רב יוסף
דור שלישי לאמוראים. סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.
תלמיד מובהק של רב יהודה בר יחזקאל, היה "סגי נהור" (עיור) לא מלידה אלא אמרו בהגדה שעיור את עצמו משום שלא יכול היה להסתכל רק בד' אמות שלו. רבנו ניסים בקידושין לא. רב יוסף ורב ששת היו "סגי נהור", והיו בקיאים במשניות משום שהיו משננים משניות בעל פה. ר' יוסף התמנה לראש הישיבה אחרי רבה, ורבא ואביי למדו תורה מרב יוסף.
אימרותיו
אמר ר' יוסף: למרות שהמצב הרוחני יהיה ירוד לפני שיבוא המשיח, אני רוצה להיות בזמן שיבוא המשיח, ומדוע? ר' יוסף היה סמל הענוה וכל מחשבתו הייתה על כבוד השכינה, ימות המשיח והתרוממות העולם למדרגות רוחניות גבוהות. סנהדרין צח:
מי נחשב אפיקורוס? אמר רב יוסף: כגון אלו שאומרים: מה הועילו לנו חכמים בלימוד התורה! והרי לצורך עצמם הם קוראים בתורה ולצורך עצמם הם שונים! ואלו שאומרים כך, לא יודעים שהעולם מתקיים בזכות לומדי התורה!
גדלותו
אמר ר' יוחנן: חולקים רבן שמעון בן גמליאל ורבנן, מיהו התלמיד החכם העדיף מחבירו, "סיני" או "עוקר הרים"!
אחד סבר: סיני עדיף, משום שמשנתו סדורה לו כנתינתה מסיני, כגון: רבי אליעזר בן הורקנוס שנקרא: "בור סוד שאינו מאבד טפה".
ואחד סבר: עוקר הרים עדיף משום שחריף ומפולפל בתורה כגון: רבי אלעזר בן ערך שנקרא: מעין המתגבר", חריף ומחודד."
ר' יוסף נקרא "סיני" ורבה נקרא "עוקר הרים".
שלחו לשאול בארץ ישראל: את מי מהם עדיף למנות לראש הישיבה! את ר' יוסף או את רבה? שלחו להם: סיני עדיף, משום שכולם צריכים לקנות חיטים להכין לחם ור' יוסף הוא בעל החיטים שהרי יודע הוא בעל פה משניות וברייתות שהם מקורות ההלכה, לכן כולם צריכים אותו. למרות זאת, לא קיבל על עצמו ר' יוסף את המשרה ונתמנה רבה לראש הישיבה כ"ב שנה. ר' יוסף נתמנה אחריו למשך שנתיים וחצי, וכל זמן שהיה רבה ראש הישיבה לא נהג רב יוסף שררה וכבוד בעצמו. הוריות יד.
אהבת התורה
תעניות כדי שלא תיפסק תורה מזרעו! משמיים הקריאו לו את הפסוק: "לא ימושו 40 ר' יוסף צם מפיך". ישעיה נט, כא
תעניות והקריאו לו משמיים: "לא ימושו מפיך ומפי זרעך".40 צם עוד תעניות והקריאו לו משמיים: "לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך".40 ישב בצום עוד אמר ר' יוסף: מכאן ואילך אינני צריך להתענות ולהתפלל על הדורות הבאים, משום שהתורה מחזרת אחרי אכסניה שלה. בבא מציעא פה.
מקורות מדויקים
לדף המקורות המלא של החכם (5)- קידושין לא ע"א ↗“אָמַר רַב יוֹסֵף: מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא: מַאן דַּהֲוָה אָמַר לִי הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: סוֹמֵא פָּטוּר מִן הַמִּצְוֹת – עָבֵידְנָא יוֹמָא טָבָא לְרַבָּנַן, דְּהָא לָא מִיפְּקִידְנָא וְהָא עָבֵידְנָא. הַשְׁתָּא דְּשַׁמְעִיתַהּ לְהָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גָּדוֹל מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִמִּי…”
- סנהדרין צח ע"ב ↗“אָמַר עוּלָּא: יֵיתֵי וְלָא אִיחְמִינֵיהּ. וְכֵן אָמַר [רַבָּה]: יֵיתֵי וְלָא אִיחְמִינֵיהּ. רַב יוֹסֵף אָמַר: יֵיתֵי וְאֶזְכֵּי דְּאֵיתֵיב בְּטוּלָּא דְּכוּפִיתָא דַּחֲמָרֵיהּ.”
- הוריות יד ע"א ↗“רַב יוֹסֵף סִינַי, רַבָּה עוֹקֵר הָרִים. שְׁלַחוּ לְתַמָּן: אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? שְׁלַחוּ לְהוּ: סִינַי עֲדִיף, דְּאָמַר מָר: הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא קַבֵּיל רַב יוֹסֵף עֲלֵיהּ. מְלַךְ רַבָּה עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי שְׁנִין, וַהֲדַר מְלַךְ רַב יוֹסֵף. וְכֹל שְׁנֵי דִּמְלַךְ רַבָּה, רַב…”
- בבא מציעא פה ע"א ↗“רַב יוֹסֵף יְתֵיב אַרְבְּעִין תַּעֲנִיָּתָא, וְאַקְרְיוּהּ ״לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ״. יְתֵיב אַרְבָּעִים תַּעֲנִיָּתָא אַחֲרִינֵי, וְאַקְרְיוּהוּ ״לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ״. יְתֵיב (מְאָה) [אַרְבְּעִין] תַּעֲנִיָּתָא אַחְרָינְיָאתָא, וְאַקְרְיוּהּ ״לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע…”
- ישעיה נט, כא ↗“וַאֲנִ֗י זֹ֣את בְּרִיתִ֤י אוֹתָם֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה רוּחִי֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יךָ וּדְבָרַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּֽי בְּפִ֑יךָ לֹֽא־יָמ֡וּשׁוּ מִפִּ֩יךָ֩ וּמִפִּ֨י זַרְעֲךָ֜ וּמִפִּ֨י זֶ֤רַע זַרְעֲךָ֙ אָמַ֣ר יְהֹוָ֔ה מֵעַתָּ֖ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ {ס}”