רש"י
אבל בארץ לא פליגי דצריך להביא מן הארץ ולא מן חוצה לארץ:
ומה אני מקיים וכי תבואו דמשמע דאין בא אלא מן הארץ:
קסבר חדש בחוצה לארץ קודם לעומר אסור דאורייתא דהא דכתיב (ויקרא כ״ג:י״ד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו נוהג אפי' בחוצה לארץ:
דמושבותיכם דכתיב בההוא קרא כל מקום שאתם יושבים משמע וכי תבואו לא ממעט חוצה לארץ אלא זמן ביאה הוא לומר שלא נתחייבו בעומר אלא לאחר שבאו לארץ אבל לאחר שבאו לארץ אסור חדש קודם הקרבת העומר וכיון דמדאורייתא אסור דנוהג איסור חדש בחוצה לארץ ה"נ אקרובי מקרבינן עומר מחוצה לארץ:
נוטלין שכרן מתרומת הלשכה לפי שהם הפקר וצריך לשומרן מפני החיה ומפני העניים שלא ילקטוהו קודם לעומר כדי שיהא העומר בא מהם:
לאכלה ולא לשריפה והיכי מקרבינן קומץ לשורפו על גבי המזבח:
רחמנא אמר בעומר לדורותיכם:
ואת אמרת תיבטל שאם אינו מביא של שביעית נמצא עומר בטל:
ועוד 6 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Menachot 84a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain