אשם נדבה מי איכא — הילכך לא הותר ליקרב למזבח אלא על ידי נסכים:
מתני' שהיה גודשה בתוכה — שהיתה גדולה כל כך שכשהיתה נמחקת היה בה עשרון:
מדת היבש בירוציהן חול — מה שנופל מן הכלי לאחר שנתמלא היינו בירוצין:
אלא שהלח נעקר — שהבירוצין נכנסו בכלי ונתקדשו בו ושוב נעקרו ממנו כשנפלו חוץ לפיכך הן קדש דנכנסו בכלי ונתקדשו בו:
ובירוצין של יבש אינו נעקר — מתוכו של כלי שלא נכנס בתוך הכלי ולא נתקדש בו לפיכך הוא חול:
גמ' מני — הא דקתני כל המדות היו נגדשות:
אי ר"מ — דאמר לעיל (מנחות ד' פז.) גדוש שבו היה מודד לכל המנחות מחוק מדה של כהן גדול שהיתה גדולה כ"כ שגודשה בתוכה:
ומחוק הוי — ואפילו חד גדוש לא הוה:
ומאי כל מדות — דלא תימא כל המדות שהיו שם היו גדושות דלא היתה אלא אחת גדושה:
אלא הכי קתני מתניתין כל מדידות — שהיו מודדין בה היו גדושות:
לא נמשחו בחוץ — לפיכך בירוציהן חול:
רבי עקיבא סבר מדת יבש לא נמשחה כל עיקר — וחול היא לפיכך מה שבפנים בכלי קדושת פה הוא דמקדש ליה הילכך מה דאיצטריך ליה מקדש בירוצין דלא צריך ליה לא מקדש לפיכך בירוציהן חול:
היינו טעמא — דלח בירוציהן קודש שבירוציהן שלה נעקר מתוך הכלי:
ומגווה דמנא קאתי — מן הקדש להכי הוי קודש:
למאי דצריך — למה שבתוך הכלי איכוין למיקדש ולא לבירוצין ואמאי מיקדשי הבירוצין:
שלא מדעת — שאף ע"פ שלא נתכוין להקדיש הבירוצין קדושין כלי שרת:
גזירה שמא יאמרו — דמאן דחזי דהנך בירוצין לא קדשי אע"ג דאתו מגוויה דמנא אמרי הכי נמי מוציאין מכלי שרת לחול אבל יבש דלא אתי מגופיה דמנא לא אתו למימר ביה מוציאין מכלי שרת לחול:
סידר את הלחם ואת הבזיכין לאחר השבת — שלא כמצותו דמצותו היה לסדרו בשבת:
פסולה — לפי שצריך שיהא הלחם על השולחן ב' שבתות:
כיצד יעשה — שיהיו כשירין הלחם והבזיכין:
יניחנו — שלא יקטיר הבזיכין ולא יסלק הלחם עד לשבת שניה הבאה ונמצא הלחם והבזיכין על השולחן ט"ו ימים ושני ימי שבת שאפילו הוא על השולחן אותן ז' ימים שעד לשבת יותר מדינו אין בכך כלום הכא נמי ניגזור שלא יניחנו לשבת הבאה שמא יאמרו כשם שאלו אין נפסלין אע"פ ששהו שם יותר מדינן כך מפקידים בכלי שרת כל זמן שרוצה ואין נפסל בלינה:
פנים — לחם הפנים דהוא בהיכל אמדות קרמית שהן חוץ בעזרה:
פנים לאו כ"ע ידעי — שכן אירע בזה הלחם אלא הכהנים וכהנים ידעי טעמא דמילתא דכהנים זריזין וליכא למיגזר:
חוץ כ"ע ידעי — ואיכא למיגזר שמא יאמרו וכו':
לקיץ המזבח — שקונין מהן עולות ומקייצין בהן את המזבח כשאין שם קרבנות כדי שלא יהא המזבח בטל:
המקבל עליו לספק סלתות — שקבל מעות מן הגזבר כדי לספק סולת כל השנה וקיבל עליו לתת ארבעה סאין בסלע והוקרו:
ועמדו שלשה סאין בסלע — נותן ד' סאין כמו שקיבל:
