בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ס״ב עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    היכאאשכחן לחם דלחם למעלה:

    במילואיםדכתיב (ויקרא ח׳:כ״ו) ומסל המצות אשר לפני ה' וגו' עד וישם על החלבים ועל שוק הימין:

    מאי טעמאאמרינן דמניח חזה ושוק על אימורין:

    ההוא דמייתי ליה כהן מבית המטבחיים ורמי ליההחלב על החזה וכי הדר רמי ליה ביד המניף אישתכח מה שהיה למעלה היה עכשיו למטה:

    ההוא היינו דיהיב ליהכהן המניף לכהן המקטיר ואישתכח דאימורין שהיו למטה הוו השתא למעלה:

    והא קמ"להנך שלשה קראי דבעינן ג' כהנים דבלאו שלשה לא משכחת דליתהפכי כולי האי:

    נישתקל הכתובהושוו ושני דינין בפסוק זה דתרתי שמעינן מיניה ולא ידעינן בתר הי מינייהו ניזיל:

    להוציא שבעהשהשבעה כבשים של עולה הבאין על הלחם בחובת היום לעצרת כדכתיב (ויקרא כ״ג:י״ח) והקרבתם על הלחם וגו' אין טעונין תנופה עם הלחם:

    בין ירכותיהןשמשכיב הכבשים על מתניהם על ידו ונותן הלחם על ירך התחתון לחם על הכבשים על ירך התחתון וכבשים על הלחם ירך העליון מוטל על הלחם ובעודן חיין קמיירי:

    אין עושין כןלתת לחם בין ירכים:

    על בסמוךשיתן הבזיכין של לבונה אצל הסדרים:

    כשהוא אומר על הארון את הפרוכתדליכא למימר על ממש דהא פרוכת מחיצה היא להבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים:

    הוי על בסמוךשהיה אצל הארון הכא נמי על שני הכבשים על בסמוך:

    מוליך ומביאלצפון ודרום ומזרח ומערב כדי לעצור רוחות רעות הבאות מארבעה רוחות:

    מעלה ומוריד לעצור טללים רעיםהבאין מלמעלה למטה:

    שירי מצוה היאדלא מעכבא כפרה ולא עיקר מצוה כדאמרינן בפרק שתי מדות (לקמן מנחות דף צג:) שאם עשה לתנופה שירי מצוה מעלה עליו הכתוב (לענין מצוה מן המובחר) כאילו לא כיפר וכיפר:

    וכן ללולבבעינן מוליך ומביא:

    לאגרויישטנא:

    טעונין תנופה שחוטיןדבחיין לא איצטריך ליה למיתני [דבגופיה כתיב]:

    כמות שהןשלמים:

    דון מינהשלמי צבור משלמי יחיד מה שלמי יחיד טעונין תנופה שחוטין דבחיין לא איצטריך ליה למיתני (מה שלמי יחיד טעונין תנופה אף שלמי צבור כו') דבגופיה כתיב:

    ואוקי באתרהכדין שמצינו לשלמי ציבור עצמן שטעונין תנופה שלימים מה מחיים תנופה שלימים אף לאחר שחיטה תנופתן שלימים:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 62 עמוד א

    1כיצד עושה? מניח אימורין על פיסת היד, וחזה ושוק עליהן, ובכל מקום שיש לחם הלחם מלמעלה.

    2היכא אמר רב פפא: במלואים.

    3מאי טעמא? אילימא משום דכתיב: ״(ויקרא י״, טו) ״שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה״, והכתיב: ״(ויקרא ז״, ל) ״את החלב על החזה יביאנו״!

    4אמר אביי: ההוא דמייתי ליה כהן מבית המטבחיים, ורמי ליה.

    5והכתיב ״(ויקרא ט״, כ) ״וישימו את החלבים על החזות״? ההוא דיהיב ליה לכהן אחרינא, ואזיל ומקטר ליה.

    6והא קא משמע לן, דבעינן שלשה כהנים, משום דכתיב: ״(משלי יד״, כח) ברוב עם הדרת מלך.

    7ושתי הלחם ושני כבשי עצרת [וכו']. תנו רבנן: (ויקרא כג, כ) ״והניף הכהן אותם על לחם הביכורים״,׃

    8יכול יניח כבשים על גבי הלחם? תלמוד לומר ״על שני כבשים״. אי ״על שני כבשים״ יכול לחם על גבי כבשים? תלמוד לומר ״על לחם הביכורים״.

    9נישתקל הכתוב, ואיני יודע אם לחם על גבי כבשים, ואם כבשים על גבי לחם. מה מצינו בכל מקום לחם למעלה, אף כאן לחם למעלה. היכא? אמר רב פפא: במילואים.

    10רבי יוסי בן המשולם אומר: כבשים למעלה, ומה אני מקיים ״על שני כבשים״ להוציא שבעה.

    11חנינא בן חכינאי אומר: מניח שתי הלחם בין ירכותיהן של כבשים ומניף, ונמצא מקיים שני מקראות הללו: לחם על גבי כבשים, וכבשים על גבי הלחם. אמר רבי: לפני מלך בשר ודם אין עושין כן, לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה עושין כן?! אלא מניח זה בצד זה ומניף.

    12והא בעינן ״על״, א"ל רב חסדא לרב המנונא, ואמרי לה רב המנונא לרב חסדא: רבי לטעמיה, דאמר ״על״ בסמוך.

    13דתניא, (ויקרא כד, ז) ״ונתת על המערכת לבונה זכה״, רבי אומר: ״על״ בסמוך, אתה אומר ״על״ בסמוך, או אינו אלא ״על״ ממש? כשהוא אומר (שמות מ, ג) וסכות על הארון את הפרוכת הוי אומר ״על״ בסמוך.

    14מוליך ומביא, מעלה ומוריד [וכו']. אמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא למי שהרוחות שלו, מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו.

    15במערבא מתנו הכי: אמר רב חמא בר עוקבא, אמר רבי יוסי בר רבי חנינא: מוליך ומביא כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד כדי לעצור טללים רעים.

    16אמר רבי יוסי בר רב אבין: זאת אומרת שירי מצוה מעכבים את הפורענות, דהא תנופה שירי מצוה היא, ועוצרת רוחות רעות וטללים רעים. אמר רבה: וכן לולב.

    17רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה, ומחוי הכי, ואמר: ״גירא בעינא דשטנא״. ולאו מילתא היא, משום דאתי לאתגרויי ביה.

    ברייתא

    18תנו רבנן: זבחי שלמי צבור טעונין תנופה לאחר שחיטה, ותנופתן כמות שהן דברי רבי, חכמים אומרים: בחזה ושוק.

    19במאי קא מיפלגי? אמר ליה רב חסדא לרב המנונא, ואמרי לה רב המנונא לרב חסדא: בדון מינה ומינה, בדון מינה ואוקי באתרה קא מיפלגי.

    20רבנן סברי: דון מינה ומינה מה זבחי שלמי יחיד טעונין תנופה לאחר שחיטה, אף זבחי שלמי צבור טעונין תנופה לאחר שחיטה, ומינה מה התם בחזה ושוק, אף הכא נמי בחזה ושוק.

    21ורבי סבר: דון מינה ואוקי באתרה מה זבחי שלמי יחיד טעונין תנופה לאחר שחיטה, אף זבחי שלמי צבור טעונין תנופה לאחר שחיטה, ואוקי באתרה התם הוא דחזה ושוק, אבל הכא כמות שהן, כמות שהן בחיים.

    תוספות

    במילואיםדכתיב ומסל המצות אשר לפני ה' לקח מצה אחת וגו' עד וישם (את) [על] החלבים (על החזות) ועל שוק הימין וא"ת הא כתיב בתריה ויתן הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף וגו' ואז נהפך הלחם למטה כי הני דבסמוך:

    כדי לעצור רוחות רעותשמא לא בכל תנופות עושין כן אלא דווקא בתנופה של שתי הלחם דעצרת וכן לולב משום דאמרינן בפרק קמא דראש השנה (דף טז.) דגזר דין נחתם בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בחג על המים ולבד מן הניענוע שבלולב יש בו הולכה והובאה ובערוך פירש בערך נע צריך לנענע בהולכה והובאה והביא ראיה מהירושלמי תני צריך לנענע שלש פעמים על כל דבר ודבר בעי רבי זירא הכן חד והכן חד או דלמא הכן והכן חד פי' כבר אמרנו צריך ניענוע שלש פעמים בעי רבי זירא ההולכה תיחשב פעם אחת והובאה פעם אחת או דלמא הולכה והובאה פעם אחת נחשבת וצריך להוליך ולהביא ג' פעמים תמן תנינן בנדה פ"ט (דף סב.) בענין ז' סממנים מעבירים על הכתם וצריך לכסכס שלש פעמים על כל אחד רבי זעירא בעי הכן חד והכן חד או הכן והכן חד ולא איפשיט וכיון דלא איפשיט עבדינן לחומרא שלש פעמים בכל אחד ואחד עד כאן לשונו וההיא בעיא דהתם איתא נמי בהש"ס שלנו בנדה בפ' האשה (דף סג.) דבעי רבי ירמיה אמטויי ואיתויי חד או דלמא אמטויי חד ואיתויי חד וכיוצא בה לקמן בפ' ואלו מנחות (מנחות דף עו.) גבי שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה דבעי ר' ירמיה אמטויי ואיתויי חד או דלמא אמטויי ואיתויי תרי:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' רבי לטעמיה דאמר על בסמוךעיין לקמן דף עח ע"ב תוספות ד"ה ולא:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ס״ב עמוד א׳

    מסכת מנחות דף ס״ב עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־485 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    היכא אשכחן לחם דלחם למעלה:

    במילואים דכתיב (ויקרא ח׳:כ״ו) ומסל המצות אשר לפני ה' וגו' עד וישם על החלבים ועל שוק הימין:

    מאי טעמא אמרינן דמניח חזה ושוק על אימורין:

    ההוא דמייתי ליה כהן מבית המטבחיים ורמי ליה החלב על החזה וכי הדר רמי ליה ביד המניף אישתכח מה שהיה למעלה היה עכשיו למטה:

    ההוא היינו דיהיב ליה כהן המניף לכהן המקטיר ואישתכח דאימורין שהיו למטה הוו השתא למעלה:

    והא קמ"ל הנך שלשה קראי דבעינן ג' כהנים דבלאו שלשה לא משכחת דליתהפכי כולי האי:

    נישתקל הכתוב הושוו ושני דינין בפסוק זה דתרתי שמעינן מיניה ולא ידעינן בתר הי מינייהו ניזיל:

    להוציא שבעה שהשבעה כבשים של עולה הבאין על הלחם בחובת היום לעצרת כדכתיב (ויקרא כ״ג:י״ח) והקרבתם על הלחם וגו' אין טעונין תנופה עם הלחם:

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 62a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    במילואים דכתיב ומסל המצות אשר לפני ה' לקח מצה אחת וגו' עד וישם (את) [על] החלבים (על החזות) ועל שוק הימין וא"ת הא כתיב בתריה ויתן הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף וגו' ואז נהפך הלחם למטה כי הני דבסמוך:

    כדי לעצור רוחות רעות שמא לא בכל תנופות עושין כן אלא דווקא בתנופה של שתי הלחם דעצרת וכן לולב משום דאמרינן בפרק קמא דראש השנה (דף טז.) דגזר דין נחתם בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בחג על המים ולבד מן הניענוע שבלולב יש בו הולכה והובאה ובערוך פירש בערך נע צריך לנענע בהולכה והובאה והביא ראיה מהירושלמי תני צריך לנענע שלש פעמים על כל דבר ודבר בעי רבי זירא הכן חד והכן חד או דלמא הכן והכן חד פי' כבר אמרנו צריך ניענוע שלש פעמים בעי רבי זירא ההולכה תיחשב פעם אחת והובאה פעם אחת או דלמא הולכה והובאה פעם אחת נחשבת וצריך להוליך ולהביא ג' פעמים תמן תנינן בנדה פ"ט (דף סב.) בענין ז' סממנים מעבירים על הכתם וצריך לכסכס שלש פעמים על כל אחד רבי זעירא בעי הכן חד והכן חד או הכן והכן חד ולא איפשיט וכיון דלא איפשיט עבדינן לחומרא שלש פעמים בכל אחד ואחד עד כאן לשונו וההיא בעיא דהתם איתא נמי בהש"ס שלנו בנדה בפ' האשה (דף סג.) דבעי רבי ירמיה אמטויי ואיתויי חד או דלמא אמטויי חד ואיתויי חד וכיוצא בה לקמן בפ' ואלו מנחות (מנחות דף עו.) גבי שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה דבעי ר' ירמיה אמטויי ואיתויי חד או דלמא אמטויי ואיתויי תרי:

    Tosafot on Menachot 62a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' רבי לטעמיה דאמר על בסמוך עיין לקמן דף עח ע"ב תוספות ד"ה ולא:

    Gilyon HaShas on Menachot 62a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ס״ב, עמוד א׳, בהיקף של כ־485 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״כיצד עושה? מניח אימורין על פיסת היד,…״

    2. קטע 25 מילים

      נפתחת ב״היכא אמר רב פפא: במלואים.…״

      חכמים: רב פפא.

    3. קטע 327 מילים

      נפתחת ב״מאי טעמא? אילימא משום דכתיב: (ויקרא י,…״

    4. קטע 410 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי: ההוא דמייתי ליה כהן מבית…״

      חכמים: אביי.

    5. קטע 517 מילים

      נפתחת ב״והכתיב (ויקרא ט, כ) ״וישימו את החלבים…״

    6. קטע 616 מילים

      נפתחת ב״והא קא משמע לן, דבעינן שלשה כהנים,…״

    7. קטע 717 מילים

      נפתחת ב״ושתי הלחם ושני כבשי עצרת [וכו']. תנו…״

    8. קטע 825 מילים

      נפתחת ב״יכול יניח כבשים על גבי הלחם? תלמוד…״

    9. קטע 929 מילים

      נפתחת ב״נישתקל הכתוב, ואיני יודע אם לחם על…״

      חכמים: רב פפא.

    10. קטע 1015 מילים

      נפתחת ב״רבי יוסי בן המשולם אומר: כבשים למעלה,…״

      חכמים: רבי יוסי.

    11. קטע 1147 מילים

      נפתחת ב״חנינא בן חכינאי אומר: מניח שתי הלחם…״

    12. קטע 1219 מילים

      נפתחת ב״והא בעינן ״על״, א"ל רב חסדא לרב…״

      חכמים: רב חסדא, רב המנונא, רבי לטעמיה.

    13. קטע 1336 מילים

      נפתחת ב״דתניא, (ויקרא כד, ז) ״ונתת על המערכת…״

      חכמים: רבי אומר.

    14. קטע 1424 מילים

      נפתחת ב״מוליך ומביא, מעלה ומוריד [וכו']. אמר רבי…״

      חכמים: רבי חייא בר אבא, רבי יוחנן, אבא.

    15. קטע 1526 מילים

      נפתחת ב״במערבא מתנו הכי: אמר רב חמא בר…״

      חכמים: רב חמא בר עוקבא, רבי יוסי בר רבי, רבא.

    16. קטע 1627 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוסי בר רב אבין: זאת…״

      חכמים: רבי יוסי בר רב, רבה.

    17. קטע 1721 מילים

      נפתחת ב״רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי…״

      חכמים: רב אחא בר יעקב.

    18. קטע 1818 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: זבחי שלמי צבור טעונין תנופה…״

    19. קטע 1924 מילים

      נפתחת ב״במאי קא מיפלגי? אמר ליה רב חסדא…״

      חכמים: רב חסדא, רב המנונא.

    20. קטע 2031 מילים

      נפתחת ב״רבנן סברי: דון מינה ומינה מה זבחי…״

    21. קטע 2135 מילים

      נפתחת ב״ורבי סבר: דון מינה ואוקי באתרה מה…״

      חכמים: רבי סבר.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ס״ב ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026