7אי מה כבש בן שתי שנים פסול אף יין בן שתי שנים פסול וכי תימא הכי נמי והתניא יין בן שתי שנים לא יביא ואם הביא כשר מאן שמעת ליה דאמר לא יביא רבי וקאמר אם הביא כשר׃

8אלא אמר רבא היינו טעמא דרבי דכתיב ״(משלי כג״, לא) אל תרא יין כי יתאדם:

9אין מביאין לא מן הדליות כו': תנא כרמים העבודים פעמים בשנה:

10רב יוסף הוה ליה קרנא דפרדיסא דרפיק ביה טפי ריפקא ועבד חמרא דדרי מיא על חד תרין:

11לא היו כונסין אותן בחצבין גדולים: תנא חביות כדיות לודיות ובינוניות׃

12אין מניחין אותן שתים שתים אלא אחת אחת:

13כיצד בודק גזבר יושב וקנה בידו זרק הגיר הקיש בקנה: תנא זרק הגיר של שמרים גזבר הקיש בקנה׃

14ולימא ליה מימר מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן כשם שהדיבור יפה לבשמים כך דיבור רע ליין:

15רבי יוסי בר רבי יהודה אומר וכו': בעי ר' יוחנן הקדישו מהו שילקה עליו משום בעל מום כיון דפסול כבעל מום דמי או דלמא אין בעל מום אלא בבהמה תיקו:

ברייתא

16תנו רבנן אלים ממואב כבשים מחברון עגלים משרון גוזלות מהר המלך׃

17ר' יהודה אומר מביאין כבשים שגבהן כרחבן אמר רבא בר רב שילא מאי טעמא דר' יהודה דכתיב ״(ישעיהו ל״, כג) ירעה מקנך ביום ההוא כר נרחב:

18כתיב ״(ישעיהו סב״, ו) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את ה' אל דמי לכם מאי אמרי הכי אמר רבא בר רב שילא (תהלים קב, יד) אתה תקום תרחם ציון׃

19רב נחמן בר יצחק אמר (תהלים קמז, ב) בונה ירושלים ה' ומעיקרא מאי הוו אמרי אמר רבא בר רב שילא (תהלים קלב, יג) כי בחר ה' בציון אוה למושב לו:

20הדרן עלך פרק כל קורבנות ציבור׃

מתני׳ · משנה

21שתי מדות של יבש היו במקדש, עשרון וחצי עשרון רבי מאיר אומר עשרון עשרון וחצי עשרון׃

22עשרון מה היה משמש שבו היה מודד לכל המנחות, לא היה מודד לא בשלשה לפר ולא בשל שנים לאיל אלא מודדן עשרונות׃

23חצי עשרון מה היה משמש שבו היה מודד חביתי כהן גדול מחצה בבקר ומחצה בין הערבים:

גמ׳ · גמרא

24תניא היה ר' מאיר אומר מה תלמוד לומר (במדבר כח, כט) עשרון עשרון לכבש האחד מלמד ששתי עשרונות היו במקדש אחד גדוש ואחד מחוק׃

25גדוש שבו היה מודד לכל המנחות׃

תוספות

כרוך ותני - להכשיר קאמר כדמוכח סוגיא דהמוכר פירות (ג"ז שם.) דהליסטיון כשר ואע"ג דאיצטריך ליה לתנא למיתני הליסטיון ומתוק לא משמע ליה לרבינא לחלק בין זה לזה:

כשם שהדיבור יפה לבשמים כו' - בפרק קמא דכריתות (דף ו:) קאמר רבי יוחנן איפכא גבי קטורת דתני' כשהוא שוחק אומר היטב הדק וקאמר מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר כשם שהדיבור רע ליין כך דיבור יפה לבשמים משום דכי קאמר רבי יוחנן בנסכים קאמר להו כי היכי דקים לן בקטורת שהדיבור יפה לבשמים כך הדיבור רע ליין וכי קאי בקטורת קאמר להו כי היכי דקים לן בנסכים שהדיבור רע ליין כך הדיבור יפה לבשמים:

שגובהן רחבים גרסינן ולא שגובהן כרחבן כדאשכחן רוחבו מייתי קרא דכתיב כר נרחב ובבראשית רבה אמר דכבשים של תמיד דהיו כל כך גבוהים שאוכלים על גבי ארזים וכשהיו מרכיבין אותן על הגמלים רגלי הכבשים נגררין לארץ:

אחד גדוש ואחד מחוק - תימה גדול דר"מ דריש לה מקרא דכתיב עשרון עשרון לכבש האחד ובקונטרס פי' דר"מ ס"ל גמרא דשתי עשרונות בצבור:

גדוש שבו היה מודד לכל המנחות - איפכא לא רצו לעשות למדוד בגדוש לחביתי כ"ג שלא ישפוך הסלת לארץ כשחוצהו:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

גמ' גדוש שבו מודד לכל המנחות, פירש"י דס"ל לר' מאיר דשתי כלים בצבור ואי הוו שניהן שוין הויא ליה מדה אחת, נראה דבא לפרש דלכך צריך שיהיה אחד גדוש ואחד מחוק מפני שהיו של צבור דאי היה אחד ליחיד נוכל לומר דלכך הוו שנים מפני שאחד נתקדש לשם יחיד והאחר לשם מנחת צבור אבל כיון דשניהם הוו משל צבור א"כ צריך שיהיו חלוקין שאחד גדוש ואחד מחוק:

מחוק שבו מודדין לחביתי כהן גדול - וא"ת הא תינח חצי עשרון דקאמר מתני' דאצטרי' לחביתי כהן גדול אבל עשרון מחוק למה נצטרך לו יותר מגדוש, ונ"ל שג"כ בעבור זה הטעם משום שכיון שחולקין אותו צריך שיהא מצומצם שכשיבא לחצותו בתוך החצי עשרון לא יהיה בזה יותר מזה שכן אמר הכתוב מחציתה בבקר ומחציתה בערב משמע שיהיו החצאין שוין ולא בזה יותר מזה הילכך במחוק אין בו תוספת יותר משני חצי עשרון וכשחוצהו יש בזה כמו בזה אבל הגדוש אפשר שע"י הגדיש' יהיה בו מעט יתר על שני חצאי עשרון, ואע"פ שפירש"י שלא היה מחזיק כשהוא גדוש אלא כשיעור המחוק המביאין בו מנחה גדושה אי אפשר שלא ירבו לפעמים יותר ממדת המחזיק בגדוש או נפעמים יחסרו הילכך אינו מודד בו לחביתי כהן גדול מפני שנחצהו לחביתין אם יחסר נמצא שאחד מן החצאין חסר ואין בו שיעור ואם יהיה יתר מ"מ אין חצי עשרון זה כמו האחר ויצטרכו שיהיו שוין, וא"ת גם בגדוש יוכלו לכוין שיהיה מצומצם בגודשו כמו המחוק דאמרי' בעלמא גודשא תלתא ויעשהו שיהיה עם הגודש שהוא השליש יותר כמות המחזיק. י"ל דמאי דאמרי' גודשא תלתא הוא בכלי מרובע ושגבהו כארכו ורחבו כמו ים שעשה שלמה אבל בכלי עגול לא, ועוד דאע"ג דגודשא תלתא לא יוכלו לכוין כמו שפירש"י שלא יעדפו לפעמים השיעור או שלא יחסרו: וא"ת והא מבעיא ליה בתר הכי אי חצי עשרון גדוש או מחוק לר' מאיר ואכ"ק דכיון דאמרי' דעשרון מחוק לחביתין מפני שהעשרון גדוש לא יוכל לחצותו בשוה א"כ יצטרך שהחצי עשרון יהיה נמי מחוק: וי"ל דנוכל לומר דהיינו נמי מאי דפשיט ליה מדר' מאיר נשמע לר' מאיר דמדעשרון מחוק חצי עשרון נמי מחוק היינו מהאי טעמא, אי נמי נוכל לומר דאע"פ שהעשרון מחוק בעבור זה לא יצטרך שהחצי יהי' מחוק דוק' דאם העשרון גדוש לא יוכל לחצותו בשוה כדפי' בין יהיה החצי עשרון גדוש בין יהיה מחוק מפני שאין מדת העשרון ידוע והרי יצטרך לחצותו ולפעמים זה בענין אחר אבל כשהעשרון מחוק ומדתו ידועה יוכל לחצותו גם בחצי עשרון גדוש מפני שיוכל לכוין שיהי' הגדושו' שוות:

מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת מנחות דף פ״ז עמוד א׳

מסכת מנחות דף פ״ז עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 25 קטעים ממוספרים, כ־466 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–110)עמוד

היעד שנמצא: מנחות דף פ״ז ע״א

פתיחה בקורא