בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף פ״ז עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מחוק שבו היה מודד חביתי כ"גלפי שיש לו לחלק בשני חצאי עשרון ואם היה גדוש כשהיה מטלטלו לחצותו היה מתפזר על גבי קרקע:

    מוי"ו דועשרון נפקא ליה:

    מנקודושאותו נקוד שעליו אתי למעט דכל נקודה אתי למעוטי:

    שבו היה מודד חביתי כ"גהשתא משמע שמודד חצי עשרון בביתו ומביא והיינו דקא פריך מודד:

    מחלקשהיה מביאו מביתו שלם לעזרה ואח"כ חוצהו בחצי העשרון:

    ותיבעי לך לרבנןדלדברי הכל צריך חצי עשרון:

    מדאמר ר"מ עשרון שבו מודד לחביתי כ"ג מחוק חצי עשרון נמי מחוק הוה - דהא הוה נמי לחביתי כ"ג:

    ומדר"מדאמר שניהם מחוק היו אותו עשרון של כ"ג והחצי עשרון נמי לרבנן נמי לא היה בו אלא עשרון אחד ובו היה מודד לחביתי כ"ג ה"נ דמחוק היה זה וזה דלדברי הכל של כ"ג מחוק היה דהכי פליגי בברייתא רבי מאיר ורבנן מחוק שבו היה מודד לחביתי כ"ג וחכמים אומרי' לא היה בו אלא עשרון אחד מחוק:

    חביתי כ"גאותן שנים עשר חלות שעושה ששה בבקר וששה בערב:

    במה מחלקןלחלות ביד או בכלי ישער בידו או יחלקם בכלי:

    וכי טורטני יכניסאם היה צריך להביא משקלות:

    כיון דבקללה כתיבוהשיבו לחמכם במשקל (ויקרא כו):

    שלחן מהו שיקדש קמצים בגודש שלוכגון שאם הניח קומץ של מנחה או (של) לבונה בלא בזיכין שהיה לו לקדשו בכלי והניחן על השולחן שבו לחם ולא קידשו בכלי אחר והיינו בגודש שלו שלא הניחו בבזיכין אלא למעלה בין לחם ללחם שהכל היה בגודש שלא הניחן בתוך כלי. ענין אחר בגודש שלו דשולחן לא היה לו בית קיבול כלל למעלה וכל מה שמניחין עליו הוי כמו שמונח בגודש כך שמעתי:

    דלא חזי ליהכגון קומץ ולבונה בלא בזיכין:

    אינו מקדששאין דרכו לקדש כי אם לחם:

    לדברי האומר טפחיים ומחצה קופלכדאמרינן בפרק שתי הלחם (לקמן מנחות צו.) נותן ארכו של כל לחם שהוא עשרה טפחים כנגד רחבו של שולחן שהוא חמשה טפחים נמצא ארכו של לחם יותר מרחבו של שולחן חמשה טפחים נמצא קופל כל לחם ולחם טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן נמצא ששה קיפולין של טפחיים ומחצה שכל מערכה של ששה לחם גבוה חמש עשרה טפחים נמצא השלחן מקדש חמש עשרה טפחים למעלה כלומר דקידושו של שלחן היה עולה חמשה עשר טפחים והיה מקדש כל דבר בין לחם בין קמצים בחמש עשרה טפחים דהיינו גודש שלו ואמאי אמרת אינו מקדש:

    א"להא דאמרי' אינו מקדש מאי דלא חזי ליה היינו ליקרב שאין הקומץ מתקדש שם שעדיין יש לו לקדשו בכלי אחר קודם שיקטירנו אבל מקדש הקמצים ליפסל דקדשי ליפסל בלינה וביוצא. עניין אחר מ"ר ז"ל אבל מקדש ליפסל שפסולה המנחה הואיל ועשאן שלא כמצותן ושוב אין יכול להחזירן לעשרון:

    מתני' רבי אליעזר ברבי צדוק אומרלא היה שם ד' מדות אלא הין בלבד ושנתות סימנין היו בו עד כאן לפר כו' והכי נמי היו בו שנתות ללוג וחצי לוג:

    וכי מה היה הין משמשוהלא לא הוצרכו לו מעולם אלא פעם אחת היה מימי משה לשמן המשחה דכתיב שמן זית הין (שמות ל׳:כ״ד):

    מדה יתירהלהשלים הז' מדות:

    שבו היה מודד שמן לחביתי כהן גדולשהיה צריכה שלשה לוגין כדאמרינן לעיל (מנחות דף נא.) בשמן להוסיף לה שמן:

    גמ' רבי יהודה קחשיב ממטה למעלה ורבי מאיר קחשיב ממעלה למטה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 87 עמוד ב

    1מחוק שבו היה מודד לחביתי כהן גדול.

