רב משרשיא
דור רביעי לאמוראים, תלמידו של רבא ואמר הרבה הלכות בשמו. כשנפטר רב משרשיא גדלו קוצים במקום תמרים. מועד קטן כה:
אימרותיו
אמר רבי זירא אמר רב: מהו ביאור הפסוק: "כל ימי עני רעים"? אלו בעלי תלמוד, כלומר, לומדי הגמרא, משום שלימוד הגמרא קשה מפאת רוב הסוגיות המורכבות שיש בו.
אלו בעלי משנה, כלומר, לומדי המשנה שלימודה - "מהו ביאור הפסוק: "וטוב לב משתה תמיד קל ונוח ללמוד.
אלו בעלי גמרא.- " אלו בעלי משנה. "וטוב לב משתה תמיד- "רבא אמר הפוך: "כל ימי עני רעים כך מסביר רב משרשיא משמו של רבא: מהו ביאור הפסוק: "מסיע אבנים יעצב בהם"? אלו בעלי משנה משום שהלומד משנה לא יודע את ביאור המשנה לאשורה, מפני שאין מורין הלכה מתוך המשנה.
קהלת י, ט] אלו בעלי תלמוד שנהנים - מהו ביאור הפסוק: "ובוקע עצים יסכן בם"? [יתחמם בהם מיגיעם מכיון שעל ידי לימודם בצורה הנכונה יודעים להורות איסור והיתר. סנהדרין ק: אמר רב משרשיא: מזוזה, חובת הדר היא, כלומר: מי שגר בבית הוא החייב במצוות מזוזה, לפי שהמזוזה משמרתו.
גם משום שנאמר "על מזוזות ביתך", דברים כב, ח ודורשים: "ביתך" היינו "ביאתך", שהחיוב מוטל על מי שבא ויוצא מהבית. שבת ד.
מעשה להלכה
מקרה שנשפכו המים שהוכנו מערב שבת לרחיצת התינוק קודם מילתו.
אמר להם רבא: שאלו את אימו היולדת, אם היא צריכה מים חמים כדי לשתות!
ומקובל בידינו שיולדת אחרי שבעה ימים מהלידה, אם היא אומרת שצריכה שיחללו עליה את השבת מחללים על ידי גוי, וכך נחמם מים לתינוק על ידי גוי, שיחמם הגוי לעצמו ויוסיף יותר בכלי לצורך התינוק.
תמה רב משרשיא ואמר לרבא: הרי אנו רואים את אימו שאוכלת תמרים ואינה צריכה דבר חם! ואיך נאמר לגוי לחמם לה מים חמים כשאינה צריכה להם?!
אמר לו רבא: לעולם, יולדת צריכה לדברים חמים, ומה שאנו רואים אותה שאוכלת דברים צוננים, נאמר: שקשה לה ומכביד עליה החולי ואינה יודעת מה שהיא אוכלת. עירובין סח.
חכמתו
אמר רב משרשיא לבניו: לפני שאתם נכנסים ללמוד תורה מרבכם, תשננו טוב את הברייתות ואחר כך תכנסו ללמוד, שכך תדעו להביא ראיות מהברייתות לשאלות שישאלו.
כאשר אתם יושבים לפני רבכם: הסתכלו אל פניו ואל דבריו הנאמרים מפיו, כמו שנאמר: "והיו עיניך ראות את מוריך". ישעיה ל, כ
כאשר אתם משננים סוגיא, תשננו אותה ליד נהר של מים, מכיון שזו סגולה, איך? כשם שהמים זורמים ונמשכים, כך תמשך שמועתכם ותזכרו אותה לאורך ימים.
עוד אמר לבניו: עדיף שתגורו באשפות של העיר מתא מחסיא שבבבל ולא בארמונות של פומבדיתא!
רש"י מבאר: מפני שאנשי פומבדיתא ליסטים, ויש מבארים: משום שאנשי מתא מחסיא הם בני תורה ואנשי פומבדיתא הם עמי הארץ. כריתות ו.
מקורות מדויקים
לדף המקורות המלא של החכם (8)- מועד קטן כה ע"ב ↗“כִּי מְטוֹ אַגִּישְׁרָא, קָמוּ גַּמְלֵי. אֲמַר לְהוּ הַהוּא טַיָּיעָא: מַאי הַאי? אֲמַרוּ לֵיהּ: רַבָּנַן דְּקָא עָבְדִי יְקָרָא אַהֲדָדֵי. מָר אָמַר: מָר נֵיעוּל בְּרֵישָׁא, וּמָר אָמַר: מָר נֵיעוּל בְּרֵישָׁא. אֲמַר: דִּינָא הוּא דְּרַבָּה בַּר הוּנָא לֵיעוּל בְּרֵישָׁא. חֲלֵיף גַּמְלֵיהּ דְּרַבָּה בַּר הוּנָא,…”
- סנהדרין ק ע"ב ↗“רָבָא אָמַר אִיפְּכָא, וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם״? אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה. ״וּבוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם״? אֵלּוּ בַּעֲלֵי תַלְמוּד.”
- שבת ד ע"א ↗“כָּאן לְחָצֵר אַחֶרֶת. כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: הָיְתָה יָדוֹ מְלֵאָה פֵּירוֹת וְהוֹצִיאָהּ לַחוּץ, מַהוּ לְהַחֲזִירָהּ לְאוֹתָהּ חָצֵר? אָמַר לֵיהּ: מוּתָּר. לְחָצֵר אַחֶרֶת מַהוּ? אָמַר לֵיהּ: אָסוּר.”
- עירובין סח ע"א ↗“אֲמַר לֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא: אִימֵּיהּ קָא אָכְלָה תַּמְרֵי. אֲמַר לֵיהּ: אֵימוֹר, תּוּנְבָּא בְּעָלְמָא הוּא דְּנָקֵט לַהּ.”
- כריתות ו ע"א ↗“אֲמַר לְהוּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לִבְנֵיהּ: כִּי בָּעֵיתוּ לְמֵיזֵל לְמִגְמַר קַמֵּי רַבְּכוֹן, גְּרוּסוּ מֵעִיקָּרָא מַתְנִיתִין וַהֲדַר עוּלוּ קַמֵּי רַבְּכוֹן, וְכִי יָתְבִיתוּ קַמֵּי רַבְּכוֹן, חֲזוֹ לְפוּמֵּיהּ דְּרַבְּכוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ״, וְכִי גָּרְסִיתוּ שְׁמַעְתָּא,…”
- קהלת י, ט ↗“מַסִּ֣יעַ אֲבָנִ֔ים יֵעָצֵ֖ב בָּהֶ֑ם בּוֹקֵ֥עַ עֵצִ֖ים יִסָּ֥כֶן בָּֽם׃”
- דברים כב, ח ↗“כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ׃”
- ישעיה ל, כ ↗“וְנָתַ֨ן לָכֶ֧ם אֲדֹנָ֛י לֶ֥חֶם צָ֖ר וּמַ֣יִם לָ֑חַץ וְלֹא־יִכָּנֵ֥ף עוֹד֙ מוֹרֶ֔יךָ וְהָי֥וּ עֵינֶ֖יךָ רֹא֥וֹת אֶת־מוֹרֶֽיךָ׃”