בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ל״ג עמוד ב׳

    פרק ג׳ - הקומץ רבה

    Also cited as: Menachot 33b, Chapter 3 HaKometz Rabbah

    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    להרחיקה - כלומר יותר משליש לא ירחיקנה מן התקרה ולעולם כרבי יוסי:

    מצוה בטפח הסמוך כו' - פירשתי למעלה:

    דתינטריה - לכל הבית מן המזיקין:

    על יד ימינך - דמזוזה ליד הימין היא בכניסתו:

    העמיק - החור טפח וקבע בו המזוזה פסולה:

    פצים - דהיינו סף מזוזה של צורת הפתח:

    או שטלה עליה מלבן - לבנה שלאחר שקבע המזוזה בסף הוסיף מלבן בפתח כנגד הפתח אם יש בעומק הפצים או באותו מלבן (שלה) שטלה על המזוזה טפח דהשתא היא מזוזה תחובה בעומק הכותל טפח צריך מזוזה אחרת כו':

    טלה - לשון טלאי פלשטר"א:

    בפתח שאחורי הדלת - כגון שיש במקצוע הבית פצים קבוע ושני פתחים מחותכין אחד לדרום ואחד למערב וקבע מזוזה בפנים בחלל פתח הדרומי וכשהדלת סתום הוי פתוח למערב אחורי הדלת אם יש עובי בפצים המבדילן טפח בין פתח לפתח צריך מזוזה אחרת לפתח מערבי הואיל ואין המזוזה בחללו ואם לאו אין צריך מזוזה אחרת שהרי כמונח באותו פתח עצמו וכן שטלה מלבן לפצים משני צדדים והמלבן ריבה את עביו והבדיל את הבדלתו פי' אחר שדרך עשירים לעשות פתח אצל שער הגדול שאין פותחים שער הגדול תמיד והכי קאמר או שטלה עליה מלבן ועשה אצל המלבן פתח אחר אם יש בין פתח לפתח טפח הוי שניהם חשובין וצריך מזוזה אחרת לקטן:

    הא בהדיא קתני לה - בסיפא דההיא:

    כיצד קתני - והכי קאמר הניחה בפצים או שטלה עליה מלבן אם יש שם טפח כו' כיצד כגון פתח שאחורי הדלת:

    מלבן של קנים - שלא מצא מזוזות עץ ועשה צורת פתח של קנים מלבן מזוזה סף:

    חותך - חתיכה מאחד הקנים שהן חלולים ויתן המזוזה באותו מקום חתך:

    אבל חתך בשפופרת - והניח מזוזה בתוכה ואחר כך העמיד המלבן בצידה לא משום תעשה ולא מן העשוי:

    פיתחי שימאי - מקולקלין ואשמים כמו זקן אשמאי דאמרינן בקדושין (דף לב:):

    תקרה - אסקופה עליונה:

    שקפי - מזוזות ל"א תקרה שאין הבית מקורה שקפי אסקופה עליונה:

    פצימין - עמודים:

    אכסדרה - שלשה דפנות סתומות בלא פתח והרביעית פתוחה לגמרי מתחת אבל למעלה יש דופן מעט המחזיק את הסכך:

    הואיל ואין לה פצימין - אוישריא"ש ואותה פתיחה לא פתח הוא:

    הא יש לה פצימין חייבין - בתמיה ואמאי חיזוק לתקרה הוא דעבידי הפצימין ולא לשום פתח:

    אלא לחזוק תקרה - שלא תפול:

    אספלידי דבי מר - אכסדראות דבי רבה:

    בית שער - בית קטן שעושין בצד שערי חצירות ויושב שם שומר הפתח:

    מרפסת - אלואייר"א:

    חייבת במזוזה - מדרבנן קשיא לאביי:

    ההיא דקתני חייבת באכסדרא דבי רב - שיש לה ד' דפנות אלא שאין מגיעות לסכך:

    אינדרונא - קמבר"א:

    באכסדרא רומיתא - עשויה חלונות חלונות וקורין לויאי':

    בית שער הפתוח לחצר כו' - בעי ב' מזוזות אחת בפתח שמן בית שער לבתים ואחת בפתח שמן החצר לבית שער:

    נדון כקיטוניות - וצריך מזוזה:

    נדון כבית שער - באויר ואין צריך מזוזה:

    מגינה לבית - באותו פתח שבין הגינה לבית שער דכ"ע חייב דביאת בית שער הוי אותו שער שבו נכנסין מן הקיטונית [לבית שער כשרוצים ליכנס לגינה ולהכי קרי ליה מבית לגינה ולי נראה איפכא מגינה לבית היינו פתח הקיטונית] שהבאים מן הגינה דרך בית שער נכנסין בו לקטוניות כ"ע לא פליגי דחייב:

    כי פליגי מבית לגינה - פתח החיצון שיוצא מבית [שער] לגינה שהיוצאין מן הבית דרך בית שער יוצאין בו לגינה:

    מר סבר עיקר בית שער כו' - לשם כניסת קיטונית נעשה והוי כשאר בית שער דעלמא שחייבין כל פתחיו במזוזה:

    ומר סבר עיקר בית שער לגינה נעשה - ליציאה מקיטונית לגינה הילכך נדון כאויר ולא כבית שער:

    (מר סבר הפתח לשם קיטונית עבידא וחייב במזוזה ומר סבר עיקרו לשם גינה עביד ופטורה) ל"א ועיקר היא מגינה לבית אם כשהוא פותח פתח מגינה לבית דהיכר ציר הוי בבית דכ"ע לא פליגי דחייבת: קיטונית עיקר - וחייב ואף על גב דציר סובב בגינה דכי אמרינן לעיל הלך אחר היכר ציר הני מילי בפתח דבין תרי בתי דתרווייהו עיקר אבל הכא עיקר קיטונית ולשמה נעשה חייב ומר סבר עיקרו לשם גינה עביד ופטור:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 33 עמוד ב

    1ומאי תחילת שליש העליון דקא אמר? להרחיקה שלא להרחיקה מן הקורה של מעלה יותר משליש.

    2אמר רבא: מצוה להניחה בטפח הסמוך לרה"ר מאי טעמא? רבנן אמרי: כדי שיפגע במזוזה מיד. רב חנינא מסורא אומר: כי היכי דתינטריה.

    3אמר רבי חנינא: בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, מדת בשר ודם מלך יושב מבפנים ועם משמרין אותו מבחוץ, מדת הקב"ה אינו כן, עבדיו יושבין מבפנים והוא משמרן מבחוץ, שנאמר: ״(תהלים קכא״, ״ה) ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך״.

    4דרש רב יוסף בריה דרבא משמיה דרבא: העמיק לה טפח פסולה. לימא מסייעא ליה: הניחה בפצין, או שטלה עליה מלבן, אם יש שם טפח צריך מזוזה אחרת, אם לאו אינו צריך מזוזה אחרת.

    5כי תניא ההיא, בפתח שאחורי הדלת.

    6הא בהדיא קתני לה: פתח שאחורי הדלת, אם יש שם טפח צריך מזוזה אחרת, ואם לאו אינו צריך מזוזה אחרת! כיצד קתני.

    7תנא: העמיד לה מלבן של קנים, חותך שפופרת ומניחה. אמר רב אחא בריה דרבא: לא שנו אלא שהעמיד ולבסוף חתך והניחה, אבל חתך והניח ולבסוף העמיד פסולה, ״תעשה״ ולא מן העשוי.

    8ואמר רבא: הני פיתחי שימאי פטורין מן המזוזה. מאי פיתחי שימאי? פליגי בה רב ריחומי ואבא יוסי, חד אמר: דלית להו תקרה, וחד אמר: דלית להו שקופי.

    9אמר רבה בר שילא, אמר רב חסדא: אכסדרה פטורה מן המזוזה, לפי שאין לה פצימין. הא יש לה פצימין חייב? לחיזוק תקרה הוא דעבידי!

    10הכי קאמר: אע"פ שיש לה פצימין פטורה, שאין עשויין אלא לחיזוק לתקרה. אמר אביי: חזינא להו לאיספלידי דבי מר, דאית להו פצימי ולית להו מזוזתא. קסבר: לחיזוק תקרה הוא דעבידי.

    11מיתיבי: בית שער, אכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה! באכסדרה דבי רב. אכסדרה דבי רב כאינדרונא מעלייתא הוא! באכסדרה רומיתא.

    12אמר רחבה, אמר רב יהודה: בי הרזיקי חייב בשתי מזוזות. מאי בי הרזיקי? אמר רב פפא סבא משמיה דרב: בית שער הפתוח לחצר, ובתים פתוחין לבית שער.

    ברייתא

    13ת"ר בית שער הפתוח לגינה ולקיטונית רבי יוסי אומר: נידון כקיטונית, וחכ"א נידון כבית שער. רב ושמואל דאמרי תרוייהו: מגינה לבית כולי עלמא לא פליגי דחייב, מאי טעמא? ביאה דבית היא.

    14כי פליגי מבית לגינה, מר סבר: קיטונית עיקר, ומר סבר: גינה עיקר.

    15רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: מבית לגינה, דכולי עלמא לא פליגי דפטור. מאי טעמא? פיתחא דגינה הוא. כי פליגי מגינה לבית, מר סבר: ביאה דבית הוא, ומר סבר: כולה׃

    תוספות

    ומאי תחילת שליש העליון דקאמר להרחיקה - שיותר לא ירחיקנה מן התקרה. ובירושלמי משמע בפ"ב דמגילה דכשהפתח גבוה הרבה מניחה כנגד כתפיו וחולק על הש"ס שלנו. מ"ר:

    דלית להו תקרה - פירוש מקום שהפתח שוקף שם מלמעלה אינו שוה אלא האבנים מן הכיפה אבן נכנסת ואבן יוצאת וכענין זה דלית ליה שיקפי שאין שם מזוזות אלא האבנים בולטות כגון שיני חומה וכעין זה [איתא] בפ"ק דעירובין (דף יא.) גבי סוכה ומה שפי' הקונט' לשון אחר דלית ליה תיקרה שאין הבית מקורה קשיא מי גרע משערי חצירות דחייבין במזוזה כדאמר פרק קמא דיומא (דף יא.). מ"ר:

    איספלידי דבי מר - סוגיא דשמעתין מוכחא דהיינו אכסדרא ולא כמו שפי' בקונט' בפ"ק דבבא בתרא (דף ז.) דהיינו טרקלין נאה ובערוך פירש דהיינו מערה כדמתרגמינן (תהלים נג) בברחו מפני שאול במערה באיספלידא וסוגיא דבבא בתרא קשיא לפי' הערוך דמשמע התם שיש באיספלידא כשורי וליבני ובמערה ליכא כשורי וליבני ועוד דקאמרינן התם מעיקרא איספלידא והשתא אינדרונא פירוש לפי שבנה אשיתא אפומא דאיספלידא ואי איספלידא היינו מערה אין לך חדר אפל ממערה. מ"ר:

    אכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה - וכן משמע בפ"ק דסוכה (דף ח:) דבית שער חייב במזוזה גבי שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו דפריך ותיהוי חיצונה בית שער לפנימית ותתחייב במזוזה ותימה דבפ"ק דיומא (דף יא.) תניא יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית כו' וי"ל דהתם מדאורייתא והכא מדרבנן והר"ר יצחק אלפס תירץ דהכא בפתוחה לבית. מ"ר:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    פרש"י בד"ה בפתח שאחורי הדלת כגון שיש במקצוע כו' והבדיל את הבדלתו פי' אחר שדרך עשירים כו' עכ"ל כצ"ל ובת"י קשה היכא משכחת לה שיהא לימין לזה ולזה וי"ל שהוא פתוח לרה"ר והשני לצד הדלת פתוח לחצר הוי ביאה לזה ולזה עכ"ל אבל לפי' שני לא יתיישב בזה ועיין במרדכי וק"ל:

    בד"ה כיצד קתני כו' טפח כו' כגון פתח שאחורי הדלת הס"ד:

    בד"ה אבל חתך כו' העמיד המלבן בצידה לא משום כו' ובד"ה ההיא דקתני כו' שיש לה ד' דפנות כו' כצ"ל ובד"ה מגינה לבית באותו פתח שבין הגינה לבית כו' כל הדברים בפירושו מגומגמים ובפרש"י שבאלפסי כתב ול"נ איפכא מגינה לבית היינו פתח הקיטונית שהבאים מן הגינה כו' ע"ש באורך וק"ל:

    בד"ה ל"א ועיקר כו' ה"מ דבין תרי בתי דתרווייהו עיקר אבל הכא עיקר קיטונית ולשמה נעשה וחייב גינה עיקר ולשמה נעשה לשומר ופטור הס"ד ואח"כ מ"ה והלכתא כרב ושמואל לחומרא ומצריך מזוזה לתרוייהו דס"ל כר"י עכ"ל:

    תוס' בד"ה אספלידי כו' טרקלין נאה ובערוך כו' וליבני ועוד קאמרינן כו' הד"א כצ"ל:

    בד"ה אכסדרה ומרפסת חייבין כו' עכ"ל כצ"ל:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ל״ג עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף ל״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 15 קטעים ממוספרים, כ־369 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ל״ג ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026