בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף כ״א עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    שעל הכבש כו'שנופל שם כשמולחין (את הקומץ) את האברים כדאמרן לקמן בשלשה מקומות נתונה:

    אין מועלין בודשוב אינו ראוי:

    מאי קראהדשעל גבי האבר מועלין דכתיב והשליכו עליהם הכהנים מלח והעלו אותם עולה אלמא דאבר עם מלחו שניהם קרויין עולה:

    תנן התםבמסכת שקלים על שבעה דברים התנו ב"ד ואלו שנים מהם על המלח ועל העצים של קדש:

    שהכהנים ניאותין בהןנהנין מהן:

    למלוח קרבנםעולותם ומנחתם שהן מביאין:

    לאכילת קרבנםכלומר לאכילה המגיע לחלקם כגון חזה ושוק חטאות ואשמות שהיחיד מביא והן אוכלין:

    מאי בעו התםחולין בעזרה:

    הכי גרסינן יאכלו שיאכלו עמה כולה בתורת כהנים קא דריש (עמה כו') האי קרא והנותרת ממנה וגו' דכתיב ברישיה דקרא יאכלו אהרן ובניו ובסיפיה כתיב יאכלוה ודריש התם יאכלו שיאכלו עמה חולין ותרומה בזמן שהיא מעוטה יאכלוה דסיפא שלא יאכלו עמה חולין ותרומה בזמן שהיא מרובה:

    לבונה מתוך ביתודכתיב (ויקרא ב׳:ב׳) ונתן עליה לבונה והדר והביאה אל בני אהרן:

    והביא עציםדכתיב על העצים אשר על האש:

    עצים משל ציבורמפרש לקמן:

    עצים ומלח נוהגים בכל הזבחיםמלח בא עם הקומץ בכלי:

    ברית עולםבלחם הפנים כתיב:

    מה להלן משל ציבורדכתיב מאת בני ישראל:

    לא נצרכאלהתנות לבית דין שיהו כהנים מולחין קרבנם משל הקדש:

    אלא לבן בוכריהאומר אין כהנים חייבים בשקלים:

    כל כהן ששוקלשמביא שקלו ללשכה באדר:

    אינו חוטאמדקאמר אינו חוטא מכלל דלכתחילה לא מיחייב וטעמא מפרש במס' שקלים דכתיב כל העובר על הפקודים ושבט לוי לא נפקד ואע"ג דאיכא למימר הא מייתי חולין לעזרה אפילו הכי אינו חוטא כדמפרש לקמן:

    כל כהן שאינו שוקל חוטאבשקלים מפרש טעמא דכתיב זה יתנו זה בגימטריא שנים עשר שבטים והיינו שבט לוי וכל העובר מפרש התם כל העובר בים סוף:

    לעצמןלהנאתן וקא פריך ולבן בוכרי כו':

    סד"א וכו'והשתא מפרש לא נצרכא דלעיל:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 21 עמוד ב

    ברייתא

    1תנו רבנן: מלח שעל גבי האבר מועלין בו, שע"ג הכבש ושבראשו של מזבח אין מועלין בו. ואמר רב מתנה: מאי קראה? (יחזקאל מג, כד) ״והקרבתם לפני ה' והשליכו הכהנים עליהם מלח והעלו אותם עולה לה'״.

    2תנן התם: על המלח ועל העצים, שיהו הכהנים נאותין בהן. אמר שמואל: לא שנו אלא לקרבנם, אבל לאכילה לא.

    3קא ס"ד מאי לקרבנם למלוח קרבנם. לאכול אכילת קדשים. השתא למלוח עורות קדשים יהבינן, לאכילת קדשים לא יהבינן?

    4דתניא: נמצאת אתה אומר, בשלשה מקומות המלח נתונה: בלשכת המלח, ועל גבי הכבש, ובראשו של מזבח. בלשכת המלח ששם מולחין עורות קדשים, על גבי הכבש ששם מולחים את האברים, בראשו של מזבח ששם מולחין הקומץ והלבונה והקטורת, ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים, ועולת העוף.

    5אלא מאי לקרבנם לאכילת קרבנם, ומאי לאכילה אכילה דחולין.

    6חולין, פשיטא! מאי בעו התם? אע"ג דאמר מר ״יאכלו״, שיאכלו עמה חולין ותרומה כדי שתהא נאכלת על השובע, אפילו הכי מלח דקדשים לא יהבינן להו.

    7אמר ליה רבינא לרב אשי: ה"נ מסתברא, דאי סלקא דעתך מאי לקרבנם למלוח, טעמא דאתני בית דין, הא לא אתני בית דין לא? השתא לישראל יהבינן, לכהנים לא יהבינן?

    8דתניא: יכול האומר ״הרי עלי מנחה״ יביא מלח מתוך ביתו, כדרך שמביא לבונה מתוך ביתו? ודין הוא: נאמר הביא מנחה והביא מלח, ונאמר הביא מנחה והביא לבונה, מה לבונה מתוך ביתו אף מלח מתוך ביתו.

    9או כלך לדרך זו: נאמר הביא מנחה והביא מלח, ונאמר הביא מנחה והביא עצים מה עצים משל ציבור, אף מלח משל ציבור!

    10נראה למי דומה, דנין דבר הנוהג בכל הזבחים מדבר הנוהג בכל הזבחים, ואל תוכיח לבונה שאינה נוהגת בכל הזבחים.

    11או כלך לדרך זו: דנין דבר הבא עמה בכלי אחד, מדבר הבא עמה בכלי אחד, ואל יוכיחו עצים שאינן באין עמה בכלי אחד!

    12ת"ל (במדבר יח, יט) ״ברית מלח עולם הוא״, ולהלן הוא אומר: (ויקרא כד, ח) ״מאת בני ישראל ברית עולם״, מה להלן משל ציבור, אף כאן משל ציבור.

    13אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: הכי קאמר רב שישא בריה דרב אידי: לא נצרכא אלא לבן בוכרי.

    14דתנן: אמר רבי יהודה, העיד בן בוכרי ביבנה: כל כהן ששוקל אינו חוטא. אמר לו רבן יוחנן בן זכאי: לא כי, אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא, אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן:

    15(ויקרא ו, טז) ״וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל״, הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו היא, היאך נאכלין?

    16ולבן בוכרי, כיון דלכתחילה לא מיחייב לאיתויי, כי מייתי נמי חוטא הוא, דקא מעייל חולין לעזרה, דמייתי ומסר להון לציבור.

    17סלקא דעתך אמינא:

    תוספות

    בלשכת המלח ששם מולחין עורות קדשיםתימה דבמסכת מדות (פ"ה מ"ג) דחשיב שש לשכות שבעזרה קתני לשכת המלח ששם היו נותנין מלח לקרבן לשכת הפרוה ששם היו מולחים עורות קדשים וי"ל דהא דקאמר הכא ששם מולחין עורות קדשים לאו דוקא אלא כלומר משם היו נוטלין מלח למלוח עורות קדשים בלשכת הפרוה והמלח לא היה נתון בלשכת המלח למלוח כי אם להצניעו שם והא דקתני עלה במסכת מדות (גם זה שם) ששם היו נותנין מלח לקרבן היינו כלומר הצניעו לצורך קרבנות כגון למלוח עורות וכל דבר וקשיא לפירוש זה דא"כ היתה מלח בד' מקומות והכא לא חשיב אלא שלשה:

    והקטרתואם תאמר למה מולחין את הקטורת בראשו של מזבח יותר מעל הכבש והלא במזבח הפנימי היה קרב וי"ל לפי שעל הכבש היה מתלכלך בדם האברים אבל על המזבח היו מולחין דבר יבש קומץ ולבונה ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ואע"פ שהיו מולחין שם עולת העוף היה מועט:

    חולין פשיטא מאי בעו התםפי' בקונטרס משום דמכניס חולין לעזרה ומשני אע"ג דאמר מר יאכלו שיאכלו עמה חולין ותרומה ופי' בקונטרס כלומר חוץ לעזרה יאכלו חולין ותרומה ויכניסו ויאכלוה על השובע ותימה הואיל והני חולין צורך אכילת קדשים הן ליתיב להו מלח לקדש ומיהו אפילו בעזרה מכניסים תבלי חולין דתנן בפ' כל התדיר (זבחים דף צ:) וכולן רשאין הכהנים לתת לתוכן תבלי חולין ותרומה ונפקא ליה בגמ' מדכתיב למשחה לגדולה ושמא באותן תבלין פשיטא שיכול ליתן מלח של קודש כמו בקדשים עצמן:

    ת"ל ברית מלח עולם הואר"ת גורס מלח ברית כדפרישית לעיל (מנחות דף יט:):

    כל כהן ששוקל אינו חוטאלבן בוכרי אפילו לוים פטורים כמו כהנים כדפריש טעמא במסכת שקלים כל העובר על הפקודים ושבט לוי לא נפקד אבל רבן יוחנן בן זכאי דריש כל העובר עובר בים סוף אף על גב דכתיב בפרשת אלה פקודי מאת ככר ואלף ותשעה היינו לתרומת האדנים דשלש תרומות היו כדמפרש בקונטרס בפרשת כי תשא ובאותה של האדנים לא היה שבט לוי אבל באותה של צורך קרבנות היו והשתא ניחא טפי הא דכתיב כל העובר בים סוף [משמע] (על הפקודים דהא) [והא] דכתיב על הפקודים משום תרומת אדנים ומיהו בלא"ה יש לפרש כל העובר על הפקודים שנפקדו בין לבדם בין עם ישראל:

    שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמןמשמע דרבן יוחנן בן זכאי לא היה כהן והא דתניא בסיפרי גבי פרה שאמר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו מה שעשו ושרתו ידי שכחתי לאו דהוא עצמו קאמר אלא כלומר ע"פ הוראתו והא דמסקינן התם ויש אומרים הילל היה אלא שלא היה יכול לומר מה שעשו ושרתו ידי היינו טעמא לפי שלא שרפו פרה בימיו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    למלוח קרבנם, פי' עולתם ומנחתם שהם מביאיןל"ה. וקשיא מאי ס"ד דר"ל למלוח קרבנם וכי בעבור שהם כהנים גריעי משאר אינשי שמולחין בהם קרבנם, וי"ל דהשתא ס"ד דישראל מביאין מלח מתוך ביתם ומכהנים קאמר דמולחין במלח של צבור, אי נמי דעדיפא מיניה פריך דאפי' עורות של צבור מולחין ממנה (מ"ה) ת"ל קרבנם:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף כ״א עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף כ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־401 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    שעל הכבש כו' שנופל שם כשמולחין (את הקומץ) את האברים כדאמרן לקמן בשלשה מקומות נתונה:

    אין מועלין בו דשוב אינו ראוי:

    מאי קראה דשעל גבי האבר מועלין דכתיב והשליכו עליהם הכהנים מלח והעלו אותם עולה אלמא דאבר עם מלחו שניהם קרויין עולה:

    תנן התם במסכת שקלים על שבעה דברים התנו ב"ד ואלו שנים מהם על המלח ועל העצים של קדש:

    שהכהנים ניאותין בהן נהנין מהן:

    למלוח קרבנם עולותם ומנחתם שהן מביאין:

    לאכילת קרבנם כלומר לאכילה המגיע לחלקם כגון חזה ושוק חטאות ואשמות שהיחיד מביא והן אוכלין:

    מאי בעו התם חולין בעזרה:

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 21b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    בלשכת המלח ששם מולחין עורות קדשים תימה דבמסכת מדות (פ"ה מ"ג) דחשיב שש לשכות שבעזרה קתני לשכת המלח ששם היו נותנין מלח לקרבן לשכת הפרוה ששם היו מולחים עורות קדשים וי"ל דהא דקאמר הכא ששם מולחין עורות קדשים לאו דוקא אלא כלומר משם היו נוטלין מלח למלוח עורות קדשים בלשכת הפרוה והמלח לא היה נתון בלשכת המלח למלוח כי אם להצניעו שם והא דקתני עלה במסכת מדות (גם זה שם) ששם היו נותנין מלח לקרבן היינו כלומר הצניעו לצורך קרבנות כגון למלוח עורות וכל דבר וקשיא לפירוש זה דא"כ היתה מלח בד' מקומות והכא לא חשיב אלא שלשה:

    והקטרת ואם תאמר למה מולחין את הקטורת בראשו של מזבח יותר מעל הכבש והלא במזבח הפנימי היה קרב וי"ל לפי שעל הכבש היה מתלכלך בדם האברים אבל על המזבח היו מולחין דבר יבש קומץ ולבונה ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ואע"פ שהיו מולחין שם עולת העוף היה מועט:

    חולין פשיטא מאי בעו התם פי' בקונטרס משום דמכניס חולין לעזרה ומשני אע"ג דאמר מר יאכלו שיאכלו עמה חולין ותרומה ופי' בקונטרס כלומר חוץ לעזרה יאכלו חולין ותרומה ויכניסו ויאכלוה על השובע ותימה הואיל והני חולין צורך אכילת קדשים הן ליתיב להו מלח לקדש ומיהו אפילו בעזרה מכניסים תבלי חולין דתנן בפ' כל התדיר (זבחים דף צ:) וכולן רשאין הכהנים לתת לתוכן תבלי חולין ותרומה ונפקא ליה בגמ' מדכתיב למשחה לגדולה ושמא באותן תבלין פשיטא שיכול ליתן מלח של קודש כמו בקדשים עצמן:

    ת"ל ברית מלח עולם הוא ר"ת גורס מלח ברית כדפרישית לעיל (מנחות דף יט:):

    כל כהן ששוקל אינו חוטא לבן בוכרי אפילו לוים פטורים כמו כהנים כדפריש טעמא במסכת שקלים כל העובר על הפקודים ושבט לוי לא נפקד אבל רבן יוחנן בן זכאי דריש כל העובר עובר בים סוף אף על גב דכתיב בפרשת אלה פקודי מאת ככר ואלף ותשעה היינו לתרומת האדנים דשלש תרומות היו כדמפרש בקונטרס בפרשת כי תשא ובאותה של האדנים לא היה שבט לוי אבל באותה של צורך קרבנות היו והשתא ניחא טפי הא דכתיב כל העובר בים סוף [משמע] (על הפקודים דהא) [והא] דכתיב על הפקודים משום תרומת אדנים ומיהו בלא"ה יש לפרש כל העובר על הפקודים שנפקדו בין לבדם בין עם ישראל:

    שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן משמע דרבן יוחנן בן זכאי לא היה כהן והא דתניא בסיפרי גבי פרה שאמר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו מה שעשו ושרתו ידי שכחתי לאו דהוא עצמו קאמר אלא כלומר ע"פ הוראתו והא דמסקינן התם ויש אומרים הילל היה אלא שלא היה יכול לומר מה שעשו ושרתו ידי היינו טעמא לפי שלא שרפו פרה בימיו:

    Tosafot on Menachot 21b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    למלוח קרבנם, פי' עולתם ומנחתם שהם מביאין ל"ה. וקשיא מאי ס"ד דר"ל למלוח קרבנם וכי בעבור שהם כהנים גריעי משאר אינשי שמולחין בהם קרבנם, וי"ל דהשתא ס"ד דישראל מביאין מלח מתוך ביתם ומכהנים קאמר דמולחין במלח של צבור, אי נמי דעדיפא מיניה פריך דאפי' עורות של צבור מולחין ממנה (מ"ה) ת"ל קרבנם:

    Rashba on Menachot 21b · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' מה עצים משל צבור ע' זבחים דף נ ע"א תוס' ד"ה לא:

    Gilyon HaShas on Menachot 21b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף כ״א, עמוד ב׳, בהיקף של כ־401 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 135 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: מלח שעל גבי האבר מועלין…״

      חכמים: רב מתנה.

    2. קטע 219 מילים

      נפתחת ב״תנן התם: על המלח ועל העצים, שיהו…״

      חכמים: שמואל.

    3. קטע 318 מילים

      נפתחת ב״קא ס"ד מאי לקרבנם למלוח קרבנם. לאכול…״

    4. קטע 446 מילים

      נפתחת ב״דתניא: נמצאת אתה אומר, בשלשה מקומות המלח…״

    5. קטע 59 מילים

      נפתחת ב״אלא מאי לקרבנם לאכילת קרבנם, ומאי לאכילה…״

    6. קטע 625 מילים

      נפתחת ב״חולין, פשיטא! מאי בעו התם? אע"ג דאמר…״

    7. קטע 729 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רבינא לרב אשי: ה"נ מסתברא,…״

      חכמים: רב אשי.

    8. קטע 835 מילים

      נפתחת ב״דתניא: יכול האומר ״הרי עלי מנחה״ יביא…״

    9. קטע 922 מילים

      נפתחת ב״או כלך לדרך זו: נאמר הביא מנחה…״

    10. קטע 1019 מילים

      נפתחת ב״נראה למי דומה, דנין דבר הנוהג בכל…״

    11. קטע 1123 מילים

      נפתחת ב״או כלך לדרך זו: דנין דבר הבא…״

    12. קטע 1227 מילים

      נפתחת ב״ת"ל (במדבר יח, יט) ״ברית מלח עולם…״

    13. קטע 1318 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: הכי…״

      חכמים: רב מרדכי, רב אשי, רב שישא, רב אידי.

    14. קטע 1433 מילים

      נפתחת ב״דתנן: אמר רבי יהודה, העיד בן בוכרי…״

      חכמים: רבי יהודה, רבן יוחנן.

    15. קטע 1520 מילים

      נפתחת ב״(ויקרא ו, טז) ״וכל מנחת כהן כליל…״

    16. קטע 1620 מילים

      נפתחת ב״ולבן בוכרי, כיון דלכתחילה לא מיחייב לאיתויי,…״

    17. קטע 173 מילים

      נפתחת ב״סלקא דעתך אמינא:…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף כ״א ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026