תא שמע דם שנטמא וזרקו כו' — קשיא לרב שילא דקתני אם זרקו במזיד לא הורצה:
מתני' כמדת רבי אליעזר — דאמר בפרק כיצד צולין (פסחים דף עז.) דם אע"פ שאין בשר ה"נ קומץ אע"פ שאין שיריים (בשיריה) כשרה להקטיר הקומץ:
כמדת רבי יהושע — דאמר (שם) אם אין בשר אין דם אם אין דם אין בשר:
גמ' והוא שנטמאו כל שיריה — הוא דאמר רבי יהושע דפסול להקטיר הקומץ:
קס"ד נטמא אין — כלומר בנטמאו שיריה הוא דאמרינן אם נשתייר מקצת שלא נטמא כשרה אפי' לרבי יהושע אבל אבדו קצת שיריה או נשרפו אמר רבי יהושע דפסולה הואיל וכולה בעינן קיים מדקא נקיט רב לשון טומאה ולא נקט נמי לשרוף ואבוד דמתני':
מאי קסבר — רב אי קסבר שיורא מילתא כו':
רישייהו — דנטמאו קתני במתני' ברישא:
כדתניא — רבי יהושע נמי מכשר היכא דאיכא שיור אפי' באבוד ושרוף:
זורק הדם — דקרינא ביה הבשר והדם:
כחצי זית בשר וכחצי זית חלב אין זורק — שאין אכילה והקטרה מצטרפין:
מנחה מאי עבידתיה — מאי זריקה איתא במנחה:
כגופא דזביחא דמיא — דתיהוי במקום בשר כאילו נשתייר בשר קמ"ל דלא:
מנהני מילי — דאם לא נשתייר בשר אלא חלב זורק את הדם:
דכתיב והקטיר החלב וגו' — רישיה דקרא הכי וזרק הכהן את הדם על מזבח ה' לפני אהל מועד והקטיר החלב וגו' אלמא דמשום חלב זריק ליה לדם:
יותרת ושתי הכליות מנלן — דאם לא נשתיירו אלא הן זורק את הדם דחזינן לעיל דהכי הוא דקתני ובמנחה אפילו כולה (כליל) [קיים] כו':
לריח ניחוח — והקטיר החלב לריח ניחוח:
כתב רחמנא חלב — דמשמע דריח ניחוח לא מרבי אלא דומיא דחלב דמגופיה דזבח הוא:
מתני' שלא בכלי שרת — שלא קדש קומץ בכלי שרת דבתחילת מנחה ודאי לא פליגי דבעיא כלי כדאמרינן בפרק שתי הלחם (לקמן מנחות צו.) שאלו את רבי זו מנין כו':
גמ' בא לעובדה ביד — הקטרת קומץ שהיא במקום זריקה ביד שלא קדשו בכלי:
עובדה בימין כחטאת — שהוא עובד נמי זריקתה באצבע ובימין דכתיב ביה ולקח הכהן ומדמה באצבעו ואמרי' (זבחים כד:) כ"מ שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין אלמא מדאקשה לחטאת ש"מ דלא בעיא כלי ובלבד שיעבדנו בימין:
בשמאל כאשם — שזריקתו בכלי ולא ביד דאין לך טעון מתנת אצבע אלא חטאת בלבד דהכי אמרינן בזבחים (דף כד:) דלר' שמעון זריקה כשרה דתניא זרק בשמאל פסול ור' שמעון מכשיר משום דבשאר זריקת הקרבנות לא כתיב אצבע אלא כהונה ולר' שמעון כהונה בעיא אצבע:
בהמיינו — אבנט:
מקידה — כלי חרס:
הכל מודים בקומץ שטעון קידוש — וכי מכשר ר' שמעון בהקטר שאם נטלו מתוך כלי שרת לאחר שקדשו בו והעלהו בידו והקטירו כשר:
ועצים — עצי מערכה:
תיובתא דרבי יהודה — דאמר ביד עובדה בימין דהא הכא קתני אפי' ביד שמאל בלא כלי והא ודאי ר' שמעון היא דהא מכשר שלא בכלי שרת:
קמצו שלא מכלי שרת — שנתקדשה בו המנחה:
מכשירין במתן כלי — אפי' שלא בכלי שרת תיובתא דרב נחמן דאמר הכל מודים כו':
ממתן כלי ואילך — הולכה והקטרה לא בעינן כלי שרת:
תא שמע — לרב נחמן:
ונתן בשמאלו — בלא כלי יחזיר לימינו [כדאמרינן לעיל בא לעובדה] ביד עובדה בימין:
