לא שנא הכי ולא שנא הכי — כלומר כניסתן דקרנות אי בעי למימר נמי באמה בת חמש לא איכפת לן כיון דכניסת יסוד באמה בת שש לא פש ליה בין קרן לקרן אלא כ"ו וארבעה טפחים שתים מכניסה דסובב ושתים מכניסה דקרנות וכיון דלא הוי אמה לא חשיב לה:
חמשין ותמניא — דכולן אמותיו היו בנות ו' חוץ משתי אמותיו מן הרצפה ועד היסוד ואמה גובה של קרן:
דיקא נמי — דחיק האמה גובהה ואמה רוחב כניסה מדקרי להאי חיק האמה ולהאי אמה רוחב ושני בדיבוריה:
השולחן ארכו י"ב — שמעינן ליה לר' מאיר דאמר לעיל כל האמות היו בבינוניות אלמא בינונית היינו בת ששה:
ומדקרי ליה בינוניות מכלל דאיכא דנפישא מינה — בתמיה:
שתי אמות — מקלות היו שם שבהן מודדין האמות והן [ארכן] אמה:
בשושן הבירה — חדר אחד היה בנוי על שער המזרחי של עזרה ומצוייר כתבנית שושן הבירה:
של משה — בת ששה:
כדי שיהו אומנין נוטלין בקטנה — שהיה גזבר מתנה עם האומנין כך וכך אמות בנין תבנו לבדק הבית בכך וכך דמים באמה של משה ומחזירין לו למדת אמה גדולה שיתירה עליה אצבע כדי שיוסיפו על תנאם משלהם שלא יפחתו ונמצאו נהנים מן ההקדש יותר ממה שעשו ובאין לידי מעילה:
וחדא לדהבא ולכספא — כשמתנין צורפי זהב לעשות טבלא בת חמש או בת עשר באמה של משה עושין אותה למדת האמה היתרה עליה חצי אצבע ולא באותה שיתירה עליה אצבע לפי שאומנות יקרה היא ואין טוב להפסידן כל כך:
צורה — מצויירת:
כדי שידעו — ויראו מהיכן באו ויתנו הודאה למלכות שהוציאם משם:
שתהא אימת מלכות — פרס עליהם ולא ימרדו בהם:
ואילו לדידיה לא אמר ליה — ותרד אלי והשתחוית לי ואע"ג דמסקנא הכי הוה ויקם פרעה לילה:
וירץ לפני אחאב — אליהו לפני אחאב שהיה רוכב על סוסו משום כבודו שאין דרך מלכים ללכת יחידי:
ועלהו לתרופה — גבי מעיין שעתיד לצאת מבית קדשי הקדשים קאי ועל שפת הנחל יעלה מזה ומזה כל [עץ] (עלה) מאכל והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה ואיידי דאיירי בפלוגתא דרב חסדא ורב יצחק נקט לה הכא וקדריש נוטריקון לתרופה:
להתיר פה שלמעלה — פה אלמים שכל אלם האוכל ממנו נרפא:
פה שלמטה — פה רחם של עקרות:
חזקיה ובר קפרא — מפרשא מילתייהו טפי והיא היא:
ואילו נאמר שתים מערכות שש המערכת — ולא נאמר שתים עשרה:
הייתי אומר שלש של שש — דשתים מערכות הרי תרין שש המערכת הוי מערכת שלישית ובספרים דכתב בהו שלש של שלש הכי משמע אילו לא נאמר שתים עשרה אלא שתים מערכות שש הוי משמע שתים מערכות של שלש ואם תרצה להוסיף שלישית סגי בג' חלות:
לכך נאמר שתים עשרה — דמשמע ותו לא:
ואילו נאמר שתים עשרה — ולא נאמר שתים ושש אלא ונתת אותם מערכות המערכת על השולחן הייתי אומר שלש של ד' ד':
והא בעינן ונתת על המערכת לבונה — וכי יהיב לה על השביעית איכא חציצה:
פרוכת מחיצה הוא וקרי ליה על:
(כל הכלים — כגון שלחנות אורכן לאורכן של בית ממזרח למערב):
כך היה מונח — מנ"ל מדכך היו בדיו מונחים ממזרח למערב כדאמר בהך ברייתא לקמן מכלל דאורך הארון מצפון לדרום ורוחבו ממזרח למערב דבדים בפותיא דארון קיימי כדאמרינן לקמן:
ובדיו מנלן — דממזרח למערב:
בפרוכת — פרוכת היתה פרוסה בפתח בית קדשי קדשים לצניעות בעלמא ולא משום מחיצה דהא אמה טרקסין הואי במקדש ראשון וכ"ת לוקמה במקדש ב' דהוי פרוכת ליכא למימר דבמקדש שני לא הוה ארון ובדים דיאשיהו גנזו במס' יומא (דף נב:) ועוד דקרא במקדש ראשון כתיב:
