מסכת מנחות דף נ״א עמוד ב׳

מנחה הבאה עשרון ממנחה הבאה עשרון כו':

מתני' ושלימה — עשרון שלם בבוקר ועשרון בין הערבים כל זמן שהיא קריבה משל ציבור:

גמ' הכהן המשיח תחתיו אחד מבניו יעשה אותה — דמשל יורשים קריבה עד יעמוד אחר:

יכול יקריבו יורשין לחצאין — כמו שהיה אביהן עושה:

משל עולם — משל צבור מתרומת הלשכה:

שתהא כולה בהקטרה — שלא יעשה ממנה שיריים לאכילה לישנא אחרינא שיקטירו שלימה ולא לחצאין כל זמן שהיא קריבה משל צבור דבשלימה לא פליגי ר' יהודה ור"ש מפי המורה:

יכול יהו אהרן ובניו מקריבין קרבן אחד — ביום המשחם:

ובניו בפני עצמן — לשם החינוך ומאותו יום ואילך לא אבל כ"ג בכל יום דכתיב תמיד:

כהנים הדיוטות — דכשכהן הדיוט נתחנך לעבודה באותו יום היה מקריב עשרון ל"א ביום המלואים היה כך אבל לדורות לא נוהג ולא מפי המורה:

או אינו אלא כהנים גדולים — דה"ק קרבן זה יקריבו בני אהרן לדורות כל כ"ג שיעמוד:

הרי כ"ג אמור — דה"ק קרא הכהן המשיח שיעמוד מבני אהרן תחתיו לאחר מותו יעשה אותה:

א"כ — דכוליה ליורשין אתי שיקריבו החביתים כל זמן שלא מנו כהן אחר תחתיו:

לכתוב הכהן המשיח תחתיו בניו יעשה אותה — כשימות הוא:

מאי מבניו — דמשמע אחד מבניו שיעמוד תחתיו לכ"ג דמשמע תרתי:

אותה מאי עביד ליה — כיון דנפק ליה שלימה מכליל תקטר דבשלמא הכהן המשיח מוקי להך דרשא דאמרינן לעיל הרי כ"ג אמור אלא אותה מאי עביד ליה:

ומינו כהן אחר תחתיו — בו ביום:

ותיפוק ליה מן ומחציתה בערב — כדאמרן לעיל:

חוקה לעולם תהא — שתהא מצוה זו נוהגת לדורות:

עליונה — חביתין דכתיב בקרא ברישא בצו את אהרן וכתיב בה כליל תקטר והדר כל מנחת כהן כליל תהיה דמשתעי במנחת נדבתו וכתיב בה לא תאכל:

מנין ליתן האמור כו' — שיהו שניהם כליל בהקטרה והאוכל משירי שתיהם יעבור בלאו:

ת"ל כליל כליל — כליל תקטר כליל תהיה לא תאכל:

ז' דברים — במסכת שקלים בפרק מעות שנמצאו:

וזה אחד מהם — התם קאי דקתני לעיל בהמה שנמצאת מירושלים למגדל עדר וכמדתה לכל רוח זכרים עולות נקבות שלמים בראשונה ממשכנין את מוצאה להביא נסכי' עד שהיו מניחין אותה ובורחין התקינו ב"ד שיהיו נסכיה קריבין משל צבור וקאמר ר"ש ז' דברים התקינו ב"ד וזה שאמרנו אחד מהם והדר מפרש לאינך שש עובד כוכבים ששלח כו' דעובד כוכבים משלח קרבנותיו כדאמר בפרק אלו מנחות (לקמן מנחות דף עג:) איש מה ת"ל איש איש לרבות את העובדי כוכבים שנודרים נדבות כישראל:

שלח עמה נסכים — דמי נסכיה:

וכן גר — להכי נקט גר דאין לו יורשים דאי ישראל הוו מקרבי יורשים נסכיו:

משל ציבור — אלמא תנאי ב"ד הוא ולאו דאורייתא:

דאורייתא מדצבור — כדכתיב (ויקרא ו) חק עולם משל עולם:

דקא מדחקא לשכה — שהיו פוחתין השקלים שבלשכה לפי שבכל שנה היו צריכין בכך כדאמרינן בפ"ק דמסכת יומא (דף ט.) ושנות רשעים תקצורנה זה מקדש שני שעמדו יותר מג' מאות כהנים גדולים דכל אחד לא הוציא שנתו תקינו מיורשין:

דקפשעי — ואין מביאין אותה דהיינו שתי תקנות דמעיקרא תקנוה מיורשין והדר תקנוה להדורה אדאורייתא כמעיקרא:

ועל פרה — היינו מאותן ז' דברים:

שלא יהא מועלין באפרה — הנהנה מאפרה לא יתחייב קרבן מעילה:

חטאת היא — בפרה כתיב מלמד שמועלין בה כשאר חטאות עד שלא היתה להן שעת היתר לכהנים: