מסכת מנחות דף פ״ה עמוד ב׳

הא לא קשיא — מתניתין דקתני נרה שנה ראשונה ולא קתני (ושניה חורש) ושונה היינו שכבר היתה עבודה שנה ראשונה ועכשיו נוחה ליגדל יותר וברייתא דקתני חורש ושונה וזורעה היינו משום שלא היתה עבודה קודם שנה ראשונה אבל מתני' אם [לא] היתה עבודה לא ידענא אם חורש ושונה בשניה אם לא דהא לא קתני לא חורש ולא שונה ומאי הוי עלה:

ניר חציה וזורע חציה — כגון שנרה כולה בשנה ראשונה וזרע חציה ובשניה ניר חציה וזורע חציה מה שנר בשנה ראשונה ובשנה שלישית זורע מה שנר בשניה ונר מה שזורע בשניה וכן יעשה מכאן ואילך בכל שנה נר חציה וזורע חציה ותפשוט מינה דבשניה זורעה בלא נרה והאי דאין זורעה כולה (בשנה שלישית) היינו לפי שאין כח בקרקע להיזרע כולה בכל שנה:

כמין שלשה סאין היתה — גדל בשנה כשיעור שצריך לקצור לצורך העומר:

קרנא דארעא — חתיכת שדה:

בעי רבי ירמיה — הא דקתני חיטין שהתליעו רובן פסולין:

ברוב חטה — שאינה פסולה עד שיתליע רוב כל חטה:

הקדישן — לצורך מנחות:

מהו שילקה עליהן משום מקדיש בעל מום — דהכי אמר רבי במסכת תמורה (דף ו:) שהמקדיש בעלי מומין לוקה:

אלא לח — לפי שלח אינו יכול לגרר ממנו מה שהתליע כמו היבש:

הקדיש — לעצים שהתליעו:

מתני' ולא מן מה שנזרע ביניהם — מן הזיתים שנזרעו זרעים ביניהם לפי שהזרעים מכחישים לאילנות:

אנפקטן — מה שלא נתבשל יפה:

אין מביאין מן הגרגרין — של זיתים שנפלו ונשרו במים ושהו בהם הרבה או שנכבשו או שנשלקו לפי שאין שומנם יפה יפה ענין אחר מן הגרגרים שנשרו אין מביאין מאותן זיתים שאין מוציאין שמנה אלא א"כ נשרו במים או שצריך לשולקן או לכובשן קודם שיוציאו שומנן:

גמ' פולמוסטוס — שליח עובד כוכבים:

צור — הוא שכונת עיירות שבארץ ישראל:

עוזק — שחופר סביב הזית כעין טבעת כמו עיזקתא:

הפשיל כליו לאחוריו — כמו שכיר עני:

והיה מסקל — השליך האבנים מן הפרדס:

לקלסו — לשבחו על שקנה להם כל כך:

יש מתעשר ואין כל — שנוהג בעצמו כעשיר ואין לו כלום:

מתרושש — ויש נוהג כעני ויש לו הון רב כגון זה שהיה עשיר גדול והוא עושה עבודת שדהו בעצמו כמו עני:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

מנחות 85 עמוד ב

1ברייתא קתני ״שונה״.

2הא לא קשיא, כאן בעבודה, כאן בשאינה עבודה.

3מאי הוי עלה? תא שמע, דתניא: ניר חציה וזורע חציה, ניר חציה וזורע חציה.

4אמר רבי יוחנן: אין מביאין את העומר אלא מן השדות המודרמות שבארץ ישראל שבהן חמה זורחת ומהן חמה שוקעת׃

ברייתא

5תניא נמי הכי אבא שאול אומר עומר היה בא מבקעת בית מקלה כבת ג' סאין היתה ושדה מודרמת היתה ובה חמה זורחת וממנה חמה שוקעת ניר חציה וזורע חציה ניר חציה וזורע חציה׃

6רב חלקיה בר טובי הוה ליה קרנא דארעא ניר חציה וזרע חציה ניר חציה וזרע חציה ועבדה על חד תרי ומזבין להו לחיטי לסמידא:

7ואם התליעה פסולה: תנו רבנן סולת שהתליעה רובה פסולה וחיטין שהתליעו רובן פסולות בעי רבי ירמיה ברוב חטה או ברוב סאה תיקו:

8בעי רבא הקדישן מהו שילקה עליהן משום בעל מום כיון דפסיל כבעל מום דמי או דלמא אין בעל מום אלא בבהמה תיקו:

9תנן התם כל עץ שנמצא בו תולעת פסול לגבי מזבח אמר שמואל לא שנו אלא לח אבל יבש גוררו וכשר׃

10בעי רבא הקדישו מהו שילקה עליו משום בעל מום כיון דפסול כבעל מום דמי או דלמא אין בעל מום אלא בבהמה תיקו:

מתני׳ · משנה

11תקוע אלפא לשמן אבא שאול אומר שניה לה רגב בעבר הירדן כל הארצות היו כשרות אלא מיכן היו מביאין׃

12אין מביאין לא מבית הזבלים ולא מבית השלחים ולא מן מה שנזרע ביניהם ואם הביא כשר אין מביאין אנפקטן, ואם הביא כשר אין מביאין מן הגרגרין שנשרו במים ולא מן הכבשים ולא מן השלוקים ואם הביא פסול:

גמ׳ · גמרא

13(שמואל ב יד, ב) וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה מאי שנא תקועה אמר רבי יוחנן מתוך שרגילין בשמן זית חכמה מצויה בהן:

ברייתא

14תנו רבנן (דברים לג, כד) וטובל בשמן רגלו זה חלקו של אשר שמושך שמן כמעין אמרו פעם אחת נצרכו להן אנשי לודקיא בשמן מינו להן פולמוסטוס אחד אמרו לו לך והבא לנו שמן במאה ריבוא׃

15הלך לירושלים אמרו לו לך לצור הלך לצור אמרו לו לך לגוש חלב הלך לגוש חלב אמרו לו לך אצל פלוני לשדה הלז ומצאו שהיה עוזק תחת זיתיו אמר לו יש לך שמן במאה ריבוא שאני צריך אמר לו המתן לי עד שאסיים מלאכתי המתין עד שסיים מלאכתו׃

16לאחר שסיים מלאכתו הפשיל כליו לאחוריו והיה מסקל ובא בדרך אמר לו יש לך שמן במאה ריבוא כמדומה אני ששחוק שחקו בי היהודים כיון שהגיע לעירו הוציאה לו שפחתו קומקמום של חמין ורחץ בו ידיו ורגליו הוציאה לו ספל של זהב מליאה שמן וטבל בו ידיו ורגליו לקיים מה שנאמר ״וטובל בשמן רגלו״׃

17לאחר שאכלו ושתו מדד לו שמן במאה ריבוא אמר לו כלום אתה צריך ליותר אמר לו הן אלא שאין לי דמים אמר לו אם אתה רוצה ליקח קח ואני אלך עמך ואטול דמיו מדד לו שמן בשמונה עשר ריבוא אמרו לא הניח אותו האיש לא סוס ולא פרד ולא גמל ולא חמור בארץ ישראל שלא שכרו׃

18כיון שהגיע לעירו יצאו אנשי עירו לקלסו אמר להם לא לי קלסוני אלא לזה שבא עמי שמדד לי שמן במאה ריבוא והרי נושה בי בשמונה עשרה ריבוא לקיים מה שנאמר ״(משלי יג״, ז) יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב:

19אין מביאין לא מבית הזבלים: והתניא אין מביאין אנפקטן׃

תוספות

בעי רבא הקדישו מהו שילקה — שמא יש שום צריכותא הא דאזיל ומיבעיא ליה אכל חד וחד ונראה דבעיא דעצים אליבא דרבי לעיל בהקומץ רבה (מנחות דף כ:) דעצים קרבן גמור הוא ושייך בהן לא תקריבו:

הלך לצור — אין זה צור המעטירה אלא צור אחרת שהיתה בארץ ישראל:

עוזק — יש מפרשים כמו (ישעיהו ה) ויעזקהו עושה גדר סביב זיתיו ולא יתכן דהא תניא עוזק תחת זיתיו ובערוך פירש חופר ומשליך אבנים כדפרישית בריש פירקין:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

גליון הש"ס

גמ' הקדישן מהו שילקה עליהם משום בע"מ — עיין יומא סג ע"ב תד"ה זריקת:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת מנחות דף פ״ה עמוד ב׳

מסכת מנחות דף פ״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 19 קטעים ממוספרים, כ־510 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

רש"י

הא לא קשיא מתניתין דקתני נרה שנה ראשונה ולא קתני (ושניה חורש) ושונה היינו שכבר היתה עבודה שנה ראשונה ועכשיו נוחה ליגדל יותר וברייתא דקתני חורש ושונה וזורעה היינו משום שלא היתה עבודה קודם שנה ראשונה אבל מתני' אם [לא] היתה עבודה לא ידענא אם חורש ושונה בשניה אם לא דהא לא קתני לא חורש ולא שונה ומאי הוי עלה:

ניר חציה וזורע חציה כגון שנרה כולה בשנה ראשונה וזרע חציה ובשניה ניר חציה וזורע חציה מה שנר בשנה ראשונה ובשנה שלישית זורע מה שנר בשניה ונר מה שזורע בשניה וכן יעשה מכאן ואילך בכל שנה נר חציה וזורע חציה ותפשוט מינה דבשניה זורעה בלא נרה והאי דאין זורעה כולה (בשנה שלישית) היינו לפי שאין כח בקרקע להיזרע כולה בכל שנה:

כמין שלשה סאין היתה גדל בשנה כשיעור שצריך לקצור לצורך העומר:

קרנא דארעא חתיכת שדה:

בעי רבי ירמיה הא דקתני חיטין שהתליעו רובן פסולין:

ברוב חטה שאינה פסולה עד שיתליע רוב כל חטה:

הקדישן לצורך מנחות:

מהו שילקה עליהן משום מקדיש בעל מום דהכי אמר רבי במסכת תמורה (דף ו:) שהמקדיש בעלי מומין לוקה:

ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

Rashi on Menachot 85b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

תוספות

בעי רבא הקדישו מהו שילקה שמא יש שום צריכותא הא דאזיל ומיבעיא ליה אכל חד וחד ונראה דבעיא דעצים אליבא דרבי לעיל בהקומץ רבה (מנחות דף כ:) דעצים קרבן גמור הוא ושייך בהן לא תקריבו:

הלך לצור אין זה צור המעטירה אלא צור אחרת שהיתה בארץ ישראל:

עוזק יש מפרשים כמו (ישעיהו ה) ויעזקהו עושה גדר סביב זיתיו ולא יתכן דהא תניא עוזק תחת זיתיו ובערוך פירש חופר ומשליך אבנים כדפרישית בריש פירקין:

Tosafot on Menachot 85b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

גליון הש"ס

גמ' הקדישן מהו שילקה עליהם משום בע"מ עיין יומא סג ע"ב תד"ה זריקת:

Gilyon HaShas on Menachot 85b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

בן יהוידע

"וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ", זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל אָשֵׁר, שֶׁמּוֹשֵׁךְ שֶׁמֶן כְּמַעְיָן (דברים לג, כד). נראה לי בס"ד מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ (בראשית מט, כ) 'שמנה' בהפוך אתוון 'השמן' משם לחמו שממנו מתעשר. גם 'אשר' במלואו עולה המלוי גימטריא 'מן שמן' [480] כי אושר שלו הוא מן שמן.

Ben Yehoyada on Menachot 85b · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–110)עמוד

היעד שנמצא: מנחות דף פ״ה ע״ב

פתיחה בקורא

רש"י

ברייתא

מתני׳ · משנה

גמ׳ · גמרא

ברייתא

תוספות

מפרשים נוספים

גליון הש"ס

מסכת מנחות דף פ״ה עמוד ב׳

רש"י

תוספות

גליון הש"ס

בן יהוידע

מה תמצאו כאן

המשך הרצף

מקורות מקבילים

שיעורים וכלי לימוד

חכמים הנזכרים בדף

חיפוש מקורות חכם