בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ע״ג עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    שלמי העובדי כוכביםעובד כוכבים שנדר להביא שלמים עולות הן ואין נאכלין וה"ה דמנחתן כליל:

    לבו לשמיםכוונתו הוא שיהא קרבנותיו כליל לשמים ולא שיאכלו:

    כל דמקרבי עולה ליהוישיהא דין עולה שאין נאכלת ולא דין שלמים:

    הכהן אוכלןכשאר שלמים וקשיא לרב הונא:

    הכי קאמר נתנן לישראל על מנת שיתכפר בהן ישראלכגון שהיה ישראל מחוייב שלמים ונתנן עובד כוכבים להוציא ידי חובתו יזכה ישראל בבשר ואוכלו אבל נדר סתם שלמים ניהוי עולה:

    מנחת עובדי כוכביםושלמים כמנחתו דנאכלין לכהנים:

    והיין והלבונהשיכול להתנדב ולהביא יין ולבונה:

    מה ת"ל לעולהדמשמע שאין מביאין אלא עולה:

    פרט לנזירותכלומר עולה סתם יכולין להביא ולא עולת נזירות שאם נדר בנזיר אין נזירות חל עליו לפי שיש בה עולה חטאת ושלמים:

    ר"ע אומר אין לי שמביא אלא עולה לחודפרט לכל שאר קרבנות והאי דתני שלמי העובדי כוכבים עולות היינו אליבא דר"ע ומתני' דקתני מנחת עובדי כוכבים רבי יוסי הגלילי היא:

    אי מהתםמאשר יקריבו לה' לעולה:

    הוה אמינא קרבן נזירות הוא דלא לייתיחטאת עולה ושלמים אבל וכו':

    קמ"לכי יפליא דאין נודרין כלל דאפי' נזירות לא חיילין עלייהו:

    התקינו בית דין וזה אחד מהן עובד כוכבים ששילח כו' לימא רבי יוסי היא - דמרבי ביין דהיינו נסכים:

    ולא ר"עדאמר אין לי אלא עולה ולא נסכים:

    אפי' תימא ר"עדהאי דאמר ר"ע דאין נודרין אלא עולה עולה וכל חבירתה דהיינו נסכים אבל נסכים לחודייהו לא:

    אזרחבנסכים כתיב (במדבר ט״ו:י״ג) כל האזרח יעשה ככה:

    ואין העובד כוכביםמתנדב להביא נסכים בלא זבח:

    ככהעיכובא שיהו כל עולות טעונות נסכים:

    הא אמר אפי' יין לחודיה נמימביא כדקתני מנין לרבות העופות והיין לחודיה דהיינו נסכים שמביא והכא תניא אין העובד כוכבים מביא נסכים:

    הא אמר עולהלחודה אין מידי אחריני לא והכא קתני דעולתו טעונה נסכים:

    סמי מכאן נסכי ייןואמר מנין לרבות העופות והלבונה ולא תיתני היין:

    והיתה לכהן כמנחהבמנחת חוטא כתיב:

    שתהא עבודתה כשרה בושאם חטא ונתחייב להביא מנחה יכול להקריבה הוא בעצמו דהכי משמע והיתה לכהן מנחת חוטא של עצמו כמנחת נדבתו שיכול להקריבה הוא בעצמו:

    או אינו אלא להתיר שירי מנחת חוטא של כהניםבאכילה כמנחת ישראל:

    והיתה לכהןמקיש חובתו דהיינו מנחת כהן לנדבתו דהיינו כמנחה דמשמע כמנחת נדבתו מה נדבתו אינה נאכלת ואינה נקמצת דכתיב (ויקרא ו) כליל תהיה:

    אף מנחת חובתו אינה נאכלתומאחר דאינה נאכלת אי אתה יכול להתיר מנחת מנחת חוטא של כהנים אלא שתהא עבודה כשרה בו:

    אלא כמנחהדמשמע כמנחת חוטא של ישראל דאילו נאמר כמנחתו הוה משתמע כדקאמרת מקיש חובתו לנדבתו (והלא לא נאמר כו'):

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 73 עמוד ב

    1שלמי העובדי כוכבים עולות, איבעית אימא קרא, ואיבעית אימא סברא. איבעית אימא סברא עובד כוכבים לבו לשמים.

    2ואיבעית אימא קרא, (ויקרא כב, יח) ״אשר יקריבו לה' לעולה״ כל דמקרבי עולה, ליהוי׃

    3מתיב רב חמא בר גוריא עובד כוכבים שהתנדב להביא שלמים נתנן לישראל ישראל אוכלן נתנן לכהן הכהן אוכלן׃

    4אמר רבא הכי קא אמר על מנת שיתכפר בהן ישראל ישראל אוכלן על מנת שיתכפר בהן כהן כהן אוכלן׃

    5מתיב רב שיזבי אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת עובדי כוכבים א"ר יוחנן לא קשיא הא רבי יוסי הגלילי הא רבי עקיבא׃

    6דתניא (ויקרא כב, ג) איש מה תלמוד לאמר איש איש לרבות את העובדי כוכבים שנודרין נדרים ונדבות כישראל׃

    7(ויקרא כב, יח) אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה שלמים מנין תלמוד לומר נדריהם תודה מנין תלמוד לומר נדבותם׃

    8מנין לרבות העופות והיין והלבונה והעצים תלמוד לאמר נדריהם לכל נדריהם נדבותם לכל נדבותם׃

    9אם כן מה תלמוד לאמר עולה עולה פרט לנזירות דברי ר' יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה בלבד׃

    10והאי פרט לנזירות מהכא נפקא מהתם נפקא (במדבר ו, ב) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר בני ישראל נודרין ואין העובדי כוכבים נודרים׃

    11אי מהתם הוה אמינא קרבן הוא דלא לייתי אבל נזירות חלה עלייהו קמ"ל׃

    12כמאן אזלא הא דתנן אמר ר"ש שבעה דברים התקינו בית דין וזה אחד מהן עובד כוכבים ששלח עולתו ממדינת הים ושילח עמה נסכיה קריבין משלו ואם לאו קריבין משל ציבור׃

    13לימא ר' יוסי הגלילי ולא רבי עקיבא אפילו תימא רבי עקיבא עולה וכל חבירתה׃

    14מאן תנא להא דתנו רבנן (במדבר טו, יג) אזרח אזרח מביא נסכים ואין העובד כוכבים מביא נסכים יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים תלמוד לאמר ככה מני לא ר' יוסי הגלילי ולא רבי עקיבא׃

    15אי רבי יוסי הגלילי הא אמר אפילו יין נמי אי ר' עקיבא הא אמר עולה אין מידי אחרינא לא׃

    16איבעית אימא ר' יוסי הגלילי ואיבעית אימא רבי עקיבא איבעית אימא ר' יוסי הגלילי סמי מההיא יין ואיבעית אימא רבי עקיבא עולה וכל חבירתה:

    17רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים [וכו']: מנא הני מילי׃

    18דתנו רבנן (ויקרא ה, יג) והיתה לכהן כמנחה שתהא עבודתה כשרה בו׃

    19אתה אומר שתהא עבודתה כשרה בו או אינו אלא להתיר מנחת חוטא של כהנים ומה אני מקיים (ויקרא ו, טז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל מנחת נדבתו אבל חובתו תהא נאכלת׃

    20תלמוד לומר והיתה לכהן כמנחה מקיש חובתו לנדבתו מה נדבתו אינה נאכלת אף חובתו אינה נאכלת אמר רבי שמעון וכי נאמר והיתה לכהן כמנחתו והלא לא נאמר אלא כמנחה אלא להקיש׃

    תוספות

    איש איש לרבות העובדי כוכבים שנודרים נדרים כו'תימה דתיפוק לי' מדכתיב גבי בעלי מומין (ויקרא כ״ב:כ״ה) ומיד בן נכר לא תקריבו מכל אלה הא תמימים תקריבו ואין לומר דהיינו ישראל מומר כמו בן נכר דפסח דהא אמרינן בפ"ק דתמורה (דף ז. ושם) ומיד בן נכר לא תקריבו למה לי דסד"א הואיל ולא נצטוו בני נח אלא על מחוסרי אברים לא שנא במזבח דידהו ולא שנא במזבח דידן קמ"ל וי"ל דאי לאו איש איש הוה אמינא בבעלי מומין הוא דקאי בלאו אבל תמימים נהי דליכא לאו איסורא מיהא איכא ועוד י"ל דהאי קרא בקרבן ציבור מוקמינן ליה בת"כ דהכי תניא התם מנין שאין מקבלין שקלים מן העובדי כוכבים ת"ל ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אין לי אלא תמידין שנקראו לחם שאר קרבנות ציבור מנין ת"ל מכל אלה וקמ"ל קרא דאפילו בא העובד כוכבים ומוסר לציבור אין מקבלין ממנו וכ"ש שאין מקבלין ממנו קרבנות של עצמו ומיהו השתא דאשמעינן איש איש דמקבלין מהן נדרים ונדבות מוקמינן נמי קרא בבעלי מומין כדאיתא בתמורה (גם זה שם):

    אי לרבי יוסי הגלילי אפילו יין נמיולא מצי למימר דיין נמי דאמר רבי יוסי הגלילי בבא עם הזבח חדא דהכא מרבי ליה מדכתיב ככה ואיהו מרבי ליה מלכל ועוד מדחשיב ליה בהדי עופות ומנחות דבאין בפני עצמן ועוד דמרבינן ברישא תודה ושלמים ובריש תמורה (דף ג.) משמע [דהא] דאין עובד כוכבים מביא נסכים מיירי בבאין עם הזבח דגרסינן התם קדשי עובדי כוכבים לא נהנין ולא מועלין ואין מביאין עליהם נסכים וקאמר מנהני מילי ומייתי מברייתא דהכא מיהו ברוב ספרים לא גרסי' עליהם אבל בספר רבינו גרשם כתוב עליהם ובקונט' פי' כאן ואין העובד כוכבים מביא נסכים בלא קרבן:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    עולות נינהו, פי' כלילפי' לבו לשמים שאינו יודע בטיב קרבן וכי נדר בלבו לשמים הילכך כליל הן לגבוה, ל"ה. אשר יקריבו לה' לעולה, ובכותים משתעי דרישיה דקרא הכי הוא איש איש מבני ישראל ואמרינן איש איש לרבות את הכותים:

    נתנם לישראל, פי' לאכלם דלכותי לא ספינן קדשים דערל אסור בקדשיםעל מנת שיתכפר בהם ישראל, ישראל שנדר שלמים והכותי מביאם להקריבם בשביל שיתכפר בהם הישראל דהנך נאכלין דבשביל ישראל קאתו ומתנה הוא דקא יהיב ליה הכותי, מנחת כותים אלמא קרבן כותים נאכל, וקשיא דמאי פריך ממנחה שאני מנחה דנקמצת ומאחר דנקמצת שירים נאכלין כדאמר לעיל, וי"ל דפריך הכי דכמו דשלמים נאכלין ואמרינן דכותי משום דלבו לשמים דכלן כליל כמו כן במנחה נימא דמשום דלבו לשמים שתהא כלה כליל. העופות, עולת העוף, (ל"ה). אלא עולה פי' שאין מתנדב כי אם עולה לבד, ל"ה: וקשיא דא"כ איך מייתי שלמים דנימא דהאי דקאמר דשלמי הכותי עולה נינהו כר' עקיבא הא לא קאמר רע"ק דמתנדב כי אם עולה: וי"ל דנפרש אין לי אלא עולה שכל שמתנדב יהיה עולה ור"ל דכל קרבן שיביא לא יהא אלא עולה ואם התנדב שלמים הרי הם עולה:

    לימא ר' יוסי הגלילי ולא רע"ק, שהרי לר' עקיבא אינו אלא קרבן אחד וגם נסכים לא יביא וכל חברתו. פי' דהיינו דמי נסכים הבאים עמה (ל"ה). אזרח, פי' בפ' נסכים כתיב כל האזרח יעשה ככה, ואין הכותי מביא נסכים בלא קרבן, (ל"ה), אפי' יין נמי, יתנדב בלא קרבן, סמי מכאן יין, פי' ממילתא דר' יוסי הגלילי דלעיל דאית בה והיין והלבונה סמי מינה יין, (ל"ה). והיתה לכהן כמנחה במנחת חוטא כתיב, שתהא עבודתה כשרה בו, פי' כהן שחטא מקריב הוא עצמו מנחתו וה"ק אם של כהן הוא תהא לו כשרה להקריב כשאר מנחתו דהוו מנחת נדבתו, (ל"ה). להתיר מנחת חוטא של כהנים באכילה ויהיה פי' כך והיתה לכהן בעבודה אותה מנחת חוטא של כהן תהיה לו כשאר מנחה שמביאה ישראל שנאכלת, מקיש חובתו לנדבתו מהנדבתו אינה נאכלת אף חובתי אינה נאכלת ל"ה: וקשיא דכיון דהאי קרא אתיא למדרשיה דבא לומר דתהא כשאר מנחה כדקאמר או אינו אלא להתיר מנחת חוטא של כהנים מה הכרח יש לו לומר מקיש חובתו לנדבתו יותר מלומר כמנחה דעלמא: וי"ל דסברא הוא למדרשיה הכי טפי משום דאם להתירה לכהן כמנחה דעלמא אתא הוה ליה למכתב והיתה לכהן מנחה, וע"כ היינו מפרשים אותו שתהא לי מנחת חובתו כמנחה דעלמא, דאי לומר דבא לומר שתהא לו מנחה שלו מאי הוה אשמעי' דאם מקריב מנחה דהיא מנחה שלו ויש לו דין מנחה של חובה, וא"כ היה בא פסוק זה לחנם אם באנו לפרש מנחה שלו, אלא היה צריך לפרשו שתהא לו מנחה כשרה כמנחה דעלמא ודר"ל והיתה לו מנחה נאכלת, ומדכתב כמנחה ולא מנחה סתם ש"מ דבא לאוסרה ודר"ל כמנחת נדבה שלו ודמקיש חובתו לנדבתו: וא"ת תינח אי נימא דבא להתיר דאצטריך דסד"א דתהא אסורה משום דכתיב כל מנחת כהן כליל תהיה אבל אם נאמר דבא לאסור ליקשי לן דלישתוק מיניה דממילא הוה אסרינן ליה משום דכתיב כל מנחת כהן כליל תהיה: וי"ל דסד"א הואיל וכל מנחת כהן כליל תהיה גבי מנחת נדבת כהן כתיב דדוקא במנחת נדבה קאמר דלא תאכל אבל לא בחובה הילכך אצטריך היקש לומר חובתו כנדבתו שאסורה: ועוד יש לתרץ שפיר טפי הני קושיי, האחת דאמאי פשיט ליה דיבא לאסור יותר מלהתיר (דמסתמא דבא להתיר) והשניה דאם בא להתיר דאצטריך אבל אם בא לאסור דלשתוק מינה משום פשיט' דבא לאסור משום דפשטיה דקרא הוא לומר דבא לאסור, ואע"פי שלשון הכתוב זה יהיה שקול לומר כמנחה דהיתר כמו מנחה דאיסור אפ"ה יש לנו לומר דבא לאסור משום דפשטיה דקרא משמע איסור דמשמע דבא לומר שתהא לו כמנחה אסורה ושלא תאמר הואיל ומנחה זו באה במקום חטאת שהרי בריש הפרשה כתיב חטאת בהמה דעשיר או חטאת העוף דעני מחייב חטאת ונאכלת אף היא תאכל הילכך אתא קרא לומר דלא תאכל ולכך קאמר דהיתה לכהן כמנחה שלו שאינה נאכלת ולא כחטאת במקומו להיות נאכלת הילכך מפשטיה דקרא משמע דבא לאסור ולא להתיר, וניחא נמי קושיא שניה דאי לאסור אתא לישתוק וממילא הוה אסרינן לה מכל מנחת כהן כליל תהיה הוה אסרינן ליה, דז"א דאדרבא הוה שריא לה, דה"א דהואיל דבאה במקום חטאת דרובה עומדת להיות נאכלת ודכל מנחת כהן כליל תהיה לא בחובה מיירי לכך אצטריך קרא לאסור:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ע״ג עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף ע״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־419 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    שלמי העובדי כוכבים עובד כוכבים שנדר להביא שלמים עולות הן ואין נאכלין וה"ה דמנחתן כליל:

    לבו לשמים כוונתו הוא שיהא קרבנותיו כליל לשמים ולא שיאכלו:

    כל דמקרבי עולה ליהוי שיהא דין עולה שאין נאכלת ולא דין שלמים:

    הכהן אוכלן כשאר שלמים וקשיא לרב הונא:

    הכי קאמר נתנן לישראל על מנת שיתכפר בהן ישראל כגון שהיה ישראל מחוייב שלמים ונתנן עובד כוכבים להוציא ידי חובתו יזכה ישראל בבשר ואוכלו אבל נדר סתם שלמים ניהוי עולה:

    מנחת עובדי כוכבים ושלמים כמנחתו דנאכלין לכהנים:

    והיין והלבונה שיכול להתנדב ולהביא יין ולבונה:

    מה ת"ל לעולה דמשמע שאין מביאין אלא עולה:

    ועוד 20 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 73b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    איש איש לרבות העובדי כוכבים שנודרים נדרים כו' תימה דתיפוק לי' מדכתיב גבי בעלי מומין (ויקרא כ״ב:כ״ה) ומיד בן נכר לא תקריבו מכל אלה הא תמימים תקריבו ואין לומר דהיינו ישראל מומר כמו בן נכר דפסח דהא אמרינן בפ"ק דתמורה (דף ז. ושם) ומיד בן נכר לא תקריבו למה לי דסד"א הואיל ולא נצטוו בני נח אלא על מחוסרי אברים לא שנא במזבח דידהו ולא שנא במזבח דידן קמ"ל וי"ל דאי לאו איש איש הוה אמינא בבעלי מומין הוא דקאי בלאו אבל תמימים נהי דליכא לאו איסורא מיהא איכא ועוד י"ל דהאי קרא בקרבן ציבור מוקמינן ליה בת"כ דהכי תניא התם מנין שאין מקבלין שקלים מן העובדי כוכבים ת"ל ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אין לי אלא תמידין שנקראו לחם שאר קרבנות ציבור מנין ת"ל מכל אלה וקמ"ל קרא דאפילו בא העובד כוכבים ומוסר לציבור אין מקבלין ממנו וכ"ש שאין מקבלין ממנו קרבנות של עצמו ומיהו השתא דאשמעינן איש איש דמקבלין מהן נדרים ונדבות מוקמינן נמי קרא בבעלי מומין כדאיתא בתמורה (גם זה שם):

    אי לרבי יוסי הגלילי אפילו יין נמי ולא מצי למימר דיין נמי דאמר רבי יוסי הגלילי בבא עם הזבח חדא דהכא מרבי ליה מדכתיב ככה ואיהו מרבי ליה מלכל ועוד מדחשיב ליה בהדי עופות ומנחות דבאין בפני עצמן ועוד דמרבינן ברישא תודה ושלמים ובריש תמורה (דף ג.) משמע [דהא] דאין עובד כוכבים מביא נסכים מיירי בבאין עם הזבח דגרסינן התם קדשי עובדי כוכבים לא נהנין ולא מועלין ואין מביאין עליהם נסכים וקאמר מנהני מילי ומייתי מברייתא דהכא מיהו ברוב ספרים לא גרסי' עליהם אבל בספר רבינו גרשם כתוב עליהם ובקונט' פי' כאן ואין העובד כוכבים מביא נסכים בלא קרבן:

    Tosafot on Menachot 73b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    עולות נינהו, פי' כליל פי' לבו לשמים שאינו יודע בטיב קרבן וכי נדר בלבו לשמים הילכך כליל הן לגבוה, ל"ה. אשר יקריבו לה' לעולה, ובכותים משתעי דרישיה דקרא הכי הוא איש איש מבני ישראל ואמרינן איש איש לרבות את הכותים:

    נתנם לישראל, פי' לאכלם דלכותי לא ספינן קדשים דערל אסור בקדשים על מנת שיתכפר בהם ישראל, ישראל שנדר שלמים והכותי מביאם להקריבם בשביל שיתכפר בהם הישראל דהנך נאכלין דבשביל ישראל קאתו ומתנה הוא דקא יהיב ליה הכותי, מנחת כותים אלמא קרבן כותים נאכל, וקשיא דמאי פריך ממנחה שאני מנחה דנקמצת ומאחר דנקמצת שירים נאכלין כדאמר לעיל, וי"ל דפריך הכי דכמו דשלמים נאכלין ואמרינן דכותי משום דלבו לשמים דכלן כליל כמו כן במנחה נימא דמשום דלבו לשמים שתהא כלה כליל. העופות, עולת העוף, (ל"ה). אלא עולה פי' שאין מתנדב כי אם עולה לבד, ל"ה: וקשיא דא"כ איך מייתי שלמים דנימא דהאי דקאמר דשלמי הכותי עולה נינהו כר' עקיבא הא לא קאמר רע"ק דמתנדב כי אם עולה: וי"ל דנפרש אין לי אלא עולה שכל שמתנדב יהיה עולה ור"ל דכל קרבן שיביא לא יהא אלא עולה ואם התנדב שלמים הרי הם עולה:

    לימא ר' יוסי הגלילי ולא רע"ק, שהרי לר' עקיבא אינו אלא קרבן אחד וגם נסכים לא יביא וכל חברתו. פי' דהיינו דמי נסכים הבאים עמה (ל"ה). אזרח, פי' בפ' נסכים כתיב כל האזרח יעשה ככה, ואין הכותי מביא נסכים בלא קרבן, (ל"ה), אפי' יין נמי, יתנדב בלא קרבן, סמי מכאן יין, פי' ממילתא דר' יוסי הגלילי דלעיל דאית בה והיין והלבונה סמי מינה יין, (ל"ה). והיתה לכהן כמנחה במנחת חוטא כתיב, שתהא עבודתה כשרה בו, פי' כהן שחטא מקריב הוא עצמו מנחתו וה"ק אם של כהן הוא תהא לו כשרה להקריב כשאר מנחתו דהוו מנחת נדבתו, (ל"ה). להתיר מנחת חוטא של כהנים באכילה ויהיה פי' כך והיתה לכהן בעבודה אותה מנחת חוטא של כהן תהיה לו כשאר מנחה שמביאה ישראל שנאכלת, מקיש חובתו לנדבתו מהנדבתו אינה נאכלת אף חובתי אינה נאכלת ל"ה: וקשיא דכיון דהאי קרא אתיא למדרשיה דבא לומר דתהא כשאר מנחה כדקאמר או אינו אלא להתיר מנחת חוטא של כהנים מה הכרח יש לו לומר מקיש חובתו לנדבתו יותר מלומר כמנחה דעלמא: וי"ל דסברא הוא למדרשיה הכי טפי משום דאם להתירה לכהן כמנחה דעלמא אתא הוה ליה למכתב והיתה לכהן מנחה, וע"כ היינו מפרשים אותו שתהא לי מנחת חובתו כמנחה דעלמא, דאי לומר דבא לומר שתהא לו מנחה שלו מאי הוה אשמעי' דאם מקריב מנחה דהיא מנחה שלו ויש לו דין מנחה של חובה, וא"כ היה בא פסוק זה לחנם אם באנו לפרש מנחה שלו, אלא היה צריך לפרשו שתהא לו מנחה כשרה כמנחה דעלמא ודר"ל והיתה לו מנחה נאכלת, ומדכתב כמנחה ולא מנחה סתם ש"מ דבא לאוסרה ודר"ל כמנחת נדבה שלו ודמקיש חובתו לנדבתו: וא"ת תינח אי נימא דבא להתיר דאצטריך דסד"א דתהא אסורה משום דכתיב כל מנחת כהן כליל תהיה אבל אם נאמר דבא לאסור ליקשי לן דלישתוק מיניה דממילא הוה אסרינן ליה משום דכתיב כל מנחת כהן כליל תהיה: וי"ל דסד"א הואיל וכל מנחת כהן כליל תהיה גבי מנחת נדבת כהן כתיב דדוקא במנחת נדבה קאמר דלא תאכל אבל לא בחובה הילכך אצטריך היקש לומר חובתו כנדבתו שאסורה: ועוד יש לתרץ שפיר טפי הני קושיי, האחת דאמאי פשיט ליה דיבא לאסור יותר מלהתיר (דמסתמא דבא להתיר) והשניה דאם בא להתיר דאצטריך אבל אם בא לאסור דלשתוק מינה משום פשיט' דבא לאסור משום דפשטיה דקרא הוא לומר דבא לאסור, ואע"פי שלשון הכתוב זה יהיה שקול לומר כמנחה דהיתר כמו מנחה דאיסור אפ"ה יש לנו לומר דבא לאסור משום דפשטיה דקרא משמע איסור דמשמע דבא לומר שתהא לו כמנחה אסורה ושלא תאמר הואיל ומנחה זו באה במקום חטאת שהרי בריש הפרשה כתיב חטאת בהמה דעשיר או חטאת העוף דעני מחייב חטאת ונאכלת אף היא תאכל הילכך אתא קרא לומר דלא תאכל ולכך קאמר דהיתה לכהן כמנחה שלו שאינה נאכלת ולא כחטאת במקומו להיות נאכלת הילכך מפשטיה דקרא משמע דבא לאסור ולא להתיר, וניחא נמי קושיא שניה דאי לאסור אתא לישתוק וממילא הוה אסרינן לה מכל מנחת כהן כליל תהיה הוה אסרינן ליה, דז"א דאדרבא הוה שריא לה, דה"א דהואיל דבאה במקום חטאת דרובה עומדת להיות נאכלת ודכל מנחת כהן כליל תהיה לא בחובה מיירי לכך אצטריך קרא לאסור:

    Rashba on Menachot 73b · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ע״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־419 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 117 מילים

      נפתחת ב״שלמי העובדי כוכבים עולות, איבעית אימא קרא,…״

    2. קטע 214 מילים

      נפתחת ב״ואיבעית אימא קרא, (ויקרא כב, יח) ״אשר…״

      חכמים: רבי עולה.

    3. קטע 318 מילים

      נפתחת ב״מתיב רב חמא בר גוריא עובד כוכבים…״

      חכמים: רב חמא בר גוריא.

    4. קטע 419 מילים

      נפתחת ב״אמר רבא הכי קא אמר על מנת…״

      חכמים: רבא.

    5. קטע 522 מילים

      נפתחת ב״מתיב רב שיזבי אלו מנחות נקמצות ושיריהן…״

      חכמים: רב שיזבי, רבי יוסי, רבי עקיבא.

    6. קטע 618 מילים

      נפתחת ב״דתניא (ויקרא כב, ג) איש מה תלמוד…״

    7. קטע 721 מילים

      נפתחת ב״(ויקרא כב, יח) אשר יקריבו לה' לעולה…״

    8. קטע 814 מילים

      נפתחת ב״מנין לרבות העופות והיין והלבונה והעצים תלמוד…״

    9. קטע 925 מילים

      נפתחת ב״אם כן מה תלמוד לאמר עולה עולה…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    10. קטע 1030 מילים

      נפתחת ב״והאי פרט לנזירות מהכא נפקא מהתם נפקא…״

    11. קטע 1113 מילים

      נפתחת ב״אי מהתם הוה אמינא קרבן הוא דלא…״

      חכמים: רבן הוא.

    12. קטע 1230 מילים

      נפתחת ב״כמאן אזלא הא דתנן אמר ר"ש שבעה…״

    13. קטע 1314 מילים

      נפתחת ב״לימא ר' יוסי הגלילי ולא רבי עקיבא…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    14. קטע 1434 מילים

      נפתחת ב״מאן תנא להא דתנו רבנן (במדבר טו,…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    15. קטע 1519 מילים

      נפתחת ב״אי רבי יוסי הגלילי הא אמר אפילו…״

      חכמים: רבי יוסי.

    16. קטע 1624 מילים

      נפתחת ב״איבעית אימא ר' יוסי הגלילי ואיבעית אימא…״

      חכמים: רבי עקיבא.

    17. קטע 1711 מילים

      נפתחת ב״רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים…״

      חכמים: רבי שמעון.

    18. קטע 1812 מילים

      נפתחת ב״דתנו רבנן (ויקרא ה, יג) והיתה לכהן…״

    19. קטע 1933 מילים

      נפתחת ב״אתה אומר שתהא עבודתה כשרה בו או…״

    20. קטע 2031 מילים

      נפתחת ב״תלמוד לומר והיתה לכהן כמנחה מקיש חובתו…״

      חכמים: רבי שמעון.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ע״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026