כמין תיבה פרוצה — שניטל כיסויה ושתי דופנותיה זו כנגד זו כך הלחם היו לו ב' דפנות ושוליים רחבים כזה:
כמין ספינה רוקדת — קווי"ש ואין לה שוליים אלא מלמעלה רחבה ומלמטה כלה והולכת עד כאצבע כזה וב' ראשיה חדין והולכין וגבוהין למעלה ואין נוגעין במים ולהכי קרי לה רוקדת שמרקדת והולכת מהר:
היינו דיתבי בזיכין — של לבונה בתוך לחם העליון כדכתיב (ויקרא כד) על המערכת לבונה זכה דהואיל והשוליים רחבים היו יושבים הבזיכין עליהם יפה:
אלא למאן דאמר כמין ספינה רוקדת היכי יתבי בזיכין — הא אין לו שוליים:
מקום הוה עביד להו — בעובי אחד הדפנות היה מתקן להן בית מושב:
בשלמא למ"ד כמין תיבה פרוצה — היו הדפנות:
היינו דיתבי קנים — דקתני מתניתין כ"ח קנים היו שם שהיה נותן ג' קנים של זהב על הלחם הראשון [האחד] ראשו של קנה על דופן זה וראשו (של) אחר על דופן זה ועל הקנים היה מושיב לחם אחר עד שהם שש חלות זו על זו ומבדילין הקנים בין חלה לחבירתה כדי שלא יתעפשו:
אלא למאן דאמר כספינה רוקדת היכי יתבי קנים — והלא ראשן חדים ואין יכול לישב שם אלא קנה אחד באמצעיתו:
מורשא עביד להו — אצל הראש מכאן ומכאן ומדביק מעט בצק לקבל את הקנים:
בשלמא למאן דאמר כמין תיבה פרוצה — שהיו הדפנות זקופות בשוה היינו דסמיכי סניפין ללחם דקתני' מתני' ארבעה סניפין היו שם מפוצלין בראשיהן שנים לסדר זה ושנים לסדר זה שהלחם מונח ארכו לרוחבו של שולחן וקופל למעלה מיכן ומיכן מה שאורך הלחם יתר על רוחב השולחן והן הן דופני הלחם ולמאן דאמר כמין תיבה פרוצה כפול שהדפנות זקופות בשוה:
היינו דסמכי שני סניפין — שקורין פירק"ש העומדים בקרקע ארוכות וגבוהות עד לחם העליון סומכין הלחם שלא ישברו דופנותיו ולהכי מפוצלין בראשיהם פיצולין הרבה כזה שראשי הקנים שעל כל לחם ולחם מונחין על אותם פיצולין:
אלא למאן דאמר כמין ספינה רוקדת — עשויין הדפנות בשיפוע היכי סמכי סניפין ללחם והלא אין הסניפין נוגעין אלא מעט בראשו של לחם ואין יכול לסמוך שאר דופנותיו שלא ישבר:
דעגיל להו מיעגל — אין הסניפין עומדין זקופין אלא עשויים כחצי מעגל שקורין צירקל"א כזה ואותו עיגול תחת שיפועו של לחם וסומך את כל הלחם וראש הסניף סומך לראש הלחם מיעגל צירקל"א כדקרינן חוני המעגל על שם עוגה (תענית דף יט.):
היינו דבעינן סניפין — שאין שולי הלחם רחבים ואינו יושב:
אגב יוקרא דלחם — שזה מונח על זה מכבידו:
תלח — נשבר כמו תילחי תילחי (חולין דף נג:):
סניפין על גבי שלחן מונחים — ודעגיל להו כדאמרן:
אלא למ"ד כמין תיבה פרוצה — והוו הדפנות שוות וזקופות תו לא מצו סניפין למיתב על השלחן:
הלחם מעמיד את הסניפין — ששיפועו של לחם מונח על קיפולו של סניף כדאמר דעגיל מיעגל והסניף מעמיד הלחם שלא יפול:
