בוני התלמוד

    מסכת מנחות דף ל״ה עמוד ב׳

    חזרה לאינדקס
    נוסח
    תצוגה
    מפתח מושגים:שְׁאֵלָהתְּשׁוּבָהקֻשְׁיָאתֵּרוּץרְאָיָהסְתִירָהמֵימְרָא
    גודל האות
    100%
    גודל מקורי

    רש"י

    א"נ כל היכי דמיתלי במתנאכשאוחז אדם ברצועה התלויה בהן ואתו תפילין אבתריה ואינן נתקין חדתא ואידך שנתקין עתיקא ל"א אתיא אבתריה שמתפשט העור הויא חדתתא:

    קשירה תמהשתהא הקשירה נאה ואם יש קשר אחר ברצועה לבד מקשר שקושרין בראש תו לא הויא קשירה יפה לשון אחר קשירה תמה רצועה שלימה ולא קשורה:

    ועייליה לתפירה לגאושלא יראה ויהא כשלימה:

    מה עמא דברוכיון דאין נוהגין כן לא תעשה:

    גרדומי רצועותמה שתולה מן הרצועות לאחר שנתקשרו בראש אם נפסק מאותן שירים ונשתיירו גרדומין כשירין גרדומין היינו שירים:

    שיעור תכלת מפרש בפרק התכלת (לקמן מנחות דף לח:) ושיעור אזוב מפרש בפ"ק דסוכה (דף יג.):

    גרדומים(שירי) שיריהן:

    מכלל דאית להו שיעוראלתליית הרצועות לבר הקשר מדמני להו שירים לגרדומין:

    מחוי כפוף[אורך הרצועה תהא עודפת על הקשר] כמה שיכול לפשוט מאצבע עד אמה:

    פשוטכמה שיכול לפשוט מגודל ועד אצבע דלגבי (פשיטת) אצבע וגודל הויא בפשיטה ולגבי אמה ואצבע בכפיפה לפי שמאצבע לגודל מתפשט יותר הרבה מבין אצבע לאמה. צרדה לשון צרתא דדא צרה של אגודל והיינו אצבע הסמוך לגודל:

    רבהכשמניח תפילין קשר ליה ברישיה ושירי הרצועות פשיט ושדי להו ותולין על כתיפו מאחריו:

    ומתלית להולרצועות התלויות היה גודלן ומשלשן טרני"ם בלע"ז:

    כדידןכמנהג שלנו [ותולין לפניו]:

    קשר של תפיליןשישים הרצועות על ראשו [בענין] שיהא דל"ת כדי שיהא שדי נראה עליהן דשי"ן נראה בקמט בית חיצונה שכפל הקלף כעין שי"ן ודל"ת נראה בקשר ויו"ד נראה באותו של יד כמין רצועה קטנה וראשה כפוף מעט כמין יו"ד:

    ונוייהן לברהשם יהא נראה מבחוץ לשון אחר נוייהן של רצועות שהן חלוקות מצד א' וצבועות שחורות והוא נוייהן וראיה לדבר מדאמרינן איתהפיכא ליה רצועה דתפילין א"ל ולא סבר לה מר ונוייהן לבר והכי אמרינן לעיל שמבפנים מאי גנאי ודבר אחר איכא זימנין דמתהפכין אלמא כה"ג הוי מתהפכין שנהפך צד הרצועה התחתון למעלה ונראה:

    איתהפכא ליהשלא היתה הדל"ת ניכרת מבחוץ:

    לאו אדעתאישוגג הייתי:

    שם ה' נקרא עליך אלו תפילין של ראששכתוב בו רוב השם שי"ן ודל"ת:

    קשר של תפיליןמאחורי העורף והקב"ה מניח תפילין כדאמר לעיל דמשום תפילין ש"ר יראו העובדי כוכבים כדכתיב ויראו ממך:

    למעלהבגובה הראש ולא למטה בצואר:

    כלפי פניםממול עורף ולא בצידי הראש ל"א כלפי פנים שיהא הקשר מבפנים והנוי של דל"ת מבחוץ כדאמרן ונוייהן לבר:

    בידרישם:

    מאימתי מברך עליהן משעת הנחתןמשמע לאחר שהניחן:

    אביי ורבא דאמרי תרוייהומאי משעת הנחתן דקאמר משעת הנחה ועד שעת קשירה דכיון דעדיין לא קשרן עובר לעשייתן הוא:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    מנחות 35 עמוד ב

    1וא"נ כל היכי דכי מיתלי ביה במתנא אתייה אבתריה חדתתא, ואידך עתיקתא.

    2אביי הוה יתיב קמיה דרב יוסף, איפסיק ליה רצועה דתפילי, א"ל מהו למיקטריה? א"ל ״וקשרתם״ כתיב״, שתהא קשירה תמה.״

    3א"ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי: מהו למיתפריה ועייליה לתפירה לגאו? אמר: פוק חזי מה עמא דבר.

    4אמר רב פפא: גרדומי רצועות כשירות, ולאו מילתא היא, מדאמרי בני רבי חייא: גרדומי תכלת וגרדומי אזוב כשירין. התם הוא דתשמישי מצוה נינהו, אבל הכא דתשמישי קדושה נינהו לא.

    5מכלל דאית להו שיעורא, וכמה שיעורייהו? אמר רמי בר חמא אמר ר"ל עד אצבע צרדה. רב כהנא מחוי כפוף, רב אשי מחוי פשוט.

    6רבה קטר להו ופשיט ושדי להו, רב אחא בר יעקב קטר להו ומתלית להו, מר בריה דרבנא עביד כדידן.

    7אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: קשר של תפילין הלכה למשה מסיני. אמר ר"נ ונוייהן לבר. רב אשי הוה יתיב קמיה דמר זוטרא, איתהפכא ליה רצועה דתפילין. א"ל לא סבר לה מר ונוייהן לבר? א"ל לאו אדעתאי.

    8(דברים כח, י) ״וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך״, תניא, ר"א הגדול אומר: אלו תפילין שבראש. (שמות לג, כג) והסרותי את כפי וראית את אחורי אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא: מלמד שהראה לו הקב"ה למשה קשר של תפילין.

    9אמר רב יהודה: קשר של תפילין צריך שיהא למעלה, כדי שיהו ישראל למעלה ולא למטה, וצריך שיהא כלפי פנים, כדי שיהו ישראל לפנים ולא לאחור.

    10אמר רב שמואל בר בידרי אמר רב, ואמרי לה אמר ר' אחא אריכא אמר רב הונא, ואמרי לה אמר רב מנשיא אמר שמואל: תפילין מאימתי מברך עליהן? משעת הנחתן. איני? והא אמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן! אביי ורבא דאמרי תרוייהו: משעת הנחה ועד שעת קשירה.

    תוספות

    פוק חזי מה עמא דברפי' בקונטרס להחמיר ור"ת מפרש להקל כי ההיא דפ"ק דעירובין (דף יד:) גבי הילמי ולחיים וכן בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף מה.). מ"ר:

    וכמה שיעורייהולכאורה בתפילין של ראש איירי דמר פשיט שדי להו על כתפיו לאחוריו ומר מתלית להו אבל הערוך פי' בערך צרדה דכתב בילמדנו בסוף בא אל פרעה ושיעור רצועה של יד עד אצבע צרדה ומאי צרדה אמצעי פי' היא אצבע ארוכה ועוד הביא בערוך דתניא בתוספתא איזוהי אצבע צרדה זו אצבע גדולה של ימין ובקונט' פי' דהיא אצבע הסמוכה לגודל ור"א קליר יסד כפי' הערוך בסילוק של פרשת שקלים גיא וכל עפרה בצרדה הכילו פי' משום דכתיב (ישעיהו מ׳:י״ב) וכל בשליש עפר הארץ והיינו אצבע אמצעי שהוא שלישי ובפ"ק דיומא (דף יט:) דאמרינן גבי כ"ג שמכין לפניו באצבע צרדה הדבר ידוע שא"א להשמיע קול אלא כשמכה באמצעי ולפי' זה דחזי פשוט היינו מגודל עד אמה וכפוף מאצבע עד אמה ובערוך פי' בערך כף דכפוף היינו מעיקר גודל עד ראש אצבע. כשהן דבוקות זו בזו ופשוט מראש אצבע עד ראש גודל כשהן פשוטות וי"מ עד אצבע צרדה שצריך לעשות הרצועות ארוכות ממקום הנחתן עד אצבע צרדה וכפוף היינו שכופף את אצבעו ומשער הרצועה עד שם ופשוטה היינו שמשער הרצועה ממקום הנחה עד ראש אצבע פשוטה ובתפילין של ראש משערין הרצועות שתגיע ראש האחד עד טיבורו וראש השני עד הלב ושמא שום מדרש יש וגבי תפילין של יד הוא דאמרינן בפ' שני דברכות (דף יג:) ושמתם את דברי אלה על לבבכם שתהא שימה כנגד הלב ובשימושא רבה דתפילין יש דליפשו רצועי עד דלימטי לחדא כנגד מילה מימינא ולחדא כנגד הלב משמאלא עוד יש אומר דמצות שיעור רוחב הרצועות יותר מכחטה ופחות מכשעורה ואם יותר כשר. מ"ר:

