תלמוד לומר לכל בני אהרן תהיה — שלא יחלקו זה כנגד זה אלא בין כולם יחלקו המנחות:
שלא קמו — מנחות תחת זבחים:
בדלות — שאין מביא מנחה אלא בדלי דלות שנאמר אם לא תמצא ידו וגו' עד ולקח שתי תורים:
שהרי קמו תחתיהן בדלות — שהמחוייב קינין ואין לו יכול להביא מנחה:
תלמוד לומר ועל מחבת לכל בני אהרן — אם אינו ענין למנחות תנהו ענין לזבחים ועופות:
עשייתו ביד — מליקה בציפורן:
בכלי — בסכין:
יכול לא יחלקו בקדשי קדשים אבל יחלקו בקדשים קלים — שלא יתנו חטאת כנגד אשם ולא מנחת מאפה כנגד מנחת הסולת דכולם קדשי קדשים הן אבל יחלקו בקדשים קלים כגון שלמים כנגד תודה:
תלמוד לומר איש כאחיו — וסמיך ליה אם על תודה דמקרא נדרש לפניו ואיתקוש קדשים קלים לקדשי קדשים למנחות לענין חלוקה:
ואין קטן חולק — אבל אוכל בחלק אביו:
ההיא — ברייתא שאין חולקין:
מכל נפקא — וכל מנחה בלולה בשמן (ויקרא ז׳:י׳):
הא אפיקתיה — לכל מנחה בלולה לעיל בפ' כל המנחות (מנחות דף סג:) לכדרבי יוסי בר' יהודה דאמר מה כל האמור למטה שני מינין:
ההוא מוכל נפקא — ברייתא מכל והא דאם אינו ענין כו' תנהו ענין לחריבה של שעורין נפקא לי' ממנחה:
לרבות לוג שמן של מצורע — שהשיריים שמשתייר משל בהונות הוו לכהן:
מן האש כתיב — דדבר שממנו לאישים הוא דשיריים לכהנים אבל לוג שאין ממנו לאישים אימא לא ליהוי לכהן [להכי] כתב לכל קרבנם:
לרבות מנחת העומר ומנחת קנאות — שנקמצו ושיריים לכהנים ומריבוי אתיא דנקמצות ושיריים לכהנים:
והאי — מנחת העומר להתיר חדש אתיא:
ואידך — מנחת קנאות:
לברר — עון אתיא ולא לכפרה אימא לא יהו שיריה נאכלין קמשמע לן:
לרבות חטאת העוף — שנאכלת לכהנים:
נבילה היא — משום מליקה ולא תאכל קמשמע לן:
להכשיר אתי — ליחול עליה נזירות טהרה ולא יהא נאכל:
זה גזל הגר — דכתיב (במדבר ה׳:ח׳) אם אין לאיש גואל האשם המושב לכהן זה הקרן שאם גזל את הגר ומת הגר ורוצה להחזיר גזילו ואין לו יורשין יחזירנו לכהנים ויביא קרבן אשם על השבועה שכפר ונשבע לו:
שלך הם — כל הני דמתרבו מהאי קרא:
לקדש בו — כדאמר (קידושין דף נב: ע"ש) המקדש בחלקו בקדשי קדשים מקודשת:
