בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ח׳ עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    ואם איתאדדם לא קידש לחצאין לילף מנחה מדם:

    שקמצה בהיכל כשרהואע"ג דדינה בעזרה כשאר קרבנות:

    שכן מצינו בסילוק בזיכיןדהיא בהיכל אלמא דאיכא קמיצה בהיכל דסילוק היינו קמיצה:

    עד שלא פרקהלמערכת לחם הפנים בשבת:

    הלחם פסולדהויא לה מנחה שחסרה קודם קמיצה ואמרינן לקמן (מנחות דף ט:) מן המנחה פרט לשחסרה ובלחם הפנים גופיה אמר לקמן (מנחות דף יב:) [קדש קדשים] היא שאם נפרסה אחת מחלותיה כולן פסולות:

    משפרקה נפרס לחמה הלחם פסולאף ע"ג דלאחר סילוק (מצה) נפרס פסולה דהוי שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה ואמרינן לקמן (מנחות דף ט:) דאע"ג דמקטירין קומץ עלייהו שיריים אסורים באכילה:

    ומקטיר עליו בזיכין[דלא] גמרינן ממנחה:

    הגיע זמנה לפרקשעברו שש שעות כדאמר בפרק תמיד נשחט (פסחים נח.) מוספין בשש בזיכין בשבע:

    קודם קמיצהדהא עדיין לא פירקה ומיפסל דהא אמר לקמן מן המנחה פרט לכשחסרה מכשיעור אלמא לא יליף מנחה ממנחה:

    לעולם מנחה ממנחה יליף ולא דמי לחם הפנים לשאר מנחות דמנחה לא בריר קומץ דידה שהכל ביחד הלכך קודם קמיצה ליכא למימר כמאן דקמצה דמיא דהא מחוסר מעשה:

    אבל לחם הפנים בריר קומץ דידהודקאי בבזיכין באפי נפשיה הלכך משהגיע זמנה לפרוק כמאן דקמצה דמיא:

    ולא פלוגתא היאלקמן בשמעתין:

    מנחה מחציתהמנחה תמיד מחציתה בבקר וגומר הביא מנחה שלימה של עשרון דאין מנחה פחותה מעשרון ואח"כ חוציהו:

    מחיצתהמשמע מחציתה של שלימה זו שלפניו:

    ומשני כי מצריך קרא להביא שלם למצוה בעלמא ולעולם אם קדשה לחצאין מקודש ואינה יוצאה שוב לחולין:

    והא חוקה כתיב בהחק עולם לה' וגו' (ויקרא ו׳:ט״ו) דמשמע מתוך שלם:

    אלא להביא עשרון שלם מביתואבל לענין קידוש בכלי שרת אם רצה מקדש לחצאין:

    ודעתו להוסיףלהשלים עשרון כדאמרינן לקמן בפרק המנחות והנסכים (מנחות דף קג.) דאין מנחה פחותה מעשרון דהאומר הרי עלי חצי עשרון מביא עשרון שלם:

    ואם איתאדגבי חביתין אינו קדוש:

    ושחטובשלמים כתיב:

    פתח אהל מועדבעזרה וכיון שעזרה כשרה כל שכן דהיכל (שלם) כשר דלא תהא עזרה שהיא טפל חמורה מן העיקר אלמא יליף היכל מעזרה:

    מלאיםשניהם מלאים סלת:

    אין מלאיםשהיו מלאים ממש המזרקים סלת אלא מלאים כל העשרונות שקדשו בתוכו שלמים היו:

    ורבדאמר במפריש חצי עשרון שאינו קדוש:

    מחביתיןולקדוש:

    מילתא ממילתא לא יליףהילכך שאר מנחות לא אמר דליהוו כחביתין דחביתין דין הוא דלקדשו לחצאין אבל שאר מנחה לא:

    מנחה קדושה בלא שמןאם נתן עשרון סולת בכלי שרת אע"פ שאין שם שמן ולא יצא לחולין וצריך להביא שמן ולהקריבה:

    שכן מצינו בלחם הפניםשהיא מנחה ואין בה שמן אבל לבונה יש בה כגון בזיכין:

    מנחת נסכיםהבאין עם כל הזבח כדכתיב בתמיד (במדבר כ״ח:ה׳) עשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן וגו' ואין בה לבונה:

    על כרחך כרבי יוחנן ס"לבחביתין דלא קדשה הלכך גמר שאר מנחות מחביתין:

    האי בלא האישמן בלא סלת ובלא לבונה ולבונה בלא שמן וסלת שכן מצינו בבזיכין שמקדשין את הלבונה בלא שמן וסלת ואי קשיא הא אתי לחם הפנים בהדייהו לאו פירכא היא שהרי אינו מתקדש עם הלבונה בבזיכין ומיהו אשכחן דכלי שרת מקדשין לבונה שבתוכן בלא שמן וסולת:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות ח עמוד א

    1ואם איתא, לילף מדם וכי תימא, רבי אלעזר, מילתא ממילתא לא גמר והא אמר ר' אלעזר מנחה שקמצה בהיכל כשרה שכן מצינו בסילוק בזיכין׃

    2מנחה ממנחה יליף מנחה מדם לא יליף׃

    3ומנחה ממנחה מי יליף והתניא עד שלא פרקה נפרס לחמה הלחם פסול ואין מקטיר עליו את הבזיכין משפרקה נפרס לחמה הלחם פסול ומקטיר עליו את הבזיכין׃

    4ואמר ר' אלעזר לא פרקה ממש אלא כיון שהגיע זמנה לפרק אע"פ שלא פרקה כמי שפרקה דמיא׃

    5ואמאי תיהוי כמנחה שחסרה קודם קמיצה׃

    6הא לא קשיא מנחה לא בריר ברירה קומץ דידיה והא בריר ברירה קומץ דידה וכיון שהגיע זמנה לפרק כמאן דפרקה דמיא׃

    7אלא מעתה תיהוי כשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה דאין מקטירין קומץ עליהן לאו פלוגתא נינהו רבי אלעזר סבר לה כמ"ד שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה מקטיר קומץ עליהן׃

    8גופא חביתי כהן גדול רבי יוחנן אמר: אינה קדושה לחצאין ור' אלעזר אמר מתוך שקרבה לחצאין קדושה לחצאין א"ר אחא מאי טעמא דרבי יוחנן אמר קרא ״(ויקרא ו״, יג) מנחה מחציתה הביא מנחה ואח"כ חוציהו׃

    9מיתיבי חביתי כהן גדול לא היו באות חצאין אלא מביא עשרון שלם וחוצהו ותניא אילו נאמר מנחה מחצית הייתי אומר מביא חצי עשרון מביתו שחרית ומקריב חצי עשרון מביתו ערבית ומקריב ת"ל מחציתה בבקר מחצה משלם הוא מביא׃

    10למצוה אמר ליה רב גביהא מבי כתיל לרב אשי והא חוקה כתיב ״בה אמר ליה לא נצרכא אלא להביאה שלם מביתו״׃

    11ומי א"ר יוחנן הכי והא איתמר הפריש חצי עשרון ודעתו להוסיף רב אמר אינו קדוש ור' יוחנן אמר קדוש ואם איתא לילף מחביתין׃

    12וכי תימא ר' יוחנן מילתא ממילתא לא יליף והאמר רבי יוחנן שלמים ששחטן בהיכל כשירין דכתיב ״(ויקרא ג״, ב) ושחטו פתח אהל מועד שלא יהא טפל חמור מעיקר׃

    13דעתו להוסיף שאני דתניא (במדבר ז, יג) מלאים אין מלאים אלא שלמים (כלומר שאינו קדוש עד שיהא עשרון שלם) ואמר רבי יוסי אימתי בזמן שאין דעתו להוסיף אבל בזמן שדעתו להוסיף ראשון ראשון קדוש׃

