בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף מ״ה עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    (אילים מרוביןבלא מנחתם):

    מתני' הפר האילי' והכבשי'דכתיבי בהאי קרא והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימים בני שנה ופר בן בקר וגו' (ויקרא כ״ג:י״ח):

    את הלחםשתי הלחם דעצרת:

    הלחם מעכב את הכבשיםהנך שני כבשים דשלמים:

    במדבר קרבו כבשים בלא לחםכלומר בלא שתי הלחם הבאים עם שני כבשים שהרי עומר ושתי הלחם אינן באין אלא מן הארץ (לקמן מנחות דף פג:):

    הלכה כדברי בן ננסדכבשים מעכבי לחם:

    אין הטעם כדבריודהוא אומר במדבר קרבו נסכים ושלמים ולא היא:

    שכל האמור בפרשת פנחסכגון הנך דמוסף קרבו במדבר:

    והאמור בת"ככגון הנך ז' כבשים ופר ואילים לעולה דעל הלחם ושני כבשים דשלמים לא קרבו במדבר כדאמר בגמ':

    גמ' חובה על הלחםדמשמע דאינן קריבין בלא לחם ולא לחם קרב בלא כבשים והדר כתיב שבעת כבשים דמשמע אע"פ שאין לחם:

    א"כ מה ת"ל על הלחם כו' קודם שנתחייבו בלחםכל זמן שהיו במדבר:

    כשאתה מגיע כו'דבת"כ (ויקרא כג) כתיב פר ושני אילים ובחומש הפקודים (במדבר כ״ח:י״א) כתיב פרים בני בקר שנים ואיל אחד אלא אלו דחומש הפקודים באין בגלל עצמן דמוספין הן ואינן טעונין לחם:

    והאמור בתורת כהנים לא קרב במדברכדאמרן שלא נתחייבו בכבשים קודם שנתחייבו בלחם:

    מדהני אישתנופר ואילים:

    דאחריניואע"ג דשוין:

    מדאשתני סדרןדבת"כ כבשים ופר ואילים ובפנחס והקרבתם פרים ואילי' כבשים וגו':

    גמר יהיו מתהיינהדכתיב בלחם (ויקרא כ״ג:כ׳) ושני כבשים והניף הכהן אותם על לחם הבכורים תנופה וגו' יהיו לה' לכהן יהיו הוייה ולא ידעינן אהייא קיימא הוייה או אלחם או אכבשים הלכך גמר יהיו מסלת תהיינה (שם) מה ההיא הוייה אלחם אף היא הוייה אלחם:

    גמר יהיו מיהיודכתיב גבי ז' כבשים (שם) (עולה) יהיו עולה לה':

    לחם וכבשים דשלמיםמתנה לכהן:

    שכולו לכהןלאפוקי כבשים אימוריהן למזבח:

    הוי אומר אלו כבשיםאלמא יהיו אכבשי' כתיב:

    קנאו השם ונתנו לכהןדמשולחן גבוה קזכו ועיקר מילתיה דרב הונא אגזל הגר איתמר בפ' הגוזל עצים בב"ק (ד' קט:) האשם לה' לכהן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 45 עמוד ב

    1אילים מרובין ולא היה להן איפתן יביאו איל אחד ואיפתו, ולא יקרבו כולם בלא איפות.

    מתני׳ · משנה

    2הפר והאילים והכבשים והשעיר אין מעכבין את הלחם, ולא הלחם מעכבן.

    3הלחם מעכב את הכבשים, ואין הכבשים מעכבין את הלחם, דברי ר"ע׃

    4אמר ר"ש בן ננס: לא כי, אלא הכבשים מעכבין את הלחם, והלחם אינו מעכב הכבשים, שכן מצינו כשהיו ישראל במדבר מ' שנה קרבו כבשים בלא לחם, אף כאן יקרבו כבשים בלא לחם.

    5אמר ר"ש הלכה כדברי בן ננס, אבל אין הטעם כדבריו.

    6שכל האמור בחומש הפקודים קרב במדבר, וכל האמור בתורת כהנים אין קרב במדבר, משבאו לארץ קרבו אלו ואלו.

    7מפני מה אני אומר יקרבו כבשים בלא לחם? מפני שהכבשים מתירין את עצמן, ולא הלחם בלא כבשים שאין לו מי יתירנו.

    גמ׳ · גמרא

    8תנו רבנן: (ויקרא כג, יח) ״והקרבתם על הלחם״ חובה על הלחם, ״שבעת כבשים תמימים״ אע"פ שאין לחם.

    9א"כ מה ת"ל ״על הלחם״? מלמד שלא נתחייבו בכבשים קודם שנתחייבו בלחם, דברי ר' טרפון.

    10ר"ע אומר: יכול הן הן כבשים האמורים כאן הן הן כבשים האמורים בחומש הפקודים? אמרת, כשאתה מגיע אצל פרים ואילים אינן הן, אלא הללו באין בגלל עצמן, והללו באין בגלל לחם.

    11נמצא, מה שאמור בחומש הפקודים קרב במדבר, ומה שאמור בתורת כהנים לא קרב במדבר.

    12ודלמא פרים ואילים לאו אינהו, הא כבשים אינהו נינהו? מדהני אישתנו, הני נמי דאחריני.

    13ופרים ואילים, ממאי דאישתנו? דלמא הכי קאמר רחמנא: אי בעי פר ושני אילים ליקרב, אי בעי שני פרים ואיל אחד ליקרב! מדאישתני סדרן, ש"מ אחריני נינהו.

    14הלחם מעכב את הכבשים, מ"ט דר"ע׃

    15גמר ״יהיו״ מתהיינה.

    16מה להלן לחם, אף כאן לחם.

    17ובן ננס, גמר ״יהיו״ ״[יהיו]״, מה להלן כבשים, אף כאן כבשים.

    18ובן ננס נמי נילף מתהיינה״, מה להלן לחם אף כאן לחם? דנין ״יהיו״ מיהיו״, ואין דנין ״יהיו״ מתהיינה.

    19מאי נפקא מינה? התנא דבי ר' ישמעאל: (ויקרא יד, לט) ״ושב הכהן״ ״ובא הכהן״ זהו שיבה, זהו ביאה.

    20ה"מ היכא דליכא דדמי ליה, אבל היכא דאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן.

    21ור"ע נמי לילף ״יהיו״ מיהיו? דנין דבר שמתנה לכהן מדבר שמתנה לכהן, לאפוקי הני דעולות נינהו.

    22ואיבעית אימא, בקרא גופיה קא מיפלגי: (ויקרא כג, כ) ״קדש יהיו לה' לכהן״, ר"ע סבר: אי זהו דבר שכולו לכהן? הוי אומר: זה לחם.

    23ובן ננס: מי כתיב ״קודש יהיו לכהן״?! קודש יהיו לה' לכהן״ כתיב״, איזהו דבר שמקצתו לה' ומקצתו לכהן? הוי אומר: אלו כבשים.״

    24ור"ע מי כתיב ״קדש יהיו לה' ולכהן״? ״לה' לכהן״ כתיב״, כדרב הונא, דאמר רב הונא: קנאו השם ונתנו לכהן.״

    25אמר ר' יוחנן: הכל מודים׃

    תוספות

    קרבו כבשים בלא לחםפי' בקונטרס שלא היה להם אלא מן וקשה דבפ"ב דיומא (עה:) מוכח דאומות העולם היו מביאין להם מיני מאכל ובפ' שתי הלחם (לקמן מנחות צה.) נמי מוכח שהיה עמהם לחם הפנים במדבר והיו מקריבין מנחת העומר ואומר ר"ת דהיינו טעמא דכתיב כי תבואו אל הארץ ור"ע לטעמיה דכי תבואו לאו דווקא אבל ר"ש כרבי ישמעאל ספ"ק דקדושין (ד' לז:) דביאה לאחר ישיבה מיהו קשה דאם כן אף קרבניהם לא יקריבו ויש לחלק (ונראה לפרש) משום דשתי הלחם איקרו ביכורים כדלקמן (מנחות ד' מו:) ומה בכורים בארץ אף שתי הלחם כן ועוד דרשינן בהדיא פרק רבי ישמעאל (לקמן מנחות סט:) ממושבותיכם למעוטי ח"ל:

    הלכה כרבי שמעון בן ננסתימה הילכתא למשיחא כדפריך פ' בית שמאי (זבחים מה.) ובפ' ד' מיתות (סנהדרין נא:) ובפרק עשרה יוחסין (קדושין עב.) גבי ממזרים פירשתי:

    שבעת כבשים אע"פ שאין לחםמדלא כתיב והקרבתם על הלחם שבעת כבשים:

    מדאשתני סידרןמשמע אי לא אשתנו ה"א דחד נינהו וקשה דפרק בא לו (יומא ע:) מצריך (איל אחד) לאשמועינן איל האמור בת"כ זהו האמור בחומש הפקודים ואיכא דדריש התם מאחד מיוחד וי"ל דמדהכא כתיב פרים ושני אילים והכא כתיב איל ושני פרים ש"מ אי בעי קאמר מדלא כתיב ג' פרים וג' אילים והיינו כדרשא דהתם א' ולא שנים:

    גמר יהיו מתהיינהואף על גב דקאי אלחם לבד ואכבשים לבד כדאי' בהקומץ [רבה] (לעיל מנחות כז.) מיהו מסתבר ליה דלא ניקום אעיכוב כבשים בלחם ותימה הוא:

    ובן ננס לילף יהיו מתהיינהדהא דמו אהדדי טפי דתרוייהו מיירו בענין לחם ואף על גב דאמר טעמא במתניתין [שכן מצינו במדבר מ' שנה כו'] דיהיו מיהיו לא דמו להדדי דחדא ז' כבשים וחדא שני כבשים ובתר דאסיק דיהיו מיהיו עדיף ליה פריך לר"ע כיון דעדיף אע"ג דלא דמו ובתוספתא [פ"ו] ובת"כ משמע דאמר ר"ע דבר שקול מי מכריע ואמר בן ננס אני אכריע:

    זו היא שיבה זו היא ביאהצ"ע אי מצינן למילף מתרוייהו אמאי לא ילפינן:

    דנין דבר שמתנה לכהןתימה אדרבה דנין דבר שממנו קרב למזבח מדבר שממנו קרב למזבח ויש לומר דהאי צד מסתבר ליה טפי כיון דאידי ואידי אלחם קיימי:

    דאמר רב הונא קנאו השם ונתנו לכהןפירש בקונטרס סוף הגוזל קמא (ב"ק דף קט:) קאמר הכי וליתא דהתם קאמר בברייתא קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר והכא לא מצית אמרת הכי דקרבנות הרגל שוין לכל כדדרשינן פרק בתרא דסוכה (דף נה:) ותו דנתינה דהתם הוי לקדש בו את האשה ולכל צרכיו והכא לא הוי הכי כדאיתא בקדושין (דף נב:) המקדש בחלקו לא קידש אלא נראה לי דמילתא דרב הונא אהא איתמר:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    אילים מרוביםכלומר דמים לקנות פרים ואילים כדי צרכן. ל"ה, ר"ל דמאי דקאמר אם היו להם פרים מרובים אינו ר"ל שיהיו להם הפרים ממש ודקאמר ר' שמעון שימכרו הפרים כדי שיקנו בהם נסכים שהרי כיון דהפרים ואילים קדושים אינם יכולין להמכר ולפדותן ולצאת לחולין אם לא שיוממו, וגם אין לומר דמיירי בפרים ואילים שלא הוקדשו שהרי היו לוקחין אותם מתרומת הלשכה, הילכך פי' רש"י דאינו ר"ל פרים אלא מיירי שיש בלשכה וביד הגזברי' דמים כדי לקנות פרים הצריכים לחג ואין בידם כל כך דמים כדי לקנות הפרים והנסכי' וקאמר דמוטב שיקנו קצת הפרים והנסכים הצריכים להם מלקנות כל הפרים הצריכים בלא נסכים ופרים ואילים דנקט לאו דוקא פרים ואילים אלא ר"ל דמי פרים ואילים:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף מ״ה עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף מ״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 25 קטעים ממוספרים, כ־398 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    (אילים מרובין בלא מנחתם):

    מתני' הפר האילי' והכבשי' דכתיבי בהאי קרא והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימים בני שנה ופר בן בקר וגו' (ויקרא כ״ג:י״ח):

    את הלחם שתי הלחם דעצרת:

    הלחם מעכב את הכבשים הנך שני כבשים דשלמים:

    במדבר קרבו כבשים בלא לחם כלומר בלא שתי הלחם הבאים עם שני כבשים שהרי עומר ושתי הלחם אינן באין אלא מן הארץ (לקמן מנחות דף פג:):

    הלכה כדברי בן ננס דכבשים מעכבי לחם:

    אין הטעם כדבריו דהוא אומר במדבר קרבו נסכים ושלמים ולא היא:

    שכל האמור בפרשת פנחס כגון הנך דמוסף קרבו במדבר:

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 45b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    קרבו כבשים בלא לחם פי' בקונטרס שלא היה להם אלא מן וקשה דבפ"ב דיומא (עה:) מוכח דאומות העולם היו מביאין להם מיני מאכל ובפ' שתי הלחם (לקמן מנחות צה.) נמי מוכח שהיה עמהם לחם הפנים במדבר והיו מקריבין מנחת העומר ואומר ר"ת דהיינו טעמא דכתיב כי תבואו אל הארץ ור"ע לטעמיה דכי תבואו לאו דווקא אבל ר"ש כרבי ישמעאל ספ"ק דקדושין (ד' לז:) דביאה לאחר ישיבה מיהו קשה דאם כן אף קרבניהם לא יקריבו ויש לחלק (ונראה לפרש) משום דשתי הלחם איקרו ביכורים כדלקמן (מנחות ד' מו:) ומה בכורים בארץ אף שתי הלחם כן ועוד דרשינן בהדיא פרק רבי ישמעאל (לקמן מנחות סט:) ממושבותיכם למעוטי ח"ל:

    הלכה כרבי שמעון בן ננס תימה הילכתא למשיחא כדפריך פ' בית שמאי (זבחים מה.) ובפ' ד' מיתות (סנהדרין נא:) ובפרק עשרה יוחסין (קדושין עב.) גבי ממזרים פירשתי:

    שבעת כבשים אע"פ שאין לחם מדלא כתיב והקרבתם על הלחם שבעת כבשים:

    מדאשתני סידרן משמע אי לא אשתנו ה"א דחד נינהו וקשה דפרק בא לו (יומא ע:) מצריך (איל אחד) לאשמועינן איל האמור בת"כ זהו האמור בחומש הפקודים ואיכא דדריש התם מאחד מיוחד וי"ל דמדהכא כתיב פרים ושני אילים והכא כתיב איל ושני פרים ש"מ אי בעי קאמר מדלא כתיב ג' פרים וג' אילים והיינו כדרשא דהתם א' ולא שנים:

    גמר יהיו מתהיינה ואף על גב דקאי אלחם לבד ואכבשים לבד כדאי' בהקומץ [רבה] (לעיל מנחות כז.) מיהו מסתבר ליה דלא ניקום אעיכוב כבשים בלחם ותימה הוא:

    ובן ננס לילף יהיו מתהיינה דהא דמו אהדדי טפי דתרוייהו מיירו בענין לחם ואף על גב דאמר טעמא במתניתין [שכן מצינו במדבר מ' שנה כו'] דיהיו מיהיו לא דמו להדדי דחדא ז' כבשים וחדא שני כבשים ובתר דאסיק דיהיו מיהיו עדיף ליה פריך לר"ע כיון דעדיף אע"ג דלא דמו ובתוספתא [פ"ו] ובת"כ משמע דאמר ר"ע דבר שקול מי מכריע ואמר בן ננס אני אכריע:

    זו היא שיבה זו היא ביאה צ"ע אי מצינן למילף מתרוייהו אמאי לא ילפינן:

    דנין דבר שמתנה לכהן תימה אדרבה דנין דבר שממנו קרב למזבח מדבר שממנו קרב למזבח ויש לומר דהאי צד מסתבר ליה טפי כיון דאידי ואידי אלחם קיימי:

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Menachot 45b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    אילים מרובים כלומר דמים לקנות פרים ואילים כדי צרכן. ל"ה, ר"ל דמאי דקאמר אם היו להם פרים מרובים אינו ר"ל שיהיו להם הפרים ממש ודקאמר ר' שמעון שימכרו הפרים כדי שיקנו בהם נסכים שהרי כיון דהפרים ואילים קדושים אינם יכולין להמכר ולפדותן ולצאת לחולין אם לא שיוממו, וגם אין לומר דמיירי בפרים ואילים שלא הוקדשו שהרי היו לוקחין אותם מתרומת הלשכה, הילכך פי' רש"י דאינו ר"ל פרים אלא מיירי שיש בלשכה וביד הגזברי' דמים כדי לקנות פרים הצריכים לחג ואין בידם כל כך דמים כדי לקנות הפרים והנסכי' וקאמר דמוטב שיקנו קצת הפרים והנסכים הצריכים להם מלקנות כל הפרים הצריכים בלא נסכים ופרים ואילים דנקט לאו דוקא פרים ואילים אלא ר"ל דמי פרים ואילים:

    Rashba on Menachot 45b · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף מ״ה, עמוד ב׳, בהיקף של כ־398 מילים ב־25 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 25 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 115 מילים

      נפתחת ב״אילים מרובין ולא היה להן איפתן יביאו…״

    2. קטע 212 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ הפר והאילים והכבשים והשעיר אין מעכבין…״

    3. קטע 311 מילים

      נפתחת ב״הלחם מעכב את הכבשים, ואין הכבשים מעכבין…״

    4. קטע 432 מילים

      נפתחת ב״אמר ר"ש בן ננס: לא כי, אלא…״

    5. קטע 510 מילים

      נפתחת ב״אמר ר"ש הלכה כדברי בן ננס, אבל…״

    6. קטע 618 מילים

      נפתחת ב״שכל האמור בחומש הפקודים קרב במדבר, וכל…״

      חכמים: רב במדבר.

    7. קטע 721 מילים

      נפתחת ב״מפני מה אני אומר יקרבו כבשים בלא…״

    8. קטע 818 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תנו רבנן: (ויקרא כג, יח) ״והקרבתם…״

    9. קטע 915 מילים

      נפתחת ב״א"כ מה ת"ל ״על הלחם״? מלמד שלא…״

    10. קטע 1031 מילים

      נפתחת ב״ר"ע אומר: יכול הן הן כבשים האמורים…״

    11. קטע 1114 מילים

      נפתחת ב״נמצא, מה שאמור בחומש הפקודים קרב במדבר,…״

      חכמים: רב במדבר.

    12. קטע 1214 מילים

      נפתחת ב״ודלמא פרים ואילים לאו אינהו, הא כבשים…״

    13. קטע 1326 מילים

      נפתחת ב״ופרים ואילים, ממאי דאישתנו? דלמא הכי קאמר…״

    14. קטע 146 מילים

      נפתחת ב״הלחם מעכב את הכבשים, מ"ט דר"ע…״

    15. קטע 153 מילים

      נפתחת ב״גמר ״יהיו״ מתהיינה״.…״

    16. קטע 166 מילים

      נפתחת ב״מה להלן לחם, אף כאן לחם.…״

    17. קטע 1711 מילים

      נפתחת ב״ובן ננס, גמר ״יהיו״ ״[יהיו]״, מה להלן…״

    18. קטע 1818 מילים

      נפתחת ב״ובן ננס נמי נילף מתהיינה״, מה להלן…״

    19. קטע 1918 מילים

      נפתחת ב״מאי נפקא מינה? התנא דבי ר' ישמעאל:…״

    20. קטע 2013 מילים

      נפתחת ב״ה"מ היכא דליכא דדמי ליה, אבל היכא…״

    21. קטע 2116 מילים

      נפתחת ב״ור"ע נמי לילף ״יהיו״ מיהיו״? דנין דבר…״

    22. קטע 2224 מילים

      נפתחת ב״ואיבעית אימא, בקרא גופיה קא מיפלגי: (ויקרא…״

    23. קטע 2322 מילים

      נפתחת ב״ובן ננס: מי כתיב קודש יהיו לכהן״?!…״

    24. קטע 2419 מילים

      נפתחת ב״ור"ע מי כתיב ״קדש יהיו לה' ולכהן״?…״

      חכמים: רב הונא.

    25. קטע 255 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' יוחנן: הכל מודים…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף מ״ה ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026