    2וחכמים אומרים: לא היה שם אלא עשרון אחד, שנאמר: ״(במדבר כט״, ד) ״ועשרון אחד לכבש האחד״. אם כן, מה תלמוד לאמר ״עשרון עשרון״? לרבות חצי עשרון.

    3ור' מאיר, חצי עשרון מנא ליה? נפקא ליה מועשרון. ורבנן, וי"ו לא דרשי.

    4ורבי מאיר, האי ״ועשרון אחד לכבש האחד״ מאי עביד ליה? ההוא שלא ימדוד לא בשל שלשה לפר, ולא בשל שנים לאיל.

    5ורבנן, נפקא להו מנקודו דתניא: אמר ר' יוסי: למה נקוד וי"ו שבאמצע (במדבר כט, ד) ״עשרון״ של ״עשרון״ ראשון של יום טוב הראשון של חג? שלא ימדוד לא בשל ג' לפר ולא בשל שנים לאיל. ורבי מאיר נקודו לא דריש.

    6חצי עשרון, מה היה משמש? שבו היה מודד לחביתי כהן גדול.

    7מודד? ורמינהי: חביתי כהן גדול לא היו באין חצאין, אלא מביא עשרון שלם וחוצהו.

    8אמר רב ששת: מאי ״מודד״ נמי דקתני? מחלק.

    9בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: חצי עשרון, לרבי מאיר גדוש היה או מחוק היה?

    10(סימן: חצ"י, חבית"י, שלח"ן).

    11ותיבעי לך לרבנן? לרבנן, עשרון גופיה קא מיבעיא להו: גדוש היה או מחוק היה.

    12אמר ליה: מדר' מאיר נשמע לרבי מאיר, ומדרבי מאיר נשמע לרבנן.

    13מדאמר ר' מאיר: עשרון מחוק, חצי עשרון נמי מחוק; מדר' מאיר מחוק, לרבנן נמי מחוק.

    14בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: חביתי כהן גדול במה מחלקן לחלות, ביד או בכלי? פשיטא דביד, דאי בכלי טורטני יכניס?!

    15ויכניס! כיון דבקללה כתיב״, לאו אורח ארעא.״

    16בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא: שלחן מהו שיקדש קמצים בגודש שלו? מדמקדש לחם, קמצים נמי מקדש, או דלמא דחזי ליה מקדש, דלא חזי ליה לא מקדש?

    17אמר ליה: אינו מקדש. איני? והאמר רבי יוחנן: לדברי האומר טפחיים ומחצה קופל, נמצא שלחן מקדש חמשה עשר טפח למעלה. לדברי האומר טפחיים קופל, נמצא שלחן מקדש י"ב טפח למעלה.

    18אמר ליה: אינו מקדש ליקרב, אבל מקדש ליפסל.

    מתני׳ · משנה

    19שבע מדות של לח היו במקדש, הין, וחצי הין, ושלישית ההין, ורביעית ההין.

    20לוג, וחצי לוג, ורביעית לוג.

    21ר' אליעזר בר ר' צדוק אומר: שנתות היו בהין, עד כאן לפר, ועד כאן לאיל, עד כאן לכבש.

    22ר' שמעון אומר: לא היה שם הין, וכי מה היה הין משמש? אלא מדה יתירה של לוג ומחצה היתה שם, שבה היה מודד למנחת כהן גדול לוג ומחצה בבוקר, לוג ומחצה בין הערבים.

    גמ׳ · גמרא

    23תנו רבנן: שבע מדות של לח היו במקדש רביעית לוג, וחצי לוג, ולוג, ורביעית ההין, ושלישית ההין, וחצי הין, והין, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: הין, וחצי הין, ושלישית ההין, ורביעית ההין, ולוג, וחצי לוג, ורביעית לוג. רבי שמעון אומר: לא היה שם הין, וכי מה היה הין משמש?

    תוספות

    מודד ורמינהו חביתי כהן גדול כו'מהא דקאמר ר"מ ומחוק שבו מודד לחביתי כ"ג לא בעי לאקשויי דסלקא דעתך שפעמים מודד בזה ופעמים בזה:

    במה מחלקה לחלותפירש בקונטרס שמחלקה לעיסה וא"א לומר כך דהא אמרינן לקמן (מנחות דף פח:) דרביעית נמשחה שבו היה מודד לחביתי כ"ג רביעית שמן לכל חלה וחלה וקודם לישה צריך לבלול כשהוא סלת ומכל מקום לא אפשר לעשות בו טורטני דמשקולת ומאזנים סימן קללה בסלת כמו בעיסה ומדה קטנה כל כך של א' משנים עשר בעשרון לא רצו לתקן ואפשר דקטנה כל כך גם היא אינה סימן ברכה:

    מהו שיקדש קמצים בגודש שלופי' בקונט' שני קומצי לבונה בלא בזיכין וקשיא דהוה ליה למימר לבונה בהדיא ועוד כיון דעם שולחן נמי בעי בזיכין כדכתיב כפותיו ותניא לקמן בפרק שתי הלחם (מנחות דף צז.) כפותיו אלו הבזיכין היאך תיסק אדעתין למימר דסגי בלא בזיכין ונראה לפרש דמיירי בקומץ של מנחה כדאמרי' בפ"ק (לעיל מנחות ח.) דמנח' שקמצה בהיכל כשרה ומיהו הא דמסיק אינו מקדש ליקרב אבל מקדש ליפסל לפי' הקונטרס ניחא דמקדש ליפסל בטבול יום ובלינה דאי לאו שולחן לא מיפסלי דעדיין לא נתקדשה בכלי שרת כיון דלא נתנוה בבזיכין אבל למאי דפרישית הא מיקמי הכי כבר נתקדשה כולה מנחה בכלי שרת ומיפסלא בטבול יום ובלינה ויש לפרש כי ההוא דפ"ק (שם ו:) גבי זר שקמץ דמקדשין ליפסל לענין דלא מהני תו חזרה מאחר שנתקדש הקומץ על השולחן:

    שנתות היו בהיןבפ' המוכר את הספינה (ב"ב דף פו:) אמרי' כדאמר רב כהנא שנתות היו בהין ה"נ שנתות היו במדות ופירש שם רבינו שמואל דמילתא דרב כהנא בפ' שתי מדות ואינה כאן אלא משנה שלימה שנינו אבל במסכת שבת פרק המוציא יין (שבת דף פ:) גבי אנדיפי מפרש רב כהנא שנתות כדתנן שנתות היו בהין והשתא הכי קאמרינן התם כדאמר רב כהנא על תירוץ אחר שנתות היו בהין הכא נמי נתרץ שנתות היו במדות:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' פשיטא דבידעיין לעיל דף עו ע"ב תוספות ד"ה שריבה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף פ״ז עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף פ״ז עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 23 קטעים ממוספרים, כ־416 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מחוק שבו היה מודד חביתי כ"ג לפי שיש לו לחלק בשני חצאי עשרון ואם היה גדוש כשהיה מטלטלו לחצותו היה מתפזר על גבי קרקע:

    מוי"ו דועשרון נפקא ליה:

    מנקודו שאותו נקוד שעליו אתי למעט דכל נקודה אתי למעוטי:

    שבו היה מודד חביתי כ"ג השתא משמע שמודד חצי עשרון בביתו ומביא והיינו דקא פריך מודד:

    מחלק שהיה מביאו מביתו שלם לעזרה ואח"כ חוצהו בחצי העשרון:

    ותיבעי לך לרבנן דלדברי הכל צריך חצי עשרון:

    מדאמר ר"מ עשרון שבו מודד לחביתי כ"ג מחוק חצי עשרון נמי מחוק הוה - דהא הוה נמי לחביתי כ"ג:

    ומדר"מ דאמר שניהם מחוק היו אותו עשרון של כ"ג והחצי עשרון נמי לרבנן נמי לא היה בו אלא עשרון אחד ובו היה מודד לחביתי כ"ג ה"נ דמחוק היה זה וזה דלדברי הכל של כ"ג מחוק היה דהכי פליגי בברייתא רבי מאיר ורבנן מחוק שבו היה מודד לחביתי כ"ג וחכמים אומרי' לא היה בו אלא עשרון אחד מחוק:

    ועוד 14 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 87b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    מודד ורמינהו חביתי כהן גדול כו' מהא דקאמר ר"מ ומחוק שבו מודד לחביתי כ"ג לא בעי לאקשויי דסלקא דעתך שפעמים מודד בזה ופעמים בזה:

    במה מחלקה לחלות פירש בקונטרס שמחלקה לעיסה וא"א לומר כך דהא אמרינן לקמן (מנחות דף פח:) דרביעית נמשחה שבו היה מודד לחביתי כ"ג רביעית שמן לכל חלה וחלה וקודם לישה צריך לבלול כשהוא סלת ומכל מקום לא אפשר לעשות בו טורטני דמשקולת ומאזנים סימן קללה בסלת כמו בעיסה ומדה קטנה כל כך של א' משנים עשר בעשרון לא רצו לתקן ואפשר דקטנה כל כך גם היא אינה סימן ברכה:

    מהו שיקדש קמצים בגודש שלו פי' בקונט' שני קומצי לבונה בלא בזיכין וקשיא דהוה ליה למימר לבונה בהדיא ועוד כיון דעם שולחן נמי בעי בזיכין כדכתיב כפותיו ותניא לקמן בפרק שתי הלחם (מנחות דף צז.) כפותיו אלו הבזיכין היאך תיסק אדעתין למימר דסגי בלא בזיכין ונראה לפרש דמיירי בקומץ של מנחה כדאמרי' בפ"ק (לעיל מנחות ח.) דמנח' שקמצה בהיכל כשרה ומיהו הא דמסיק אינו מקדש ליקרב אבל מקדש ליפסל לפי' הקונטרס ניחא דמקדש ליפסל בטבול יום ובלינה דאי לאו שולחן לא מיפסלי דעדיין לא נתקדשה בכלי שרת כיון דלא נתנוה בבזיכין אבל למאי דפרישית הא מיקמי הכי כבר נתקדשה כולה מנחה בכלי שרת ומיפסלא בטבול יום ובלינה ויש לפרש כי ההוא דפ"ק (שם ו:) גבי זר שקמץ דמקדשין ליפסל לענין דלא מהני תו חזרה מאחר שנתקדש הקומץ על השולחן:

    שנתות היו בהין בפ' המוכר את הספינה (ב"ב דף פו:) אמרי' כדאמר רב כהנא שנתות היו בהין ה"נ שנתות היו במדות ופירש שם רבינו שמואל דמילתא דרב כהנא בפ' שתי מדות ואינה כאן אלא משנה שלימה שנינו אבל במסכת שבת פרק המוציא יין (שבת דף פ:) גבי אנדיפי מפרש רב כהנא שנתות כדתנן שנתות היו בהין והשתא הכי קאמרינן התם כדאמר רב כהנא על תירוץ אחר שנתות היו בהין הכא נמי נתרץ שנתות היו במדות:

    Tosafot on Menachot 87b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' פשיטא דביד עיין לעיל דף עו ע"ב תוספות ד"ה שריבה:

    Gilyon HaShas on Menachot 87b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף פ״ז, עמוד ב׳, בהיקף של כ־416 מילים ב־23 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 23 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 17 מילים

      נפתחת ב״מחוק שבו היה מודד לחביתי כהן גדול.…״

    2. קטע 226 מילים

      נפתחת ב״וחכמים אומרים: לא היה שם אלא עשרון…״

    3. קטע 313 מילים

      נפתחת ב״ור' מאיר, חצי עשרון מנא ליה? נפקא…״

    4. קטע 421 מילים

      נפתחת ב״ורבי מאיר, האי ״ועשרון אחד לכבש האחד״…״

      חכמים: רבי מאיר.

    5. קטע 540 מילים

      נפתחת ב״ורבנן, נפקא להו מנקודו דתניא: אמר ר'…״

      חכמים: רבי מאיר.

    6. קטע 611 מילים

      נפתחת ב״חצי עשרון, מה היה משמש? שבו היה…״

    7. קטע 714 מילים

      נפתחת ב״מודד? ורמינהי: חביתי כהן גדול לא היו…״

    8. קטע 88 מילים

      נפתחת ב״אמר רב ששת: מאי ״מודד״ נמי דקתני?…״

      חכמים: רב ששת.

    9. קטע 916 מילים

      נפתחת ב״בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא:…״

      חכמים: רב חסדא, רבי מאיר.

    10. קטע 104 מילים

      נפתחת ב״(סימן: חצ"י, חבית"י, שלח"ן).…״

    11. קטע 1114 מילים

      נפתחת ב״ותיבעי לך לרבנן? לרבנן, עשרון גופיה קא…״

    12. קטע 1211 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: מדר' מאיר נשמע לרבי מאיר,…״

      חכמים: רבי מאיר.

    13. קטע 1315 מילים

      נפתחת ב״מדאמר ר' מאיר: עשרון מחוק, חצי עשרון…״

    14. קטע 1422 מילים

      נפתחת ב״בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא:…״

      חכמים: רב חסדא.

    15. קטע 157 מילים

      נפתחת ב״ויכניס! כיון דבקללה כתיב, לאו אורח ארעא.…״

    16. קטע 1628 מילים

      נפתחת ב״בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא:…״

      חכמים: רב חסדא.

    17. קטע 1730 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: אינו מקדש. איני? והאמר רבי…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    18. קטע 188 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה: אינו מקדש ליקרב, אבל מקדש…״

    19. קטע 1914 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ שבע מדות של לח היו במקדש,…״

    20. קטע 205 מילים

      נפתחת ב״לוג, וחצי לוג, ורביעית לוג.…״

    21. קטע 2118 מילים

      נפתחת ב״ר' אליעזר בר ר' צדוק אומר: שנתות…״

    22. קטע 2233 מילים

      נפתחת ב״ר' שמעון אומר: לא היה שם הין,…״

    23. קטע 2351 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תנו רבנן: שבע מדות של לח…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי מאיר, רבי שמעון.

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף פ״ז ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026