מי קאמר במשנתינו — דמשמע משנה ולא ברייתא:
קרע הבא בשני שיטין — אם נתקרע גליון של ספר תורה ונכנס הקרע בשני שיטין בתוך הכתב יתפור:
בשלש אל יתפור — אלא יסלק את היריעה:
עתיקא — קלף ישן מיגניא קריעה:
אפיצן — הוי שחור כעתיקא אפיצן מתוקן הקלף בעפצין שקורין גל"ש:
והני מילי — דתופר:
בגידין — יתפור אבל לא בגרדים פינדי"ש בלע"ז:
בין דף לדף — אם נקרע עד כנגד הכתב שאילו היה בכתב היה יותר מג' שיטין:
ובין שיטה לשיטה — אם נקרע יתפור או לא יתפור:
שתים שתים — שיטות קצרות שיטה שיטה בת שתי תיבות:
שתים בזו וג' בזו וא' בזו מאי:
כל שכן — דכשרה שעשאה כשירה דאז ישיר משה ששיטה אחת ארוכה ושיטה אחת קצרה שאין ממלא כל השיטה:
או שירה כמותה — שכתב השירה כשאר התיבות אריח על גבי אריח:
שתים שלש ואחת — היינו כשירה:
שלא יעשנה כקובה — כזה כאהל רחב מלמטה וקצר מלמעלה דהיינו אחת שתים שלש:
זנב — שלש שתים ואחת כזה:
על הארץ בשיטה אחרונה — כלומר אין בשיטה אחרונה אלא שתי תיבות הללו:
בסוף שיטה — היו מתחילין לשיטה אחרונה כזה:
בתחילת שיטה — היו מתחילין לשיטה אחרונה כזה:
מ"ד בסוף שיטה — כדי שיהו שמים על הארץ דמשמע כדכתיב כי כגבוה שמים על הארץ כן יאריך ימיכם:
ומ"ד בתחילת שיטה — כלומר בעי ארחוקי ארץ משמים דהכי משמע כי היכי דמרחקא שמים מארץ כן יאריכו ימיכם:
דכריך לה מאחד כלפי שמע — לאחר שנכתבה כופלה מצד שמאל לצד ימין כשהניחה בדלת והיינו מאחד כלפי שמע שראש השורה שמע ישראל וסופה יי' אחד והתחיל לכופלה מאחד וקיפל ובא עד שמע:
דוכסוסטוס — קלף שלא נקלף:
כמין דף — כמין עמוד שבספרים ארוכה וקצרה: