רש"י
שמעינן ליה לר"ש בפ' כל המנחות באות מצה (לעיל מנחות סג:):
מותר השמן אמרי' בפ' ואלו מנחות (לעיל מנחות עה.) מנחה הבאה מחצה חלות ומחצה רקיקין מביא לוג שמן וחוצהו לחלות ורקיקין וחלות בוללן ומושח הרקיקין על פני כולן ושאר השמן מחזירו לחלות וגבי כולה רקיקין תניא לעיל מההיא מושחן כמין כי ושאר השמן נאכל לכהנים:
רבי שמעון בן יהודה גבי מחצה חלות ומחצה רקיקין קאי:
מותר השמן נאכל לכהנים כדין רקיקין הבאים בפני עצמן הלכך ממה נפשך מותר של רקיקין נאכל לכהנים:
כי קא מספקא ליה לנדר ממנחת יחיד שאינה באה בצבור דהיינו הנך חמש מנחות הנדבה דאינן באות בצבור כדאמר לעיל (מנחות דף קד:) אין שנים מתנדבים עשרון אחד שהרי כתיב בה נפש אבל מנחת נסכים הבאה בצבור לא מספקא ליה דודאי ידע שלא נדרה:
של עשרוני' מאחד ועד ששים שיביא ששים מנחות בששים כלים בחד כלי חד עשרון ובאידך שנים ובאידך שלשה ובאידך [ארבעה וכן עד] ששים:
שהם אלף ושמנה מאות ושלשים עשרונות ובכל כלי יאמר אם כזו נדרתי זו לנדרי ואם לאו תהא נדבה דממה נפשך חדא מינייהו נדר:
פירשתי עשרונות ופירשתי מאיזה מנחה מן החמש המנחות ואיני יודע מאיזה מנחה פירשתי וכמה עשרונים פירשתי בה יביא חמש מנחות של ששים עשרונות:
ועוד 7 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Menachot 106a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain