בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ע׳ עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    גולבאאשפיילט"א:

    דישראסיגל"א:

    שיבולי תעלאאווינ"א:

    הני איןהני חמשת מינין מצטרפין וחייבין בחלה:

    אורז ודוחן לאיצא בהן ידי חובתו משום מצה:

    התבואהחיטים ממש קודם טחינה:

    לענין חמץמצטרפין לכזית דחיטין נמי מחמצין אם שראן במים:

    מה התם בצק אוכלא בעיניהלאפוקי קליפת שעורים וסובין שבקמחין דלאו אוכלים נינהו ולא מצטרפי לכביצה:

    והתניאבניחותא:

    קליפת חטים דקה ורכה היא וראויה לאכול לפיכך מצטרפת:

    שעורה שאינה קלופה אינה מצטרפתעם שאר אוכלין לכביצה ואפי' אוכל שבתוכה משום דקליפה מפסקת ולא נוגעים אוכלין אהדדי להיות חיבור:

    והתנא דבי רבי ישמעאל אשר יזרע משמע כדרך שבני אדם מוציאין לזריעהשאין מקפידין אם קליפתן סובבתן כך הם מצטרפין לטומאה דשומר האוכל מצטרף עמו ומהאי קרא נפקא לן בהעור והרוטב (חולין קיז:):

    לחותמצטרפות דשומר הוא:

    יבישותלא הוי שומר דמיפרכי ונפלי ע"א לחות חזיא קליפתן לאכול דעדיין רכות הן וזה שמעתי וללשון ששמעתי קשיא לי הא דקיימא לן (שם.) שומרין מצטרפין לטומאת אוכלין:

    לחם לחםלחם קלי וכרמל (ויקרא כ״ג:י״ד) מה מצה חמשת מינין ולא אורז ודוחן אף חדש נמי חמשת מינין ותו לא:

    מאי קודם לעומרדקתני מתניתין ואסורין בחדש לפני העומר:

    קודם קצירת העומראבל לאחר קצירת העומר שרי לאכול חדש בהאיר המזרח:

    קודם הבאת העומראסור לאכול חדש דעומר מתיר בזמן שהמקדש קיים ולא האיר המזרח:

    ולקצור לפני הפסחאבל לאחר יום טוב ראשון שרי דקצירת העומר במוצאי י"ט מתרת לקצור שאר קצירות:

    בשלמא למ"ד אסורה באכילה עד הבאההיינו דלא עריב אכילה וקצירה כי הדדי משום דקצירה שריא ממוצאי י"ט ואכילה לא שריא עד הקרבת העומר:

    אלא לר' יונה לערבינהו וליתנינהותרוייהו לפני הפסח דמשמע לאחר הפסח שרי מיד דקצירת העומר שריא לאכילה והמתנה מקצירה ועד האיר המזרח לא חשיב משום דזימנין דנקצר סמוך לעלות השחר. ולי נראה דה"ג ליערבינהו וליתנינהו אסור בחדש ולקצור לפני העומר הואיל ותרווייהו אקודם קצירה קיימי וללשון שבספרים קשיא לי דאי הוי תני לפני הפסח הוה משמע דביום הפסח שרי ואף על גב דקודם קצירת העומר הוא דבשלמא כי תני לה גבי קצירה ניחא דביום הפסח יום טוב הוא ופשיטא דאסור לקצור אבל גבי אכילה לא מתני ליה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 70 עמוד ב

    1גולבא, שיפון דישרא, שיבולת שועל שבולי תעלא. הני אין, אורז ודוחן לא.

    2מנא הני מילי? אמר ריש לקיש: אתיא ״לחם״ ״לחם״ ממצה. כתיב הכא: (במדבר טו, יט) ״והיה באכלכם מלחם הארץ״, וכתיב התם: (דברים טז, ג) ״לחם״ עוני׃

    3והתם גופה מנלן אמר ריש לקיש וכן תנא דבי ר' ישמעאל וכן תנא דבי ר' אליעזר בן יעקב אמר: קרא (דברים טז, ג) לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני דברים הבאים לידי חימוץ אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון:

    4ומצטרפין זה עם זה: תנא התבואה והקמחים והבציקות מצטרפין זה עם זה למאי הלכתא׃

    5אמר: רב כהנא לענין חדש רב יוסף אמר לענין חמץ בפסח רב פפא אמר לענין מעשר שני דאי אכיל ליה חוץ לחומה לקי׃

    6רבא אמר לענין טומאת אוכלין והא קמ"ל דתבואה וקמחין דומיא דבצקות מה התם אוכלא בעיניה אף הכא נמי אוכלא בעיניה׃

    7והתניא חטה בין קלופה בין שאינה קלופה מצטרפת שעורה קלופה מצטרפת שאינה קלופה אין מצטרפת׃

    8איני והא תנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יא, לז) על כל זרע זרוע אשר יזרע כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן׃

    9לא קשיא הא בלחות הא ביבשות:

    10ואסורין בחדש מלפני הפסח: מנא הני מילי אמר ריש לקיש אתיא לחם לחם ממצה:

    11ולקצור לפני העומר: מנא הני מילי אמר רבי יוחנן אתיא ראשית ראשית מחלה׃

    12מאי קודם לעומר ר' יונה אמר קודם קצירת העומר רבי יוסי בר זבדא אמר קודם הבאת העומר׃

    13תנן אסורין בחדש לפני פסח ולקצור לפני העומר בשלמא למאן דאמר קודם הבאת העומר היינו דלא קא עריב להו ותני להו׃

    14אלא למ"ד קודם קצירת העומר ליערבינהו וליתנינהו אסורין בחדש ולקצור לפני הפסח׃

    15אלא אי איתמר אסיפא איתמר אם השרישו קודם לעומר העומר מתירן מאי קודם לעומר רבי יונה אמר קודם הבאת העומר רבי יוסי בר זבדא אומר קודם קצירת העומר׃

    16אמר ליה רבי אלעזר׃

    תוספות

    כדרך שבני אדם מוציאים לזריעה חיטה בקליפת'והא דאמר בסוף כתובות (דף קיא:) ומה חטה שנקברת ערומה מוציאה כמה לבושין אומר ר"ת דהכי קאמר אפי' היתה נקברת ערומה יוצאה בכמה לבושים:

    אתיא לחם לחם ממצהפי' בקונטרס מה מצה חמשת מינין ולא אורז ודוחן וקשה דהוה ליה למידק כדדייק לעיל הני אין אורז ודוחן לא אלא נראה דאיצטריך לרבות חמשת מינין דלא תימא דוקא שעורין דמייתי עומר מיניה:

    מאי קודם לעומרדקתני מתניתין אסורין בחדש קודם קצירת העומר אבל לאחר קצירה שרי לאכול חדש בהאיר מזרח כך פי' בקונטרס וזהו דוחק דכיון דבהאיר המזרח תליא מילתא למה לי למינקט קודם קצירה ועוד בתר הכי דקאמר בשלמא למ"ד קודם הבאת עומר היינו דלא עריב ותני להו דלא עריב אכילה וקצירה בהדדי משום דקצירה שריא ממוצאי יו"ט ואכילה לא מישתריא עד הקרבת העומר אלא למאן דאמר קודם קצירת עומר ליערבינהו וליתנינהו אסורים בחדש ולקצור לפני העומר והשתא לדידיה נמי אין זמנם שוה דלאחר קצירת העומר שריא קצירה לאלתר ואכילה מיתסרא עד האיר המזרח ודחק בקונטרס לפרש דמקצירה עד האיר המזרח לא חשיב דזימנין דנקצר סמוך לעלות השחר ועוד קשה אי הוה תני אסור בחדש ולקצור לפני הפסח הוה משמע דביום פסח שרי דבשלמא כי תני להגבי קצירה ניחא דביום הפסח יו"ט הוא ופשיטא דאסור לקצור אבל גבי אכילה לא מיתני ליה ונראה דגרס מאי קודם לפסח וקאי אהא דתנן ואסור לקצור קודם לפסח ר' יונה אמר קודם קצירת העומר והא דקתני קודם לפסח משום דבי"ט ליכא קצירה ומיד בליל ט"ז קוצרין העומר להכי קתני קודם לפסח רבי יוסי בר זבדא אומר קודם הבאת העומר ופריך תנן [אסורים בחדש מלפני העומר כו' בשלמא למ"ד קודם קצירת העומר היינו דלא קא עריב ותני להו אלא למ"ד קודם הבאת העומר לערבינהו ולתנינהו] אסור בחדש ולקצור לפני העומר:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    קודם קצירת העומר אבל לאחר קצירה שרי לאכול חדש בהאיר המזרחקודם הבאת העומר, אסור לאכול חדש, דהעומר מתיר בזמן שבמה"ק קיים ולא בהאיר המזרח. ל"ה: וקשיא דא"כ דלאחר קצירה שרי גם בלילה לישתרי לאחר קצירה קודם שיאיר המזרח והרי פירש"י דר"ל דשרי בהאיר המזרח, ונר' דר"ל דקודם קצירה קודם שעת קצירה שאין אחריה עוד ראוית קצירה דהיינו שעה אחרונה שבלילה שלא יוכל לקצור אחרי כן שהרי אע"פי שקצירה נעשית בתחלת הלילה מ"מ כל הלילה היתה ראויה לקצירה שאם לא קצר בתחלת הלילה יכול לקצור כל הלילה ומשם ואילך שהוא האיר המזרח מותר. ומ"ד משעת הבאה לא שרי בהאיר המזרח כי אם עד הלילה עביד יום ששה עשר כלפני העומר דהא מותר להקריבו כל היום ומקרי קודם הבאה עד שעה שלא יוכל לבא אחר כן דהיינו תחלת ליל י"ז:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ע׳ עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף ע׳ עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 16 קטעים ממוספרים, כ־304 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    גולבא אשפיילט"א:

    דישרא סיגל"א:

    שיבולי תעלא אווינ"א:

    הני אין הני חמשת מינין מצטרפין וחייבין בחלה:

    אורז ודוחן לא יצא בהן ידי חובתו משום מצה:

    התבואה חיטים ממש קודם טחינה:

    לענין חמץ מצטרפין לכזית דחיטין נמי מחמצין אם שראן במים:

    מה התם בצק אוכלא בעיניה לאפוקי קליפת שעורים וסובין שבקמחין דלאו אוכלים נינהו ולא מצטרפי לכביצה:

    ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 70b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    כדרך שבני אדם מוציאים לזריעה חיטה בקליפת' והא דאמר בסוף כתובות (דף קיא:) ומה חטה שנקברת ערומה מוציאה כמה לבושין אומר ר"ת דהכי קאמר אפי' היתה נקברת ערומה יוצאה בכמה לבושים:

    אתיא לחם לחם ממצה פי' בקונטרס מה מצה חמשת מינין ולא אורז ודוחן וקשה דהוה ליה למידק כדדייק לעיל הני אין אורז ודוחן לא אלא נראה דאיצטריך לרבות חמשת מינין דלא תימא דוקא שעורין דמייתי עומר מיניה:

    מאי קודם לעומר דקתני מתניתין אסורין בחדש קודם קצירת העומר אבל לאחר קצירה שרי לאכול חדש בהאיר מזרח כך פי' בקונטרס וזהו דוחק דכיון דבהאיר המזרח תליא מילתא למה לי למינקט קודם קצירה ועוד בתר הכי דקאמר בשלמא למ"ד קודם הבאת עומר היינו דלא עריב ותני להו דלא עריב אכילה וקצירה בהדדי משום דקצירה שריא ממוצאי יו"ט ואכילה לא מישתריא עד הקרבת העומר אלא למאן דאמר קודם קצירת עומר ליערבינהו וליתנינהו אסורים בחדש ולקצור לפני העומר והשתא לדידיה נמי אין זמנם שוה דלאחר קצירת העומר שריא קצירה לאלתר ואכילה מיתסרא עד האיר המזרח ודחק בקונטרס לפרש דמקצירה עד האיר המזרח לא חשיב דזימנין דנקצר סמוך לעלות השחר ועוד קשה אי הוה תני אסור בחדש ולקצור לפני הפסח הוה משמע דביום פסח שרי דבשלמא כי תני להגבי קצירה ניחא דביום הפסח יו"ט הוא ופשיטא דאסור לקצור אבל גבי אכילה לא מיתני ליה ונראה דגרס מאי קודם לפסח וקאי אהא דתנן ואסור לקצור קודם לפסח ר' יונה אמר קודם קצירת העומר והא דקתני קודם לפסח משום דבי"ט ליכא קצירה ומיד בליל ט"ז קוצרין העומר להכי קתני קודם לפסח רבי יוסי בר זבדא אומר קודם הבאת העומר ופריך תנן [אסורים בחדש מלפני העומר כו' בשלמא למ"ד קודם קצירת העומר היינו דלא קא עריב ותני להו אלא למ"ד קודם הבאת העומר לערבינהו ולתנינהו] אסור בחדש ולקצור לפני העומר:

    Tosafot on Menachot 70b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    קודם קצירת העומר אבל לאחר קצירה שרי לאכול חדש בהאיר המזרח קודם הבאת העומר, אסור לאכול חדש, דהעומר מתיר בזמן שבמה"ק קיים ולא בהאיר המזרח. ל"ה: וקשיא דא"כ דלאחר קצירה שרי גם בלילה לישתרי לאחר קצירה קודם שיאיר המזרח והרי פירש"י דר"ל דשרי בהאיר המזרח, ונר' דר"ל דקודם קצירה קודם שעת קצירה שאין אחריה עוד ראוית קצירה דהיינו שעה אחרונה שבלילה שלא יוכל לקצור אחרי כן שהרי אע"פי שקצירה נעשית בתחלת הלילה מ"מ כל הלילה היתה ראויה לקצירה שאם לא קצר בתחלת הלילה יכול לקצור כל הלילה ומשם ואילך שהוא האיר המזרח מותר. ומ"ד משעת הבאה לא שרי בהאיר המזרח כי אם עד הלילה עביד יום ששה עשר כלפני העומר דהא מותר להקריבו כל היום ומקרי קודם הבאה עד שעה שלא יוכל לבא אחר כן דהיינו תחלת ליל י"ז:

    Rashba on Menachot 70b · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' רבי יונה אמר קודם הבאת עומר עי' טורי אבן ר"ה דף י ע"ב ד"ה כל הרכבה:

    Gilyon HaShas on Menachot 70b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ע׳, עמוד ב׳, בהיקף של כ־304 מילים ב־16 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 16 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 112 מילים

      נפתחת ב״גולבא, שיפון דישרא, שיבולת שועל שבולי תעלא.…״

    2. קטע 226 מילים

      נפתחת ב״מנא הני מילי? אמר ריש לקיש: אתיא…״

    3. קטע 353 מילים

      נפתחת ב״והתם גופה מנלן אמר ריש לקיש וכן…״

    4. קטע 414 מילים

      נפתחת ב״ומצטרפין זה עם זה: תנא התבואה והקמחים…״

    5. קטע 523 מילים

      נפתחת ב״אמר: רב כהנא לענין חדש רב יוסף…״

      חכמים: רב כהנא, רב יוסף, רב פפא.

    6. קטע 620 מילים

      נפתחת ב״רבא אמר לענין טומאת אוכלין והא קמ"ל…״

      חכמים: רבא.

    7. קטע 715 מילים

      נפתחת ב״והתניא חטה בין קלופה בין שאינה קלופה…״

    8. קטע 826 מילים

      נפתחת ב״איני והא תנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא…״

      חכמים: רבי ישמעאל.

    9. קטע 96 מילים

      נפתחת ב״לא קשיא הא בלחות הא ביבשות:…״

    10. קטע 1014 מילים

      נפתחת ב״ואסורין בחדש מלפני הפסח: מנא הני מילי…״

    11. קטע 1113 מילים

      נפתחת ב״ולקצור לפני העומר: מנא הני מילי אמר…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    12. קטע 1217 מילים

      נפתחת ב״מאי קודם לעומר ר' יונה אמר קודם…״

      חכמים: רבי יוסי בר זבדא.

    13. קטע 1321 מילים

      נפתחת ב״תנן אסורין בחדש לפני פסח ולקצור לפני…״

    14. קטע 1412 מילים

      נפתחת ב״אלא למ"ד קודם קצירת העומר ליערבינהו וליתנינהו…״

    15. קטע 1528 מילים

      נפתחת ב״אלא אי איתמר אסיפא איתמר אם השרישו…״

      חכמים: רבי יונה, רבי יוסי בר זבדא.

    16. קטע 164 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רבי אלעזר…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ע׳ ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026