בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ע״ט עמוד א׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    שחטה ונמצאת בעלת מוםפליגי רבי אליעזר ורבי יהושע:

    על חוץ לזמנו שקדשהואיל ומ"מ איתיה לזבח בעזרה אבל חוץ למקומו דלא הוי בעזרה פליגי:

    אני דמיתיו לחוץ לזמנודדברי הכל קדש דפיגול מרצה משום דהרצאה כתיב ביה דכתיב לא ירצה:

    ואתה דמיתו לבעל מוםדדברי הכל לא קדש:

    חוץ לזמנו וחוץ למקומו פסול מחשבה ובעל מום פסול הגוף:

    חוץ למקומוובעל מום פסול ואין בו כרת:

    ועודדקשיא לך היאך נדמנו לבעל מום דפסול הגוף הוא נדוננו משלא לשמו מתודה ששחטה שלא לשמה דהוי פסול מחשבה ואין בו כרת ולא קדש כדאמר במתניתין שחטה שלא לשמה לא קדש הלחם:

    ורבי מאיראליבא דרבי אליעזר דאמר שחטה ונמצאת בעלת מום קדש מאי שנא וכו' בשלמא לרבי יהודה משוי חדא דינא לבעל מום ולנמצאת טריפה אלא לרבי מאיר מאי שנא וכו':

    בדוקין שבעיןדהוי מום עובר ואינו ניכר דלא הוי פסולו קודם שחיטה דסבר כרבי עקיבא דאמר במס' זבחים (פד.) אם עלו לא ירדו והואיל דלא ירדו דקדש כל דהו לא חשיב פסולו קודם שחיטה הלכך קדש הלחם:

    ואידך רבי יהושע ורבי יהודה אומר אליבא דרבי אליעזר [ור"י] נמי לא קדש סבר כי אמר רבי עקיבא אם עלו לא ירדו:

    [בפסולא דגופי']דמקדש (לגופי') לזבח עצמו:

    לקדושי לחם לא הוי קדושהואיל והוי פסולו קודם שחיטה:

    חוץ לזמנה אם עלתה לא תרדדהואיל ופיגול הוא מרצה וכל שכן שאר זבחים:

    רבא אמר תרדולא קדש כרבי יהושע:

    רבה אמר לא תרדכרבי אליעזר דאמר גבי תודה דקדש דלא הוי פסול:

    מדהדר ביה רבי אליעזרדשתק:

    התםדקאמר ליה ר' יהושע לרבי אליעזר משלא לשמן נדוננו ושתק ר' אליעזר שלא מצא תשובה אבל הכא אי דיינת לה משלא לשמן מוכח (מיניה) מגופיה דאם עלתה לא תרד דקי"ל הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן אם עלו לא ירדו לדברי הכל כדאמר במסכת זבחים בפרק המזבח מקדש (זבחים דף פד.) ריבה לכל העולין שאם עלו לא ירדו:

    שביק תנא דידן איל נזיר דשכיחשנוהג לדורות:

    ונקט מילואיםדהוו לפי שעה:

    עיקר מילתא נקטאיל המילואים שבו קדשו הלחם תחילה:

    מתני' הנסכים שקדשו בכלישנתנן בכלי ואחר כך נמצא זבח פסול:

    אם יש זבח אחרשאין לו נסכים יקריב אלו נסכים עמו:

    ואם לאומשקדשו בכלי נפסלו בלינה:

    גמ' אלא בשחיטת הזבחדקודם שחיטת הזבח אע"פ שניתנו בכלי שרת אינון חולין ויכול לשנותו לזבח אחר ומשנשחט הזבח לא:

    זבח ונסכיםשהזבח מקדש הנסכים:

    לאו דאיפסיל בשחיטהואם כן דבשחיטה מקדש להו כי נפסל הזבח בשעת שחיטה נפסלו נמי הנסכים ואמאי אם יש שם זבח אחר יקריבו עמו. ע"א מאי לאו דאיפסיל הזבח בשחיטה וקתני אם לאו יפסלו בלינה ואם כן דשחיטת הזבח מקדש הנסכים ולא מתקדשי קודם אמאי יפסלו בלינה הא לא קדשו כלל דהא שחיטה דפסול לא חשיבא שחיטה לקדושי נסכים. כך שמעתי:

    לא דאיפסיל בזריקהדהואיל וכבר קדשו נסכים בשעת שחיטה הלכך אע"ג דאיפסיל זבח בזריקה אם יש שם זבח אחר יקריבו:

    כמאן כרבידאמר בפ' התכלת (לעיל מנחות מז.) שחט הכבשים לשמן וזרק דמן שלא לשמן הלחם קדוש ואינו קדוש:

    שני המתיריןכגון זריקה ושחיטה מקדשים הקרבן לקדושה:

    מעלין זה בלא זהוהני שחיטה וזריקה מקדשין הן הנסכים וכיון דאלו נסכים הוקדשו בשחיטה אע"ג דאיפסיל זבח בזריקה קדשו נסכים בשחיטה [ומש"ה] אם יש שם זבח אחר יקריבו עמו שהם לא נפסלו:

    אפילו תימא רבי אליעזרדאמר אין מעלין זה בלא זה דאמר לא קדש הלחם עד שישחוט ויזרוק דמן לשמן:

    הכא במאי עסקינן כגון שקיבל הדם בכוס ונשפךאחר כן ונפסל בזריקה:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 79 עמוד א

    1שחטה ונמצאת בעלת מום רבי אליעזר אומר: קדש, רבי יהושע אומר: לא קדש, דברי ר' מאיר.

    2אמר רבי יהודה: לא נחלקו רבי אליעזר ור' יהושע על ששחטה ונמצאת טריפה שלא קדש, ועל חוץ לזמנו שקדש, ועל בעל מום שלא קדש. ועל מה נחלקו? על חוץ למקומו, שר' אליעזר אומר: קדש, ורבי יהושע אומר: לא קדש.

    3אמר ר' אליעזר: הואיל וחוץ לזמנו פסול, וחוץ למקומו פסול, מה חוץ לזמנו קדש, אף חוץ למקומו קדש. אמר ר' יהושע: הואיל וחוץ למקומו פסול, ובעל מום פסול, מה בעל מום לא קדש, אף חוץ למקומו לא קדש.

    4אמר לו רבי אליעזר: אני דמיתיהו לחוץ לזמנו, ואתה דמיתו לבעל מום, נראה למי דומה אם דומה לחוץ לזמנו, נדוננו מחוץ לזמנו, אם דומה לבעל מום, נדוננו מבעל מום.

    5התחיל רבי אליעזר לדון: דנין פסול מחשבה מפסול מחשבה, ואין דנין פסול מחשבה מפסול הגוף.

    6התחיל רבי יהושע לדון: דנין פסול שאין בו כרת, מפסול שאין בו כרת, ואל יוכיח חוץ לזמנו, שפסול שיש בו כרת. ועוד, נדוננו משלא לשמו, שפסול מחשבה ואין בו כרת.

    7ושתק רבי אליעזר.

    8ורבי מאיר, מאי שנא שחטה ונמצאת טריפה, דהוי פסולו קודם שחיטה, ומאי שנא שחטה ונמצאת בעלת מום, דלא הוי פסולו קודם שחיטה?

    9בדוקין שבעין, ואליבא דר' עקיבא, דאמר: אם עלו לא ירדו. ורבי יהושע: כי אמר רבי עקיבא אם עלו לא ירדו בפסולא דגופיה, אבל לקדושי לחם לא.

    10איתמר: חטאת ששחטה חוץ לזמנה, אם עלתה לא תרד. חוץ למקומה, רבא אמר: תרד, רבה אמר: לא תרד.

    11רבא כרבי יהושע, ורבה כרבי אליעזר.

    12והדר ביה רבה לגביה דרבא, מדהדר ביה רבי אליעזר לגביה דרבי יהושע.

    13ואיכא דאמרי: אף על גב דהדר ביה ר' אליעזר לגביה דרבי יהושע, רבה לגביה דרבא לא הדר ביה. התם הוא דקאמר ליה: נדוננו משלא לשמו, אבל הכא, אי דיינת ליה משלא לשמו אם עלתה לא תרד.

    14שחטה שלא לשמה [וכו']. אמר רב פפא: שבק תנא דידן איל נזיר דשכיח, ונקיט איל המילואים? ותנא דידן עיקר מילתא נקט.

    מתני׳ · משנה

    15הנסכים שקדשו בכלי ונמצא זבח פסול, אם יש זבח אחר יקריבו עמו, ואם לאו יפסלו בלינה.

    גמ׳ · גמרא

    16אמר זעירי: אין הנסכים מתקדשין אלא בשחיטת הזבח. מאי טעמא? אמר קרא: ״(ויקרא כג״, לז) ״זבח ונסכים״.

    17תנן: הנסכים שקדשו בכלי ונמצא זבח פסול אם יש זבח אחר, יקרבו עמו; ואם לאו יפסלו בלינה.

    18מאי לאו דאיפסיל בשחיטה? לא, דאיפסיל בזריקה.

    19כמאן? כרבי, דאמר: שני דברים המתירין מעלין זה בלא זה.

    20אפילו תימא ר' אלעזר בר' שמעון, הכא במאי עסקינן כגון שקיבל דמן בכוס ונשפך.

    תוספות

    והדר ביה רבה לגביה דרבאתימה התנן בהדיא בפרק המזבח מקדש (זבחים דף פד.) ואלו אם עלו לא ירדו הלן והיוצא והטמא ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו ואפי' לרבי יהושע גופיה דהכי משמע בריש מעילה (דף ב.) דלא ירדו דקתני כלל אמר ר' יהושע כל שלא היה לה שעת היתר לכהנים מועלין בה שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה ומפרש בגמרא הואיל ומרצה לפיגולו ואיבעיא להו עלו מהו שירדו רבה אמר אם עלו ירדו רב יוסף אמר עלו לא ירדו ופריך התם רב יוסף לרבה חדא מגו חדא דכל שהיה פסולו בקודש אם עלו לא ירדו ותיובתא דרבה ואין לחלק בחטאת משום דפסולה שלא לשמה דשלא לשמה גופיה אם עלתה לא תרד ועוד קשה דבכל דוכתא ילפינן חוץ למקומו מחוץ לזמנו בספ"'ק דזבחים (דף יד.) גבי חטאות הפנימיות דאע"ג דאמר ר' שמעון כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין חייבין עליו משום פיגול מודה היה דפסול מקל וחומר יליף חוץ לזמנו בקל וחומר משלא לשמן וחוץ למקומו משום דאיתקש לחוץ לזמנו ובפ' כל הפסולין (זבחים ד' לד:) אין עושין שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו הואיל ומרצה לפיגולו וחוץ למקומו ודאי לא מרצה אלא מחוץ לזמנו יליף וכן בפרק איזהו מקומן (זבחים נא.) ובפרק התערובת (זבחים פב.) ור"ת גריס כאן תודה ולא גריס חטאת ודוקא הכא בתודה לא ילפינן חוץ למקומו מחוץ לזמנו כיון דלענין קדושי לחם לא שייך למילף הואיל ולאו גופיה דזביחה הוא ועוד יש לפרש דמשום דאיירי בתודה נקט תודה והוא הדין כל קדשים קלים דדווקא קדשי קדשים דלא מהניא זריקה דידהו באימורין לענין מעילה דבין קודם זריקה בין לאחר זריקה יש בהן מעילה ילפינן חוץ למקומו מחוץ לזמנו אבל קדשים קלים דמהניא זריקה באימורים לענין מעילה אמרינן דזריקת פיגול דמביאה לידי מעילה מהניא נמי לענין דלא תרד אבל חוץ למקומו דלא מהני למעילה לא ואע"ג דאמר רב גידל בפרק התכלת (לעיל מנחות מז:) דזריקת פיגול אינה מביאה לידי מעילה האמרינן התם דאיתותב ואפי' לדידיה נמי יש ליתן טעם משום דחוץ לזמנו מרצה לפיגולו וחוץ למקומו אינו מרצה וכן מוכח בפרק המזבח מקדש (זבחים דף פג:) שיש חילוק לענין ירידה בין קדשי קדשים לקדשים קלים גבי הא דאמר עולא אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמים לא ירדו נעשו לחמו של מזבח:

    אין הנסכים מתקדשים אלא בשחיטת הזבחפי' בקונטרס ליפסל בלינה ולא יתכן אלא לענין לשנותן לזבח אחר קאמר כדפרישית בסוף הקומץ זוטא (לעיל מנחות טו:):

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ע״ט עמוד א׳

    מסכת מנחות דף ע״ט עמוד א׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 20 קטעים ממוספרים, כ־394 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    שחטה ונמצאת בעלת מום פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע:

    על חוץ לזמנו שקדש הואיל ומ"מ איתיה לזבח בעזרה אבל חוץ למקומו דלא הוי בעזרה פליגי:

    אני דמיתיו לחוץ לזמנו דדברי הכל קדש דפיגול מרצה משום דהרצאה כתיב ביה דכתיב לא ירצה:

    ואתה דמיתו לבעל מום דדברי הכל לא קדש:

    חוץ לזמנו וחוץ למקומו פסול מחשבה ובעל מום פסול הגוף:

    חוץ למקומו ובעל מום פסול ואין בו כרת:

    ועוד דקשיא לך היאך נדמנו לבעל מום דפסול הגוף הוא נדוננו משלא לשמו מתודה ששחטה שלא לשמה דהוי פסול מחשבה ואין בו כרת ולא קדש כדאמר במתניתין שחטה שלא לשמה לא קדש הלחם:

    ורבי מאיר אליבא דרבי אליעזר דאמר שחטה ונמצאת בעלת מום קדש מאי שנא וכו' בשלמא לרבי יהודה משוי חדא דינא לבעל מום ולנמצאת טריפה אלא לרבי מאיר מאי שנא וכו':

    ועוד 24 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 79a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    והדר ביה רבה לגביה דרבא תימה התנן בהדיא בפרק המזבח מקדש (זבחים דף פד.) ואלו אם עלו לא ירדו הלן והיוצא והטמא ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו ואפי' לרבי יהושע גופיה דהכי משמע בריש מעילה (דף ב.) דלא ירדו דקתני כלל אמר ר' יהושע כל שלא היה לה שעת היתר לכהנים מועלין בה שנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה ומפרש בגמרא הואיל ומרצה לפיגולו ואיבעיא להו עלו מהו שירדו רבה אמר אם עלו ירדו רב יוסף אמר עלו לא ירדו ופריך התם רב יוסף לרבה חדא מגו חדא דכל שהיה פסולו בקודש אם עלו לא ירדו ותיובתא דרבה ואין לחלק בחטאת משום דפסולה שלא לשמה דשלא לשמה גופיה אם עלתה לא תרד ועוד קשה דבכל דוכתא ילפינן חוץ למקומו מחוץ לזמנו בספ"'ק דזבחים (דף יד.) גבי חטאות הפנימיות דאע"ג דאמר ר' שמעון כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין חייבין עליו משום פיגול מודה היה דפסול מקל וחומר יליף חוץ לזמנו בקל וחומר משלא לשמן וחוץ למקומו משום דאיתקש לחוץ לזמנו ובפ' כל הפסולין (זבחים ד' לד:) אין עושין שיריים אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו הואיל ומרצה לפיגולו וחוץ למקומו ודאי לא מרצה אלא מחוץ לזמנו יליף וכן בפרק איזהו מקומן (זבחים נא.) ובפרק התערובת (זבחים פב.) ור"ת גריס כאן תודה ולא גריס חטאת ודוקא הכא בתודה לא ילפינן חוץ למקומו מחוץ לזמנו כיון דלענין קדושי לחם לא שייך למילף הואיל ולאו גופיה דזביחה הוא ועוד יש לפרש דמשום דאיירי בתודה נקט תודה והוא הדין כל קדשים קלים דדווקא קדשי קדשים דלא מהניא זריקה דידהו באימורין לענין מעילה דבין קודם זריקה בין לאחר זריקה יש בהן מעילה ילפינן חוץ למקומו מחוץ לזמנו אבל קדשים קלים דמהניא זריקה באימורים לענין מעילה אמרינן דזריקת פיגול דמביאה לידי מעילה מהניא נמי לענין דלא תרד אבל חוץ למקומו דלא מהני למעילה לא ואע"ג דאמר רב גידל בפרק התכלת (לעיל מנחות מז:) דזריקת פיגול אינה מביאה לידי מעילה האמרינן התם דאיתותב ואפי' לדידיה נמי יש ליתן טעם משום דחוץ לזמנו מרצה לפיגולו וחוץ למקומו אינו מרצה וכן מוכח בפרק המזבח מקדש (זבחים דף פג:) שיש חילוק לענין ירידה בין קדשי קדשים לקדשים קלים גבי הא דאמר עולא אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמים לא ירדו נעשו לחמו של מזבח:

    אין הנסכים מתקדשים אלא בשחיטת הזבח פי' בקונטרס ליפסל בלינה ולא יתכן אלא לענין לשנותן לזבח אחר קאמר כדפרישית בסוף הקומץ זוטא (לעיל מנחות טו:):

    Tosafot on Menachot 79a · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ע״ט, עמוד א׳, בהיקף של כ־394 מילים ב־20 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 20 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״שחטה ונמצאת בעלת מום רבי אליעזר אומר:…״

      חכמים: רבי אליעזר, רבי יהושע.

    2. קטע 239 מילים

      נפתחת ב״אמר רבי יהודה: לא נחלקו רבי אליעזר…״

      חכמים: רבי יהודה, רבי אליעזר, רבי יהושע.

    3. קטע 338 מילים

      נפתחת ב״אמר ר' אליעזר: הואיל וחוץ לזמנו פסול,…״

    4. קטע 429 מילים

      נפתחת ב״אמר לו רבי אליעזר: אני דמיתיהו לחוץ…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    5. קטע 515 מילים

      נפתחת ב״התחיל רבי אליעזר לדון: דנין פסול מחשבה…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    6. קטע 630 מילים

      נפתחת ב״התחיל רבי יהושע לדון: דנין פסול שאין…״

      חכמים: רבי יהושע.

    7. קטע 73 מילים

      נפתחת ב״ושתק רבי אליעזר.…״

      חכמים: רבי אליעזר.

    8. קטע 822 מילים

      נפתחת ב״ורבי מאיר, מאי שנא שחטה ונמצאת טריפה,…״

      חכמים: רבי מאיר.

    9. קטע 926 מילים

      נפתחת ב״בדוקין שבעין, ואליבא דר' עקיבא, דאמר: אם…״

      חכמים: רבי יהושע, רבי עקיבא.

    10. קטע 1018 מילים

      נפתחת ב״איתמר: חטאת ששחטה חוץ לזמנה, אם עלתה…״

      חכמים: רבא, רבה.

    11. קטע 116 מילים

      נפתחת ב״רבא כרבי יהושע, ורבה כרבי אליעזר.…״

      חכמים: רבי יהושע, רבי אליעזר, רבא, רבה.

    12. קטע 1212 מילים

      נפתחת ב״והדר ביה רבה לגביה דרבא, מדהדר ביה…״

      חכמים: רבי אליעזר, רבי יהושע, רבה, רבא.

    13. קטע 1336 מילים

      נפתחת ב״ואיכא דאמרי: אף על גב דהדר ביה…״

      חכמים: רבי יהושע, רבה, רבא.

    14. קטע 1421 מילים

      נפתחת ב״שחטה שלא לשמה [וכו']. אמר רב פפא:…״

      חכמים: רב פפא.

    15. קטע 1517 מילים

      נפתחת ב״מתני׳ הנסכים שקדשו בכלי ונמצא זבח פסול,…״

    16. קטע 1618 מילים

      נפתחת ב״גמ׳ אמר זעירי: אין הנסכים מתקדשין אלא…״

    17. קטע 1717 מילים

      נפתחת ב״תנן: הנסכים שקדשו בכלי ונמצא זבח פסול…״

    18. קטע 187 מילים

      נפתחת ב״מאי לאו דאיפסיל בשחיטה? לא, דאיפסיל בזריקה.…״

    19. קטע 1910 מילים

      נפתחת ב״כמאן? כרבי, דאמר: שני דברים המתירין מעלין…״

    20. קטע 2014 מילים

      נפתחת ב״אפילו תימא ר' אלעזר בר' שמעון, הכא…״

    חכמים הנזכרים בדף

    • רבי עקיבא בן יוסף · תנאים · תנאים — עשרת הרוגי מלכות

      ביום הכפורים היה רבי עקיבא מתדיין לפני טורנוסרופוס קיסר שחיק עצמות, והגיע עונת קריאת שמע, והיו מסרקים את בשרו במסרקות של ברזל…

      מקור: מסכת מנחות דף ע״ט עמוד א׳ · קטע 9 — “…יהושע: כי אמר רבי עקיבא אם עלו לא ירדו…

    • זעירי · אמוראים · דור ראשון לאמוראים

      תלמידו של רבי חייא הגדול, כמו שמצינו: כתוב בפנקסו של זעירי, שאלתי את רבי, ומי הוא?

      מקור: מסכת מנחות דף ע״ט עמוד א׳ · קטע 16 — “גמ׳ אמר זעירי: אין הנסכים מתקדשין אלא בשחיטת הזבח.…

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ע״ט ע״א

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026