    14ורב בחביתין כמאן ס"ל אי כר' אלעזר לילף מחביתין׃

    15וכי תימא רב מילתא ממילתא לא יליף והאמר רב מנחה קדושה בלא שמן (ובלא לבונה) שכן מצינו בלחם הפנים בלא לבונה שכן מצינו במנחת נסכים׃

    16בלא שמן ובלא לבונה שכן מצינו במנחת חוטא על כרחיך רב כר' יוחנן ס"ל׃

    17גופא אמר רב מנחה קדושה בלא שמן (ואין דינה כעשרון חסר) שכן מצינו בלחם הפנים בלא לבונה שכן מצינו במנחת נסכים בלא שמן ובלא לבונה שכן מצינו במנחת חוטא׃

    18ושמן ולבונה קדשי האי בלא האי והאי בלא האי שמן שכן מצינו בלוג שמן של מצורע לבונה שכן מצינו בלבונה הבאה בבזיכין ורבי חנינא אמר׃

    תוספות

    ואם איתא לילף מדםוא"ת והא בדם ליכא מתוך והכא איכא מתוך ובשאר מנחות משמע דמודה רבי אלעזר דאין קדושה לחצאין כיון דלא קרבין לחצאין ומיהו יש לפרש דדם נמי קרב לחצאין שיש ד' מתנות וז' הזאות דפרה שכל אחת עבודה בפני עצמה ושיעור טבילה דלעיל לאו למעוטי חצי הזאה אלא שיהא בכלי שיעור ז' הזאות והא דאמרינן (בסמוך) גבי הפריש חצי עשרון ודעתו להוסיף דאמר רב אינו קדוש [ופריך] ואי כרבי אלעזר ס"ל לילף מחביתין מצינו לפרש דחשיב ליה דעתו להוסיף כמו טעמא דמתוך וקדוש לחצאין ועוד דאפילו ליכא מתוך בשאר מנחות מ"מ כיון דקדשי חביתין לחצאין מאיזה טעם שיהיה ילפינן שאר מנחות מינייהו אי נמי הא דנקט רבי אלעזר טעמא דמתוך משום דרבי יוחנן נקטיה דאפילו פלגיתו בשאר מנחות בחביתין אודו לי מיהת מטעם מתוך:

    מנחה שנקמצה בהיכל כשרה שכן מצינו בסילוק בזיכיןואם תאמר אמאי לא קאמר כדי שלא יהא טפל חמור מן העיקר כדאמר בסמוך גבי שלמים ששחטן בהיכל וגבי כהנים נכנסין בהיכל ואוכלים קדשי קדשים ושירי מנחות י"ל דהתם כתיב (ויקרא ג) פתח אהל מועד (שם ו) בחצר אהל מועד שייך למימר שלא יהא טפל חמור מן העיקר לפי שתלה הכתוב באהל מועד:

    מקטיר עליו את הבזיכיןפירש בקונטרס דלא גמרינן ממנחה ולא היה לו לפרש כן דלקמן (מנחות דף ט:) פריך מינה למ"ד שיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטיר קומץ עליהן ומשני רבי אלעזר היא גם שמועה זו א' אפשר ליישב:

    מאי טעמא דרבי יוחנןוא"ת לימא משום דיליף מדם ושמא קבלה היה בידו טעם זה אי נמי כדפרישית לעיל דלאפוקי דרבי יוחנן מפרש ר' אלעזר טעמא דמתוך (ראשון ראשון קדוש ולית ליה דרבי יוסי):

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    רשב"א

    ואם איתא דדם לא קדיש לחצאין ליליף מדםוא"ת דילמא שאני הכא דטעמא משום מתוך כו'. וי"ל דכך היו מקובלים דמתוך דלאו עיקר טעם הוא. אי נמי בדם נמי איכא מתוך כו' דכל הזאה והזאה מעשה בפני עצמו הוא. לת"ו: וקשיא דמאי פריך דליליף מדם הרי יש לו למילף טפי ממנחה דקדיש לחצאין גבי בזיכין כדפרישי'. ויש לומר דהתם הוי קומץ ולא מנחה וקדוש מנחה ליכא חצאין שהרי קדיש על השולחן הכל ביחד והרי לית לן למילף קידוש דבידים לקידוש דממילא וקידוש דמנחה מקדוש קומץ וטפי אית לן למילף מדם דדמי ליה טפי אע"ג דהאי דם והאי מנחה. אי נמי מדקאמר מתוך אלמא ליכא ילפותא ממנחה מדאצטריך לטעם מתוך דליכא למימר דבמנחת בזיכין איכא נמי מתוך כדפירשו התוס' לעיל דגבי דם איכא מתוך דהזאות הרי כל אחד מעשה בפני עצמו. ז"א דבזיכין לא שייך מתוך דאדרבא מקטירם בבת אחת: ואמאי תיהוי כמנחה שחסרה קודם קמיצה, פי' דהא עדיין לא פרקה ותפסל ומדמכשיר אלמא לא יליף מנחה ממנחה. ל"ה. וקשיא דלמה הוה נקיט דפסול דמעיקרא הוה פריך דליליף מדם דליגמור מילתא ממילתא והכי פריך דאפילו מילתא ממילתא דמנחה ממנחה לא גמרי: [*הג"ה מרב אג"ן נ"ל דה"פ דהכא מקשה דתפסול ונילוף ממנחה נמצא דהמק' כבר ראה וידע דר"א אפי' מנחה ממנחה לא יליף א"כ מאי פריך מעיקרא דנילף מדם והלא ר"א אפילו מנחה ממנחה לא יליף בכל מקום כ"ש מנחה מדם. וע' מ"ש בצ"ק ובס' מעין גנים יע"ש:]

    טפל עזרה, עיקר היכלאלמא יליף היכל מעזרה. וא"ת לפי' הר' יונה שפיר דגמר חביתין מדם לעכב איך הוה ס"ד למימר דמילתא ממילתא לא גמר ועוד לימא נגמור מדם דחביתין נמי מדם גמרי ועדיף טפי למגמר מעיקר הענין. וי"ל דהתם אינו עיקר ילפותא דעיקר דחזינן דמנחת חביתין אינה קדושה לחצאין מקרא ילפי' למצוה ואין ילפותא דדם מועלת כי אם לעכב ואינו אלא גמר ילפותא אבל תחילתו ועיקר ילפותא כי הכא דבעי למילף מנחה מחביתין ס"ד דלא נגמור מילתא ממילתא ולהכי פריך דאפילו תחילת ילפותא אשכחן דיליף:

    בלא שמן ובלא לבונה שכן מצינו במנחות חוטאיש להקשות כיון דמצינו דקדושה בלא שמן ובלא לבונה ממנחת חוטא למה הוצרך לומר בלא שמן שכן מצינו בלחם הפנים בלא לבונה שכן מצינו במנחת נסכים והלא כיון דילפינן דאף בלא שמן ולבונה קדישי ממנחת חוטא כ"ש בלא חדא מינייהו: וי"ל דאדרבא הוה אמינא דדוקא כי ליכא כלל קדושה שכך רצה הכתוב כדי שלא יהא קרבנו מהודר הילכך כיון דמצינו דקדושה ניליף בדכוותה בעלמא דקדיש כשמתנדב קרבן שאינו מהודר ומ"מ כיון שהתנדב סולת צריך להביא שמן ולהקריבה לפי שאין מנחת נדבה קרבה בלא שמן ולבונה אבל המתנדב מנחה עם שמן בלא לבונה או עם לבונה בלא שמן ה"א דהואיל דבא להתנדב קרבן מהודר דאינו קדוש אם לא שיהא לו כל הדורו דהיינו שמן ולבונה אבל בלא שניהם לא קדיש הואיל ולא מצינו בדכוותיה בעלמא לכך הוצרך לומר דמצינו בעלמא בדכוותייהו:

    מהדורה: Warsaw, 1861 · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ח׳ עמוד א׳

    מסכת מנחות דף ח׳ עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 18 קטעים ממוספרים, כ־410 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    ואם איתא דדם לא קידש לחצאין לילף מנחה מדם:

    שקמצה בהיכל כשרה ואע"ג דדינה בעזרה כשאר קרבנות:

    שכן מצינו בסילוק בזיכין דהיא בהיכל אלמא דאיכא קמיצה בהיכל דסילוק היינו קמיצה:

    עד שלא פרקה למערכת לחם הפנים בשבת:

    הלחם פסול דהויא לה מנחה שחסרה קודם קמיצה ואמרינן לקמן (מנחות דף ט:) מן המנחה פרט לשחסרה ובלחם הפנים גופיה אמר לקמן (מנחות דף יב:) [קדש קדשים] היא שאם נפרסה אחת מחלותיה כולן פסולות:

    משפרקה נפרס לחמה הלחם פסול אף ע"ג דלאחר סילוק (מצה) נפרס פסולה דהוי שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה ואמרינן לקמן (מנחות דף ט:) דאע"ג דמקטירין קומץ עלייהו שיריים אסורים באכילה:

    ומקטיר עליו בזיכין [דלא] גמרינן ממנחה:

    הגיע זמנה לפרק שעברו שש שעות כדאמר בפרק תמיד נשחט (פסחים נח.) מוספין בשש בזיכין בשבע:

    ועוד 23 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 8a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    ואם איתא לילף מדם וא"ת והא בדם ליכא מתוך והכא איכא מתוך ובשאר מנחות משמע דמודה רבי אלעזר דאין קדושה לחצאין כיון דלא קרבין לחצאין ומיהו יש לפרש דדם נמי קרב לחצאין שיש ד' מתנות וז' הזאות דפרה שכל אחת עבודה בפני עצמה ושיעור טבילה דלעיל לאו למעוטי חצי הזאה אלא שיהא בכלי שיעור ז' הזאות והא דאמרינן (בסמוך) גבי הפריש חצי עשרון ודעתו להוסיף דאמר רב אינו קדוש [ופריך] ואי כרבי אלעזר ס"ל לילף מחביתין מצינו לפרש דחשיב ליה דעתו להוסיף כמו טעמא דמתוך וקדוש לחצאין ועוד דאפילו ליכא מתוך בשאר מנחות מ"מ כיון דקדשי חביתין לחצאין מאיזה טעם שיהיה ילפינן שאר מנחות מינייהו אי נמי הא דנקט רבי אלעזר טעמא דמתוך משום דרבי יוחנן נקטיה דאפילו פלגיתו בשאר מנחות בחביתין אודו לי מיהת מטעם מתוך:

    מנחה שנקמצה בהיכל כשרה שכן מצינו בסילוק בזיכין ואם תאמר אמאי לא קאמר כדי שלא יהא טפל חמור מן העיקר כדאמר בסמוך גבי שלמים ששחטן בהיכל וגבי כהנים נכנסין בהיכל ואוכלים קדשי קדשים ושירי מנחות י"ל דהתם כתיב (ויקרא ג) פתח אהל מועד (שם ו) בחצר אהל מועד שייך למימר שלא יהא טפל חמור מן העיקר לפי שתלה הכתוב באהל מועד:

    מקטיר עליו את הבזיכין פירש בקונטרס דלא גמרינן ממנחה ולא היה לו לפרש כן דלקמן (מנחות דף ט:) פריך מינה למ"ד שיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטיר קומץ עליהן ומשני רבי אלעזר היא גם שמועה זו א' אפשר ליישב:

    מאי טעמא דרבי יוחנן וא"ת לימא משום דיליף מדם ושמא קבלה היה בידו טעם זה אי נמי כדפרישית לעיל דלאפוקי דרבי יוחנן מפרש ר' אלעזר טעמא דמתוך (ראשון ראשון קדוש ולית ליה דרבי יוסי):

    Tosafot on Menachot 8a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    רשב"א

    ואם איתא דדם לא קדיש לחצאין ליליף מדם וא"ת דילמא שאני הכא דטעמא משום מתוך כו'. וי"ל דכך היו מקובלים דמתוך דלאו עיקר טעם הוא. אי נמי בדם נמי איכא מתוך כו' דכל הזאה והזאה מעשה בפני עצמו הוא. לת"ו: וקשיא דמאי פריך דליליף מדם הרי יש לו למילף טפי ממנחה דקדיש לחצאין גבי בזיכין כדפרישי'. ויש לומר דהתם הוי קומץ ולא מנחה וקדוש מנחה ליכא חצאין שהרי קדיש על השולחן הכל ביחד והרי לית לן למילף קידוש דבידים לקידוש דממילא וקידוש דמנחה מקדוש קומץ וטפי אית לן למילף מדם דדמי ליה טפי אע"ג דהאי דם והאי מנחה. אי נמי מדקאמר מתוך אלמא ליכא ילפותא ממנחה מדאצטריך לטעם מתוך דליכא למימר דבמנחת בזיכין איכא נמי מתוך כדפירשו התוס' לעיל דגבי דם איכא מתוך דהזאות הרי כל אחד מעשה בפני עצמו. ז"א דבזיכין לא שייך מתוך דאדרבא מקטירם בבת אחת: ואמאי תיהוי כמנחה שחסרה קודם קמיצה, פי' דהא עדיין לא פרקה ותפסל ומדמכשיר אלמא לא יליף מנחה ממנחה. ל"ה. וקשיא דלמה הוה נקיט דפסול דמעיקרא הוה פריך דליליף מדם דליגמור מילתא ממילתא והכי פריך דאפילו מילתא ממילתא דמנחה ממנחה לא גמרי: [*הג"ה מרב אג"ן נ"ל דה"פ דהכא מקשה דתפסול ונילוף ממנחה נמצא דהמק' כבר ראה וידע דר"א אפי' מנחה ממנחה לא יליף א"כ מאי פריך מעיקרא דנילף מדם והלא ר"א אפילו מנחה ממנחה לא יליף בכל מקום כ"ש מנחה מדם. וע' מ"ש בצ"ק ובס' מעין גנים יע"ש:]

    טפל עזרה, עיקר היכל אלמא יליף היכל מעזרה. וא"ת לפי' הר' יונה שפיר דגמר חביתין מדם לעכב איך הוה ס"ד למימר דמילתא ממילתא לא גמר ועוד לימא נגמור מדם דחביתין נמי מדם גמרי ועדיף טפי למגמר מעיקר הענין. וי"ל דהתם אינו עיקר ילפותא דעיקר דחזינן דמנחת חביתין אינה קדושה לחצאין מקרא ילפי' למצוה ואין ילפותא דדם מועלת כי אם לעכב ואינו אלא גמר ילפותא אבל תחילתו ועיקר ילפותא כי הכא דבעי למילף מנחה מחביתין ס"ד דלא נגמור מילתא ממילתא ולהכי פריך דאפילו תחילת ילפותא אשכחן דיליף:

    בלא שמן ובלא לבונה שכן מצינו במנחות חוטא יש להקשות כיון דמצינו דקדושה בלא שמן ובלא לבונה ממנחת חוטא למה הוצרך לומר בלא שמן שכן מצינו בלחם הפנים בלא לבונה שכן מצינו במנחת נסכים והלא כיון דילפינן דאף בלא שמן ולבונה קדישי ממנחת חוטא כ"ש בלא חדא מינייהו: וי"ל דאדרבא הוה אמינא דדוקא כי ליכא כלל קדושה שכך רצה הכתוב כדי שלא יהא קרבנו מהודר הילכך כיון דמצינו דקדושה ניליף בדכוותה בעלמא דקדיש כשמתנדב קרבן שאינו מהודר ומ"מ כיון שהתנדב סולת צריך להביא שמן ולהקריבה לפי שאין מנחת נדבה קרבה בלא שמן ולבונה אבל המתנדב מנחה עם שמן בלא לבונה או עם לבונה בלא שמן ה"א דהואיל דבא להתנדב קרבן מהודר דאינו קדוש אם לא שיהא לו כל הדורו דהיינו שמן ולבונה אבל בלא שניהם לא קדיש הואיל ולא מצינו בדכוותיה בעלמא לכך הוצרך לומר דמצינו בעלמא בדכוותייהו:

    Rashba on Menachot 8a · Sefaria · מהדורה: Warsaw, 1861 · Public Domain

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה מנחה כו' לפי שתלה הכתוב באהל מועד עיין זבחים דף י ע"ב תוספות ד"ה כל:

    Gilyon HaShas on Menachot 8a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ח׳, עמוד א׳, בהיקף של כ־410 מילים ב־18 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 18 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 124 מילים

      נפתחת ב״ואם איתא, לילף מדם וכי תימא, רבי…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    2. קטע 27 מילים

      נפתחת ב״מנחה ממנחה יליף מנחה מדם לא יליף…״

    3. קטע 326 מילים

      נפתחת ב״ומנחה ממנחה מי יליף והתניא עד שלא…״

    4. קטע 417 מילים

      נפתחת ב״ואמר ר' אלעזר לא פרקה ממש אלא…״

    5. קטע 56 מילים

      נפתחת ב״ואמאי תיהוי כמנחה שחסרה קודם קמיצה…״

    6. קטע 621 מילים

      נפתחת ב״הא לא קשיא מנחה לא בריר ברירה…״

    7. קטע 728 מילים

      נפתחת ב״אלא מעתה תיהוי כשירים שחסרו בין קמיצה…״

      חכמים: רבי אלעזר.

    8. קטע 835 מילים

      נפתחת ב״גופא חביתי כהן גדול רבי יוחנן אמר:…״

      חכמים: רבי יוחנן, רבה.

    9. קטע 938 מילים

      נפתחת ב״מיתיבי חביתי כהן גדול לא היו באות…״

    10. קטע 1021 מילים

      נפתחת ב״למצוה אמר ליה רב גביהא מבי כתיל…״

      חכמים: רב גביהא, רב אשי.

    11. קטע 1123 מילים

      נפתחת ב״ומי א"ר יוחנן הכי והא איתמר הפריש…״

      חכמים: רב אמר.

    12. קטע 1228 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא ר' יוחנן מילתא ממילתא לא…״

      חכמים: רבי יוחנן.

    13. קטע 1334 מילים

      נפתחת ב״דעתו להוסיף שאני דתניא (במדבר ז, יג)…״

      חכמים: רבי יוסי.

    14. קטע 149 מילים

      נפתחת ב״ורב בחביתין כמאן ס"ל אי כר' אלעזר…״

      חכמים: רב בחביתין.

    15. קטע 1525 מילים

      נפתחת ב״וכי תימא רב מילתא ממילתא לא יליף…״

      חכמים: רב מילתא, רב מנחה.

    16. קטע 1614 מילים

      נפתחת ב״בלא שמן ובלא לבונה שכן מצינו במנחת…״

      חכמים: רב כר.

    17. קטע 1729 מילים

      נפתחת ב״גופא אמר רב מנחה קדושה בלא שמן…״

      חכמים: רב מנחה.

    18. קטע 1825 מילים

      נפתחת ב״ושמן ולבונה קדשי האי בלא האי והאי…״

      חכמים: רבי חנינא.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ח׳ ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026