בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף צ״ט עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    שביטולה של תורהכגון שמבטל תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה זהו יסודה כלומר מקבל שכר כאילו יושב ומייסדה ועוסק בה שנאמר אשר שברת ולא אמר ליה בלשון כעס שמע מינה הסכימה עמו דעת השכינה כשביטל תורה ושיברן כיון דנתכוין לטובה:

    תקפהשלא יכול להעמיד גירסתו:

    רקמיעוט הוא:

    נוצרה בארבעיםצורת הולד לארבעים יום במסכת נדה (דף ל.):

    מתני' על פתח הביתאצל פתח ההיכל בכניסתו ולא היו מניחים אותו שם אלא להראותו שמעלין בקדש דעכשיו מניחו על של שייש ומיד נושאו בהיכל ומסדרו על של זהב של משה ועל של זהב ביציאתו עד שיוקטרו בזיכין כדקתני לקמן:

    (מתני') המכניסין עומדין בצפוןדהכי שפיר דאותן מסדרין העבודה יהו בצפון דקדושת צפון חמירא:

    ופניהם לדרוםוסתמא כמאן דאמר שולחנות מזרח ומערב מונחין ורוחבן צפון ודרום:

    אלו מושכיןועד שלא יגביהו הן מן השלחן אלו מניחין:

    אפילו אלו נוטליןלעצמן:

    ואלו מניחיןאחר שסילקו אף זה היה תמיד כדמפרש טעמא בגמ' דאין תמיד אלא שלא ילין שולחן לילה אחד בלא לחם:

    חל יו"כ להיות בשבתואין יכולין לאוכלו היום:

    החלות מתחלקות לערבולא למחר דנפסל בלינה לאחר זמנו שנסתלק:

    השעירשל מוסף שהוא חטאת והוא שעיר הנעשה בחוץ ונאכל לכהנים נאכל לערב בלילי שבתות אע"פ שאין יכולין לבשלו בשבת:

    הבבלייםכהנים אוכלין אותו חי כשחל יום הכפורים בערב שבת:

    גמ' הישנהמערכות שעמדו שם בשבת זו:

    יליןבלילה:

    מדבריו של רבי יוסידאמר משום דעמד הישן שחרית מעט בשלחן והחדש ערבית מעט קרי ליה תמיד שמע מינה אפי' לא שנה אדם אלא פרק אחד וכו':

    אסור לאומרושלא יאמר בקרית שמע סגי ולא ירגיל בניו לתלמוד תורה:

    מצוה לאומרו כו'דסבר משום קרית שמע נוטל שכר גדול כזה כי אז תצליח את דרכיך אם היה עוסק כל היום כ"ש ששכרו גדול ומרגיל את בניו לתלמוד תורה. ל"א סברי הנך רבנן דמצי פטרי נפשייהו בקרית שמע ויתבי כולי יומא וגרסי שמע מינה שכר גדול יש:

    צא ובדוק כו'דבר שלא יהא בעולם:

    ופליגאהא דר' ישמעאל דאמר חובה ללמוד כל היום:

    כל כך חביבין כו' לא ימושהבטיחו שלא תשתכח תורתו ממנו:

    לא יהיו עליך חובהכאדם שיש לו חוב ואומר מתי אפרענו ואיפטר כך לא יאמר אדם אשנה פרק אחד ואיפטר שאי אתה רשאי לפטור עצמך מהן:

    הסתת אדם אינה אלא לרעה כמו (דברים י״ג:ז׳) כי יסיתך אחיך בן אמך וגו':

    ואף הסיתךהקב"ה ללמוד תורה כדי לינצל מגיהנם:

    שפיה צרולמה פיה צר שיהא עשנה צבור בתוכה ולא יצא חוץ כדי שידונו רשעים באש ובעשן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 99 עמוד ב

    1שביטולה של תורה זהו יסודה, דכתיב: ״(שמות לד״, א) ״אשר שברת״, אמר לו הקב"ה למשה: יישר כחך ששברת.

    2ואמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח, אין מבזין אותו בפרהסיא, שנאמר: ״(הושע ד״, ה) ״וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה״ כסהו כלילה.

    3ואמר ריש לקיש: כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו, שנאמר: ״(דברים ד״, ט) ״השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים״, וכדר' אבין אמר ר' אילעא, דאמר רבי אבין אמר ר' אילעא: כל מקום שנאמר ״השמר״, ״פן״, ואל אינו אלא לא תעשה.

    4רבינא אמר: ״השמר״ ופן״ שני לאוין נינהו. רב נחמן בר יצחק אמר: בשלשה לאוין, שנאמר: ״השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים״.

    5יכול אפילו מחמת אונסו? תלמוד לומר (דברים ד, ט) ״ופן יסורו מלבבך״ במסירם מלבו הכתוב מדבר. רבי דוסתאי בר' ינאי אמר יכול אפילו תקפה עליו משנתו תלמוד לומר רק׃

    6ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו תורה? ניתנה בארבעים ונשמה נוצרה בארבעים כל המשמר תורתו נשמתו משתמרת וכל שאינו משמר את התורה אין נשמתו משתמרת׃

    7תנא דבי רבי ישמעאל משל לאדם שמסר צפור דרור לעבדו אמר כמדומה אתה שאם אתה מאבדה שאני נוטל ממך איסר בדמיה נשמתך אני נוטל ממך:

    מתני׳ · משנה

    8שני שולחנות היו באולם מבפנים על פתח הבית אחד של שייש ואחד של זהב על של שייש נותנים לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו׃

    9שמעלין בקודש ולא מורידין ואחד של זהב מבפנים שעליו לחם הפנים תמיד׃

    10וארבעה כהנים נכנסין שנים בידם שני סדרים ושנים בידם שני בזיכין וארבעה מקדימין לפניהם שנים ליטול שני סדרים ושנים ליטול שני בזיכין׃

    11המכניסים עומדים בצפון ופניהם לדרום והמוציאין עומדים בדרום ופניהם בצפון אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה כנגד טפחו של זה שנאמר ״(שמות כה״, ל) לפני תמיד׃

    12ר' יוסי אומר אפילו אלו נוטלין ואלו מניחין אף היא היתה תמיד׃

    13יצאו ונתנום על שלחן הזהב שהיה באולם הקטירו הבזיכין והחלות מתחלקות לכהנים׃

    14חל יום כיפורים להיות בשבת החלות מתחלקות לערב חל להיות בערב שבת שעיר של יום הכפורים נאכל לערב והבבליים אוכלין אותו כשהוא חי מפני שדעתן יפה:

    גמ׳ · גמרא

    15תניא רבי יוסי אומר אפילו סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום אלא מה אני מקיים לפני תמיד שלא ילין שלחן בלא לחם׃

    16אמר ר' אמי מדבריו של ר' יוסי נלמוד אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים מצות (יהושע א, ח) לא ימוש (את) ספר התורה הזה מפיך׃

    17אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אפילו לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש ודבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ ורבא אמר מצוה לאומרו בפני עמי הארץ׃

    18שאל בן דמה בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית קרא עליו המקרא הזה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יונית׃

    19ופליגא דר' שמואל בר נחמני דאמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן פסוק זה אינו לא חובה ולא מצוה אלא ברכה ראה הקב"ה את יהושע שדברי תורה חביבים עליו ביותר שנאמר ״(שמות לג״, יא) ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל אמר לו הקדוש ברוך הוא יהושע כל כך חביבין עליך דברי תורה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך׃

    20תנא דבי ר' ישמעאל דברי תורה לא יהו עליך חובה ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן׃

    21אמר חזקיה מאי דכתיב ״(איוב לו״, טז) ״ואף הסיתך מפי צר״ רחב לא מוצק תחתיה בוא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם אדם מסית את חבירו מדרכי חיים לדרכי מיתה והקדוש ברוך הוא מסית את האדם מדרכי מיתה לדרכי חיים שנאמר ״ואף הסיתך מפי צר״, מגיהנם שפיה צר שעשנה צבור׃

    תוספות

    יכול אפילו מחמת אונסומשנה היא במסכת אבות (פ"ג מ"ח):

    אחד של כסףברוב ספרים גרסינן של שייש וכן מוכח במסכת שקלים פרק י"ג שופרות (דף ט:) דתנן י"ג שולחנות היו במקדש ח' של שייש בבית המטבחיים ושנים במערבו של כבש אחד של שייש ואחד של כסף ושנים באולם אחד של שייש ואחד של זהב ואמר בגמ' תני של כסף [היו] ר' אחא ור' מיישא ומטו בה משום רב שמואל בר רב יצחק לית כאן של כסף מפני שהוא מרתיח לא כדין תני זה אחד מן הנסים שהיו במקדש שכשם שהיו מניחין אותו חם כך מוציאין אותו חם שנאמר (שמואל א כ״א:ז׳) לשום לחם חם ביום הלקחו ריב"ל אמר אין מזכירין מעשה נסים משמע דכולה סוגיא אשולחנות של אולם קיימא דמיוחדים ללחם ולא אשולחנות דבית המטבחיים ובמערבו של כבש דמיוחדים לאברים ומיהו בכל הספרים כתוב שם במשנה ובמסכת תמיד מייתי לה בפרק לא היו כופתים (תמיד דף לא:) אחד של כסף ואחד של זהב בשולחנות של אולם ואין לדחות דרוצה לומר דכי היכי דאיכא נס אלחם ה"נ אאברים דאם כן הוה ליה לאיתויי מתני' דמסכת אבות (פ"ה מ"ה) לא הסריח. בשר הקודש מעולם ובקונט' משמע כגירסא במתני' דהכא של שייש ובגמ' בברייתא של כסף ופי' שם בקונטרס בגמרא דהאי דקרי לה בברייתא כסף היא ברייתא דשקלים ופלוגתא דתנאי היא והא דפריך במסכת תמיד (דף לא:) מכדי אין עניות במקום עשירות אמאי עבדי דשייש ניעבדו דכספא ודהבא ומשני ר' שמואל בר רב יצחק מפני שמרתיח אכולהו פריך ור' שמואל בר רב יצחק לטעמיה דחייש להכי במסכת שקלים (דף יא:):

    מהו ללמוד חכמת יוניתתימה וכי לא היה יודע דגזרו עליה ולעיל פירשתי בריש רבי ישמעאל (מנחות דף סד: ד"ה ארור):

    לא יהו עליך חובהכאדם שיש לו חוב ואומר מתי אפרענו ואפטר כך לא יאמר אשנה פרק אחד ואפטר שאי אתה רשאי לפטור את עצמך מהן כך פירש בקונטרס עוד יש לפרש לא יהו עליך חובה שלא תעסוק אלא בהן ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן שלא תעסוק בהן כלל אלא יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ אי נמי לא יהו עליך חוב ללמוד כל התורה כדתנן במסכת אבות (פ"ב מט"ז) לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' א"ר יוחנן משום רשב"יבש"ך יו"ד סי' רמו ס"ק א' אי' משום ר"ש בן יהוצדק:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף צ״ט עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף צ״ט עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־601 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    שביטולה של תורה כגון שמבטל תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה זהו יסודה כלומר מקבל שכר כאילו יושב ומייסדה ועוסק בה שנאמר אשר שברת ולא אמר ליה בלשון כעס שמע מינה הסכימה עמו דעת השכינה כשביטל תורה ושיברן כיון דנתכוין לטובה:

    תקפה שלא יכול להעמיד גירסתו:

    רק מיעוט הוא:

    נוצרה בארבעים צורת הולד לארבעים יום במסכת נדה (דף ל.):

    מתני' על פתח הבית אצל פתח ההיכל בכניסתו ולא היו מניחים אותו שם אלא להראותו שמעלין בקדש דעכשיו מניחו על של שייש ומיד נושאו בהיכל ומסדרו על של זהב של משה ועל של זהב ביציאתו עד שיוקטרו בזיכין כדקתני לקמן:

    (מתני') המכניסין עומדין בצפון דהכי שפיר דאותן מסדרין העבודה יהו בצפון דקדושת צפון חמירא:

    ופניהם לדרום וסתמא כמאן דאמר שולחנות מזרח ומערב מונחין ורוחבן צפון ודרום:

    אלו מושכין ועד שלא יגביהו הן מן השלחן אלו מניחין:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 99b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    יכול אפילו מחמת אונסו משנה היא במסכת אבות (פ"ג מ"ח):

    אחד של כסף ברוב ספרים גרסינן של שייש וכן מוכח במסכת שקלים פרק י"ג שופרות (דף ט:) דתנן י"ג שולחנות היו במקדש ח' של שייש בבית המטבחיים ושנים במערבו של כבש אחד של שייש ואחד של כסף ושנים באולם אחד של שייש ואחד של זהב ואמר בגמ' תני של כסף [היו] ר' אחא ור' מיישא ומטו בה משום רב שמואל בר רב יצחק לית כאן של כסף מפני שהוא מרתיח לא כדין תני זה אחד מן הנסים שהיו במקדש שכשם שהיו מניחין אותו חם כך מוציאין אותו חם שנאמר (שמואל א כ״א:ז׳) לשום לחם חם ביום הלקחו ריב"ל אמר אין מזכירין מעשה נסים משמע דכולה סוגיא אשולחנות של אולם קיימא דמיוחדים ללחם ולא אשולחנות דבית המטבחיים ובמערבו של כבש דמיוחדים לאברים ומיהו בכל הספרים כתוב שם במשנה ובמסכת תמיד מייתי לה בפרק לא היו כופתים (תמיד דף לא:) אחד של כסף ואחד של זהב בשולחנות של אולם ואין לדחות דרוצה לומר דכי היכי דאיכא נס אלחם ה"נ אאברים דאם כן הוה ליה לאיתויי מתני' דמסכת אבות (פ"ה מ"ה) לא הסריח. בשר הקודש מעולם ובקונט' משמע כגירסא במתני' דהכא של שייש ובגמ' בברייתא של כסף ופי' שם בקונטרס בגמרא דהאי דקרי לה בברייתא כסף היא ברייתא דשקלים ופלוגתא דתנאי היא והא דפריך במסכת תמיד (דף לא:) מכדי אין עניות במקום עשירות אמאי עבדי דשייש ניעבדו דכספא ודהבא ומשני ר' שמואל בר רב יצחק מפני שמרתיח אכולהו פריך ור' שמואל בר רב יצחק לטעמיה דחייש להכי במסכת שקלים (דף יא:):

    מהו ללמוד חכמת יונית תימה וכי לא היה יודע דגזרו עליה ולעיל פירשתי בריש רבי ישמעאל (מנחות דף סד: ד"ה ארור):

    לא יהו עליך חובה כאדם שיש לו חוב ואומר מתי אפרענו ואפטר כך לא יאמר אשנה פרק אחד ואפטר שאי אתה רשאי לפטור את עצמך מהן כך פירש בקונטרס עוד יש לפרש לא יהו עליך חובה שלא תעסוק אלא בהן ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן שלא תעסוק בהן כלל אלא יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ אי נמי לא יהו עליך חוב ללמוד כל התורה כדתנן במסכת אבות (פ"ב מט"ז) לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל:

    Tosafot on Menachot 99b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' א"ר יוחנן משום רשב"י בש"ך יו"ד סי' רמו ס"ק א' אי' משום ר"ש בן יהוצדק:

    Gilyon HaShas on Menachot 99b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    בן יהוידע

    כִּמְדֻמֶּה אַתָּה, שֶׁאִם אַתָּה מְאַבְּדָהּ, אִסָּר אֲנִי נוֹטֵל מִמְּךָ בְּדָמֶיהָ? נִשְׁמָתְךָ אֲנִי נוֹטֵל מִמְּךָ. יש להקשות למה נקיט לשון איסר? ונראה לי בס"ד על פי מה שאמר הרב נחלת בנימין (מצוה קכ"ז) שיעור משקל דם הנפש ח"י דנרין וכל דינר ששה מעין וכל מעה ארבעה איסרין נמצא משקל דם הנפש תל"ב איסרין [4×6×18=432] וכתב עוד שם דבתענית מתמעט בכל יום התענית שיעור איסר מתל"ב איסרין של דם הנפש עיין שם. ובזה פרשתי בס"ד אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט (תהלים צג, א) כלומר אם הָאַף שהוא מדת הדין תִּכּוֹן תתמתק על ידי תורה ומצות אז תֵּבֵל הם תל"ב אסרין של דם הנפש בַּל תִּמּוֹט שיהיה להם קיום וחיות. ובזה פרשתי בס"ד אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַהֳ' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ (במדבר ל, ג) לשון כפול נדר ואיסור ועל פי האמור יובן היטב נֶדֶר קאי על ממון אבל אִסָּר קאי על התענית שבו מתמעט איסר מדם הנפש וזהו לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ רצונו לומר שנדר להתענות שבזה מתמעט ממנו שיעור איסר אחד. וזהו שאמר כאן 'כִּמְדֻמֶּה אַתָּה אִסָּר אֲנִי נוֹטֵל מִמְּךָ' רצונו לומר כמדומה אתה שיספיק לך התענית שמתמעט מדם נפשך שיעור איסר לא כן אלא אני נוטל נפשך כולה ממש.

    קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ" (יהושע א, ח). פירוש לא אמר לו בפירוש שאסור אלא קרא עליו המקרא הזה בלבד שרצה להשיב לו על שאלתו וגם מברך אותו לפי דרכו לכך קרא עליו המקרא הזה שנתכוון לברכו בכך והוא יבין מזה תשובה על שאלתו.

    Ben Yehoyada on Menachot 99b · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף צ״ט, עמוד ב׳, בהיקף של כ־601 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״שביטולה של תורה זהו יסודה, דכתיב: (שמות…״

    2. קטע 223 מילים

      נפתחת ב״ואמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח, אין…״

    3. קטע 344 מילים

      נפתחת ב״ואמר ריש לקיש: כל המשכח דבר אחד…״

      חכמים: רבי אבין.

    4. קטע 424 מילים

      נפתחת ב״רבינא אמר: ״השמר״ ופן״ שני לאוין נינהו.…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק.

    5. קטע 529 מילים

      נפתחת ב״יכול אפילו מחמת אונסו? תלמוד לומר (דברים…״

      חכמים: רבי דוסתאי.

    6. קטע 625 מילים

      נפתחת ב״ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו תורה?…״

    7. קטע 725 מילים

      נפתחת ב״תנא דבי רבי ישמעאל משל לאדם שמסר…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    8. קטע 826 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ שני שולחנות היו באולם מבפנים על…״

    9. קטע 912 מילים

      נפתחת ב״שמעלין בקודש ולא מורידין ואחד של זהב…״

    10. קטע 1022 מילים

      נפתחת ב״וארבעה כהנים נכנסין שנים בידם שני סדרים…״

    11. קטע 1127 מילים

      נפתחת ב״המכניסים עומדים בצפון ופניהם לדרום והמוציאין עומדים…״

    12. קטע 1212 מילים

      נפתחת ב״ר' יוסי אומר אפילו אלו נוטלין ואלו…״

    13. קטע 1312 מילים

      נפתחת ב״יצאו ונתנום על שלחן הזהב שהיה באולם…״

    14. קטע 1426 מילים

      נפתחת ב״חל יום כיפורים להיות בשבת החלות מתחלקות…״

      חכמים: רב חל, רב שבת, רב והבבליים.

    15. קטע 1528 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תניא רבי יוסי אומר אפילו סילק…״

      חכמים: רבי יוסי.

    16. קטע 1631 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' אמי מדבריו של ר' יוסי…״

    17. קטע 1734 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבי שמעון, רבא.

    18. קטע 1849 מילים

      נפתחת ב״שאל בן דמה בן אחותו של ר'…״

    19. קטע 1962 מילים

      נפתחת ב״ופליגא דר' שמואל בר נחמני דאמר ר'…״

      חכמים: שמואל.

    20. קטע 2016 מילים

      נפתחת ב״תנא דבי ר' ישמעאל דברי תורה לא…״

    21. קטע 2156 מילים

      נפתחת ב״אמר חזקיה מאי דכתיב (איוב לו, טז)…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף צ״ט ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026