בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף מ״א עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ובלבד שלא תהא מופסקתשיהא כל חוטיה שלימין:

    שמע מינהמתירים מבגד לבגד:

    דילמא אי בלאיהא דקתני שמביא תכלת ממקום אחר ותולה בה ולא חיישינן לבזיון דמבזה לה לטלית ראשונה דנתבלה דאין ראויה לציצית קאמר דמתיר ממנה הציצית:

    כל מיני צבעים פוטרין בהלשום לבן דכיון דמין כנף ליכא לקיומי בה אין לך לחזר אחר לבן אלא שיהו בה שני מינין:

    חוץ מקלא אילןדדמי לתכלת וזימנין דמזבן לה לאינש אחרינא וסבר דכל חוטיה תכלת וכי מצריך לטלית אחריתי שקיל תרי חוטים מהכא ונותן שם עם לבן ותחת אלו יתן לבן ונמצאת אחת מהן נפטר בקלא אילן לשום תכלת ושדי קלא אילן עם לבן בציצית והוי כלאים בלא מצוה:

    מיתיבי טלית אין פוטרין בה לשם לבן אלא מינהאם אדומה היא יטיל בה שני חוטין אדומים ושני חוטין תכלת וכן שאר גוונים:

    מביא תכלתשני חוטין לשם תכלת ודבר אחר לשם לבן ואע"ג דהאי תכלת הוי מין כנף אפילו הכי שני מינים בעינן דאזלינן בתר רוב טליתות:

    ואם הביא כשראלמא קלא אילן נמי פוטר בה:

    בטלית בת ד' חוטיןשנים תכלת ושנים קלא אילן כשר:

    בטלית בת שמנה חוטיןארבע תכלת והטיל בה ארבע קלא אילן לקיים מצות שני מינים פסולין דהואיל ולבר קלא אילן איכא חוטין כל צורכה חיישינן דלמא מצריך לטלית אחריתי ושקיל הנך דתכלת מהכא ותלי לה התם וליכא הכא אלא קלא אילן אי נמי שקיל הנך דקלא אילן ותלי בה:

    ל"א ועיקר חוץ מקלא אילן דהא אשני מראות שבה קפדינן ואלו מראיהן שוין:

    מיתיבי כו' אם הביא כשרטלית בת שמנה חוטין ד' של תכלת ומין אחר וביקש להטיל בה עוד ארבעה אחרים לא יטיל קלא אילן שמא ימכרנו לאיש אחר ויהא סבור שהם תכלת ויתירם מכאן ויתן בטלית אחרת במקום תכלת עם לבן ואם הביא כשר דהא נפטרה בארבע חוטין של תכלת ודבר אחר:

    שמע מינהמדפסל בה משום הך חששא דמתירין מבגד לבגד:

    דלמא דאי עבדאם עבר והתירן אז נפקא חורבה (דסבר) דמשתרא ציצית מקלא אילן לחודיה:

    מנר לנראותן דחנוכה:

    מסרטליתו עם הציצית:

    לקצראלכובס ולא חייש דילמא מינתקא תכלת ורמי בה קלא אילן:

    עביד להו סיסאכשנותנה לכובס מקפל הציצית כמין פקעת שקורים למושי"ל כדי שלא ינתק:

    חייט להו מיחטעושה לטלית כמין שפה ומחביא החוטין בתוכה ותופר השפה:

    ארבעהחוטין נתן בחור נטלית וכופלן לשמנה:

    משולשתתלויה הענף [לבד] מן הגדיל:

    ארבעאצבעות:

    ושלש שב"ה אומריםשתהא כל אצבע אחת מארבע בטפח של כל אדם דהיינו מדת גודל ושית בקטנה:

    בתילתאאצבע וכולן מדה אחת:

    ארבעחוטין בתוך ארבע אצבעות שלא ירחיק מן השפה יותר מארבע אצבעות:

    אין שם ציצית אלא יוצאתלוי ויוצא מן הכנף משהו:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 41 עמוד ב

    1ובלבד שלא תהא מופסקת. שמעת מינה מתירין מבגד לבגד? דילמא דאי בלאי.

    ברייתא

    2ת"ר טלית שכולה תכלת כל מיני צבעונין פוטרין בה, חוץ מקלא אילן.

    3מיתיבי: טלית אין פוטר בה אלא מינה. טלית שכולה תכלת מביא תכלת וד"א ותולה בה, וקלא אילן לא יביא, ואם הביא כשר.

    4אמר רב נחמן בר יצחק: לא קשיא, כאן בטלית בת ארבעה חוטין, כאן בטלית בת שמונה חוטין.

    5שמעת מינה מתירין מבגד לבגד? דלמא דאי עבד.

    6איתמר, רב אמר: אין מתירין מבגד לבגד, ושמואל אמר: מתירין מבגד לבגד.

    7רב אמר: אין מדליקין מנר לנר, ושמואל אמר: מדליקין מנר לנר.

    8רב אמר: אין הלכה כרבי שמעון בגרירה, ושמואל אמר: הלכה כר' שמעון בגרירה.

    9אמר אביי: כל מילי דמר עביד כרב, לבר מהני תלת דעביד כשמואל: מתירין מבגד לבגד, ומדליקין מנר לנר, והלכה כרבי שמעון בגרירה.

    10דתניא, רבי שמעון אומר: גורר אדם מטה, כסא וספסל, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ.

    11רב יהודה מסר ליה לקצרא, רב חנינא עביד לה סיסא, רבינא חייט להו מיחט.

    ברייתא

    12ת"ר כמה חוטין הוא נותן? ב"ש אומרים: ד' וב"ה אומרים: ג'׃

    13וכמה תהא משולשת? ב"ש אומרים: ד' וב"ה אומרים: ג' וג' שבית הלל אומרים, אחת מארבע בטפח של כל אדם. אמר רב פפא: טפח דאורייתא ד' בגודל, שית בקטנה, חמש בתילתא.

    14אמר רב הונא: ד' בתוך ד' ומשולשת ד' ורב יהודה אמר: ג' בתוך ג' משולשת ג'׃

    15אמר רב פפא, הלכתא: ד' בתוך שלש, משולשת ארבע.

    16למימרא דאית להו שיעורא, ורמינהו: ״ציצית״ אין ציצית אלא יוצא, ואין ציצית אלא משהו, וכבר עלו זקני ב"ש וזקני ב"ה לעליית יוחנן בן בתירא, ואמרו: ציצית אין לה שיעור; כיוצא בו, לולב אין בו שיעור.

    17מאי לאו אין לה שיעור כלל? לא,׃

    תוספות

    ובלבד שלא תהא מופסקתצ"ע מאי פי' ומאי אשמעינן:

    אין פוטר בה אלא מינהפי' בקונט' אם אדומה היא יטיל בה שני חוטים אדומים ותימה מידי ציבעא קגריס ושמא מדרבנן משום זה אלי ואנוהו (סוכה דף יא:) הוי [ועוד נראה דאיירי בשאר מינים כגון שיראין וכלך וסיריקין דאין פוטר אלא במינם מדאורייתא] ומה דפי' בשיראים לאו דוקא דהא אמרי' דצמר ופשתים פוטרין בהם:

    ואם הביא כשרלמאי דפירש בקונטרס דקלא אילן במקום לבן פסול. משום שדומה לתכלת ואין כאן שני מינים קשה מאי פריך דלמא האי ברייתא כרבנן דריש פירקין דאמרי אין הלבן מעכבת את התכלת:

    כאן בטלית בת שמנה חוטיןפירשתי ריש פירקין:

    רב אמר אין מתיריןואפי' למ"ד חובת גברא סבר רב דאין לבטל מצות הטלית כדאשכחן במזוזה בסוף השואל (ב"מ קב.) שנענש אותו שנטל המזוזה ואע"ג דחובת הדר היא ושמואל דאמר מתירין אע"ג דקסבר חובת טלית היא דהא שמואל מחייב לעיל כלי קופסא כיון דאין לו אלא כדי טלית אחת טוב שיתן באותה שהוא חפץ להתעטף בה ולא דמי למזוזה:

    כל מילי דמר עביד כרבוהא דסוף כירה (שבת דף מו.) שרי רבה שרגא דנפטא ופלוגתא דרב ושמואל במוקצה מחמת מיאוס שילהי שבת (דף קנז.) דלמא דמתכת איירי ותו דהתם איכא פלוגתא דרברבתא טובא וצ"ע:

    בית שמאי אומרים ארבעטעמא דבית שמאי ניחא כדדרשינן לעיל (מנחות דף לט:) גדיל שנים גדילים ד' אבל טעמא דבית הלל קשה דדוחק לומר דלית להו אלא גדילים שנים ופתיל תכלת הרי תלתא ושמע מינה הא דדרשינן גדילים ד' היינו בכפילה ואלבן קאי והשתא סברי ב"ש דהוא הדין תכלת דפתיל לאו דוקא וסברא הוא להשוותם והיינו ד' חוטין בלא כפילה ובית הלל סברי דפתיל דווקא והא דביומא (דף עב.) דריש מפתיל התם (הוה ראשונים) דכתיב ברישא (תרי) מהדר דמיירי בכפול ור"ת פי' דמגדיל נפקא להו לבית הלל דעבות מתורגם עובד גדילו ונראה לפי' זה דבית הלל דרשי גדילים הרי ששה וכשנכפלו י"ב ויתכן יותר דלא דריש גדילים וכן משמע בספרי ועשו להם שומע אני יעשה אותן אחד בפני עצמו תלמוד לומר גדילים מכמה גדיל אחד נעשית אין פחות משלשה דברי ב"ה ב"ש אומרים ד' של תכלת ד' של צמר (אכן) כי דייקת בה משמע דב"ה דרשי גדילים ואכל גדיל קיימי והשתא הויא דומיא דבית שמאי דאיירי בתכלת ובלבן ומיהו בספרי איכא דאמרי שנים של לבן ואחד של תכלת. [וע"ע תוס' בכורות לט: ד"ה כמה]:

    בית שמאי אומרים ארבעפירש בקונטרס הפתיל יהא ארבע נמצא הגדיל שנים ורבינו תם פירש דאגדיל קאי והענף שמנה הרי שנים עשר וכן אנו נוהגין וכן משמע בספרי בפרשת כי תצא גדילים למה נאמר לפי שנאמר ועשו להם ציצית שומע אני יעשה חוט א' בפני עצמו ת"ל גדילים כמה גדיל נעשית אין פחות משלשה חוטין כדברי בית הלל ובית שמאי אומרים מארבע חוטין של תכלת וארבעה של לבן על ארבע ארבע אצבעות משמע דאגדיל קאי והקונטרס נמי פירש כן בל"א פרק על אלו מומין (בכורות דף לט:) וכן יסד רבי שלמה ספרדי המשולשל יהא נפשל כדי אצבעות ארבע ונפשל קורא הגדיל כמו מפשילין חבלים לתוכן פרק אלו הן הגולין (מכות דף י.) וכמו אין מפשילין חבלים לתוכן דבפ' בני העיר (מגילה דף כח.):

    ארבעה בגודלבמסכת זבחים בפ' קדשי קדשים (זבחים דף סג.) [קתני] דכבש של מזבח היה שלש אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע בזכרותו ואית דמפרשי התם דקשר האצבע קמא הזכרות ואית דגרסי בזכרותו היינו ראשונות והכא דלא מפרש מידי צ"ע:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    פרש"י בד"ה בטלית בת שמונה חוטין כו' כל צרכה חיישי' כו' ובד"ה משולשת תלויה כו' ד' אצבעות הס"ד ואח"כ מ"ה שלש שב"ה אומרים כו' הד"א:

    תוס' בד"ה כל מילי כו' שרי רבה שרגא כו' ובד"ה בית שמאי כו' היינו בכפילא ואלבן קאי כו' ובד"ה ב"ש כו' יסד רבי שלמה הספרדי כו' יהא נפסל ובד"ה ארבעה כו' ואית דמפרשי בזכרותו היינו ראשונות כצ"ל:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף מ״א עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף מ״א עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 17 קטעים ממוספרים, כ־265 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ובלבד שלא תהא מופסקת שיהא כל חוטיה שלימין:

    שמע מינה מתירים מבגד לבגד:

    דילמא אי בלאי הא דקתני שמביא תכלת ממקום אחר ותולה בה ולא חיישינן לבזיון דמבזה לה לטלית ראשונה דנתבלה דאין ראויה לציצית קאמר דמתיר ממנה הציצית:

    כל מיני צבעים פוטרין בה לשום לבן דכיון דמין כנף ליכא לקיומי בה אין לך לחזר אחר לבן אלא שיהו בה שני מינין:

    חוץ מקלא אילן דדמי לתכלת וזימנין דמזבן לה לאינש אחרינא וסבר דכל חוטיה תכלת וכי מצריך לטלית אחריתי שקיל תרי חוטים מהכא ונותן שם עם לבן ותחת אלו יתן לבן ונמצאת אחת מהן נפטר בקלא אילן לשום תכלת ושדי קלא אילן עם לבן בציצית והוי כלאים בלא מצוה:

    מיתיבי טלית אין פוטרין בה לשם לבן אלא מינה אם אדומה היא יטיל בה שני חוטין אדומים ושני חוטין תכלת וכן שאר גוונים:

    מביא תכלת שני חוטין לשם תכלת ודבר אחר לשם לבן ואע"ג דהאי תכלת הוי מין כנף אפילו הכי שני מינים בעינן דאזלינן בתר רוב טליתות:

    ואם הביא כשר אלמא קלא אילן נמי פוטר בה:

    ועוד 18 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 41b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    ובלבד שלא תהא מופסקת צ"ע מאי פי' ומאי אשמעינן:

    אין פוטר בה אלא מינה פי' בקונט' אם אדומה היא יטיל בה שני חוטים אדומים ותימה מידי ציבעא קגריס ושמא מדרבנן משום זה אלי ואנוהו (סוכה דף יא:) הוי [ועוד נראה דאיירי בשאר מינים כגון שיראין וכלך וסיריקין דאין פוטר אלא במינם מדאורייתא] ומה דפי' בשיראים לאו דוקא דהא אמרי' דצמר ופשתים פוטרין בהם:

    ואם הביא כשר למאי דפירש בקונטרס דקלא אילן במקום לבן פסול. משום שדומה לתכלת ואין כאן שני מינים קשה מאי פריך דלמא האי ברייתא כרבנן דריש פירקין דאמרי אין הלבן מעכבת את התכלת:

    כאן בטלית בת שמנה חוטין פירשתי ריש פירקין:

    רב אמר אין מתירין ואפי' למ"ד חובת גברא סבר רב דאין לבטל מצות הטלית כדאשכחן במזוזה בסוף השואל (ב"מ קב.) שנענש אותו שנטל המזוזה ואע"ג דחובת הדר היא ושמואל דאמר מתירין אע"ג דקסבר חובת טלית היא דהא שמואל מחייב לעיל כלי קופסא כיון דאין לו אלא כדי טלית אחת טוב שיתן באותה שהוא חפץ להתעטף בה ולא דמי למזוזה:

    כל מילי דמר עביד כרב והא דסוף כירה (שבת דף מו.) שרי רבה שרגא דנפטא ופלוגתא דרב ושמואל במוקצה מחמת מיאוס שילהי שבת (דף קנז.) דלמא דמתכת איירי ותו דהתם איכא פלוגתא דרברבתא טובא וצ"ע:

    בית שמאי אומרים ארבע טעמא דבית שמאי ניחא כדדרשינן לעיל (מנחות דף לט:) גדיל שנים גדילים ד' אבל טעמא דבית הלל קשה דדוחק לומר דלית להו אלא גדילים שנים ופתיל תכלת הרי תלתא ושמע מינה הא דדרשינן גדילים ד' היינו בכפילה ואלבן קאי והשתא סברי ב"ש דהוא הדין תכלת דפתיל לאו דוקא וסברא הוא להשוותם והיינו ד' חוטין בלא כפילה ובית הלל סברי דפתיל דווקא והא דביומא (דף עב.) דריש מפתיל התם (הוה ראשונים) דכתיב ברישא (תרי) מהדר דמיירי בכפול ור"ת פי' דמגדיל נפקא להו לבית הלל דעבות מתורגם עובד גדילו ונראה לפי' זה דבית הלל דרשי גדילים הרי ששה וכשנכפלו י"ב ויתכן יותר דלא דריש גדילים וכן משמע בספרי ועשו להם שומע אני יעשה אותן אחד בפני עצמו תלמוד לומר גדילים מכמה גדיל אחד נעשית אין פחות משלשה דברי ב"ה ב"ש אומרים ד' של תכלת ד' של צמר (אכן) כי דייקת בה משמע דב"ה דרשי גדילים ואכל גדיל קיימי והשתא הויא דומיא דבית שמאי דאיירי בתכלת ובלבן ומיהו בספרי איכא דאמרי שנים של לבן ואחד של תכלת. [וע"ע תוס' בכורות לט: ד"ה כמה]:

    בית שמאי אומרים ארבע פירש בקונטרס הפתיל יהא ארבע נמצא הגדיל שנים ורבינו תם פירש דאגדיל קאי והענף שמנה הרי שנים עשר וכן אנו נוהגין וכן משמע בספרי בפרשת כי תצא גדילים למה נאמר לפי שנאמר ועשו להם ציצית שומע אני יעשה חוט א' בפני עצמו ת"ל גדילים כמה גדיל נעשית אין פחות משלשה חוטין כדברי בית הלל ובית שמאי אומרים מארבע חוטין של תכלת וארבעה של לבן על ארבע ארבע אצבעות משמע דאגדיל קאי והקונטרס נמי פירש כן בל"א פרק על אלו מומין (בכורות דף לט:) וכן יסד רבי שלמה ספרדי המשולשל יהא נפשל כדי אצבעות ארבע ונפשל קורא הגדיל כמו מפשילין חבלים לתוכן פרק אלו הן הגולין (מכות דף י.) וכמו אין מפשילין חבלים לתוכן דבפ' בני העיר (מגילה דף כח.):

    ועוד 1 קטעי פירוש על דף זה.

    Tosafot on Menachot 41b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מהרש"א — חידושי הלכות

    פרש"י בד"ה בטלית בת שמונה חוטין כו' כל צרכה חיישי' כו' ובד"ה משולשת תלויה כו' ד' אצבעות הס"ד ואח"כ מ"ה שלש שב"ה אומרים כו' הד"א:

    תוס' בד"ה כל מילי כו' שרי רבה שרגא כו' ובד"ה בית שמאי כו' היינו בכפילא ואלבן קאי כו' ובד"ה ב"ש כו' יסד רבי שלמה הספרדי כו' יהא נפסל ובד"ה ארבעה כו' ואית דמפרשי בזכרותו היינו ראשונות כצ"ל:

    Chidushei Halachot on Menachot 41b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף מ״א, עמוד ב׳, בהיקף של כ־265 מילים ב־17 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 17 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 112 מילים

      נפתחת ב״ובלבד שלא תהא מופסקת. שמעת מינה מתירין…״

    2. קטע 212 מילים

      נפתחת ב״ת"ר טלית שכולה תכלת כל מיני צבעונין…״

    3. קטע 322 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי: טלית אין פוטר בה אלא מינה.…״

    4. קטע 417 מילים

      נפתחת ב״אמר רב נחמן בר יצחק: לא קשיא,…״

      חכמים: רב נחמן בר יצחק.

    5. קטע 58 מילים

      נפתחת ב״שמעת מינה מתירין מבגד לבגד? דלמא דאי…״

    6. קטע 612 מילים

      נפתחת ב״איתמר, רב אמר: אין מתירין מבגד לבגד,…״

      חכמים: רב אמר, שמואל.

    7. קטע 711 מילים

      נפתחת ב״רב אמר: אין מדליקין מנר לנר, ושמואל…״

      חכמים: רב אמר, שמואל.

    8. קטע 813 מילים

      נפתחת ב״רב אמר: אין הלכה כרבי שמעון בגרירה,…״

      חכמים: רב אמר, רבי שמעון, שמואל.

    9. קטע 922 מילים

      נפתחת ב״אמר אביי: כל מילי דמר עביד כרב,…״

      חכמים: רבי שמעון, אביי, שמואל.

    10. קטע 1014 מילים

      נפתחת ב״דתניא, רבי שמעון אומר: גורר אדם מטה,…״

      חכמים: רבי שמעון.

    11. קטע 1114 מילים

      נפתחת ב״רב יהודה מסר ליה לקצרא, רב חנינא…״

      חכמים: רב יהודה, רב חנינא.

    12. קטע 1211 מילים

      נפתחת ב״ת"ר כמה חוטין הוא נותן? ב"ש אומרים:…״

    13. קטע 1330 מילים

      נפתחת ב״וכמה תהא משולשת? ב"ש אומרים: ד' וב"ה…״

      חכמים: רב פפא.

    14. קטע 1416 מילים

      נפתחת ב״אמר רב הונא: ד' בתוך ד' ומשולשת…״

      חכמים: רב הונא, רב יהודה.

    15. קטע 159 מילים

      נפתחת ב״אמר רב פפא, הלכתא: ד' בתוך שלש,…״

      חכמים: רב פפא.

    16. קטע 1635 מילים

      נפתחת ב״למימרא דאית להו שיעורא, ורמינהו: ״ציצית״ אין…״

    17. קטע 177 מילים

      נפתחת ב״מאי לאו אין לה שיעור כלל? לא,…״

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף מ״א ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026