קס"ד נטמא אין - כלומר בנטמאו שיריה הוא דאמרינן אם נשתייר מקצת שלא נטמא כשרה אפי' לרבי יהושע אבל אבדו קצת שיריה או נשרפו אמר רבי יהושע דפסולה הואיל וכולה בעינן קיים מדקא נקיט רב לשון טומאה ולא נקט נמי לשרוף ואבוד דמתני':

מאי קסבר - רב אי קסבר שיורא מילתא כו':

רישייהו - דנטמאו קתני במתני' ברישא:

כדתניא - רבי יהושע נמי מכשר היכא דאיכא שיור אפי' באבוד ושרוף:

זורק הדם - דקרינא ביה הבשר והדם:

כחצי זית בשר וכחצי זית חלב אין זורק - שאין אכילה והקטרה מצטרפין:

מנחה מאי עבידתיה - מאי זריקה איתא במנחה:

כגופא דזביחא דמיא - דתיהוי במקום בשר כאילו נשתייר בשר קמ"ל דלא:

מנהני מילי - דאם לא נשתייר בשר אלא חלב זורק את הדם:

דכתיב והקטיר החלב וגו' - רישיה דקרא הכי וזרק הכהן את הדם על מזבח ה' לפני אהל מועד והקטיר החלב וגו' אלמא דמשום חלב זריק ליה לדם:

יותרת ושתי הכליות מנלן - דאם לא נשתיירו אלא הן זורק את הדם דחזינן לעיל דהכי הוא דקתני ובמנחה אפילו כולה (כליל) [קיים] כו':

לריח ניחוח - והקטיר החלב לריח ניחוח:

כתב רחמנא חלב - דמשמע דריח ניחוח לא מרבי אלא דומיא דחלב דמגופיה דזבח הוא:

מתני' שלא בכלי שרת - שלא קדש קומץ בכלי שרת דבתחילת מנחה ודאי לא פליגי דבעיא כלי כדאמרינן בפרק שתי הלחם (לקמן מנחות צו.) שאלו את רבי זו מנין כו':

גמ' בא לעובדה ביד - הקטרת קומץ שהיא במקום זריקה ביד שלא קדשו בכלי:

עובדה בימין כחטאת - שהוא עובד נמי זריקתה באצבע ובימין דכתיב ביה ולקח הכהן ומדמה באצבעו ואמרי' (זבחים כד:) כ"מ שנאמר אצבע וכהונה אינה אלא ימין אלמא מדאקשה לחטאת ש"מ דלא בעיא כלי ובלבד שיעבדנו בימין:

בשמאל כאשם - שזריקתו בכלי ולא ביד דאין לך טעון מתנת אצבע אלא חטאת בלבד דהכי אמרינן בזבחים (דף כד:) דלר' שמעון זריקה כשרה דתניא זרק בשמאל פסול ור' שמעון מכשיר משום דבשאר זריקת הקרבנות לא כתיב אצבע אלא כהונה ולר' שמעון כהונה בעיא אצבע:

בהמיינו - אבנט:

מקידה - כלי חרס:

הכל מודים בקומץ שטעון קידוש - וכי מכשר ר' שמעון בהקטר שאם נטלו מתוך כלי שרת לאחר שקדשו בו והעלהו בידו והקטירו כשר:

ועצים - עצי מערכה:

תיובתא דרבי יהודה - דאמר ביד עובדה בימין דהא הכא קתני אפי' ביד שמאל בלא כלי והא ודאי ר' שמעון היא דהא מכשר שלא בכלי שרת:

קמצו שלא מכלי שרת - שנתקדשה בו המנחה:

מכשירין במתן כלי - אפי' שלא בכלי שרת תיובתא דרב נחמן דאמר הכל מודים כו':

ממתן כלי ואילך - הולכה והקטרה לא בעינן כלי שרת:

תא שמע - לרב נחמן:

ונתן בשמאלו - בלא כלי יחזיר לימינו [כדאמרינן לעיל בא לעובדה] ביד עובדה בימין:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

מנחות 26 עמוד א

1ת"ש דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה, במזיד לא הורצה הכי קאמר: דם שנטמא וזרקו, בין בשוגג בין במזיד נטמא בשוגג הורצה, במזיד לא הורצה.

מתני׳ · משנה

2נטמאו שיריה, נשרפו שיריה, אבדו שיריה כמדת ר' אליעזר כשירה, וכמדת רבי יהושע פסולה.

גמ׳ · גמרא

3אמר רב: והוא שנטמאו כל שיריה, אבל מקצת שיריה לא.

4קא סלקא דעתך: נטמא אין, אבוד ושרוף לא. מאי קסבר? אי קסבר: שיורא מילתא היא אפילו אבוד ושרוף נמי! אי קסבר: שיורא לאו מילתא היא, ונטמא מאי טעמא דמרצה ציץ? אי הכי, כל שיריה נמי!

5לעולם קסבר: שיורא מילתא היא, ונטמא והוא הדין לאבוד ושרוף, והאי דקאמר ״נטמא״ רישייהו נקט.

6כדתני' רבי יהושע אומר: כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר או כזית חלב זורק את הדם.

7כחצי זית בשר וכחצי זית חלב אינו זורק את הדם, ובעולה אפי' כחצי זית בשר וכחצי זית חלב זורק את הדם, מפני שכולה כליל, ובמנחה אפי' כולה קיימת לא יזרוק.

8מנחה מאי עבידתה? אמר רב פפא: מנחת נסכים, ס"ד הואיל ובהדי זבח קא אתיא, כגופיה דזיבחא דמיא, קמ"ל׃

9מנהני מילי? אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל, ומטו בה משום רבי יהושע בן חנניא: אמר קרא ״(ויקרא יז״, ו) ״והקטיר החלב לריח ניחוח. לה' ״חלב, ואע"פ שאין בשר׃

10ואשכחן ״חלב״ יותרת ושתי כליות מנלן דקתני ובמנחה אפילו כולה קיימת לא יזרוק מנחה, הוא דלא יזרוק הא יותרת ושתי כליות יזרוק׃

11מנלן רבי יוחנן דידיה אמר לריח ניחוח כל שאתה מעלה לריח ניחוח׃

12ואיצטריך למכתב חלב ואיצטריך למיכתב לריח ניחוח דאי כתב חלב הוה אמינא חלב אין יותרת ושתי כליות לא כתב רחמנא ריח ניחוח ואי כתב רחמנא לריח ניחוח הוה אמינא אפילו מנחה כתב רחמנא חלב:

מתני׳ · משנה

13שלא בכלי שרת, פסול, ורבי שמעון מכשיר הקטיר קומצה פעמים כשרה:

גמ׳ · גמרא

14אמר רבי יהודה בריה דרבי חייא מאי טעמא דר' שמעון אמר קרא ״(ויקרא ז״, א) קדש קדשים היא כחטאת וכאשם בא לעובדה ביד (כחטאת) עובדה בימין כחטאת בכלי עובדה בשמאל כאשם׃

15ורבי ינאי אמר כיון שקמצו מכלי שרת, מעלהו ומקטירו אפילו בהמיינו ואפילו במקידה של חרש רב נחמן בר יצחק אמר הכל מודים בקומץ שטעון קידוש׃

16מיתיבי הקטר חלבים ואברים ועצים שהעלן בין ביד בין בכלי בין בימין ובין בשמאל כשרין הקומץ והקטורת והלבונה שהעלן בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל כשרין תיובתא דרבי יהודה בריה דרבי חייא׃

17אמר לך רבי יהודה בריה דרבי חייא לצדדין קתני ביד בימין בכלי בין בימין בין בשמאל:

18תא שמע: קמצו שלא מכלי שרת וקידשו שלא בכלי שרת והעלו והקטירו שלא בכלי שרת פסול רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין במתן כלי׃

19אימא ממתן כלי ואילך׃

20תא שמע וחכמים אומרים קומץ טעון כלי שרת כיצד קומצו מכלי שרת ומקדשו בכלי שרת ומעלו ומקטירו בכלי שרת ר' שמעון אומר כיון שקמצו מכלי שרת מעלו ומקטירו שלא בכלי שרת ודיו׃

21אימא כיון שקמצו וקדשו בכלי שרת מעלו ומקטירו ודיו׃

22תא שמע קמץ בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו, בשמאלו׃

תוספות

אשכחן חלב כו' - ובשר נפקא לן מקרא בפרק כיצד צולין (פסחים דף פ.). מ"ר:

ורבי ינאי אמר כיון שקמצו מכלי שרת כו' - קמיצה בימין נפקא לן בפ' קמא בסופו (לעיל מנחות דף י:) אליבא דרבי שמעון מרבי יהודה בריה דרבי חייא ורבי ינאי דלית ליה נפקא ליה שפיר בג"ש דיד יד כדמוכח לעיל בסוף פ"ק (ג"ז שם). מ"ר:

הקטר חלבים ואברים בין בימין בין בשמאל כשירה - מצי למימר דאתיא כר"ש כמו דסיפא דקומץ אבל לרבנן בעי ימין אי נמי אפילו לרבנן איכא לאכשורי הקטר חלבים בשמאל כמו הולכת איברים לכבש דלעיל בסוף פ"ק (ג"ז שם.). מ"ר:

הקומץ והקטורת ולבונה כו' - האי דלא ערבינהו דלמא תלת תלת שמעינהו. מ"ר:

מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

מפרשים נוספים

רשב"א

מאי קסבר אי קסבר שיורא מלתא היא אפי' אבוד ושרוף נמי אי קסבר שיורא לאו מילתא היא ונטמא מאי טעמא דמרצה ציץ, פי' משום דציץ מרצה על אכילות דהיינו דוקא בנטמאו כשנאכלו ולא באבוד ושרוף: וקשיא דא"כ להוי שיריה דמתני' לצדדין דלגבי נטמאו ירצה לומר כל שיריה ולגבי נשרפו ונאבדו ירצה לומר אפי' מקצת שיריה, ועוד דשיריה כולהו משמע: וי"ל דלא להוי לצדדין דלעולם נפרש שיריה דר"ל כל שיריה גבי אבוד ושרוף כמו בנטמאו אבל דנימא דמאי דנקט כל שיריה גבי אבוד ושרוף משום כמדת ר' אלעזר דאפי' נאבדו כלן כשרה אבל ר' יהושע דפסל אפי' נאבדו מקצת שיריה פסולה אבל בנטמאו בעי כל שיריה ולדידיה לא הוי לצדדין משום דשיריה דמשמע כל שיריה משום ר' אלעזר נקטיה:

יותרת ושני כליות מנלן, דאם לא נשתייר אלא הן דזורק, דקתני ובמנחה, ל"ה. פי' דחזינן מדקתני ובמנחה אפי' כלה קיימת אינו זורק, מנחה וכו', וקשיא דמאי בעי הא יותר' ושני כליות ממה נפשך או בשר או חלב חשיבי ויש לומר דלכך צריך לרבויי נהו דלא בשר הוא דאינה עומדת לאכילה ולא חלב נמי הוא:

הכל מודים בקומץ שטעון קדוש וכי מכשר ר' שמעון בהקטרה שאם נטלו מתוך כלי שרת לארחר שקדשו בו והעלהו בידו והקטירו כשר, ל"ה.

הקומץ והקטורת והלבונה שקבלן, יש להקשות אמאי פלגינהו לחלבים ואברים ועצים בחד בבא וקטורת וקומץ ולבונה בבבא אחרינא ולא עריב ותני להו, וי"ל דמשום דתני הני דלאו בר קדשי כלי נינהו באפי נפשייהו והני דבר קדשי כלי נינהו באפי נפשייהו:

תיובתא דר' יהודה בריה דר' חייא, דאמר בא לעובדה ביד עובדה בימין דהכא קתני אפי' ביד שמאל בלא כלי כשרה והא ודאי ר' שמעון היא דמכשר שלא בכלי שרת, ל"ה: יש להקשות אמאי לא מותיב נמי לרב נחמן דאמר הכל מודים בקומץ שהוא טעון קידוש כלי דהכא קתני שהעלן בין ביד בין בכלי אלמא לא בעי לקדושי ליה בכלי. וי"ל דלדידיה לא הוה מתסר משום דנוכל לפרש שהעלן ר"ל לאחר שקבלן בכלי אבל לר' יהודה בריה דר' חייא הוה מתסר דאמר בא לעובדה ביד עובדה בימין דבעי דההקטרה תעשה בימין:

לצדדין קתני ביד בימין, ופי' בין בשמאל לא קאי אלא אכלי במתן כלי לא בעי ימין קאמר. מכשירין במתן כלי, אפי' שלא בכלי שרת תיובתא דרב נחמן דאמר הכל מודים אפי' ר' שמעון דבעינן קידוש קומץ בכלי, ל"ה. אבל לר' יהודה בריה דר' חייא לא הוי תיובתא ממאי דבעי ימין בשעובד' ביד והכא קאמר דר' שמעון מכשיר בלא כלי שרת דמשמע אפי' בשמאל משום דאיכא למימר דמאי דמכשיר שלא בכלי שרת דוקא בימין:

מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

תלמוד בבלי · מפת הדף

מסכת מנחות דף כ״ו עמוד א׳

מסכת מנחות דף כ״ו עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה - 22 קטעים ממוספרים, כ־458 מילים - יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

לדף הביאור המלא

חיפוש מקורות חכם

אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת - החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

הפניה חופשית

מסכתדף (1–110)עמוד

היעד שנמצא: מנחות דף כ״ו ע״א

פתיחה בקורא