השיטה שלנו

ר' נתן חנוכה למד בכולל בשיטה שמפשטת ומפרקת את סוגיות הגמרא, מבררת את דעות הראשונים והאחרונים, ומכוונת ללימוד הלכה למעשה מהבית יוסף, עם אמונה שכל אחד יכול ללמוד תושב"ע בכלל וגמרא בפרט.

בגיל 40 לימד בכולל את מסכת ברכות לבנו ולקבוצת ילדים נוספת, עד שמצא שיש צימאון רב ללימוד בשיטה בה לומד, המקנה לתלמיד אסטרטגייה [דרך פעולה] בלימוד הגמרא, וצמיחה אישית בלימוד גמרא באופן עצמאי ומסודר.

"ערכת בוני התלמוד" מומלצת ביותר, מכיוון שהיא עוסקת בהקניית דרכי לימוד הגמרא ולא רק בפירוש ובדרשות של הגמרא, ובכך מחזקת בדרך הלימוד את כולם. הסוגיות מופשטות, כדי שהלומד ירכוש את מהלכי הגמרא ויחקה אותם ויוכל להסביר את הבנתו בסוגיה ולהיות מורה לעצמו ולאחרים. אם התקשית בלימוד הדף הרגיל, היעזר בספר הלימוד ותתנסה מיד בספר התרגול!

ספר התרגול מאפשר ללומד להתנסות כאן ועכשיו, בהבנת דרך הלימוד ורכישת מיומנויות בהוראת הגמרא, ולהסיק בעצמו את המסקנות העולות מן הסוגיה, ומתנסה עצמאית בפיסוק וביאור הגמרא, מגדיר את השאלה ומוצא את התירוץ, מציג את דעות החכמים, ונשאל שאלות ממוקדות שמכוונות אותו לפַשֶט את הבנת הסוגיה עם רש"י כראוי.

בכך הופכת ערכת "בוני התלמוד" למתווך תמידי ללימוד עצמי לדף הגמרא הרגיל.

לימוד הגמ' מורכב אבל קל. מה שנצרך הוא, שכל שלב יהיה בנוי לפי סדר. אפילו המהנדס הכי גדול בעולם לא ילך לבדוק את תקינותו של מבנה, אם אין ברשותו את התוכניות, וכמה שיהיה בקי בלימודו ההנדסי, זכרונו לא יכיל את כל החומר.

מה שאין כן, כשהמהנדס מרוב בקיאותו בחומר ההנדסי מעיין בקצרה בתכניות המבנה, קולט ותופס במהרה את כל העניין, ומכיוון שרכש את הכלים והכללים הנכונים להנדסת בניין, יודע הוא לקרוא כל תכנית בנייה.

כך כל אחד שירכוש אסטרטגייה / מיומנויות בהוראת הגמרא, יידע איך לבנות כל סוגיה בקומה שלימה, מהיסודות ועד לקבלת הבניין המעוצב להפליא ולא רק לימוד סוגיה שטחית.

כך מובא במדרש שמואל:

יערוך ויסדר כל חלקיו, כל חלוקה במקומה וסדרה וכל דבר דבור על אופניו, וזה לשון עריכה – כשולחן ערוך לפניו.

יוצא שתלמידי חכמים הם בנאים והאלף בית של בנאים הוא לעבוד בצורה מסודרת, אחרת אין כאן בניין אלא ערימת אבנים, ערימת סברות קושיות ותירוצים [נוסיף, כאשר אדם לומד נכון, כבונה, גם חייו הגשמיים נהפכים למסודרים].

נסביר בדרך אפשר את דברי רבי שמעון בן לקיש במסכת תענית דף ז' עמ' ב': המלמדינו איך לבנות בניין בתלמוד.

ניקח לדוגמא: אחד ששומע רשימה של 20 מספרים חסרי היגיון: 5, 36, 19, 125 וכו', לעולם לא יצליח לחזור עליהם, אבל כאשר יש בניהם קשר כלשהו, כגון: מספרים בדילוג, 2, 4, 6, 8 וכו', יזכרם, ואפילו ימשיך מהיכן שהמשמיע יעצור, וכל זה משום שהתמונה ברורה לו. לכן כשהתלמיד רואה סדר נכון וברור של סוגיה, הוא לומד איך להשתמש בכל הכלים הללו גם לנושאים אחרים וחדשים שלא ראה.

גם ברשימת מילים יהיה קשה לזכור ולא רק מספרים, אבל אם יקשר התלמיד מילים אלו לעניין מסוים יתיישבו לו המילים בליבו וכך בכל דבר ודבר, הבנת הנושא שופכת לא רק אור של שכל אלא גם אור של זיכרון.

הר' דסלר זצ"ל בספרו "מכתב מאליהו" כותב כך: [חלק ד' עמ' 249]

דרכי ההוראה וההשבה אל הלב: היינו לפרט עניין גדול לחלקים קטנים כדי שיוכל להתרכז ולהתבונן בכל פרט בפני עצמו כי עניין גדול המורכב מכמה חלקים קשה להרגישו [להבינו] כראוי בבת אחת, ואחר כך, "על אחת כמה וכמה" לעשות קל וחומר מכל החלקים יחד ולהשפיע על הלב וכו' הרבה דברים מעין אלה והיינו "פדגוגיה" על פי התורה.

לכן לכל אדם קטן כגדול, "ערכת בוני התלמוד", היא דרך מסודרת איך ללמוד גמרא, ורכישת מיומנויות למידה מגוונות עד שלימודו נעשה עצמאי, עם התקדמות / הצלחה / חשק / מוטבציה / סקרנות ורצון לרכוש עוד ידע בתלמוד.

אבקשך בני ידידי לפקוח עין על זה שיהיה נדפס על נייר יפה, דיו שחור ואותיות נאותות כי לדעתי הנפש מתפעלת והדעת מתרווחת והכוונה מתעוררת מתוך הלימוד בספר נאה ומהודר, וההיפוך בהפכו אם הכתב מטושטש, והוא כמעט כדרך שאמרו חז"ל: "כל הקורא בלא נעימה וכו' ונתתי להם... ומשפטים בל יחיו בם" כי אלו מעירים ומשמחים הנפש והכוונה נכונה עם השמחה אל הדבר הן כמו נשמה וחיות אל הגוף.

סברא הנאמרת בטוב טעם בחן ובמתיקות, עשויה לקבוע להכא או להתם, גורל חיים של תלמיד. [סברא הנאמרת בטוב טעם בכוחה לקבוע גורלו של תלמיד]

האם חשבנו מהם הקשיים העומדים לפני אדם הרוצה ללמוד גמרא! כי אם לא הגדרנו את הקשיים איך ברצונינו לפתור את הבעיות העומדות לפניו, כמאמר החכם הכרת הבעיה חצי פיתרון.

נגדיר את הקושי בצורת דף גמרא רגיל וצפיפות התוכן, מדברי הגמרא ועד רש"י וביאורים אחרים, אין פיסוק וסימון בין הפסקאות השונות, הכל נכתב ברצף ועוד פרטים שהרוצה ללמוד נתקל בהם.

לכן בספר הלימוד לפרק זה, חילקנו הכל לקטגוריות לימוד, וכל קטגורייא קיבלה: כותרת / גופן הניתן לקריאה / פיסוק במהלך הסוגייא / צבע / סימון, העוזרים ללומד להתמקד ולהתמצא בדברי הגמרא / ביאור רש"י / הסבר ועוד.

פירוק והפשטת הסוגייא, מאפשרת לתלמיד לרכוש מיומנויות לימוד רבות, הקשורות למהלך המשא ומתן התלמודי [שקלא וטריא].

הלשון התלמודית ברובה כתובה בארמית, הכוללת: מילים / מונחים / מושגים / ביטויים, למשל המילה "עבדי" שימושה "עושים". לעומת ביטוי של "היכי דמי?" ששימושם "איך דומה?" שלא קיים בשפה שלנו, ופירושו, כיצד המקרה המדובר? וכדוגמת אלו יש עוד הרבה: מילים / ביטויים / מושגים, אשר בהבנתם יתקשה הלומד.

לכן בספר הלימוד, לכל מקטע בסוגייא, יש ביאורי מילים, ואף מילה המשתמעת לשני פנים מבוארת לפי הקשרה לסוגייא ולאוצר המילים היום יומי של הלומד. עלון המאפשר ללומד להתמצא במושגים המופיעים בפרק זה, לרכישת מיומנויות למידה רבות, והרחבת אוצר המילים אשר יהיו לו כמפתח ואסטרטגייה ללימוד כל סוגיות הש"ס מראשם ועד סופם, ואף יסייעו לו: לשינון / לזכירה / ליישום ועוד.

קושי הלשון התמציתית, הקצרה והקולעת של הגמ', המכילה לפעמים שני מילים שהם הסבר לכל הפחות של עשרה מילים או בכלל צריך להבין מה רוצים במשפט שהובא בגמרא או ההקשר בין הנושאים או משפט קצר שצריך להשלימו בכדי להבינו.

כל אלו נמצא פיתרונן בספר הלימוד, כאשר הלומד מוצא הקדמה לכל סוגייא, ולכל נושא המובא לצורך המשא ומתן התלמודי, הממקד את התלמיד להבנת הנושא הנלמד ממקורותיו, הסבר ברור, קצר וקולע המוביל את הלומד להשתמש נכון במהלכי השקלא וטריא של הגמרא ולהכירם נכונה, טבלאות: סיכום משני / סיכום כללי / הסבר / דעות / מחלוקות / מסקנות ועוד. כל אלו מאפשרות לתלמיד לרכוש מיומנויות רבות בהוראת הגמרא.

המבנה של השקלא וטריא בתלמוד בנוי משבעה מהלכים בסיסיים:

שלכל אחד מהם יש המון התבטאויות שונות במהלך הסוגייא. תוכן הסוגייא המורכב מכמה נושאים בד בבד השזורים וקשורים אחד לשני, ההבנה בהקשרם למהלך אחד בסוגייא, לימוד מן הסתום ודימוי ההלכות השונות אחת לשנייה ועוד. [עיין באריכות בדרך תבונות להרמח"ל]

פתרון למבנה התלמודי נמצא בספר הלימוד, בהסברת כל מהלך המשא ומתן [שקלא וטריא] התלמודית, בסימון כל אחד משבעה מהלכים בסיסיים או המסתעף מהם, בניית הסוגייא עד למסקנותיה, ופירוט כל פרט ולו הקטן המשתלשל מנקודה לנקודה, המאפשרת לתלמיד לרכוש את מיומנויות ההוראה התלמודית בפרט, ופותחת צוהר רחב ליישם את הבנת מיומנויות אלו, בלמידה של מפרשים אחרים [ראשונים, אחרונים ועוד] המדברים בדרך כלל בשפת המשא ומתן התלמודי.

הקושי בקריאת כתב רש"י והמילים בארמית שמשתמש רש"י בביאורו, אשר מקשים על הלומד בהבנת ביאור רש"י בפרט והבנת הסוגייא בכלל, משום שרש"י פותח לנו צוהר בהבנת השקלא וטריא במהלכי הגמרא וביאורו הוא מרכיב עיקרי באסטרטגיית למידת הגמרא.

לכן בספר הלימוד, הצגנו את ביאור רש"י בכתב עברי בגופן גדול, אשר כל אחד יכול לקוראו, וליד כל מילה בארמית יש את ביאורה לעברית, ואף מילה המשתמעת לשני פנים מבוארת לפי הקשרה לסוגייא ולאוצר המילים היום יומי של הלומד. תחילת דיבור המתחיל ברש"י מודגש להקל על הלומד למצוא את הביאור בקלות. הנחיית הלומד מביאור רש"י להסבר או לטבלת הסבר המסייעת ללומד להבין ולשייך את ביאור רש"י להבנת השקלא וטריא בגמרא, וביאור רש"י נמצא מתחת לכל מקטע של דברי הגמרא. כל אלו מאפשרות לתלמיד לרכוש את מיומנויות הלמידה בקריאה והבנת רש"י בפרט, ובכלל כל מפרשי הש"ס הנמצאים בדף הגמרא ומחוצה לו. [תוספות, ר"ח, רשב"ם ראשונים ואחרונים]

אחרי הבנת פשט הסוגייא עם ביאור רש"י על כל מהלכי השקלא וטריא, הלומד יכול להבין כל ביאור אחר הקשור לסוגייא הנלמדת בפרט, ובכלל ביאורים לסוגיות אחרות שילמד באופן עצמאי, משום שהלומד רכש את מיומנויות הוראת הגמרא בפרט ואת אסטרטגיית הוראת הגמרא בכלל.

כל אסטרטגיית למידת הוראת הגמרא אשר רכש הלומד בפירוק והפשטת הסוגייא, כעת הרי הוא מכנס אותם בספר התרגול, המאפשר לו ליישם את כל מיומנויות הוראת התלמוד השונות והמגוונות, בשבלונת הגמרא של כל מקטע שלמד בספר הלימוד, שבה הוא: מבאר את שפת הארמית, מפסק את הסוגייא על פי המבנה הבסיסי של שבעת מהלכי המשא ומתן התלמודי שדברנו עליהם. קורא את הגמרא בגרסה הנכונה, מבין את כל מהלכי השקלא וטריא בסוגייא [אסטרטגיית הלמידה שרכש]. שאלות חזרה הבנויות במדרג הממקד את הלומד בתהליך ההבנה, הכוללות אופציות נרחבות של אופני ביצוע שונות, כגון: שאלות השלמה או בחירה, טבלאות השלמה, מתיחת קו ועוד. [עיין מקרא ספר תרגול]

כאן מתחיל התלמיד את תלמודו באופן עצמאי, אשר בכל שלב יש לו את ספר הלימוד שהקנה לו את מיומנויות ואסטרטגיית לימוד הגמרא, שבו יכול להעזר ולדלג על כל מכשול בדרכו ללמידה עצמאית, ועבודתו מהווה אתגר עצום בשבילו להרים את יכולותיו השכליות והרגשיות כאחד, כלומד המבין את תלמודו ואף יודע להסבירו לאחרים באופן מלא של ידיעה ולא רק בתחושת ידיעה [עיין הקדמה לספר תרגול]. הרמת יכולת הביצוע של התלמיד ויישומה בדף הגמרא הרגיל בפרט, ובכלל את יישום אסטרטגיות / מיומנויות הוראת התלמוד בסוגיות אחרות ובמפרשים אחרים באופן עצמאי כאשר רכש.

שאר הספרים מקנים לקורא ידע של סוגייא ללא שימת לב והדגשה לשלבי הלימוד, אין את הקניית שלבי דרך הלימוד ופיתוח אסטרטגיית לימוד הגמרא, אין שימת דגש למהלכי הגמרא אלא להסברת הסוגייא וגם זה לא כל אחד מבין, ופשוט שיכולת פיתוח מיומנויות למידה אין מהיכן לקחת.

כך גם בלימוד הגמרא, כאשר לא סיפקנו לתלמיד אסטרטגיית למידה ופיתוח מיומנויות למידה בגמרא, כלומר: ספר לימוד עם תכנית למידה נכונה וברורה, ספר תרגול לפיתוח המיומנויות בלימוד הגמרא, על מנת שיפתח וירגיל את שכלו ללמוד נכון, אין נכון לומר שיש לו קושי, משום שאין לו מהיכן להתחיל לתמרן את עצמו ללמידה נכונה וברורה.

אבל אחרי שהתלמיד רוכש את אסטרטגיית ומיומנויות לימוד הגמרא דרך ספר לימוד המסדר נכון במחשבתו את לימודו וספר תרגול שמאפשר לו היכרות עצמית עם דרך לימוד זו, אזיי גם אם לא הבין, אפשר לזהות היכן הקושי. ושוב כמו שאמרנו לאורך המאמר, זיהוי הקושי מאפשר לבנות אסטרטגיית למידה להוראה מתקנת שמרימה את התלמיד חזרה ללימוד ללא קשיים אחרי התגברות עליהם.

כל אסטרטגיית למידה שנבנית כעזר לתלמיד להוראה נכונה, מוסיפה הצלחה בלימודו, וכשיגיע לקשיים נוספים אחרי עלייתו ברמת הלימוד, נצטרך לפתח לו עוד אסטרגיות להתעלות בלימודו, וזו פדגוגיה, להוביל את התלמיד להצלחתו.

כאן נוסיף שגם מבחינה דידקטית עשינו הכל, פיתחנו לתלמיד גישה ושיטה להקנות לו את הוראת הגמרא ולהכשיר אותו ללמוד בכוחות עצמו, בפיתוח הקריאה, הכתיבה ועוד. לרכוש מיומנויות של הבנת הנקרא, הבעה בכתב וחשיבה ועוד. ערכה זו מסייעת לצמצם את כל הקשיים הדידקטים שצפים בשעת הלימוד, משום שהאסטרטגייה ודרך הלמידה ברור ונמצא ליד התלמיד, ובכל רגע נתון יש ביכולתינו לסייע ולכוון אותו לפיתרון, או שהתלמיד בעצמו מפתח את יכולותיו משום שהכל נמצא לפניו כשולחן ערוך ונשאר לו לבדוק היכן בדרך מה לא היה ברור ולתקנו.

הכולל בתוכו את התָּנָאִים והאמוראים ופוסקי ההלכה המובאים לאורך ספר הלימוד (פרק המניח) המסייע לתלמיד להכירם בתקופתם, בגדלותם, מסירות נפשם על התורה וסיפורים על אודות אישיותם.

לא דומה מי שמכיר את האומר למי שאינו מכירו. נשאלו הרבה תלמידים מי הוא רבי שמעון בגמרא ולא ידעו שזהו רבי שמעון בר יוחאי. מיהו רבי מאיר בגמרא ולא ידעו שזהו רבי מאיר בעל הנס.

כן ההבדלים בין רבי יהודה שבמשנה לרבי יהודה שבגמרא. ההבנה שדעת רבי יהודה (בר יחזקאל) בגמרא, שונה מדעת רבי יהודה (בר עילאי) במשנה, הכרחית להבנת משקל דבריהם בסוגיה ללא בלבול וטעות.

הכרת החכמים ודבריהם מהווה חיבור עצום של התלמיד לגמרא ומעוררת בו השראה להידמות לחכמים.

בעזרת ערכת "בוני התלמוד", זוכה התלמיד לִלְמוֹד בָּרוּר וקצר, לרכוש כלים להמשך דרכו בלימוד הש"ס, לבחון עצמו ולתקן טעויות, להכיר ולהידמות למעשה אבותיו. שנאמר: מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי.

עכשיו ברור לנו מדוע הלומד והמלמד צריכים "שולחן ערוך" של גמ' ערוכה וסדורה: קושיא, תירוץ, בירור, מחלוקת, סיוע והסבר ועוד..., וכל זה על מנת לראות את כל פרטי הסוגיה אחד אחד מול עיניו. ובסוף, תמצות הדברים בטבלה, תרשים, מסקנות ולחברם יחד להצלחה וחוויה לימודית [ולא נֵטֶל וחוסר אונים].