בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ע״ה עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מה כאן במנחת מרחשת מתן שמן בכלידכתיב (ויקרא ב׳:ז׳) סלת בשמן תעשה ובמנחת מחבת כתיב יציקה ובלילה (שם):

    סלת בלולההאי קרא במחבת כתיב וה"ה לשאר מנחות:

    ואי אפשר לבוללןכדמפרש לקמן:

    כיצד עושהלמנחת מחבת ומרחשת נותן מתן שמן בכלי ונותן הסלת בשמן:

    כיצד הוא עושהמיירי מכל מנחות דעלמא נותן מתן שמן בכלי וכו':

    מאי היאמאי טעמא אי אפשר ללחמי תודה שיהו נבללין חלות:

    אמר ר' שמואללהכי אי אפשר דחצי לוג שמן היה בתודה ולא יותר כדשמעינן לקמן בפ' שתי מדות (מנחות דף פח. ע"ש) וחציו של חצי הלוג לרקיקין וחציו לרבוכה ואי אמרת דבוללן כשהן חלות היאך יכול לבלול חלות בחצי חצי לוג אלא ודאי כשהן סלת בוללן:

    ע"א שפיר קאמרי ליה רבנןשפיר קאמרי ליה רבנן לרבי דתודה אי אפשר לבוללה חלות ונבללין סולת וה"ה למחבת ומרחשת דנבללין סולת אמר ר' שמואל אמר לך רבי שאני התם בתודה דלא אפשר דרביעית שמן היא כדאמרן חצי לוג לתודה דהיינו רביעית לוג לחלות ואי אפשר לבוללן חלות אבל מנחת מחבת ומרחשת שאין בהן חלות כ"כ דאפשר לבוללן חלות נבללין חלות מ"ר זצ"ל להאי לישנא ל"ג מאי היא (אמר רבי):

    מאי תלמודאדהללו בוללן ולא אלו אימא דבלולות אתרוייהו והכי משמע משוחין ושניהן משוחין:

    לא לישתמיט קרא כו'אלא מה דכתיב בלולה בחלות ומשיחה ברקיקה שמע מינה דהכי הוא דווקא:

    מנחה הבאה מחצה חלות ומחצה רקיקין[עשרה חלות ועשרה רקיקין] לרבנן מביא לוג וכו'. ע"א הבאה מחצה חלות ומחצה רקיקים כגון שהביא ה' חלות וה' רקיקין ור' שמעון היא דאמר מחצה חלות ומחצה רקיקין מביא:

    מושח את הרקיק על פני כולופליגא אמתניתין דאמר כמין כי:

    ושאר השמןשנשתייר על משיחת הרקיק מחזירו לחלות:

    רקיקין הבאים בפני עצמןדאי בעי רקיקין מביא ואי בעי חלות מביא ולא היו נבללין בשמן והיה בה רבוי שמן שנשתייר על המשיחה ואינו נאכל וכיצד הוא עושה מושחן וכו':

    מושחן וחוזר ומושחןדכיון דליכא חלות ליכא למימר ושאר השמן מחזיר לחלות וכיון דסבירא ליה דאין שאר השמן נאכל לכהנים משום הכי חוזר ומושחן עד וכו':

    למעוטי שתי הלחם ולחם הפניםשאין נעשין בכלי אלא נאפות בתנור שאין טעונים פתיתה אבל מנחת מאפה לא ממעט מפתיתה דלקמן מרבי ליה לפתיתה עם שאר מנחות אע"ג דנאפות בתנור:

    לרבות כל המנחות לפתיתהואפילו מנחת מאפה:

    תלמוד לומר אותהלמעוטי הני תרתי:

    ולא אוציא את הרקיקיןשיהו רקיקין טעונין יציקה דלא ממעט קרא אלא חד מהני תרתי מינין שבה:

    תלמוד לומר היאמיעוט אחר למעט ליציקה:

    מאי תלמודאכלומר מה ראית להוציא את מנחת מאפה שכתובה עם שאר מנחות אימא להוציא את מנחת כהנים שהרי אין כתובה בפרשת שאר מנחות:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 75 עמוד א

    1מה כאן מתן שמן בכלי, אף להלן מתן שמן בכלי. ומה להלן יציקה ובלילה, אף כאן יציקה ובלילה.

    2חלות בוללן, דברי רבי, וחכמים אומרים: סולת.

    ברייתא

    3תנו רבנן: (ויקרא ב, ה) ״סלת בלולה״, מלמד שנבללת סולת. רבי אומר: חלות בוללן, שנאמר: ״(ויקרא ז״, יב) ״חלות בלולות אמרו לו: והלא לחמי תודה נאמר בהן ״חלות, ואי אפשר לבוללן כשהן חלות, אלא סולת!

    4כיצד עושה? נותן שמן בכלי קודם לעשייתן, ונותנה, ונותן שמן עליה ובוללה, ולשה, ואופה, ופותתה, ונותן עליה שמן, וקומץ.

    5רבי אומר: חלות בוללן, שנאמר: ״חלות בלולות בשמן״. כיצד עושה? נותן שמן בכלי קודם לעשייתה, ונותנה, ולשה, ואופה, ופותתה, ונותן עליה שמן, ובוללה, וחוזר ונותן עליה שמן, וקומץ.

    6״אי אפשר״ דקאמרי ליה רבנן לרבי, מאי היא? אמר רבי שמואל בר רב יצחק: רביעית שמן היא, היאך מתחלקת לכמה חלות?

    7החלות טעונות בלילה, ורקיקין משיחה. תנו רבנן: ״חלות בלולות ולא רקיקין בלולין. שיכול והלא דין הוא: ומה חלות שאינן טעונות משיחה טעונות בלילה, רקיקין שטעונין משיחה אינו דין שטעונין בלילה! תלמוד לומר: ״חלות בלולות ולא רקיקין בלולין.

    8״רקיקין משוחין״, ולא חלות משוחות. שיכול והלא דין הוא: ומה רקיקין שאינן טעונין בלילה טעונין משיחה, חלות שטעונות בלילה אינו דין שטעונות משיחה! תלמוד לומר ״רקיקין משוחים״ ולא חלות משוחות.

    9מאי תלמודא? אמר רבא: לא לישתמיט ולכתוב ״חלות משוחות ורקיקין בלולין״.

    10כיצד מושחן? כמין כי, והשאר נאכל וכו'. מאי ״כמין כי״? אמר רב כהנא: כמין כי יווני.

    ברייתא

    11תנו רבנן: מנחה הבאה מחצה חלות ומחצה רקיקין, מביא לוג שמן, וחוצהו חציו לחלות וחציו לרקיקין.

    12וחלות בוללן, ורקיקין מושחן, ומושח את הרקיק על פני כולו, ושאר השמן מחזירו לחלות. רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון אומר: מושחן כמין כי, ושאר השמן נאכל לכהנים.

    ברייתא

    13תניא אידך: רקיקין הבאים בפני עצמן, מביא לוג שמן ומושחן, וחוזר ומושחן, עד שיכלה כל שמן שבלוג. רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון: מושחן כמין כי, ושאר השמן נאכל לכהנים.

    מתני׳ · משנה

    14כל המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה.

    גמ׳ · גמרא

    15למעוטי מאי? אמר רב פפא: למעוטי שתי הלחם ולחם הפנים.

    ברייתא

    16תנו רבנן: (ויקרא ב, ו) ״פתות אותה פתים מנחה״ לרבות כל המנחות לפתיתה. יכול שאני מרבה אף שתי הלחם ולחם הפנים? תלמוד לאמר אותה׃

    17(ויקרא ב, ו) ״ויצקת... שמן מנחה״ לרבות כל המנחות ליציקה. יכול שאני מרבה אף מנחת מאפה? תלמוד לומר ״עליה שמן״.

    18אוציא את החלות ולא אוציא את הרקיקין? תלמוד לומר ״היא״. מאי תלמודא? אימא להוציא מנחת כהנים!

    תוספות

    מה להלן יציקה ובלילה אף כאן יציקה ובלילהתימה למה לי למילף מג"ש דקרבנך קרבנך תיפוק לי דמרבינן בסמוך מדכתיב מנחה לרבות כל המנחות ליציקה ולא ממעטינן אלא מנחת מאפה ומצינו למימר דעיקר ג"ש למתן שמן בכלי אתיא ויציקה ובלילה דהכא הוא הדין דבלאו ג"ש הוה ידעינן מדכתיב מנחה ועוד נראה דבלילה נמי איצטריך ג"ש דמדכתיב מנחה לא מרבינן אלא יציקה לחודה דעל יציקה כתיב ומרבינן מיניה פתיתה לכל מנחות דפתיתה ויציקה כתיבי בההוא קרא ומיהו צריך לדקדק דבמנחת סולת ובמנחת העומר דלא כתיב בהו (בלילה) מתן שמן בכלי קודם לעשייתן (חולין) תינח מחבת ומרחשת דכתיב קרבנך אלא שאר מנחות מנלן ואם נפרש מדכתיב מנחה במחבת מרבינן כל מנחות לשלשה מתנות שמן א"כ היכי דממעטינן מאפה מיציקה מדכתיב עליה והיא נמעט נמי ממתן שמן בכלי קודם לעשייתן דהנך תיבות גבי הדדי כתיבי ויצקת עליה שמן מנחה היא ונראה לפרש דגבי שלשה מתנות שמן כל המנחות למידות זו מזו בלא שום ג"ש מסברא בעלמא דכיון דטעונות מתנות שמן נלמד סתום מן המפורש כעין גלוי מילתא בעלמא והא דצריך הכא קרבנך לג"ש היינו משום דכיון דבמחבת כתיב יציקה אחרונה ובמרחשת כתיב מתן שמן בכלי בתחילה ה"א שזו דינה בכך וזו דינה כך אבל אחר שמלמדינו בג"ש ליתן האמור של זה בזה ה"ה בכל המנחות חוץ ממאפה דמיעטה רחמנא מיציקה ומשום דכתיבי מיעוטי גבי יציקה הוא דאיצטריך ליה מנחה לרבות כל המנחות ליציקה:

    שפיר קאמרי ליה רבנן ומאי היאתימה מעיקרא פשיטא ליה דשפיר קאמרי רבנן ואח"כ בעי מאי היא ועוד שאין מתרץ כלום אקושיא זו ונראה לפרש דלאו קושיא היא אלא בניחותא קאמר דשפיר קאמרי ליה רבנן כדחזינן בתוספתא דחזר בו רבי דאמר נראין דבריהן מדבריי ומאי היא כלומר מאיזה טעם אמר ר' שמואל בר רב יצחק רביעית שמן היא ומתחלקת לכמה חלות ולאחר אפייתן יבישות הן ובולעות שמן מחמת האור וברביעית שמן לא ספקא להו:

    ומה חלות שאין טעונות משיחה כו'צריך לדקדק אי שייך כאן כל חד וחד תיקום בדוכתיה:

    כמין כיצייר בקונט' כמין טי"ת ובפירושי חומש פי' גימל ויש מפרישים כמין נון או כמין כ' ובערוך פירש דתניא בכריתות (דף ה:) המלכים מושחין כמין נזר והכהנים כמין כי יוונית פירוש יצק שמן על ראש [אהרן] ויורד אילך ואילך כמין שני מרגליות וזהו צורתו:

    אימא להוציא מנחה כו'הקשה בקונטרס גבי פתיתה נמי לפרוך אימא להוציא מנחת כהנים ותירץ דמסתברא מנחת כהנים הוה ליה לרבויי בדין מנחת מחבת שכן פתיתה כתיבא ביה בהדיא ושתיהן מנחת יחיד ונפש כתיב בפרשה למעט שתי הלחם ולחם הפנים דציבור הן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    ושאר השמן נאכל לכהנים, ואינו מחזירו לחלות, ל"הונ"ל דאית ליה בלילה דחלות אינו דומה למשיחת רקיקין דבוללן בחצי לוג שלהם ומותר חצי הלוג דרקיקין שנשאר לאחר משיחתן נאכל לכהנים, והני תרי תנאי דהאי בריית' אליבא דר' שמעון פליגי דאית ליה דרצה מביאה מחצה חלות וחצי רקיקין הבאין בפני עצמן, פי' אם הביא מנחת מאפה כולה רקיקין:

    למעוטי מאי, פי' בכלי דמתני' למעוטי מאי מפתיתה דלמעוטי מנחת מאפה ליכא למימר כדמפרש לקמיה דמדגבי יציקה כתי' תרי מיעוטי עליה והיא וגבי פתיתה לא כתיב ש"מ מיציקה מיעט לה למנחת מאפה ולא מפתיתה, ל"ה: וקשיא דמאחר דלא ממעט מאפה אמאי נקט הנעשות בכלי דמשמע אבל שאינן נעשות בכלי לא הא אפי' אותן שאינן נעשות בכלי טעונות פתיתה: י"ל דאע"ג דלא בא למעט מנחת מאפה הוצרך לומר נעשית בכלי משום דאי תנא כל המנחות היה בכלל גם שתי הלחם ולחם הפנים דאקרו מנחה הילכך לא מצי תני כל המנחות והוצרך למתני הנעשות בכלי מ"מ לא ממעט כל אותן שאינן נעשות בכלי אלא ה"ק כל אותן שנעשות בכלי טעונות פתיתה אבל אותן שאינן נעשות בכלי יש מהם טעונות פתיתה ויש מהם שאינן טעונות פתיתה דמנחת מאפה טעונה פתית' ושתי הלחם ולחם הפנים אינן טעונות פתיתה:

    לרבות כל המנחות לפתיתה, ואע"ג דמנחה לא סמיך לפתים משום דקרא הכי כתי' פתות אותה פתים ויצקת עליה שמן מנחה היא אפ"ה דריש ליה הכי משום דמנחה אכוליה קרא קאי, ל"ה. ר"ל דקאי בין איציקה דסמיך ליה בין אפתיתה דמקמי יציקה דמרבה שאר מנחות: וא"ת היכי משמעמיניה רבויא לשאר מנחות, י"ל דמשום דקאמר דיפתתנה ויצוק עליה שמן משום דמנחה היא משמע דמשום דהיא מנחת חובה כך א"כ כל מנחה יש להיות חובה כמו זו ואפי' מנחת מאפה: וא"ת א"כ מהאי טעמא נמי מרבה מאפה ליציקה והרי אמרי' לעיל למעוטי מנחת מאפה מיציקה, וי"ל דאה"נ דמפשטיה דמנחה היא הוה לן לרבויי ליה נמי ליציקה כמו לפתיתה אלא משום דאיכא מעוט דממעט ליה מיציקה כדקאמר בתר הכי ממעטי' ליה ומ"מ דוקא מיציקה דאית בה מעוטא ממעטי' לה אבל מפתיתה דלא קאי לה מעוט מרבינן לה מקרא דמנחה היא כדפי':

    יכול שאני מרבה שתי הלחם ולחם הפנים, פי' לפתיתהוקשה ולמה יפתות אותם והלא אין קרב מהם כלום ע"ג המזבח ולא דמו למנחת מאפה שקריבה למזבח, וי"ל דהאי סברא ליתא כי אם לר"ש דאמר דכל מנחה שאינה נקמצת אינה נפתתת, אבל לרבנן דסברי דאע"ג דאינה נקמצת כגון מנחת כהנים דישנה בפתיתה הילכך ס"ד נמי דלחם הפנים ושתי הלחם דאע"ג דאינם בקמיצה דלהוו בפתיתה לכך אצטרי' למעטינהו מפתיתה: וא"ת ואמאי ממעטי' ליה מפתיתה מאי שנא ממנחת כהנים דאינה נקמצת ואפה"כ הויא בפתיתה כמו כן נמי נימא הכי: וי"ל דלא דמיא משום דמנחת כהנים אע"ג דאינה נקמצת מ"מ קריבה היא למזבח, אבל אלו שאינם קרבים אין לנו לרבותם לפתיתה לצורך הדיוט, והיינו דקאמר מרבה כו' יצא שתי הלחם שאין ממנו לאשים {*) הג"ה בגירסאות שלפנינו ליתא כל זה, ואפשר היתה הגירסא כן לפני הרב כאן כמו שהוא לעיל דף ס' ע"ב בסוגי' דהגשה ע"ש. הצעיר יג"מ} ומאי דקאמר ומה ראית לרבות שאר מנחות קאי אמנחת כהנים דאי משום מנחת מאפה הוה ליה למימר מרבה אני אותה לפותתה לפי שנקמצת אלא משום מנחת כהנים קאמר דאינה נקמצת וקאמר דהיא בפתיתה ולכך קאמר דהואיל דאינה נקמצת אמאי פתתינן לה טפי משתי הלחם דהוה לן לרבויי שתי הלחם ולכך קאמר דאין ממנה לאשים (משום דאין לאשים):

    מאי תלמוד', פי' דלמעוטי מנחת מאפה אתיא דילמא להוציא מנחת כהניםאיזהו דבר שצריך שני מעוטין פי' כגון עליה והיא. זו מנחת מאפה, שיש בה שני מינין ר"ל חלות ורקיקין. ואי קשיא גבי פתיתה נמי ליפרוך אימא להוציא מנחת כהנים. תריץ מנחת כהנים הוה לן לרבויי כדין מנחת מחבת שכתוב בה פתיתה משום דיש בה מנחו' יחיד ונפש כתיב בפ' מנחה ולמעט שתי הלחם דצבור (ל"ה). וגם יציקה לא צריך למעט שתי הלחם ולחם הפנים שאפי' שמן אינן טעונין כדמפ' להו בפ' כל המנחות באות מצה:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ע״ה עמוד א׳

    מסכת מנחות דף ע״ה עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־377 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מה כאן במנחת מרחשת מתן שמן בכלי דכתיב (ויקרא ב׳:ז׳) סלת בשמן תעשה ובמנחת מחבת כתיב יציקה ובלילה (שם):

    סלת בלולה האי קרא במחבת כתיב וה"ה לשאר מנחות:

    ואי אפשר לבוללן כדמפרש לקמן:

    כיצד עושה למנחת מחבת ומרחשת נותן מתן שמן בכלי ונותן הסלת בשמן:

    כיצד הוא עושה מיירי מכל מנחות דעלמא נותן מתן שמן בכלי וכו':

    מאי היא מאי טעמא אי אפשר ללחמי תודה שיהו נבללין חלות:

    אמר ר' שמואל להכי אי אפשר דחצי לוג שמן היה בתודה ולא יותר כדשמעינן לקמן בפ' שתי מדות (מנחות דף פח. ע"ש) וחציו של חצי הלוג לרקיקין וחציו לרבוכה ואי אמרת דבוללן כשהן חלות היאך יכול לבלול חלות בחצי חצי לוג אלא ודאי כשהן סלת בוללן:

    ע"א שפיר קאמרי ליה רבנן שפיר קאמרי ליה רבנן לרבי דתודה אי אפשר לבוללה חלות ונבללין סולת וה"ה למחבת ומרחשת דנבללין סולת אמר ר' שמואל אמר לך רבי שאני התם בתודה דלא אפשר דרביעית שמן היא כדאמרן חצי לוג לתודה דהיינו רביעית לוג לחלות ואי אפשר לבוללן חלות אבל מנחת מחבת ומרחשת שאין בהן חלות כ"כ דאפשר לבוללן חלות נבללין חלות מ"ר זצ"ל להאי לישנא ל"ג מאי היא (אמר רבי):

    ועוד 13 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 75a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    מה להלן יציקה ובלילה אף כאן יציקה ובלילה תימה למה לי למילף מג"ש דקרבנך קרבנך תיפוק לי דמרבינן בסמוך מדכתיב מנחה לרבות כל המנחות ליציקה ולא ממעטינן אלא מנחת מאפה ומצינו למימר דעיקר ג"ש למתן שמן בכלי אתיא ויציקה ובלילה דהכא הוא הדין דבלאו ג"ש הוה ידעינן מדכתיב מנחה ועוד נראה דבלילה נמי איצטריך ג"ש דמדכתיב מנחה לא מרבינן אלא יציקה לחודה דעל יציקה כתיב ומרבינן מיניה פתיתה לכל מנחות דפתיתה ויציקה כתיבי בההוא קרא ומיהו צריך לדקדק דבמנחת סולת ובמנחת העומר דלא כתיב בהו (בלילה) מתן שמן בכלי קודם לעשייתן (חולין) תינח מחבת ומרחשת דכתיב קרבנך אלא שאר מנחות מנלן ואם נפרש מדכתיב מנחה במחבת מרבינן כל מנחות לשלשה מתנות שמן א"כ היכי דממעטינן מאפה מיציקה מדכתיב עליה והיא נמעט נמי ממתן שמן בכלי קודם לעשייתן דהנך תיבות גבי הדדי כתיבי ויצקת עליה שמן מנחה היא ונראה לפרש דגבי שלשה מתנות שמן כל המנחות למידות זו מזו בלא שום ג"ש מסברא בעלמא דכיון דטעונות מתנות שמן נלמד סתום מן המפורש כעין גלוי מילתא בעלמא והא דצריך הכא קרבנך לג"ש היינו משום דכיון דבמחבת כתיב יציקה אחרונה ובמרחשת כתיב מתן שמן בכלי בתחילה ה"א שזו דינה בכך וזו דינה כך אבל אחר שמלמדינו בג"ש ליתן האמור של זה בזה ה"ה בכל המנחות חוץ ממאפה דמיעטה רחמנא מיציקה ומשום דכתיבי מיעוטי גבי יציקה הוא דאיצטריך ליה מנחה לרבות כל המנחות ליציקה:

    שפיר קאמרי ליה רבנן ומאי היא תימה מעיקרא פשיטא ליה דשפיר קאמרי רבנן ואח"כ בעי מאי היא ועוד שאין מתרץ כלום אקושיא זו ונראה לפרש דלאו קושיא היא אלא בניחותא קאמר דשפיר קאמרי ליה רבנן כדחזינן בתוספתא דחזר בו רבי דאמר נראין דבריהן מדבריי ומאי היא כלומר מאיזה טעם אמר ר' שמואל בר רב יצחק רביעית שמן היא ומתחלקת לכמה חלות ולאחר אפייתן יבישות הן ובולעות שמן מחמת האור וברביעית שמן לא ספקא להו:

    ומה חלות שאין טעונות משיחה כו' צריך לדקדק אי שייך כאן כל חד וחד תיקום בדוכתיה:

    כמין כי צייר בקונט' כמין טי"ת ובפירושי חומש פי' גימל ויש מפרישים כמין נון או כמין כ' ובערוך פירש דתניא בכריתות (דף ה:) המלכים מושחין כמין נזר והכהנים כמין כי יוונית פירוש יצק שמן על ראש [אהרן] ויורד אילך ואילך כמין שני מרגליות וזהו צורתו:

    אימא להוציא מנחה כו' הקשה בקונטרס גבי פתיתה נמי לפרוך אימא להוציא מנחת כהנים ותירץ דמסתברא מנחת כהנים הוה ליה לרבויי בדין מנחת מחבת שכן פתיתה כתיבא ביה בהדיא ושתיהן מנחת יחיד ונפש כתיב בפרשה למעט שתי הלחם ולחם הפנים דציבור הן:

    Tosafot on Menachot 75a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    ושאר השמן נאכל לכהנים, ואינו מחזירו לחלות, ל"ה ונ"ל דאית ליה בלילה דחלות אינו דומה למשיחת רקיקין דבוללן בחצי לוג שלהם ומותר חצי הלוג דרקיקין שנשאר לאחר משיחתן נאכל לכהנים, והני תרי תנאי דהאי בריית' אליבא דר' שמעון פליגי דאית ליה דרצה מביאה מחצה חלות וחצי רקיקין הבאין בפני עצמן, פי' אם הביא מנחת מאפה כולה רקיקין:

    למעוטי מאי, פי' בכלי דמתני' למעוטי מאי מפתיתה דלמעוטי מנחת מאפה ליכא למימר כדמפרש לקמיה דמדגבי יציקה כתי' תרי מיעוטי עליה והיא וגבי פתיתה לא כתיב ש"מ מיציקה מיעט לה למנחת מאפה ולא מפתיתה, ל"ה: וקשיא דמאחר דלא ממעט מאפה אמאי נקט הנעשות בכלי דמשמע אבל שאינן נעשות בכלי לא הא אפי' אותן שאינן נעשות בכלי טעונות פתיתה: י"ל דאע"ג דלא בא למעט מנחת מאפה הוצרך לומר נעשית בכלי משום דאי תנא כל המנחות היה בכלל גם שתי הלחם ולחם הפנים דאקרו מנחה הילכך לא מצי תני כל המנחות והוצרך למתני הנעשות בכלי מ"מ לא ממעט כל אותן שאינן נעשות בכלי אלא ה"ק כל אותן שנעשות בכלי טעונות פתיתה אבל אותן שאינן נעשות בכלי יש מהם טעונות פתיתה ויש מהם שאינן טעונות פתיתה דמנחת מאפה טעונה פתית' ושתי הלחם ולחם הפנים אינן טעונות פתיתה:

    לרבות כל המנחות לפתיתה, ואע"ג דמנחה לא סמיך לפתים משום דקרא הכי כתי' פתות אותה פתים ויצקת עליה שמן מנחה היא אפ"ה דריש ליה הכי משום דמנחה אכוליה קרא קאי, ל"ה. ר"ל דקאי בין איציקה דסמיך ליה בין אפתיתה דמקמי יציקה דמרבה שאר מנחות: וא"ת היכי משמעמיניה רבויא לשאר מנחות, י"ל דמשום דקאמר דיפתתנה ויצוק עליה שמן משום דמנחה היא משמע דמשום דהיא מנחת חובה כך א"כ כל מנחה יש להיות חובה כמו זו ואפי' מנחת מאפה: וא"ת א"כ מהאי טעמא נמי מרבה מאפה ליציקה והרי אמרי' לעיל למעוטי מנחת מאפה מיציקה, וי"ל דאה"נ דמפשטיה דמנחה היא הוה לן לרבויי ליה נמי ליציקה כמו לפתיתה אלא משום דאיכא מעוט דממעט ליה מיציקה כדקאמר בתר הכי ממעטי' ליה ומ"מ דוקא מיציקה דאית בה מעוטא ממעטי' לה אבל מפתיתה דלא קאי לה מעוט מרבינן לה מקרא דמנחה היא כדפי':

    יכול שאני מרבה שתי הלחם ולחם הפנים, פי' לפתיתה וקשה ולמה יפתות אותם והלא אין קרב מהם כלום ע"ג המזבח ולא דמו למנחת מאפה שקריבה למזבח, וי"ל דהאי סברא ליתא כי אם לר"ש דאמר דכל מנחה שאינה נקמצת אינה נפתתת, אבל לרבנן דסברי דאע"ג דאינה נקמצת כגון מנחת כהנים דישנה בפתיתה הילכך ס"ד נמי דלחם הפנים ושתי הלחם דאע"ג דאינם בקמיצה דלהוו בפתיתה לכך אצטרי' למעטינהו מפתיתה: וא"ת ואמאי ממעטי' ליה מפתיתה מאי שנא ממנחת כהנים דאינה נקמצת ואפה"כ הויא בפתיתה כמו כן נמי נימא הכי: וי"ל דלא דמיא משום דמנחת כהנים אע"ג דאינה נקמצת מ"מ קריבה היא למזבח, אבל אלו שאינם קרבים אין לנו לרבותם לפתיתה לצורך הדיוט, והיינו דקאמר מרבה כו' יצא שתי הלחם שאין ממנו לאשים {*) הג"ה בגירסאות שלפנינו ליתא כל זה, ואפשר היתה הגירסא כן לפני הרב כאן כמו שהוא לעיל דף ס' ע"ב בסוגי' דהגשה ע"ש. הצעיר יג"מ} ומאי דקאמר ומה ראית לרבות שאר מנחות קאי אמנחת כהנים דאי משום מנחת מאפה הוה ליה למימר מרבה אני אותה לפותתה לפי שנקמצת אלא משום מנחת כהנים קאמר דאינה נקמצת וקאמר דהיא בפתיתה ולכך קאמר דהואיל דאינה נקמצת אמאי פתתינן לה טפי משתי הלחם דהוה לן לרבויי שתי הלחם ולכך קאמר דאין ממנה לאשים (משום דאין לאשים):

    מאי תלמוד', פי' דלמעוטי מנחת מאפה אתיא דילמא להוציא מנחת כהנים איזהו דבר שצריך שני מעוטין פי' כגון עליה והיא. זו מנחת מאפה, שיש בה שני מינין ר"ל חלות ורקיקין. ואי קשיא גבי פתיתה נמי ליפרוך אימא להוציא מנחת כהנים. תריץ מנחת כהנים הוה לן לרבויי כדין מנחת מחבת שכתוב בה פתיתה משום דיש בה מנחו' יחיד ונפש כתיב בפ' מנחה ולמעט שתי הלחם דצבור (ל"ה). וגם יציקה לא צריך למעט שתי הלחם ולחם הפנים שאפי' שמן אינן טעונין כדמפ' להו בפ' כל המנחות באות מצה:

    Rashba on Menachot 75a · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ע״ה, עמוד א׳, בהיקף של כ־377 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 118 מילים

      נפתחת ב״מה כאן מתן שמן בכלי, אף להלן…״

    2. קטע 27 מילים

      נפתחת ב״חלות בוללן, דברי רבי, וחכמים אומרים: סולת.…״

    3. קטע 335 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: (ויקרא ב, ה) ״סלת בלולה״,…״

      חכמים: רבי אומר.

    4. קטע 419 מילים

      נפתחת ב״כיצד עושה? נותן שמן בכלי קודם לעשייתן,…״

    5. קטע 528 מילים

      נפתחת ב״רבי אומר: חלות בוללן, שנאמר: ״חלות בלולות…״

      חכמים: רבי אומר.

    6. קטע 621 מילים

      נפתחת ב״״אי אפשר״ דקאמרי ליה רבנן לרבי, מאי…״

      חכמים: רבי שמואל בר רב, שמואל.

    7. קטע 737 מילים

      נפתחת ב״החלות טעונות בלילה, ורקיקין משיחה. תנו רבנן:…״

    8. קטע 830 מילים

      נפתחת ב״״רקיקין משוחין״, ולא חלות משוחות. שיכול והלא…״

    9. קטע 911 מילים

      נפתחת ב״מאי תלמודא? אמר רבא: לא לישתמיט ולכתוב…״

      חכמים: רבא.

    10. קטע 1016 מילים

      נפתחת ב״כיצד מושחן? כמין כי, והשאר נאכל וכו'.…״

      חכמים: רב כהנא.

    11. קטע 1116 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: מנחה הבאה מחצה חלות ומחצה…״

    12. קטע 1229 מילים

      נפתחת ב״וחלות בוללן, ורקיקין מושחן, ומושח את הרקיק…״

      חכמים: רבי שמעון.

    13. קטע 1332 מילים

      נפתחת ב״תניא אידך: רקיקין הבאים בפני עצמן, מביא…״

      חכמים: רבי שמעון.

    14. קטע 147 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ כל המנחות הנעשות בכלי טעונות פתיתה.…״

    15. קטע 1511 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ למעוטי מאי? אמר רב פפא: למעוטי…״

      חכמים: רב פפא.

    16. קטע 1624 מילים

      נפתחת ב״תנו רבנן: (ויקרא ב, ו) ״פתות אותה…״

      חכמים: רבה.

    17. קטע 1720 מילים

      נפתחת ב״(ויקרא ב, ו) ״ויצקת... שמן מנחה״ לרבות…״

      חכמים: רבה.

    18. קטע 1816 מילים

      נפתחת ב״אוציא את החלות ולא אוציא את הרקיקין?…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ע״ה ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026