    עביד כי דידןדפשיט ושדי להו על כתיפיו מלפניו. מ"ר:

    ונוייהן לברהכא מוכח דארצועות קאי ולא כמו שפירש בקונטרס במסכת שבת (דף כח:) דקאי אקציצה. מ"ר:

    אלו תפילין שבראשפי' בקונטרס שכתוב עליהן רוב השם שי"ן ודלי"ת ונראה דדלי"ת ויו"ד שברצועות לאו אותיות גמורות הן ולא חשיבי מן השם של שדי מדחשיב להו לעיל ובריש פ' בתרא דמגילה (דף כו: ושם) תשמישי קדושה ולא הן עצמן קדושין ובשום דוכתא לא קרי להו כי אם קשר של תפילין עוד אמרינן בפ' במה מדליקין (שבת דף כח:) לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד למאי הילכתא אילימא כו' אלא לעורות והאמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני פירוש ופשיטא דצריך בהמה טהורה ומסיק אלא לרצועות משמע דד' ויו"ד לא חשיבי אותיות וה"ר יעקב דאורלינ"ש מסופק אם צריך לחלוץ תפילין של יד כשנכנס לבית הכסא דשמא כיון דמחופות עור לא צריך דלא אסרו אלא תפילין של ראש שכתוב שי"ן בעור ויש עוד לפרש דלכך קאמר אלו תפילין שבראש משום דנראין יותר משל יד דעל של יד אמרינן לקמן לך לאות ולא לאחרים לאות. מ"ר:

    משעת הנחה ועד שעת קשירהמכאן היה מדקדק רבינו אליהו שצריך אדם לקשר תפילין בכל יום ור"ת מפרש דאין צריך ומביא ראיה מהא דאמרינן בפ"ק דחולין (דף ט. ושם) דצריך אדם שילמוד ג' דברים כתב שחיטה ומילה ורב יהודה אמר אף קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית ואידך הני שכיחן פי' וצריך ללומדן לפי שתמיד צריך להן ואי בעי למקשר קשר של תפילין בכל יום איכא דשכיחא טפי ומיהו בקונטרס פי' שם איפכא הני שכיחן קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית ואין צריכין ללמוד שמנעוריו בקי בהן וכמו שפירשתי נראה דאדרבה כתב ושחיטה שכיחי טפי מכולהו ועוד מדקדק ר"ת דהך קשירה לאו ממש היא מהא דחשיב בריש פ' בתרא דעירובין (דף צז. ושם) קשר של תפילין קשר של קיימא ואם היה צריך להתיר ולקשור בכל יום אם כן לא הוי של קיימא ומשעת הנחה עד קשירה דהכא מפרש ר"ת דהך קשירה היינו ההדוק שמהדקו ומצמצמו בראשו כמו שליא קשורה בולד דנדה (דף כו:) לאו קשורה ממש היא וכמו קשורה בו ככלב ולפירוש רבינו אליהו הוה ליה למימר משעת קשירה ועד שעת הנחה ויש ספרים שכתוב כן ומסתברא כדברי ר"ת בתפילין של ראש וכדברי רבינו אליהו בתפילין של יד דכתיב בשל יד וקשרתם לאות על ידך דמשמע דכל שעה שמניח צריך לקשירה תדע דלקמן (מנחות דף לז.) דריש ר' נתן הנחה בשמאל מדכתיב וקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין וכיון דקשירה בימין הנחה בשמאל היא ואם היה קושר תחילה ואח"כ היה מכניס בזרוע אם כן היכי דייק מינה דהנחה בשמאל ועוד אמרינן בפרק אין מעמידין (ע"ז לט.) מעשה באשה אחת שהיתה נישאת לחבר והיתה קושרת לו תפילין בזרועו משמע דתמיד היתה עושה כן ואפילו לספרים שכתוב בהם קומעת מכל מקום רוצה לומר שהיתה קושרת לו כעין קמיע ולפי שאין נוח לקשור ביד אחת היתה מסייעת לו תדע דלא קאמר שהיתה מסייעה לתפילין של ראש דתפילין של ראש ודאי אין צריך לקשור בכל יום דלא צוותה תורה לקשור כל שעה וקשר שלה הלכה למשה מסיני והכי גמירי דליהוי קשורין תמיד והשתא קשירה דשמעתין קשירה ממש דבשל יד מתחיל לברך חוזרני לומר דתפילין של יד נמי לא בעו קשירה בכל יום דבפרק בתרא דמקוואות (מ"ג) קחשיב קשרים דאין צריכין שיבואו בהן המים תפילין של ראש בזמן שהיא חוצה ושל זרוע בזמן שאינה עולה ויורדת פירוש חוצה כמו אוצא דטבעות ידיו דתוספתא דמקואות דהקשר מיהדק שפיר בזמן שאינה עולה ויורדת דיד היינו לפי שיש קושרים ראש הרצועה באמצע זו בזו שאינה יכולה להרחיב ולעלות ולירד ויש מסבבים הרצועה שמסובבת בקשר העשוי בראשה שהרצועה נתחבר בקשר ועולה ויורדת ומדקאמר כשאינה עולה לא חייץ וא"צ להתירו בשעת טבילה ש"מ קשר של קיימא הוא. מ"ר:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    לחיצה על קטע מסמנת את דברי המפרשים שנפתחים באותן מילים.

    מפרשים נוספים

    מהרש"א — חידושי הלכות

    פרש"י בד"ה שם י"י כו' שכתוב בו רוב השם כו' ויראו ממך הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה וכמה כו' משערין הרצועית שיגיעו ראש כו' יותר מבחטה ופחות מבשעורה ואם יותר כשר עכ"ל כצ"ל אבל בפחות פוסל בסמ"ק ע"ש וק"ל:

    בד"ה משעת כו' קשירה דהכי מפר"ת כו' מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קושרת לו תפילין על ידו כו' עכ"ל כך הגירסא שם וכצ"ל ולכך הוצרכו לומר ולפי שאין לקשור ביד אחת כו' דודאי דהחבר ידע לעשות הקשר אלא לפי שאין נוח כו' הוצרך לסיוע שלה תדע כו' ומה שכתבו ותפילין של ראש ודאי אין צריך לקשור כו' מלתא באנפי נפשיה הוא מהסברא ולא מן התדע הוא ודו"ק:

    מהדורה: Vilna Edition · רישוי: Public Domain

    תלמוד בבלי · מפת הדף

    מסכת מנחות דף ל״ה עמוד ב׳

    מסכת מנחות דף ל״ה עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 10 קטעים ממוספרים, כ־285 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.

    לדף הביאור המלא

    רש"י

    א"נ כל היכי דמיתלי במתנא כשאוחז אדם ברצועה התלויה בהן ואתו תפילין אבתריה ואינן נתקין חדתא ואידך שנתקין עתיקא ל"א אתיא אבתריה שמתפשט העור הויא חדתתא:

    קשירה תמה שתהא הקשירה נאה ואם יש קשר אחר ברצועה לבד מקשר שקושרין בראש תו לא הויא קשירה יפה לשון אחר קשירה תמה רצועה שלימה ולא קשורה:

    ועייליה לתפירה לגאו שלא יראה ויהא כשלימה:

    מה עמא דבר וכיון דאין נוהגין כן לא תעשה:

    גרדומי רצועות מה שתולה מן הרצועות לאחר שנתקשרו בראש אם נפסק מאותן שירים ונשתיירו גרדומין כשירין גרדומין היינו שירים:

    שיעור תכלת מפרש בפרק התכלת (לקמן מנחות דף לח:) ושיעור אזוב מפרש בפ"ק דסוכה (דף יג.):

    גרדומים (שירי) שיריהן:

    מכלל דאית להו שיעורא לתליית הרצועות לבר הקשר מדמני להו שירים לגרדומין:

    ועוד 16 קטעי פירוש על דף זה.

    Rashi on Menachot 35b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    תוספות

    פוק חזי מה עמא דבר פי' בקונטרס להחמיר ור"ת מפרש להקל כי ההיא דפ"ק דעירובין (דף יד:) גבי הילמי ולחיים וכן בפרק שלשה שאכלו (ברכות דף מה.). מ"ר:

    וכמה שיעורייהו לכאורה בתפילין של ראש איירי דמר פשיט שדי להו על כתפיו לאחוריו ומר מתלית להו אבל הערוך פי' בערך צרדה דכתב בילמדנו בסוף בא אל פרעה ושיעור רצועה של יד עד אצבע צרדה ומאי צרדה אמצעי פי' היא אצבע ארוכה ועוד הביא בערוך דתניא בתוספתא איזוהי אצבע צרדה זו אצבע גדולה של ימין ובקונט' פי' דהיא אצבע הסמוכה לגודל ור"א קליר יסד כפי' הערוך בסילוק של פרשת שקלים גיא וכל עפרה בצרדה הכילו פי' משום דכתיב (ישעיהו מ׳:י״ב) וכל בשליש עפר הארץ והיינו אצבע אמצעי שהוא שלישי ובפ"ק דיומא (דף יט:) דאמרינן גבי כ"ג שמכין לפניו באצבע צרדה הדבר ידוע שא"א להשמיע קול אלא כשמכה באמצעי ולפי' זה דחזי פשוט היינו מגודל עד אמה וכפוף מאצבע עד אמה ובערוך פי' בערך כף דכפוף היינו מעיקר גודל עד ראש אצבע. כשהן דבוקות זו בזו ופשוט מראש אצבע עד ראש גודל כשהן פשוטות וי"מ עד אצבע צרדה שצריך לעשות הרצועות ארוכות ממקום הנחתן עד אצבע צרדה וכפוף היינו שכופף את אצבעו ומשער הרצועה עד שם ופשוטה היינו שמשער הרצועה ממקום הנחה עד ראש אצבע פשוטה ובתפילין של ראש משערין הרצועות שתגיע ראש האחד עד טיבורו וראש השני עד הלב ושמא שום מדרש יש וגבי תפילין של יד הוא דאמרינן בפ' שני דברכות (דף יג:) ושמתם את דברי אלה על לבבכם שתהא שימה כנגד הלב ובשימושא רבה דתפילין יש דליפשו רצועי עד דלימטי לחדא כנגד מילה מימינא ולחדא כנגד הלב משמאלא עוד יש אומר דמצות שיעור רוחב הרצועות יותר מכחטה ופחות מכשעורה ואם יותר כשר. מ"ר:

    עביד כי דידן דפשיט ושדי להו על כתיפיו מלפניו. מ"ר:

    ונוייהן לבר הכא מוכח דארצועות קאי ולא כמו שפירש בקונטרס במסכת שבת (דף כח:) דקאי אקציצה. מ"ר:

    אלו תפילין שבראש פי' בקונטרס שכתוב עליהן רוב השם שי"ן ודלי"ת ונראה דדלי"ת ויו"ד שברצועות לאו אותיות גמורות הן ולא חשיבי מן השם של שדי מדחשיב להו לעיל ובריש פ' בתרא דמגילה (דף כו: ושם) תשמישי קדושה ולא הן עצמן קדושין ובשום דוכתא לא קרי להו כי אם קשר של תפילין עוד אמרינן בפ' במה מדליקין (שבת דף כח:) לא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד למאי הילכתא אילימא כו' אלא לעורות והאמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני פירוש ופשיטא דצריך בהמה טהורה ומסיק אלא לרצועות משמע דד' ויו"ד לא חשיבי אותיות וה"ר יעקב דאורלינ"ש מסופק אם צריך לחלוץ תפילין של יד כשנכנס לבית הכסא דשמא כיון דמחופות עור לא צריך דלא אסרו אלא תפילין של ראש שכתוב שי"ן בעור ויש עוד לפרש דלכך קאמר אלו תפילין שבראש משום דנראין יותר משל יד דעל של יד אמרינן לקמן לך לאות ולא לאחרים לאות. מ"ר:

    משעת הנחה ועד שעת קשירה מכאן היה מדקדק רבינו אליהו שצריך אדם לקשר תפילין בכל יום ור"ת מפרש דאין צריך ומביא ראיה מהא דאמרינן בפ"ק דחולין (דף ט. ושם) דצריך אדם שילמוד ג' דברים כתב שחיטה ומילה ורב יהודה אמר אף קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית ואידך הני שכיחן פי' וצריך ללומדן לפי שתמיד צריך להן ואי בעי למקשר קשר של תפילין בכל יום איכא דשכיחא טפי ומיהו בקונטרס פי' שם איפכא הני שכיחן קשר של תפילין וברכת חתנים וציצית ואין צריכין ללמוד שמנעוריו בקי בהן וכמו שפירשתי נראה דאדרבה כתב ושחיטה שכיחי טפי מכולהו ועוד מדקדק ר"ת דהך קשירה לאו ממש היא מהא דחשיב בריש פ' בתרא דעירובין (דף צז. ושם) קשר של תפילין קשר של קיימא ואם היה צריך להתיר ולקשור בכל יום אם כן לא הוי של קיימא ומשעת הנחה עד קשירה דהכא מפרש ר"ת דהך קשירה היינו ההדוק שמהדקו ומצמצמו בראשו כמו שליא קשורה בולד דנדה (דף כו:) לאו קשורה ממש היא וכמו קשורה בו ככלב ולפירוש רבינו אליהו הוה ליה למימר משעת קשירה ועד שעת הנחה ויש ספרים שכתוב כן ומסתברא כדברי ר"ת בתפילין של ראש וכדברי רבינו אליהו בתפילין של יד דכתיב בשל יד וקשרתם לאות על ידך דמשמע דכל שעה שמניח צריך לקשירה תדע דלקמן (מנחות דף לז.) דריש ר' נתן הנחה בשמאל מדכתיב וקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין וכיון דקשירה בימין הנחה בשמאל היא ואם היה קושר תחילה ואח"כ היה מכניס בזרוע אם כן היכי דייק מינה דהנחה בשמאל ועוד אמרינן בפרק אין מעמידין (ע"ז לט.) מעשה באשה אחת שהיתה נישאת לחבר והיתה קושרת לו תפילין בזרועו משמע דתמיד היתה עושה כן ואפילו לספרים שכתוב בהם קומעת מכל מקום רוצה לומר שהיתה קושרת לו כעין קמיע ולפי שאין נוח לקשור ביד אחת היתה מסייעת לו תדע דלא קאמר שהיתה מסייעה לתפילין של ראש דתפילין של ראש ודאי אין צריך לקשור בכל יום דלא צוותה תורה לקשור כל שעה וקשר שלה הלכה למשה מסיני והכי גמירי דליהוי קשורין תמיד והשתא קשירה דשמעתין קשירה ממש דבשל יד מתחיל לברך חוזרני לומר דתפילין של יד נמי לא בעו קשירה בכל יום דבפרק בתרא דמקוואות (מ"ג) קחשיב קשרים דאין צריכין שיבואו בהן המים תפילין של ראש בזמן שהיא חוצה ושל זרוע בזמן שאינה עולה ויורדת פירוש חוצה כמו אוצא דטבעות ידיו דתוספתא דמקואות דהקשר מיהדק שפיר בזמן שאינה עולה ויורדת דיד היינו לפי שיש קושרים ראש הרצועה באמצע זו בזו שאינה יכולה להרחיב ולעלות ולירד ויש מסבבים הרצועה שמסובבת בקשר העשוי בראשה שהרצועה נתחבר בקשר ועולה ויורדת ומדקאמר כשאינה עולה לא חייץ וא"צ להתירו בשעת טבילה ש"מ קשר של קיימא הוא. מ"ר:

    Tosafot on Menachot 35b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    מהרש"א — חידושי הלכות

    פרש"י בד"ה שם י"י כו' שכתוב בו רוב השם כו' ויראו ממך הס"ד כצ"ל:

    תוס' בד"ה וכמה כו' משערין הרצועית שיגיעו ראש כו' יותר מבחטה ופחות מבשעורה ואם יותר כשר עכ"ל כצ"ל אבל בפחות פוסל בסמ"ק ע"ש וק"ל:

    בד"ה משעת כו' קשירה דהכי מפר"ת כו' מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קושרת לו תפילין על ידו כו' עכ"ל כך הגירסא שם וכצ"ל ולכך הוצרכו לומר ולפי שאין לקשור ביד אחת כו' דודאי דהחבר ידע לעשות הקשר אלא לפי שאין נוח כו' הוצרך לסיוע שלה תדע כו' ומה שכתבו ותפילין של ראש ודאי אין צריך לקשור כו' מלתא באנפי נפשיה הוא מהסברא ולא מן התדע הוא ודו"ק:

    Chidushei Halachot on Menachot 35b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    גליון הש"ס

    תוס' ד"ה אלו כו' אם צריך לחלוץ תפילין של יד עיין שבת דף סא ע"א תוס' ד"ה דלמא:

    Gilyon HaShas on Menachot 35b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain

    בן יהוידע

    "וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם הֳ' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁ (דברים כח, י) (דברים ו, ח). נראה לי בס"ד בתפילין של ראש יש אותיות ש"ד מן שד־י שנשלם באות יו"ד של תפילין של יד אך יש בתפילין של ראש אות ש' יתורה שיש לה ד' ראשין ובה רמוז מספר שם ה' דהיינו שי"ן במלואה [360] עולה מספר ש"ס ועם מספר ו' היתר שיש בה יש שס"ו כמנין שֵׁם הֳ' [366] ולזה אמר 'כִּי שֵׁם הֳ' נִקְרָא עָלֶיךָ' אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, שיש בו שי"ן יתירה שיש לה ו' יתר. ועוד נראה לי בס"ד ידוע ששם הוי־ה נקרא 'מצפץ' בחלוף א"ת ב"ש ולכן שני שמות הוי־ה שבתחילת י"ג מידות קורין אותם המתפללים ביחיד 'מצפץ מצפץ א־ל רחום וחנון' וידוע שני שי"ן של תפלין הם כנגד שני שמות הוי־ה הוי־ה די"ג מדות הנזכר כי שם מצפץ [300] הוא גימטריא ש' וזהו שנאמר 'כִּי שֵׁם הֳ' נִקְרָא עָלֶיךָ' נִקְרָא דייקא שקריאתו היא מצפץ והם עליך בתפילין של ראש שרשום בו ב' שי"ן.

    מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין (שמות לג, כג) (דברים ו, ח). נראה לי בס"ד הכוונה על אור עליון שרומז עליו הקשר של תפלין שהוא אות ד' ונרמז זה בתיבת אֲחוֹרׇי דקרי בה 'אחור יו"ד' כי אחור אות יו"ד באלפא בית"א הוא ט' שמספרה תשעה ואות ד' במספר הקדמי הוא תשעה דהיינו אם תחשוב מן אות ב' כי האלף תצרפו עם אותיות כמנפ"ץ להשלים בו מספר האלפים אם כן תתחיל לחשוב מן אות ב' באותיות בג"ד ואז יהיה אות ד' מספר תשעה.

    קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא לְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה (שמות לג, כג) (דברים ו, ח). נראה לי בס"ד נרמזו ישראל באות ד' שהם משולשים בשלשה קדושות שהם כהנים לויים ישראלים שנקראים חסד דין רחמים ומספר 'חֶסֶד דִּין רַחֲמִים' [434] עולה דל"ת [434] לכן נרמזים באות דל"ת של תפלין וגם הנשים יש להם אחיזה בדל"ת זו כי הנשים נקראו 'גֶפֶן פּוֹרִיׇה' [434] דכתיב אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה (תהלים קכח, ג) עולה דל"ת ולזה אמר וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן (שיר השירים ז, ו) ארגמן כי מה שעולה מלמטה למעלה על ידי תורה ומצות נקרא בשם מן וכמו שכתב עטרת ראשי הרב מור אבי זלה"ה בשם אפיקומן שהוא 'אפיקו מן' כי הוא מצוה אחרונה של מצות אותה הלילה. ועוד נראה לי בס"ד הא דאות ד' של תפלין דומה לישראל כי אות ד' רומז למלכות שהיא ספירה רביעית בשלשה תחתונות שהיא עומדת אחר נה"י [נצח הוד יסוד] וישראל יצאו מן המלכות לכך קשר של תפילין שהוא ד' רומז לישראל. ומה שאמר 'שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת הַדָּלֶ"ת כְּלַפֵּי פְּנִים כְּדֵי שֶׁיְּהוּ לְיִשְׂרָאֵל לְפָנִים' נראה לי בס"ד פנים [180] עם הכולל ד' אותיות גימטריא קפ"ד שהוא מספר רבוע שם הוי־ה דיודי"ן שהוא חסד גמור ושם זה האיר לישראל בגאולתם ממצרים. ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹקִים אֶתְכֶם (שמות יג, יט) כלומר על ידי שם פָּקֹד [184] אז יִפְקֹד אֱלֹקִים אֶתְכֶם, ולכן היתה הגאולה על ידי משה רבינו ע"ה שמספר שמו קפ"ד וקס"א [184+161 = מֹשֶׁה 345] ולכן אנחנו אומרים בסוף ברכת הלבנה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם, כי 'חַי וַקַיָּים' [184] בשני יודי"ן עולה קפ"ד וכוונתינו למשוך לו הארה של שם קפ"ד הנזכר ששם זה יאיר לישראל בגאולה האחרונה גם כן.

    Ben Yehoyada on Menachot 35b · Sefaria · מהדורה: Senlake edition 2019 based on Ben Yehoyada, Jerusalem, 1897 · Public Domain

    מה תמצאו כאן

    יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ל״ה, עמוד ב׳, בהיקף של כ־285 מילים ב־10 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.

    מפת קטע אחר קטע של כל 10 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.

    1. קטע 112 מילים

      נפתחת ב״וא"נ כל היכי דכי מיתלי ביה במתנא…״

    2. קטע 219 מילים

      נפתחת ב״אביי הוה יתיב קמיה דרב יוסף, איפסיק…״

      חכמים: רב יוסף, אביי.

    3. קטע 319 מילים

      נפתחת ב״א"ל רב אחא בריה דרב יוסף לרב…״

      חכמים: רב אחא, רב יוסף, רב אשי.

    4. קטע 429 מילים

      נפתחת ב״אמר רב פפא: גרדומי רצועות כשירות, ולאו…״

      חכמים: רב פפא, רבי חייא.

    5. קטע 523 מילים

      נפתחת ב״מכלל דאית להו שיעורא, וכמה שיעורייהו? אמר…״

      חכמים: רב כהנא, רב אשי.

    6. קטע 619 מילים

      נפתחת ב״רבה קטר להו ופשיט ושדי להו, רב…״

      חכמים: רב אחא בר יעקב, רבה.

    7. קטע 741 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר…״

      חכמים: רב יהודה, רב שמואל בר שילת, רב אשי, שמואל.

    8. קטע 846 מילים

      נפתחת ב״(דברים כח, י) ״וראו כל עמי הארץ…״

      חכמים: רב חנא בר ביזנא.

    9. קטע 925 מילים

      נפתחת ב״אמר רב יהודה: קשר של תפילין צריך…״

      חכמים: רב יהודה.

    10. קטע 1052 מילים

      נפתחת ב״אמר רב שמואל בר בידרי אמר רב,…״

      חכמים: רב שמואל בר בידרי, רב הונא, רב מנשיא, רב יהודה, שמואל, אביי.

    חכמים הנזכרים בדף

    חיפוש מקורות חכם

    אפשר להקליד הפניה או לבחור מסכת, ספר או חלק ואת היחידה המדויקת — החיפוש מוביל לדף באתר ומראה אילו חכמים מפנים אליו.

    היעד שנמצא: מנחות דף ל״ה ע״ב

    פתיחה בקורא

    מקור: he.wikisource.org (Wikisource Talmud Bavli) · רישיון: CC-BY-SA

    מהדורה: Wikisource Talmud Bavli · הנוסח נבדק מול המקור בתאריך 7.9.2026