בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף צ״ג עמוד ב׳

    פרק י׳ - שתי מדות

    Also cited as: Menachot 93b, Chapter 10 Shetei Middot

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    דנין קרבן יחיד מיחיד - מעולת ראייה דהוי נמי קרבן יחיד:

    דנין - סמיכה בקרבן יחיד דכתיב ביה סמיכה בגופיה דכתיב וסמך מפר העלם דבר של ציבור דכתיב ביה סמיכה בגופיה וסמכו זקני העדה (ויקרא ד׳:ט״ו):

    לימד על עולת חובה - כגון האי דמילואים ועולת ראייה כמו עולת חובה היא:

    כל הני למה לי - והנך כולהו מחד ידו ממעטי:

    ושלוחו של אדם כמותו - דגמרינן (קדושין דף מא:) מפסח דכתיב ושחטו אותו כל קהל וגו':

    (סמיכה שירי מצוה - שאם לא עשאה לא מעכב):

    כאילו לא כיפר - כאילו לא עשה מצוה מן המובחר כדכתיב (ויקרא א) וסמך ונרצה ואפילו הכי כיפר דכפרה בדם הוא:

    ולא על הצואר - היינו הגרון בית השחיטה:

    הגביים - היינו גב:

    דקאי להדי רישיה - בשוה הראש אימא לא נמעט:

    על הצדדין - של ראש על הלחיים:

    מהו שתחוץ - בין ידו לבין הראש:

    כתיב ידו - חסר:

    אקפד - על שלא אמרה משמו ואקשי ליה אי ס"ד וכו' למה לי דכתב רחמנא בשום מקום בתורה ידיו מלא לכתוב ידו ומשמע נמי תרי:

    ידו דסמיכה קאמרי - דמשמע תרי והא לא אשכחן ידיו מלא דסמיכה:

    סמיכה דבהמה קאמרי - דכל מקום שנאמר ידו משמע תרי:

    (מאי) קאמר - במקום שסומכין שוחטין כלומר דלאחר שסומכין לאלתר שוחטין שתכף לסמיכה שחיטה דהכי מסתבר שפיר (ע"א) מאי קאמר דמשמע ליה דבאותו מקום בבהמה שסומכין שם שוחטין והלא אין סמיכה בצואר נ"ל:

    במקום שסומכין - בעזרה במקום הטבעות דבשעת סמיכה היו ישראל רשאין ליכנס שם:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 93 עמוד ב

    1דנין יחיד מיחיד, ואין דנין יחיד מציבור.

    2ולמאן דיליף מזקני עדה, מאי טעמא לא יליף מעולת ראייה? דנין מידי דכתיב ״ביה סמיכה בגופיה״, ממידי דכתיב ״ביה סמיכה בגופיה״, לאפוקי עולת ראייה, דהיא גופה מעולת נדבה גמרה.

    3דתני תנא קמיה דרב יצחק בר אבא: (ויקרא ט, טז) ״ויקרב את העולה ויעשה כמשפט״ כמשפט עולת נדבה, לימד על עולת חובה שטעונה סמיכה.

    4והעבד והשליח והאשה. תנו רבנן: (ויקרא א, ד) ״ידו״ ולא יד עבדו, ״ידו״ ולא יד שלוחו, ״ידו״ ולא יד אשתו.

    5כל הני למה לי? צריכא, אי כתב רחמנא חד, הוה אמינא למעוטי עבד, דלאו בר מצות, אבל שליח דבר מצוה הוא, ושלוחו של אדם כמותו, אימא לסמוך.

    6ואי אשמעינן הני תרתי, דלאו כגופיה דמיא, אבל אשתו דכגופיה דמיא, אימא תיסמך צריכא.

    7סמיכה שירי מצוה. ת"ר (ויקרא א, ד) ״וסמך״ (ויקרא א, ד) ״ונרצה״, וכי סמיכה מכפרת? והלא אין כפרה אלא בדם, שנאמר: ״(ויקרא יז״, יא) ״כי הדם הוא בנפש יכפר״! אלא לומר לך, שאם עשאה לסמיכה שירי מצוה, מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר, וכיפר.

    8ותניא גבי תנופה כי האי גוונא: (ויקרא יד, כא) ״לתנופה לכפר״, וכי תנופה מכפרת? והלא אין כפרה אלא בדם, שנאמר: ״כי הדם הוא בנפש יכפר״! אלא לומר לך, שאם עשאה לתנופה שירי מצוה, מעלה עליו הכתוב כאילו לא כיפר, וכיפר.

    9על הראש, תנו רבנן: ״ידו על הראש״ ולא ידו על הצואר, ״ידו על הראש״ ולא ידו על הגביים, ״ידו על הראש״ ולא ידו על החזה.

    10כל הני למה לי? צריכי, דאי כתב רחמנא חד למעוטי צואר, דלא קאי בהדי ראשו, אבל גבו דקאי להדי ראשו אימא לא, צריכא.

    11ואי אשמעינן הני תרי, משום דלא איתרבי לתנופה, אבל חזה דאיתרבי לתנופה, אימא לא, צריכא.

    12איבעיא להו: ידו על הצדדין, מהו? תא שמע, דתניא: אבא ביראה ברבי אליעזר בן יעקב אומר: ״ידו על ראשו״, ולא ידו על הצדדין.

    13בעי רבי ירמיה: מטלית מהו שתחוץ? תא שמע: ובלבד שלא תהא דבר חוצץ בינו לבין הזבח.

    14ובשתי ידים, מנא הני מילי? אמר ריש לקיש, דאמר קרא ״(ויקרא טז״, כא) ״וסמך אהרן את שתי ידו״, כתיב ״ידו״ וכתיב ״שתי״, זה בנה אב: כל מקום שנאמר ״ידו״ הרי כאן שתים, עד שיפרט לך הכתוב ״אחת״.

    15אזל רבי אלעזר, אמרה להא שמעתא בבי מדרשא, ולא אמרה משמיה דריש לקיש. שמע ריש לקיש ואיקפד, אמר ליה: אי סלקא דעתך כל היכא דכתיב ״ידו״ תרתי נינהו, למה לי למכתב ״ידיו״ ״ידיו״?

    16אקשי ליה עשרים וארבע ״ידיו״, (ויקרא ז, ל) ״ידיו תביאנה (דברים לג, ז) ״ידיו רב לו״, (בראשית מח, יד) ״שכל את ידיו אישתיק.

    17לבתר דנח דעתיה, אמר ליה: מאי טעמא לא תימא לי, ״ידיו״ דסמיכה קאמרי?

    18בסמיכה נמי כתיב: ״(במדבר כז״, כג) ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו, סמיכה דבהמה קאמרי.

    19ובמקום שסומכין שוחטין, תכף לסמיכה שחיטה. מאי קאמר? הכי קאמר: במקום שסומכין שוחטין, שתכף לסמיכה שחיטה.

    מתני׳ · משנה

    20חומר בסמיכה מבתנופה, ובתנופה מבסמיכה שאחד מניף לכל החברים, ואין אחד סומך לכל החברים. חומר בתנופה שהתנופה נוהגת בקרבנות היחיד ובקרבנות הצבור,׃

    תוספות

    ידו ולא יד אשתו - מהא דכתיב בני ישראל למעוטי נשים מסמיכה לא נפקא אשתו דהוה אמינא תסמוך בקרבן בעלה דכיד בעלה דמיא וא"ת ולמה לי קרא למעוטי נשים מסמיכה תיפוק לי דמצות עשה שהזמן גרמא אם תכף לסמיכה שחיטה דאורייתא כדאמר בפ' כל הפסולין (זבחים לג.) דאפילו סמך בסוף הלילה תכף לעמוד השחר צריך לשחוט עדיין את התמיד תחילה שלא יהא דבר קודם לתמיד עוד תנן בפרק ב' דמגילה (דף כ:) כל היום כשר לסמיכה ולשחיטה דריש בגמרא דכתיב ביום זבחכם ואיתקש סמיכה לשחיטה דכתיב ושחט וסמך:

    כאילו לא כיפר וכיפר - בפ"ק דזבחים (דף ו.) בעי למידק מהכא דלא מכפר אעשה דלאחר. הפרשה דקאמר מאי לאו כיפר עשה דקודם הפרשה לא כיפר סמיכה דהוה ליה עשה דלאחר הפרשה ואמר רבא עשה דסמיכה קאמרת שאני הכא כיון דכל כמה דלא שחט בעמוד וסמוך קאי אימת קא הוי עשה לאחר שחיטה חשיב כעשה דלאחר שחיטה אמר ליה רב הונא בר (רבי) יהודה לרבא ואימא כיפר גברא לא כיפר קמי שמיא כדתניא והנותר בשמן אשר על כף הכהן כו' ותימה דלא מייתי מברייתא דתנופה דהכא דעל כרחין לא כיפר קמי שמיא קאמר דלא שייך למימר לא כיפר עשה דתנופה היא לאחר זריקה ויש לומר דהך ברייתא מיתניא גבי אשם מצורע בתורת כהנים שטעון תנופה חי ושייך לפרש לא כיפר עשה דתנופה מחיים:

    ולא ידו על הצואר - לצד הגרון מקום הסימנין ששם קרוי צואר כדתנן בפרק קמא דחולין (דף יט:)

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    לימד על עולת חובה, וההיא דאהרן חובה היתה וה"ה לכל עולת חובה כגון עולת ראיה שאין לחלק בין חובה לחובה בעולה:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף צ״ג עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף צ״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 20 קטעים ממוספרים, כ־466 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף צ״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026