הא דקאי כהן מזרח ומערב ואדי — ואם עמד כהן בפניו למערב ואחוריו למזרח והזה שכך מצותו אפילו אינם מכוונות כנגד הפתח כשרות והא דתני פסולות דקאי צפון ודרום שלא כמצותו ואדי:
והתניא בין שלא לשמן כו' כשרות — אדמצורע קאי:
ר' אליעזר דמקיש אשם לחטאת — ואפילו אשם דמצורע פסול שלא לשמה:
וכי — אשם הלמד בהיקש מחטאת דליהוי פסול שלא לשמו חוזר ומלמד בהיקש על הלוג דליהוי פסול שלא לשמו והא קיימא לן בפ' איזהו מקומן (זבחים דף מט:) דאין למידין למד מן הלמד בקדשים:
היקש דחטאת ואשם דכתיב (בחטאת) (ויקרא ז׳:ז׳) כחטאת כאשם תורה אחת להם וקא יליף ר' אליעזר מה חטאת שלא לשמה פסולה דאפילו רבנן מודו אף אשם נמי פסול:
היקש דאשם מצורע ולוגו דכתיב (שם יד) כבש אשם לתנופה וגו' סיפיה דקרא ולוג שמן:
לרצות — להזות לעלות לשם חובה ולהתיר מצורע בקהל פסול שלא לשמן והא דתני כשרות להכשיר דהזאותיו כשרות להכשיר שירי הלוג באכילה דשירי לוג מצורע נאכלין כדאמרינן בפ' אלו מנחות (לקמן מנחות דף עג.) וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש לכל קרבנם (במדבר י״ח:ט׳) לרבות לוג שמן של מצורע וכתיב בתריה בקדש הקדשים תאכלנו בפרשת ויקח קרח:
מתני' שבעה קני מנורה — כדכתיב וששה קנים יוצאין מצידיה (שמות כ״ה:ל״ב) והמנורה עצמה שבאמצע היא השביעית כזה:
שבעה נרותיה — בראש של קנה וקנה היה נר אחד כעין בזך ושם נותנין השמן והפתילות:
שתי פרשיות שבמזוזה — שמע והיה אם שמוע:
כתב אחד — אות אחת מעכבין זו את זו דכתיב (דברים ו) וכתבתם כתיבה תמה ושלימה ובתפילין כתיב הויה (שם) והיו לטוטפות:
ד' פרשיות שבתפילין — שמע (שם) והיה אם שמוע (שם יא) קדש לי כל בכור (שמות י״ג:ב׳) והיה כי יביאך (שם) שבצידה דבכולהו כתיב ולטוטפות או ולזכרון בין עיניך:
גמ' הויה כתיב בהו — כפתוריהם וקנותם ממנה יהיו (שם כה):
מן העשת — עשייתה חתיכה שלמה ומכה בקורנס עד שיצאו ממנה כל כליה:
מן הגרוטאות — זהב שבור:
מקשה — משמע חתיכה אחת כדמתרגמינן נגיד משוך שנמשך הכל מחתיכה אחת מקשה משמע דבר המוכה ונהלם כדכתיב (דניאל ה ו) וארכבתיה דא לדא נקשן:
משאר מתכות נמי תיפסל — דהא כתיב זהב טהור וכתיב הויה לעכב:
אמר קרא תיעשה — המנורה משמע תיעשה מ"מ לרבות שאר מתכות:
ואימא לרבות גרוטאות — דכתיב מקשה והדר תיעשה מ"מ:
אמקשה כתיבה הויה — הויה סמוכה למקשה יותר מלזהב:
ומשני מקשה מקשה כתיב — תרי זימני בויקחו לי תרומה לעכב:
וקפריך זהב זהב נמי תרי זימני כתיב — ואימא לעכב:
ומשני האי מאי אי אמרת בשלמא דגרוטאות פסולות ושאר מתכות כשרות — דאמרינן מקשה מקשה דויקחו לי תרומה לעכב:
היינו — דאיצטריך זהב זהב דויקחו לי תרומה ומקשה מקשה דבהעלותך לדרשה אחריתי דשמעינן מינה נמי דמשאר מיני מתכות נמי כשירה כדדרשינן לקמן:
אינה באה גביעין — אינה צריכה לבא גביעים כפתורים ופרחים:
פמוט — מנורה קטנה:
וזה מעשה המנורה — דבהעלותך:
מקשה — דסיפא עד ירכה ועד פרחה מקשה היא:
כסף והויה — שתי חצוצרות כסף מקשה תעשה אותם והיו לך וגו' (במדבר י׳:ב׳):
