בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ק״ז עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    מוראה ונוצהנזרקין אצל מזבח (הפנימי) ונבלעין במקומן כדאמרי' במס' יומא בפ' קמא (דף כא.):

    לא פסיקא ליהדלימא דבר הקרב כולו למזבח משום מנחת נסכים הואיל ואיכא מנחת נדבה דאינה כולה למזבח:

    נסכאחתיכה אחת של זהב שקורין פלט"א:

    מצינורא קטנהמזלג קטן:

    מחטטיןמפילין ראש הפתילה כשהוא שרוף ובלע"ז ממוקי"ר:

    ומקנחין בה נרותשל מנורה מאפרה שבתוכה:

    כליה עורבמסמרות חדין תוחבין בראש גג ההיכל לכלות העורבין שלא ישבו עליו:

    מתני' הרי עלי ייןלנסכים לא יפחות משלשה לוגין שהן פחותין שבנסכים:

    שמן לא יפחות מן הלוגדחזי למנחת נדבה ואע"ג דהוא מתכוין להקריבו בפני עצמו כנסכים והך סתמא כר' טרפון דאמר בפירקין דלעיל (מנחות דף קד.) אף מתנדבין שמן:

    גמ' אזרחבפרשת נסכים כתיב (במדבר ט״ו:י״ג) כל האזרח יעשה ככה וגו' קרא יתירא הוא:

    שלשה לוגיןדבציר מהכי לא חזו:

    יהיההתם כתיב ככם כגר כאזרח יהיה משמע יהיה לכם עוד נסכים אחריני:

    דון מינהדשמן דבא נדבה גמרינן ממנחת נדבה כדאמר לקמן קרבן מלמד שמתנדבין שמן וההוא גבי מנחת נדבה כתיב (ויקרא ב׳:א׳) כי תקריב קרבן מנחה:

    ואוקי באתרהבנסכים דשמן הבא בפני עצמו הוי כנסכים דומיא דיין:

    מאזרח גמר להכי היכי דגמרינן לעיל יין הכי נמי גמר רבי אזרח מלמד שמתנדבין שמן ודון מינה כל הנסכים שלשה לוגין:

    קרבן מנחה מלמד כו'אלמא ממנחת נדבה גמר לה:

    מתני' יביא כבשפחות שבעולות עולה ליכא לספוקי אלא בזכרים:

    פירשתיאחד מקרבנות הבהמה ואיני יודע איזה מהם פירשתי:

    יביאמכל מיני בהמה הזכרים גדולים דהיינו פר ועגל ואיל ושעיר גדי וטלה:

    פירשתיאת המין ואיני יודע אם מן הבהמה ואם מן העוף:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 107 עמוד א

    1מוראה ונוצה.

    2והאיכא נסכים, לשיתין אזלי.

    3והאיכא מנחת נסכים? כיון דאיכא מנחה דאכלי כהנים מינה, לא פסיקא ליה.

    4״הרי עלי זהב״ לא יפחות מדינר זהב. ודלמא נסכא? אמר ר' אלעזר: דאמר ״מטבע״. ודלמא פריטי? אמר רב פפא: פריטי דדהבא לא עבדי אינשי.

    5״כסף״ לא יפחות מדינר. ודלמא נסכא? אמר ר' אלעזר: דאמר ״מטבע״, ודלמא פריטי? אמר רב ששת: באתרא דלא סגו פריטי דכספא.

    6״נחושת״ לא יפחות ממעה כסף. תניא: רבי אליעזר בן יעקב אומר לא יפחות מצינורא קטנה של נחשת. למאי חזיא? אמר אביי: שמחטטין בה פתילות, ומקנחין בה נרות.

    7ברזל, תניא, אחרים אומרים: לא יפחות מכליה עורב, וכמה? אמר רב יוסף: אמה על אמה.

    8איכא דאמרי: לא יפחות מאמה על אמה. למאי חזיא? אמר רב יוסף: לכליה עורב.

    מתני׳ · משנה

    9״הרי עלי יין״ לא יפחות משלשה לוגין, ״שמן״ לא יפחות מלוג, רבי אומר: שלשה לוגין.

    10״פירשתי, ואיני יודע מה פירשתי״ יביא כיום מרובה.

    גמ׳ · גמרא

    11תנו רבנן: (במדבר טו, יג) ״אזרח״ מלמד שמתנדבין יין, וכמה? שלשה לוגין.

    12ומנין שאם רצה להוסיף יוסיף? תלמוד לומר ״יהיה״. יכול יפחות? תלמוד לומר ״ככה״.

    13שמן לא יפחות מן הלוג, רבי אומר: שלשה לוגין. במאי קא מיפלגי?

    14אמרוה רבנן קמיה דרב פפא: בדון מינה ומינה, בדון מינה ואוקים באתרה קא מיפלגי.

    15רבנן סברי: דון מינה ומינה, מה מנחה מתנדבין אף שמן נמי מתנדבין, ומינה: מה מנחה בלוג אף שמן בלוג.

    16ורבי סבר: דון מינה ואוקי באתרה, מה מנחה מתנדבין, אף שמן נמי מתנדבין, ואוקי באתרה כנסכים, מה נסכים שלשת לוגין, אף שמן נמי שלשת לוגין.

    17אמר להו רב פפא: אי ממנחה גמר לה רבי, דכולי עלמא לא פליגי דון מינה ומינה, אלא רבי מאזרח גמיר לה.

    18אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא: ומי מצית אמרת הכי? והתניא: ״קרבן״ מלמד שמתנדבין שמן, וכמה? שלשת לוגין. מאן שמעת ליה דאמר שלשת לוגין? רבי, וקא מייתי לה מקרבן. אמר ליה: אי תניא תניא.

    19״פירשתי, ואיני יודע מה פירשתי״ יביא כיום מרובה. תנא: כיום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת.

    מתני׳ · משנה

    20״הרי עלי עולה״ יביא כבש. ר' אלעזר בן עזריה אומר: או תור או בן יונה.

    21״פירשתי מן הבקר, ואיני יודע מה פירשתי״ יביא פר ועגל. ״מן הבהמה, ואיני יודע מה פירשתי״ יביא פר ועגל, איל, שעיר, גדי וטלה. ״פירשתי, ואיני יודע מה פירשתי״׃

    תוספות

    ודילמא נסכאנראה דנסכא פחות מדינר דמטפי לא קשיא ליה דאזלינן בתר הפחות כדקאמר (לעיל מנחות דף קד:) הרי עלי עשרונות יביא שנים אבל טפי לא הרי עלי עולה יביא תור או בן יונה וכן כולם ובפ' בתרא דכתובות (דף קי:) ובבבא בתרא (דף קסה:) אמר כתוב בו כסף מגביהו דינר ופריך ואימא נסכא ובכל דוכתא קיי"ל דיד בעל השטר על התחתונה ובמס' שקלים (דף יא) אמרינן הרי עלי זהב יביא דינר זהב אמר ר' אלעזר והוא שהזכיר צורה אבל לא הזכיר צורה מביא אפילו צינורא משמע דצינורא פחותה מדינר והיינו נסכא כדי לעשות צינורא וקשיא מהא דאמרי' בהגוזל בתרא (ב"ק דף צו:) נסכא ועבדינהו זוזי משמע דזוזא פחות מנסכא וי"ל דהתם בזוזי פשיטי דהוא שמיני שבצורי ואע"ג דנקט זוזי סתם הכי נמי תנן בפ' אע"פ (כתובות דף סה:) כלים של חמשים זוז ומפרש בגמ' חמשין זוזי פשיטי ובפרק הישן (סוכה דף כב:) אמר כזוזא מלעיל כאיסתירא מלתחת וקים לן איסתירא פלגא דזוזא אלא ההוא זוזא הוא זוזי פשיטי דארבע מנייהו קיימי באיסתירא באתרא דלא סגי פריטי דכספא הכא ובגט פשוט (ב"ב קסה:) משני הכי ותימה דבפ' בתרא דכתובות (דף קי:) אמרי' פריטי דכספא לא עבדי אינשי ועוד קשיא דבגט פשוט (ב"ב שם.) אמרי' מגביהו דינר ובכתובות (דף קי:) קתני מגביהו לוה כל מה שירצה וי"ל דפריטי דהכא ובגט פשוט לאו דווקא והכי פריך ואימא פריטי כלומר פונדיונים או מעות איסרים כי התם בכתובות ומשני באתרא דלא סגי ובכתובו' פריך ואימא פרוטות ממש ואע"ג דקתני מגביהו לוה כל מה שירצה לא משמע ליה שיוכל להגבותו פרוטות מדלא קתני מגביהו פרוטות שהוא הגרוע שבכל המטבעות:

    שמוחטין בה את הפתילות לאו של מנורה דמלקחיים אית להן אלא [של] שאר נרות שהיו במקדש כדתנן בתמיד (דף ל) ובפ"ק דסנהדרין (דף יד:) דאמרי' אפי' צינורא קטנה של הקדש צריכה עשרה בני אדם לפדותה לא כמו שפי' שם בקונטרס שטווין בה זהב אלא כי הכא שמוחטין בה את הפתילות אשכחן צינורא כדתנן (כלים פ"ט מ"ו) כוש שבלע את הצינורא:

    כליה עורבפירש בקונטרס מסמרות חדין תוחבין בראש גג ההיכל לכלות העורבים שלא ישבו עליו ובמקום אחר פירש כמין טבלא חדה זקופה על צידה וחדודה לחתוך כמו סכין ובערוך ערך כל פי' שעשו צורה להבריח בה העופות מגג ההיכל כדרך שעושין עכשיו שומרי זרעים וקראו אותה כליה עורב ועוד פירש בערוך מקדש ראשון ששכינה שרוייה בו לא היו צריכין כליה עורב שלא היו עופות פורחין עליו אבל במקדש שני שלא היתה קדושתו כקדושת ראשון הוצרכו לכליה עורב ובפ' שני דמועד קטן (דף ט.) לא משמע כן גבי בית שעשה שלמה דאכלו ביוה"כ דקאמר איבעי לשיורי בבנין פורתא ומשני שיורי בנין לא משיירי איבעי ליה לשיורי באמת כליה עורב משמע שהיה שם כליה עורב ושמא תחלה עשה כליה עורב שלא היה יודע אחרי כן כשראה קדושתו שמטו:

    אי תניא תניאולעולם כאן בדון מינה פליגי וה"נ אית ליה לרב פפא בפ' כל התדיר (זבחים דף צא.) ובפ' כל שעה (פסחים דף לג.) והא דלא קאמר הכי בפ' כל המנחות באות מצה (מנחות סב:) דיחויא בעלמא הוא:

    רבי אלעזר בן עזריה אומר יביא תור או בן יונהבגמ' אמרי' דל"פ דמר כי אתריה ואע"פ שהיו רגילין לקנות קרבנות בירושלים כדאמרי' (ב"מ כו.) מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה ואמרו (כריתות ח:) מעשה ועמדו קינים ברבעתיים מ"מ דעת הנודר לפי מה שרואה בעיר:

    פירשתי מן הבהמה כו'ה"ג יביא פר עגל ואיל שעיר גדי וטלה ויש ספרים דלא כתיב שעיר ועל כרחין גרסי' ליה כדקתני גבי שלמים שעירה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    גליון הש"ס

    גמ' ואיני יודע מה פירשתי יביא פרעי' בטורי אבן ר"ה י ע"א ד"ה בן בקר:

    תוס' ד"ה אי וכו' ובפ' כל שעהע"ש דפריך ר"פ כן לר' וא"כ אדרבה אינו כדס"ל לר"פ הכא ועי' בתוס' בפסחים שם ולעיל סד ע"א וצ"ע:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ק״ז עמוד א׳

    מסכת מנחות דף ק״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 21 קטעים ממוספרים, כ־358 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    מוראה ונוצה נזרקין אצל מזבח (הפנימי) ונבלעין במקומן כדאמרי' במס' יומא בפ' קמא (דף כא.):

    לא פסיקא ליה דלימא דבר הקרב כולו למזבח משום מנחת נסכים הואיל ואיכא מנחת נדבה דאינה כולה למזבח:

    נסכא חתיכה אחת של זהב שקורין פלט"א:

    מצינורא קטנה מזלג קטן:

    מחטטין מפילין ראש הפתילה כשהוא שרוף ובלע"ז ממוקי"ר:

    ומקנחין בה נרות של מנורה מאפרה שבתוכה:

    כליה עורב מסמרות חדין תוחבין בראש גג ההיכל לכלות העורבין שלא ישבו עליו:

    מתני' הרי עלי יין לנסכים לא יפחות משלשה לוגין שהן פחותין שבנסכים:

    ועוד 12 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 107a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    ודילמא נסכא נראה דנסכא פחות מדינר דמטפי לא קשיא ליה דאזלינן בתר הפחות כדקאמר (לעיל מנחות דף קד:) הרי עלי עשרונות יביא שנים אבל טפי לא הרי עלי עולה יביא תור או בן יונה וכן כולם ובפ' בתרא דכתובות (דף קי:) ובבבא בתרא (דף קסה:) אמר כתוב בו כסף מגביהו דינר ופריך ואימא נסכא ובכל דוכתא קיי"ל דיד בעל השטר על התחתונה ובמס' שקלים (דף יא) אמרינן הרי עלי זהב יביא דינר זהב אמר ר' אלעזר והוא שהזכיר צורה אבל לא הזכיר צורה מביא אפילו צינורא משמע דצינורא פחותה מדינר והיינו נסכא כדי לעשות צינורא וקשיא מהא דאמרי' בהגוזל בתרא (ב"ק דף צו:) נסכא ועבדינהו זוזי משמע דזוזא פחות מנסכא וי"ל דהתם בזוזי פשיטי דהוא שמיני שבצורי ואע"ג דנקט זוזי סתם הכי נמי תנן בפ' אע"פ (כתובות דף סה:) כלים של חמשים זוז ומפרש בגמ' חמשין זוזי פשיטי ובפרק הישן (סוכה דף כב:) אמר כזוזא מלעיל כאיסתירא מלתחת וקים לן איסתירא פלגא דזוזא אלא ההוא זוזא הוא זוזי פשיטי דארבע מנייהו קיימי באיסתירא באתרא דלא סגי פריטי דכספא הכא ובגט פשוט (ב"ב קסה:) משני הכי ותימה דבפ' בתרא דכתובות (דף קי:) אמרי' פריטי דכספא לא עבדי אינשי ועוד קשיא דבגט פשוט (ב"ב שם.) אמרי' מגביהו דינר ובכתובות (דף קי:) קתני מגביהו לוה כל מה שירצה וי"ל דפריטי דהכא ובגט פשוט לאו דווקא והכי פריך ואימא פריטי כלומר פונדיונים או מעות איסרים כי התם בכתובות ומשני באתרא דלא סגי ובכתובו' פריך ואימא פרוטות ממש ואע"ג דקתני מגביהו לוה כל מה שירצה לא משמע ליה שיוכל להגבותו פרוטות מדלא קתני מגביהו פרוטות שהוא הגרוע שבכל המטבעות:

    שמוחטין בה את הפתילות לאו של מנורה דמלקחיים אית להן אלא [של] שאר נרות שהיו במקדש כדתנן בתמיד (דף ל) ובפ"ק דסנהדרין (דף יד:) דאמרי' אפי' צינורא קטנה של הקדש צריכה עשרה בני אדם לפדותה לא כמו שפי' שם בקונטרס שטווין בה זהב אלא כי הכא שמוחטין בה את הפתילות אשכחן צינורא כדתנן (כלים פ"ט מ"ו) כוש שבלע את הצינורא:

    כליה עורב פירש בקונטרס מסמרות חדין תוחבין בראש גג ההיכל לכלות העורבים שלא ישבו עליו ובמקום אחר פירש כמין טבלא חדה זקופה על צידה וחדודה לחתוך כמו סכין ובערוך ערך כל פי' שעשו צורה להבריח בה העופות מגג ההיכל כדרך שעושין עכשיו שומרי זרעים וקראו אותה כליה עורב ועוד פירש בערוך מקדש ראשון ששכינה שרוייה בו לא היו צריכין כליה עורב שלא היו עופות פורחין עליו אבל במקדש שני שלא היתה קדושתו כקדושת ראשון הוצרכו לכליה עורב ובפ' שני דמועד קטן (דף ט.) לא משמע כן גבי בית שעשה שלמה דאכלו ביוה"כ דקאמר איבעי לשיורי בבנין פורתא ומשני שיורי בנין לא משיירי איבעי ליה לשיורי באמת כליה עורב משמע שהיה שם כליה עורב ושמא תחלה עשה כליה עורב שלא היה יודע אחרי כן כשראה קדושתו שמטו:

    אי תניא תניא ולעולם כאן בדון מינה פליגי וה"נ אית ליה לרב פפא בפ' כל התדיר (זבחים דף צא.) ובפ' כל שעה (פסחים דף לג.) והא דלא קאמר הכי בפ' כל המנחות באות מצה (מנחות סב:) דיחויא בעלמא הוא:

    רבי אלעזר בן עזריה אומר יביא תור או בן יונה בגמ' אמרי' דל"פ דמר כי אתריה ואע"פ שהיו רגילין לקנות קרבנות בירושלים כדאמרי' (ב"מ כו.) מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה ואמרו (כריתות ח:) מעשה ועמדו קינים ברבעתיים מ"מ דעת הנודר לפי מה שרואה בעיר:

    פירשתי מן הבהמה כו' ה"ג יביא פר עגל ואיל שעיר גדי וטלה ויש ספרים דלא כתיב שעיר ועל כרחין גרסי' ליה כדקתני גבי שלמים שעירה:

    Tosafot on Menachot 107a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    גמ' ואיני יודע מה פירשתי יביא פר עי' בטורי אבן ר"ה י ע"א ד"ה בן בקר:

    תוס' ד"ה אי וכו' ובפ' כל שעה ע"ש דפריך ר"פ כן לר' וא"כ אדרבה אינו כדס"ל לר"פ הכא ועי' בתוס' בפסחים שם ולעיל סד ע"א וצ"ע:

    Gilyon HaShas on Menachot 107a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ק״ז, עמוד א׳, בהיקף של כ־358 מילים ב־21 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 21 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 12 מילים

      נפתחת ב״מוראה ונוצה.…״

    2. קטע 24 מילים

      נפתחת ב״והאיכא נסכים, לשיתין אזלי.…״

    3. קטע 312 מילים

      נפתחת ב״והאיכא מנחת נסכים? כיון דאיכא מנחה דאכלי…״

    4. קטע 424 מילים

      נפתחת ב״״הרי עלי זהב״ לא יפחות מדינר זהב.…״

      חכמים: רב פפא.

    5. קטע 521 מילים

      נפתחת ב״״כסף״ לא יפחות מדינר. ודלמא נסכא? אמר…״

      חכמים: רב ששת.

    6. קטע 627 מילים

      נפתחת ב״״נחושת״ לא יפחות ממעה כסף. תניא: רבי…״

      חכמים: רבי אליעזר, אביי.

    7. קטע 715 מילים

      נפתחת ב״ברזל, תניא, אחרים אומרים: לא יפחות מכליה…״

      חכמים: רב יוסף.

    8. קטע 814 מילים

      נפתחת ב״איכא דאמרי: לא יפחות מאמה על אמה.…״

      חכמים: רב יוסף.

    9. קטע 916 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ ״הרי עלי יין״ לא יפחות משלשה…״

      חכמים: רבי אומר.

    10. קטע 108 מילים

      נפתחת ב״״פירשתי, ואיני יודע מה פירשתי״ יביא כיום…״

    11. קטע 1113 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ תנו רבנן: (במדבר טו, יג) ״אזרח״…״

    12. קטע 1213 מילים

      נפתחת ב״ומנין שאם רצה להוסיף יוסיף? תלמוד לומר…״

    13. קטע 1312 מילים

      נפתחת ב״שמן לא יפחות מן הלוג, רבי אומר:…״

      חכמים: רבי אומר.

    14. קטע 1414 מילים

      נפתחת ב״אמרוה רבנן קמיה דרב פפא: בדון מינה…״

      חכמים: רב פפא.

    15. קטע 1519 מילים

      נפתחת ב״רבנן סברי: דון מינה ומינה, מה מנחה…״

    16. קטע 1625 מילים

      נפתחת ב״ורבי סבר: דון מינה ואוקי באתרה, מה…״

      חכמים: רבי סבר.

    17. קטע 1721 מילים

      נפתחת ב״אמר להו רב פפא: אי ממנחה גמר…״

      חכמים: רב פפא, רבי מאזרח.

    18. קטע 1837 מילים

      נפתחת ב״אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן…״

      חכמים: רב הונא, רב נתן, רב פפא.

    19. קטע 1917 מילים

      נפתחת ב״״פירשתי, ואיני יודע מה פירשתי״ יביא כיום…״

    20. קטע 2016 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ ״הרי עלי עולה״ יביא כבש. ר'…״

    21. קטע 2128 מילים

      נפתחת ב״״פירשתי מן הבקר, ואיני יודע מה פירשתי״…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ק״ז ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026