בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ל״ה עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    גוייתא לברייתאשכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשית פנימית חיצונה:

    אבל גוייתא לגוייתאכגון אם הקדים שמע לוהיה כי יביאך:

    או ברייתא לברייתאכגון והיה אם שמוע בשמאל קדש בימין של מניח:

    תיתוראגשר לאחד שנתן האגרות בבתים דרך הפה הרחב שהבתים עשויין כעין בתי ידים שקורין גוט"ן ומכניס האגרות דרך הפה ונותנם בבתי האצבעות וחותך מג' הדפנות מכל אחת מעט והד' נשארת ארוכה וכופלה לאותו אורך ומטילה על חודן של ג' הדפנות ותופר חודן של ג' דפנות על רחבו של זה והוא בית מושבו של תפילין ונראה כעין דף של גשר:

    מעברתאכשנותן הרצועה של תפילין סביב אותו תיתורא יכפיל הקלף סביב הרצועה כעין שעושים לפי המכנסים שלא תהא הרצועה קבועה אלא כשהוא רוצה מושכה אילך ואילך ומאריך ראש זה ומקצר ראש זה ולשון מעברתא שמעבירה ומושכה לכל צד שירצה:

    שי"ן של תפיליןלבית חיצונה עושין כמין קמטים דקים בקלף ונראין בו כעין שי"ן:

    וצריך שיגיע חריץשבין בית לבית עד מקום התפר למטה כלומר עד בית מושבו דהיינו תיתורא:

    כיון דמינכרחריץ למעלה קצת אין צריך להגיע למקום התפר:

    קילפאקלף:

    ריעותאנקב:

    אלא במינןשל עור ולא של משי ופשתן:

    אדומות לא יעשהמפני גנאי שמא יאמרו גרדן הוא ומדם חטטיו נצבעו והאדימו הרצועות:

    ודבר אחרשמא יאמרו אשתו נדה בעל ונצבעו בדם:

    של תכלתדלאו מינן הוא:

    מבפניםאפילו לבנות ודא"ר יצחק שחורות מבחוץ:

    דמתהפכין ליהמה שבפנים בחוץ ונראה האודם:

    תפילין מרובעות בתופרןבתפירתן ישמור את ריבוען שלא ימשוך חוט התפירה יותר מדאי שלא יכווצו ויקצר רחבו שקורין דגרזלי"ר:

    ובאלכסונןשיהא ריבוען מכוון ארכו כרחבו כדי שיהא להם אותו אלכסון שאמרו חכמים (סוכה דף ח.) כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא ולא יהא ארכו יתר על רחבו שאפי' יש להו זויות פסולין:

    תפילתו עגולהבית מושב תפילין עגול שאין להם בית מושב אלא כמין דופן ביצה:

    סכנהשכשיכנס בפתח ויכה ראשו באיסקופה שלא יכנסו התפילין בראשו:

    ואין בה מצוהדמרובעות הלכה למשה מסיני:

    כאמגוזאשעור בית מושבם חדוד ביותר אבל עגול כעגיל וכטבעת אימא דכשירה שהרי יש להם [בית] מושב:

    טבלאזהו עור של בתים:

    שתיםשני דפנות בשני בתים:

    זה שלא כנגד זהכגון שנפסק בית ראשון ובית ג' ואחד שלם ביניהם זה כנגד זה [בתים הסמוכות] ל"א זה כנגד זה בתוך אויר חריץ אחד נפסק דופן בית זה ודופן בית שכנגדו זה שלא כנגד זה שנפסק זה באויר אחד וזה באויר אחר שאין קרע רואה את חבירו שהבית מפסיק ביניהן:

    לא אמרןב' בתים הסמוכים דפסולים:

    בחדתתאונפסקו ודאי עור מקולקל הוא:

    דמתלי בשילחאכשאוחז בעור ומפשט:

    והדר חליםכשמניחן חוזר וכווץ:

    שילחאעור כמו (ויקרא א) והפשיט וישלח:

    (אף ע"ג דהדר) חליםלשון חיבור שמחבר הקמט למקומו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 35 עמוד א

    1אלא גוייתא לברייתא וברייתא לגוייתא, אבל גוייתא לגוייתא וברייתא לברייתא לית לן בה.

    2א"ל רבא: מאי שנא גוייתא לברייתא וברייתא לגוייתא דלא, דהך דבעי למיחזי אוירא לא קא חזייא, והא דלא קא בעי למיחזי אוירא קא חזייא? ברייתא לברייתא וגוייתא לגוייתא נמי הך דבעיא למיחזי אוירא דימין קא חזיא אוירא דשמאל, ודשמאל קא חזיא אוירא דימין! אלא ל"ש׃

    3ואמר רב חננאל, אמר רב: תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני. אמר אביי: מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני. ואמר אביי: שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני.

    4וצריך שיגיע חריץ למקום התפר, רב דימי מנהרדעא אמר: כיון דמנכר, לא צריך.

    5ואמר אביי: האי קילפא דתפילין צריך למיבדקיה, דדילמא אית בה ריעותא, ובעינא כתיב״ה תמה וליכא״. רב דימי מנהרדעא אמר: לא צריך, קולמוסא בדיק לה.

    6א"ר יצחק: רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. מיתיבי: תפילין אין קושרין אותן אלא במינן, בין ירוקות בין שחורות בין לבנות, אדומות לא יעשה, מפני גנאי ודבר אחר.

    7א"ר יהודה: מעשה בתלמידו של ר"ע שהיה קושר תפיליו בלשונות של תכלת, ולא אמר לו דבר. איפשר אותו צדיק ראה תלמידו ולא מיחה בו? אמר לו: הן, לא ראה אותו, ואם ראה אותו לא היה מניחו.

    8מעשה בהורקנוס בנו של ר' אליעזר בן הורקנוס, שהיה קושר תפיליו בלשונות של ארגמן, ולא אמר לו דבר. איפשר אותו צדיק ראה בנו ולא מיחה בו? אמרו לו: הן, לא ראה אותו, ואם ראה אותו לא היה מניחו.

    9קתני מיהא, בין ירוקות בין שחורות ובין לבנות. לא קשיא: כאן מבפנים, כאן מבחוץ.

    10אי מבפנים, מאי גנאי ודבר אחר איכא? זימנין דמתהפכין ליה.

    11תנא: תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני. אמר רב פפא: בתפרן ובאלכסונן.

    12לימא מסייע ליה: העושה תפילתו עגולה סכנה ואין בה מצוה. אמר רב פפא: מתני' דעבידא כי אמגוזא.

    13אמר רב הונא: תפילין, כל זמן שפני טבלא קיימת כשירות. רב חסדא אמר: נפסקו שתים כשירות, שלש פסולות.

    14אמר רבא: הא דאמרת שתים כשירות, לא אמרן אלא זה שלא כנגד זה, אבל זה כנגד זה פסולות. וזה כנגד זה נמי לא אמרן אלא בחדתתא, אבל בעתיקתא לית לן בה.

    15אמר ליה אביי לרב יוסף: היכי דמיין חדתתא, והיכי דמיין עתיקתא? אמר ליה: כל היכא כי מיתלי ביה בשלחא והדר חלים עתיקתא, ואידך חדתתא.

    תוספות

    תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיניהוא העור הנכפל למטה שמכסה פי הבתים והוא בית מושבו של תפילין ונראה כעין דף של גשר ומשמע מתוך פירוש הקונטרס שהבתים והתיתורא הכל מעור אחד ואין נוהגין כן. מ"ר:

    מעברתא דתפיליןהוא העור הנעשה מכפילות העור שהוכפל למטה לכסות פי הבתים ומכניסים בו הרצועות ונקראת מעברתא על שם שצריך שלא יהו הרצועות קבועות אלא מעבירן ומושכן לכל צד שירצה מאריך ראש זה ומקצר ראש זה ובערוך ערך מעבר פי' מעברתא הוא תיתורא וכן גשרים נקראין מעברתא ותיתורא הוא מקום שמכניסין בו הרצועה ונקראת מעברתא דתפילין ונראה דלא פירש הערוך כן בשביל שיהא מעברתא דתפילין ותיתורא דתפילין הכל א' דבגמ' חשיב ליה בתרתי אלא משום דמחברי אהדדי חשיב להו כחדא וי"מ מעברתא רצועה קטנה שמעבירין למעלה על בית תפילין של יד ואין נראה לפסול משום שאינו רואה כל הבית את האויר חדא דלא שייך אינו רואה האויר בכי האי גוונא אלא כי חבר ביתא אחרינא תמן ועוד דשמא דבית החיצון שאינו רואה האויר פסול לא שייך אלא בתפילין של ראש ולא בשל יד כמו שיש בתשובות הגאונים ועוד כי הרצועה שנותנים על בית הזרוע אינו מכסה כל הבית אלא הבית עצמה מגולה ימין ושמאל א"כ הבית רואה שפיר את האויר לצד המעברתא ולצד שכנגדו. מ"ר:

    דשי"ן של תפילין הלכה למשה מסיניבשל ראש איירי והנותנה אם אין דינו להיות פוסלת דנמצא דאין בית רואה את האויר דלא דמי לטולה תפלה של ראש ועושה אותה של יד. מ"ר:

    שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיניכתב בשימושא רבה דתפילין צורה דשי"ן דימינא ג' רישי ודשמאלא ד' רישי ואי אפיך לית לן בה עוד כתוב בו שמניחין על קלף הפרשיות קלף חלק אחד וכורכו בו ושמא בשל יד קאמר אם כתבו בד' עורות כדאמרינן לעיל וצריך לדבק עוד כתוב שם אמר אביי כתבינהו אגויל שפיר דמי וכן הלכה וזה א"א דבהדיא אמרינן בפ' המוציא יין (שבת דף עט:) תפילין אגויל מי כתבינן עוד כתוב בתקון תפילין שעושה אותם רחבים ב' אצבעות ואי עבדינהו טפי שפיר דמי ואי פחית לא מיפסיל בהכי ובריש המוצא תפילין (עירובין דף צה:) פירשתי טעם דומיא דציץ. מ"ר:

    קולמוסא בדיק ליהוכן הלכה וה"נ אמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קיט:) כל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב. מ"ר:

    רצועות שחורותיש שעושין בתים של תפילין מקלף לבן דלא בעי' שחורות אלא רצועות. מ"ר:

    תפילין מרובעותיש שאין מרבעין אלא במקום מושבן ושמא צריך הבתים מרובעין של ראש כשארבעתן דבוקות וכן בית של יד וקצת היה נראה דלא בעי מרובעות אלא בתופרן ובאלכסונן כמו שמפרש רב פפא. מ"ר:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    גוייתא לברייתא, פי' שכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשית פנימית חיצונ' אי נמי הקדים והיה אם שמוע לשמע דנעשית חיצונה פנימית ופנימית חיצונה אבל גוייתא לגוייתא כגון דהקדים שמע לוהיה כי יביאך או ברייתא לברייתא כגון והיה אם שמוע בשמאל קדש בימין של מניח. ל"ה: יש להקשות דגוייתא לברייתא ובריית' לגויית' כולא חדא מילתא היא שהרי כיון שהחליף גוייתא לבריית' א"כ החליף נמי בריית' לגויית' ולמה הוצרך לכפול הדבר: ונראה דרש"י ז"ל דקדק בזה לפי שפי' דגויית' לבריית' הוי והיה כי יביאך קודם לקדש ובריית' לגויית' דהקדים והיה אם שמוע לשמע והרי חילוף הפרשיות כסדר שהם נכתבין נקיט במלתיה ולכך נקט ראשונה גויית' לבריית' דהיינו יביאך קודם לקדש ולכך קרי להו חילוף גויית' לבריית' ולא קרי להו בריית' לגויית' אעפ"י שהחליף גבי בריית' לגויית' משום דאם החליף כדרכו נקט דאם החליף גויית' לבריית' הרי כתב בתחלה יביאך קודם לקדש א"כ לית למנקט בלישניה מה שכתוב בחילופו ראשון ראשון דהיינו יביאך שכותב ראשון לומר גוייתא לבריית' דר"ל דהקדים הגוייתא לברייתא וכן בריית' לגויית" דפרשת והיה אם שמוע לשמע קרי ליה ברייתא לגויית' ולא גוייתא לבריית' לפי שכמו כן סדר חלופו ראשון נקט ראשון דהיינו דכתב והיה אם שמוע שהוא בריית' שהרי כשהחליף והיה אם שמוע שהוא בריית' לשמע שהוא פנימית הרי כתב והיה אם שמוע ראשונה הילכך נקט לה ראשונה:

    כאן מבפנים, אפי' לבנות ודאמר ר' יצחק שחורות מבחוץ דמתהפכין ליה מה שבפנים בחוץ ונראית האודם, ל"ה. וקשיא א"כ לבנות מבפנים היכי שרינן ניחוש דילמא מתהפכים ליה ויאמרו לבנות הם ודינם להיות שחורות, וי"ל דלא נפקא לן מידי בהא דכיון דשרינן לבנות מבפנים הרי לא יאמרו דלבנות הם משום דיאמרו דאתהפוך ועד שיראו שהם לבנות בין מבפנים בין מבחוץ לא יחליטו לומר דלבנות הם אלא יאמרו שחורות הם ואתהפוך, אבל באדומות מבפנים אע"ג דיאמרו דאתהפוך ושמבחוץ שחורות מ"מ בעבור שהם אדומות מבפנים איכא גנאי ודבר אחר שיאמרו שמה שהם אדומות מבפנים הוי מפני שגרדן הוא או שבעל אשתו נדה וקלטו אדמימות הדם מצד אחד מבפנים:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ל״ה עמוד א׳

    מסכת מנחות דף ל״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־346 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    גוייתא לברייתא שכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשית פנימית חיצונה:

    אבל גוייתא לגוייתא כגון אם הקדים שמע לוהיה כי יביאך:

    או ברייתא לברייתא כגון והיה אם שמוע בשמאל קדש בימין של מניח:

    תיתורא גשר לאחד שנתן האגרות בבתים דרך הפה הרחב שהבתים עשויין כעין בתי ידים שקורין גוט"ן ומכניס האגרות דרך הפה ונותנם בבתי האצבעות וחותך מג' הדפנות מכל אחת מעט והד' נשארת ארוכה וכופלה לאותו אורך ומטילה על חודן של ג' הדפנות ותופר חודן של ג' דפנות על רחבו של זה והוא בית מושבו של תפילין ונראה כעין דף של גשר:

    מעברתא כשנותן הרצועה של תפילין סביב אותו תיתורא יכפיל הקלף סביב הרצועה כעין שעושים לפי המכנסים שלא תהא הרצועה קבועה אלא כשהוא רוצה מושכה אילך ואילך ומאריך ראש זה ומקצר ראש זה ולשון מעברתא שמעבירה ומושכה לכל צד שירצה:

    שי"ן של תפילין לבית חיצונה עושין כמין קמטים דקים בקלף ונראין בו כעין שי"ן:

    וצריך שיגיע חריץ שבין בית לבית עד מקום התפר למטה כלומר עד בית מושבו דהיינו תיתורא:

    כיון דמינכר חריץ למעלה קצת אין צריך להגיע למקום התפר:

    ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 35a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני הוא העור הנכפל למטה שמכסה פי הבתים והוא בית מושבו של תפילין ונראה כעין דף של גשר ומשמע מתוך פירוש הקונטרס שהבתים והתיתורא הכל מעור אחד ואין נוהגין כן. מ"ר:

    מעברתא דתפילין הוא העור הנעשה מכפילות העור שהוכפל למטה לכסות פי הבתים ומכניסים בו הרצועות ונקראת מעברתא על שם שצריך שלא יהו הרצועות קבועות אלא מעבירן ומושכן לכל צד שירצה מאריך ראש זה ומקצר ראש זה ובערוך ערך מעבר פי' מעברתא הוא תיתורא וכן גשרים נקראין מעברתא ותיתורא הוא מקום שמכניסין בו הרצועה ונקראת מעברתא דתפילין ונראה דלא פירש הערוך כן בשביל שיהא מעברתא דתפילין ותיתורא דתפילין הכל א' דבגמ' חשיב ליה בתרתי אלא משום דמחברי אהדדי חשיב להו כחדא וי"מ מעברתא רצועה קטנה שמעבירין למעלה על בית תפילין של יד ואין נראה לפסול משום שאינו רואה כל הבית את האויר חדא דלא שייך אינו רואה האויר בכי האי גוונא אלא כי חבר ביתא אחרינא תמן ועוד דשמא דבית החיצון שאינו רואה האויר פסול לא שייך אלא בתפילין של ראש ולא בשל יד כמו שיש בתשובות הגאונים ועוד כי הרצועה שנותנים על בית הזרוע אינו מכסה כל הבית אלא הבית עצמה מגולה ימין ושמאל א"כ הבית רואה שפיר את האויר לצד המעברתא ולצד שכנגדו. מ"ר:

    דשי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני בשל ראש איירי והנותנה אם אין דינו להיות פוסלת דנמצא דאין בית רואה את האויר דלא דמי לטולה תפלה של ראש ועושה אותה של יד. מ"ר:

    שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני כתב בשימושא רבה דתפילין צורה דשי"ן דימינא ג' רישי ודשמאלא ד' רישי ואי אפיך לית לן בה עוד כתוב בו שמניחין על קלף הפרשיות קלף חלק אחד וכורכו בו ושמא בשל יד קאמר אם כתבו בד' עורות כדאמרינן לעיל וצריך לדבק עוד כתוב שם אמר אביי כתבינהו אגויל שפיר דמי וכן הלכה וזה א"א דבהדיא אמרינן בפ' המוציא יין (שבת דף עט:) תפילין אגויל מי כתבינן עוד כתוב בתקון תפילין שעושה אותם רחבים ב' אצבעות ואי עבדינהו טפי שפיר דמי ואי פחית לא מיפסיל בהכי ובריש המוצא תפילין (עירובין דף צה:) פירשתי טעם דומיא דציץ. מ"ר:

    קולמוסא בדיק ליה וכן הלכה וה"נ אמרינן בהעור והרוטב (חולין דף קיט:) כל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב. מ"ר:

    רצועות שחורות יש שעושין בתים של תפילין מקלף לבן דלא בעי' שחורות אלא רצועות. מ"ר:

    תפילין מרובעות יש שאין מרבעין אלא במקום מושבן ושמא צריך הבתים מרובעין של ראש כשארבעתן דבוקות וכן בית של יד וקצת היה נראה דלא בעי מרובעות אלא בתופרן ובאלכסונן כמו שמפרש רב פפא. מ"ר:

    Tosafot on Menachot 35a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    גוייתא לברייתא, פי' שכתב והיה כי יביאך קודם לקדש דנעשית פנימית חיצונ' אי נמי הקדים והיה אם שמוע לשמע דנעשית חיצונה פנימית ופנימית חיצונה אבל גוייתא לגוייתא כגון דהקדים שמע לוהיה כי יביאך או ברייתא לברייתא כגון והיה אם שמוע בשמאל קדש בימין של מניח. ל"ה: יש להקשות דגוייתא לברייתא ובריית' לגויית' כולא חדא מילתא היא שהרי כיון שהחליף גוייתא לבריית' א"כ החליף נמי בריית' לגויית' ולמה הוצרך לכפול הדבר: ונראה דרש"י ז"ל דקדק בזה לפי שפי' דגויית' לבריית' הוי והיה כי יביאך קודם לקדש ובריית' לגויית' דהקדים והיה אם שמוע לשמע והרי חילוף הפרשיות כסדר שהם נכתבין נקיט במלתיה ולכך נקט ראשונה גויית' לבריית' דהיינו יביאך קודם לקדש ולכך קרי להו חילוף גויית' לבריית' ולא קרי להו בריית' לגויית' אעפ"י שהחליף גבי בריית' לגויית' משום דאם החליף כדרכו נקט דאם החליף גויית' לבריית' הרי כתב בתחלה יביאך קודם לקדש א"כ לית למנקט בלישניה מה שכתוב בחילופו ראשון ראשון דהיינו יביאך שכותב ראשון לומר גוייתא לבריית' דר"ל דהקדים הגוייתא לברייתא וכן בריית' לגויית" דפרשת והיה אם שמוע לשמע קרי ליה ברייתא לגויית' ולא גוייתא לבריית' לפי שכמו כן סדר חלופו ראשון נקט ראשון דהיינו דכתב והיה אם שמוע שהוא בריית' שהרי כשהחליף והיה אם שמוע שהוא בריית' לשמע שהוא פנימית הרי כתב והיה אם שמוע ראשונה הילכך נקט לה ראשונה:

    כאן מבפנים, אפי' לבנות ודאמר ר' יצחק שחורות מבחוץ דמתהפכין ליה מה שבפנים בחוץ ונראית האודם, ל"ה. וקשיא א"כ לבנות מבפנים היכי שרינן ניחוש דילמא מתהפכים ליה ויאמרו לבנות הם ודינם להיות שחורות, וי"ל דלא נפקא לן מידי בהא דכיון דשרינן לבנות מבפנים הרי לא יאמרו דלבנות הם משום דיאמרו דאתהפוך ועד שיראו שהם לבנות בין מבפנים בין מבחוץ לא יחליטו לומר דלבנות הם אלא יאמרו שחורות הם ואתהפוך, אבל באדומות מבפנים אע"ג דיאמרו דאתהפוך ושמבחוץ שחורות מ"מ בעבור שהם אדומות מבפנים איכא גנאי ודבר אחר שיאמרו שמה שהם אדומות מבפנים הוי מפני שגרדן הוא או שבעל אשתו נדה וקלטו אדמימות הדם מצד אחד מבפנים:

    Rashba on Menachot 35a · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    מהרש"א — חידושי הלכות

    פרש"י בד"ה אבל גוייתא כו' שמע לוהיה כי יביאך ובד"ה או ברייתא לברייתא כגון והיה אם שמוע בשמאל כו' ובד"ה אלא במינן של עור ולא של משי כו' ובד"ה של תכלת דלאו מינן הוא הס"ד ואחר כך מ"ה מבפנים ומבחוץ הוא ס"ד ובד"ה כאמגוזא שבית מושבם חדוד ביותר כו' וכטבעת אימא דכשירה שהרי יש להם טוב מושב ואח"כ טבלא זהו עור של בתים הס"ד ואח"כ מ"ה שתים ב' דפנות בשני בתים הס"ד ובד"ה דמתלי כו' והדר חלים כשמניחין כו' כצ"ל:

    תוס' בד"ה מעברתא כו' גשרים נקראין מעברתא ונקראין תיתורא כו' דתפילין הכל אחד דהא חשיב להו בגמרא בתרתי אלא משום דמחברי אהדדי חשיב להו כחדא ויש מפרשים כו' כצ"ל וע' בדברי הרא"ש וק"ל:

    בד"ה שי"ן של תפילין כו' והנותנה אם אין דינו להיות פסולה כו' עכ"ל לכאורה דטעות קחזינא הכא וההג"ה בזה אינו מבוררת לי ויש לי לפרש דבריהם בדוחק בלי הגה"ה דר"ל דהנותן השי"ן שם אם אין דינו להיות כלומר אי לאו דהשי"ן של ראש הוה הל"מ פסול משום דנמצא דאין בית רואה כו' שהשי"ן הוה מפסיק בין בית לאויר דלא דמי לטולה כו' דבשל יד לא שייך אינו רואה את האויר כמ"ש לעיל ועוד דבטולה אינו ניכר אם הוא עור אחר משא"כ בשי"ן אי לאו הלמ"מ וכמ"ש במרדכי וק"ל:

    בד"ה תפילין מרובעות כו' כמו שמפרש רב פפא עכ"ל כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Menachot 35a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ל״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־346 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 113 מילים

      נפתחת ב״אלא גוייתא לברייתא וברייתא לגוייתא, אבל גוייתא…״

    2. קטע 245 מילים

      נפתחת ב״א"ל רבא: מאי שנא גוייתא לברייתא וברייתא…״

      חכמים: רבא.

    3. קטע 325 מילים

      נפתחת ב״ואמר רב חננאל, אמר רב: תיתורא דתפילין…״

      חכמים: רב חננאל, אביי.

    4. קטע 413 מילים

      נפתחת ב״וצריך שיגיע חריץ למקום התפר, רב דימי…״

      חכמים: רב דימי.

    5. קטע 524 מילים

      נפתחת ב״ואמר אביי: האי קילפא דתפילין צריך למיבדקיה,…״

      חכמים: רב דימי, אביי.

    6. קטע 627 מילים

      נפתחת ב״א"ר יצחק: רצועות שחורות הלכה למשה מסיני.…״

    7. קטע 736 מילים

      נפתחת ב״א"ר יהודה: מעשה בתלמידו של ר"ע שהיה…״

    8. קטע 838 מילים

      נפתחת ב״מעשה בהורקנוס בנו של ר' אליעזר בן…״

    9. קטע 914 מילים

      נפתחת ב״קתני מיהא, בין ירוקות בין שחורות ובין…״

    10. קטע 1010 מילים

      נפתחת ב״אי מבפנים, מאי גנאי ודבר אחר איכא?…״

    11. קטע 1111 מילים

      נפתחת ב״תנא: תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני. אמר…״

      חכמים: רב פפא.

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״לימא מסייע ליה: העושה תפילתו עגולה סכנה…״

      חכמים: רב פפא.

    13. קטע 1318 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הונא: תפילין, כל זמן שפני…״

      חכמים: רב הונא, רב חסדא.

    14. קטע 1431 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא: הא דאמרת שתים כשירות, לא…״

      חכמים: רבא.

    15. קטע 1524 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה אביי לרב יוסף: היכי דמיין…״

      חכמים: רב יוסף, אביי.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ל״ה ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026