א"נ כל היכי דמיתלי במתנא — כשאוחז אדם ברצועה התלויה בהן ואתו תפילין אבתריה ואינן נתקין חדתא ואידך שנתקין עתיקא ל"א אתיא אבתריה שמתפשט העור הויא חדתתא:
קשירה תמה — שתהא הקשירה נאה ואם יש קשר אחר ברצועה לבד מקשר שקושרין בראש תו לא הויא קשירה יפה לשון אחר קשירה תמה רצועה שלימה ולא קשורה:
ועייליה לתפירה לגאו — שלא יראה ויהא כשלימה:
מה עמא דבר — וכיון דאין נוהגין כן לא תעשה:
גרדומי רצועות — מה שתולה מן הרצועות לאחר שנתקשרו בראש אם נפסק מאותן שירים ונשתיירו גרדומין כשירין גרדומין היינו שירים:
שיעור תכלת מפרש בפרק התכלת (לקמן מנחות דף לח:) ושיעור אזוב מפרש בפ"ק דסוכה (דף יג.):
גרדומים — (שירי) שיריהן:
מכלל דאית להו שיעורא — לתליית הרצועות לבר הקשר מדמני להו שירים לגרדומין:
מחוי כפוף — [אורך הרצועה תהא עודפת על הקשר] כמה שיכול לפשוט מאצבע עד אמה:
פשוט — כמה שיכול לפשוט מגודל ועד אצבע דלגבי (פשיטת) אצבע וגודל הויא בפשיטה ולגבי אמה ואצבע בכפיפה לפי שמאצבע לגודל מתפשט יותר הרבה מבין אצבע לאמה. צרדה לשון צרתא דדא צרה של אגודל והיינו אצבע הסמוך לגודל:
רבה — כשמניח תפילין קשר ליה ברישיה ושירי הרצועות פשיט ושדי להו ותולין על כתיפו מאחריו:
ומתלית להו — לרצועות התלויות היה גודלן ומשלשן טרני"ם בלע"ז:
כדידן — כמנהג שלנו [ותולין לפניו]:
קשר של תפילין — שישים הרצועות על ראשו [בענין] שיהא דל"ת כדי שיהא שדי נראה עליהן דשי"ן נראה בקמט בית חיצונה שכפל הקלף כעין שי"ן ודל"ת נראה בקשר ויו"ד נראה באותו של יד כמין רצועה קטנה וראשה כפוף מעט כמין יו"ד:
ונוייהן לבר — השם יהא נראה מבחוץ לשון אחר נוייהן של רצועות שהן חלוקות מצד א' וצבועות שחורות והוא נוייהן וראיה לדבר מדאמרינן איתהפיכא ליה רצועה דתפילין א"ל ולא סבר לה מר ונוייהן לבר והכי אמרינן לעיל שמבפנים מאי גנאי ודבר אחר איכא זימנין דמתהפכין אלמא כה"ג הוי מתהפכין שנהפך צד הרצועה התחתון למעלה ונראה:
איתהפכא ליה — שלא היתה הדל"ת ניכרת מבחוץ:
לאו אדעתאי — שוגג הייתי:
שם ה' נקרא עליך אלו תפילין של ראש — שכתוב בו רוב השם שי"ן ודל"ת:
קשר של תפילין — מאחורי העורף והקב"ה מניח תפילין כדאמר לעיל דמשום תפילין ש"ר יראו העובדי כוכבים כדכתיב ויראו ממך:
למעלה — בגובה הראש ולא למטה בצואר:
כלפי פנים — ממול עורף ולא בצידי הראש ל"א כלפי פנים שיהא הקשר מבפנים והנוי של דל"ת מבחוץ כדאמרן ונוייהן לבר:
בידרי — שם:
מאימתי מברך עליהן משעת הנחתן — משמע לאחר שהניחן:
אביי ורבא דאמרי תרוייהו — מאי משעת הנחתן דקאמר משעת הנחה ועד שעת קשירה דכיון דעדיין לא קשרן עובר לעשייתן הוא:
