה ד"א שלא נתחנךואהא קאי שאין מחנכין דמתני' אבל נתחנך יקריבו כבש אחד דוקא ולא שנים מדלא קתני וב' היו קריבים לר"ש אע"ג דגבי קטורת קרב כולה לא דמי כלל דהתם חדא מילתא היא:

    דלא שכיחא ומעתראעיקר הטעם משום דלא שכיחא דבפ"ב דיומא (דף כו.) מוכח מקרא דכתיב וכליל על מזבחך ברך ה' חילו דעולה נמי מעתרא:

    יכול יהא יחיד מתנדב ומביאוהא דאמרינן במעילה פרק חטאת העוף (מעילה דף ט:) הנהנה מבשר קדשי קדשים קודם זריקה וכו' יביא קטורת שכולה למזבח היינו למוסרה לצבור:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    יקטירו בין הערביםפי' כדמפרש לקמן דכיון דלא שכיחי דפשעי בה הילכך לא קנסינן בה להו, ל"ה. ושאין מחנכין המזבח דמתני' לפי מאי דמתרץ לאו ממלתיה דר' שמעון היא אלא ממילתא דת"ק וה"ק לא הקטירו בבקר לא יקטיר בין הערבים כשלא נתחנך ולפי שלא נתחנך אלא בקטורת הסמים וכיון שלא נתחנך בבקר לא יחנכו אותו בין הערבים שהרי הכתוב צוה לחנכו בבקר:

    כהנים חטאו ומזבח בטל, קושיא היא דר"לו כי בעבור שחטאו הכהנים יהא בטל המזבח דלא יקריבו, ומשני רבא לא יקריבו הם אותם שחטאו אבל יקריבו אחרים ר"ל ממשמרה אחרת דלימא קנסי' לכולא משמרה, או נוכל לומר דדוקא לאותם שחטאו קנסי ולא לשאר בני המשמרה ואפ"ה הוי קנסא מדפסדי להקריב הקרבן שעולה לגורלם:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף נ׳ עמוד א׳

    מסכת מנחות דף נ׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־374 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ה"ג תנא בעלמא קאי סימנא בעלמא נקט כלומר האי דנקט ששה לאו לשבת וב' ימים דוקא קאמר אלא אפי' כל ימות החול בע' בלשכה ו' טלאים כולן מבוקרין ד' ימים קודם שחיטה לבד יום השחיטה שהיו שם בכל יום ששה ראויין ליטול איזו שנים מהן שירצה כגון דביום חינוך הוו בה (י"ב) ששה מבוקרים ד' ימים קודם ונטלו ב' ביום ראשון ובקרו שנים והכניסן תחתיהן ליום ב' נטלו ב' מן הראשונים ובקרו ב' מן השוק ונתנו שנים תחתיהן לשלישי נטלו ב' מן הראשונים ובקרו שנים תחתיהם אחרים והכניסו תחתיהן נשארו שם ששה מן הראשונים ליום רביעי יטלו עוד ב' מן הראשונים והשנים שנתבקרו בראשון יהיו ראויין שנים של ראשון ושנים של שני ושנים של שלישי וכן כולם לעולם יהיו שם ששה ראויין לישחט ולא פי' טעם הדבר ולי נראה דקבעו חכמים מנין קבוע לדבר דאי מתרמין (לא) משכחי טלאים מבוקרין זה ד' ימים:

    כדי לשבת ולב' ימים משמע סימן כלומר שראוי לג' ימים:

    סימנא בעלמא שלא תטעה בגירסא אם ו' או ה' או ד':

    ולא תני לשבת ולב' ימים טובים דליהוי משמע לצורך שבת וב' ימים טובים של ר"ה:

    ולא ראשון בין הערבים שאם לא הקריבו בבקר לא יקריבו בין הערבים דהכי מידריש קרא אם את הכבש האחד תעשה בבקר הוכשר שני ליקרב בין הערבים ואי לא לא:

    במה דברים אמורים שלא נתחנך המזבח דהאי קרא בחינוך כתיב דכתיב לעיל מיניה וזה אשר תעשה על המזבח בפרשת ואתה תצוה:

    אבל נתחנך המזבח אפילו ראשון בין הערבים דכתיב בפרשת פינחס ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר כו' ובההוא קרא לא כתיב את הכבש אחד תעשה בבקר ותניא בספרי האי קרא למה נאמר והלא כבר נאמר למעלה בפרשה את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש וגו' שנים הוא מקריב ולא ארבעה:

    יקטירו בין הערבים כדתנא טעמא דלא שכיחי דפשעו בה הילכך לא קנסי בה להו:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 50a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    מכל מקום ז' הוו דבשלמא [בין הערבים] דראשון אע"פ שצריך ביקור ד' ימים יטרח וימצא מבוקרין שהמבקרין היו מבקרין אותן כדי למוכרן אבל בצפרא לא יכול בלילה לטרוח ולבקש מבקרין:

    דיקא נמי דקתני כדי לשבת אף ע"ג דלעיל (מנחות דף לט.) תניא כדי שיכרוך וישנה וישלש ליכא למיטעי התם:

    שאין מחנכין פירש בקונטרס דטעמיה דר"ש קאמר ומ"מ פריך שפיר חינוך מאן דכר שמיה מעולת התמיד ולא יתכן חדא כיון דההוא הוה טעמא אידך נקט איידי ותו דבחסורי מיחסרא משמע דמהדר אדרבנן (ותו) אלמא דרבנן מודו בחינוך ותו מנלן דשלם הוה:

    במה ד"א שלא נתחנך ואהא קאי שאין מחנכין דמתני' אבל נתחנך יקריבו כבש אחד דוקא ולא שנים מדלא קתני וב' היו קריבים לר"ש אע"ג דגבי קטורת קרב כולה לא דמי כלל דהתם חדא מילתא היא:

    דלא שכיחא ומעתרא עיקר הטעם משום דלא שכיחא דבפ"ב דיומא (דף כו.) מוכח מקרא דכתיב וכליל על מזבחך ברך ה' חילו דעולה נמי מעתרא:

    יכול יהא יחיד מתנדב ומביא והא דאמרינן במעילה פרק חטאת העוף (מעילה דף ט:) הנהנה מבשר קדשי קדשים קודם זריקה וכו' יביא קטורת שכולה למזבח היינו למוסרה לצבור:

    Tosafot on Menachot 50a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    יקטירו בין הערבים פי' כדמפרש לקמן דכיון דלא שכיחי דפשעי בה הילכך לא קנסינן בה להו, ל"ה. ושאין מחנכין המזבח דמתני' לפי מאי דמתרץ לאו ממלתיה דר' שמעון היא אלא ממילתא דת"ק וה"ק לא הקטירו בבקר לא יקטיר בין הערבים כשלא נתחנך ולפי שלא נתחנך אלא בקטורת הסמים וכיון שלא נתחנך בבקר לא יחנכו אותו בין הערבים שהרי הכתוב צוה לחנכו בבקר:

    כהנים חטאו ומזבח בטל, קושיא היא דר"לו כי בעבור שחטאו הכהנים יהא בטל המזבח דלא יקריבו, ומשני רבא לא יקריבו הם אותם שחטאו אבל יקריבו אחרים ר"ל ממשמרה אחרת דלימא קנסי' לכולא משמרה, או נוכל לומר דדוקא לאותם שחטאו קנסי ולא לשאר בני המשמרה ואפ"ה הוי קנסא מדפסדי להקריב הקרבן שעולה לגורלם:

    Rashba on Menachot 50a · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף נ׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־374 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״מ"מ שבעה הוו! אלא, תנא בעלמא קאי,…״

    2. קטע 214 מילים

      נפתחת ב״דיקא נמי, דקתני ״כדי לשבת״, ולא קתני…״

    3. קטע 324 מילים

      נפתחת ב״לא הקריבו כבש בבוקר וכו'. אמר ר"ש…״

    4. קטע 424 מילים

      נפתחת ב״חסורי מיחסרא והכי קתני: לא הקריבו כבש…״

    5. קטע 526 מילים

      נפתחת ב״אר"ש אימתי? בזמן שהיו אנוסין או שוגגין,…״

    6. קטע 620 מילים

      נפתחת ב״מנא הני מילי? דת"ר (שמות כט, לט)…״

    7. קטע 711 מילים

      נפתחת ב״במד"א שלא נתחנך המזבח, אבל נתחנך המזבח…״

    8. קטע 827 מילים

      נפתחת ב״אמר ר"ש אימתי? בזמן שהיו אנוסין או…״

    9. קטע 914 מילים

      נפתחת ב״וכי כהנים חטאו, מזבח בטל?! אמר רבא:…״

      חכמים: רבא.

    10. קטע 1015 מילים

      נפתחת ב״לא הקטירו קטרת בבקר, יקטירו בין הערבים,…״

    11. קטע 1126 מילים

      נפתחת ב״אמר ר"ש וכולה היתה קריבה בין הערבים,…״

    12. קטע 1219 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי: מסתברא כמ"ד בקטרת הסמים של…״

      חכמים: אביי.

    13. קטע 138 מילים

      נפתחת ב״אי לאו דעבד הדלקה מאורתא, הטבה בצפרא…״

    14. קטע 1419 מילים

      נפתחת ב״ולמ"ד בקטרת הסמים של שחר, גמר ממזבח…״

    15. קטע 1516 מילים

      נפתחת ב״ולא את השלחן אלא בלחם הפנים בשבת,…״

    16. קטע 1618 מילים

      נפתחת ב״היא גופה קמ"ל דחינוך וקידוש דשלחן בשבת…״

    17. קטע 1716 מילים

      נפתחת ב״ת"ר זהו קטרת שעלתה ליחיד על מזבח…״

      חכמים: רב פפא.

    18. קטע 1822 מילים

      נפתחת ב״אלא יחיד על מזבח החיצון הוא דלא,…״

    19. קטע 1928 מילים

      נפתחת ב״והתניא: יכול יהא יחיד מתנדב ומביא כיוצא…״

    20. קטע 2010 מילים

      נפתחת ב״יכול לא יהא יחיד מביא, שאין מביא…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף נ׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026