רב אחא
דור רביעי לאמוראים. מהעיר לוד היה דיין בעירו. ירושלמי בבא בתרא פ"ח ה"א
קיבל תורה מכל גדולי דורו.
ביום הכיפורים אחרי מוסף היה אומר לציבור, אחיי, מי שיש לו ילד קטן בביתו, ילך ויתן לו לאכול ולשתות כדי שלו יבוא לידי סכנה! ירושלמי יומא פ"ו ה"ד
היו לו הרבה תלמידים: עמד רבי יושוע דרומיא עם תלמידיו של ר' אחא. ירושלמי עירובין פ"א ה"ז כל גדולי הדור הרביעי אף על פי שלא היו תלמידיו קיבלו ממנו. ועליו נוכל לומר שהוא ממייסדי התלמוד הירושלמי משום שנזכר כמה מאות פעמים בירושלמי.
כך מצינו שאמר עם חמיו: ר' אחא ור' תחליפא חמיו אמרו בשם ר' שמואל בר נחמן: אומר ק"ש וחוזר וקוראה עד ששוקע בשינה, ומהיכן למדנו זאת! מהכתוב: "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה", משמע שאומר ק"ש ולא אומר אחריה עוד פסוקים. ירושלמי ברכות פ"א ה"א, ו.
כשנפטר לבית עולמו, איתחמי כוכבא בטיהרא, כלומר: נראו הכוכבים בצהריים.
מקום מגוריו
רבי ירמיה שאל את רבי זעירא, האם העיר לוד היא מערי יהודה? ענה לו כן.
שאלו, אם כן למה לא מעברין בה? השיב לו, מפני שהם גסי רוח ומעוטי תורה.
הפך את פניו רבי זעירא וראה את רב אחא ורבי יודה (יהודה) בן פזי עומדים מאחוריו, והם היו מהעיר לוד.
אמר רבי זעירא לרבי ירמיה: עכשיו עשית אותי מבזה רבנן, כלומר: אמר רבי זעירא, תראה מה גרמת לי עכשיו בשאלתך ששאלת, כביכול עשית אותי מבזה את החכמים, מכיון שרב אחא ורבי פני משה- יודה היו מלוד! וראית אותם, ולא היה לך לשאול כשהם לפניך. ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב
צידקותו
ר' יונה ור' יוסא (יוסי) עלו לבקר את ר' אחא שהיה זקן וחולה, אמרו שניהם: נלך ואולי נשמע שמדברים על ר' אחא וכך נדע מה קורה איתו.
שמעו אשה אחת ששאלה לחברתה: האם כבה הנר? כוונתה האם נפטר ר' אחא!
השיבה לה חברתה, לא כבה ולא יכבה נר המאור של ישראל, וזה היה סימן לחכמים שר' אחא יתרפא מחוליו ויבריא. ירושלמי שבת פ"ו ה"ט, לט.
גדלותו
לר' אבדומי (אבדימי) אחיו של ר' יוסי היה שכן שגר מתחתיו והיה עושה מיני חליטה, החום של עשיית החליטה היה מפסיד את התבואה והפירות שנמצאים בביתו של אבדימי.
עבר בדרך זו ר' אחא ולא מיחה ביד החליטר השכן. אמר אבדימי: ראה את חכמים, עוברים מכאן ורואים את זה ואינם מוחים!
הקפיד ר' אחא על דבריו של אבדימי, וחלה אבדימי ומצבו הורע.
עלה ר' יוסי לבקר את אחיו וראה שמצבו לא טוב כלל ואין אף אחד שעוזר לו, הבין שכל זה קרה לו משום הקפדתו של ר' אחא.
הלך ר' יוסי לבית הדין ששם ישב ר' אחא ראש בית הדין, ראה אותו ר' אחא ומיד ציוה לעשות לאבדימי כל צרכיו ולעוזרו, והבין ר' יוסי שנתפייס ר' אחא ומחל לאחיו ונתרפא ר' אבדימי. ירושלמי ב"ב פ"ב ה"ג, ד:
אימרותיו
כת וב: "ואברהם היו יהיה". בראשית יח, יח רבי תנחום בשם רבי ברכיה אומר: בשsרו לאברהם אבינו שאין העולם חסר משלושים צדיקים כאברהם.
יו"ד בגימטריה - "רבי יודן ורבי אחא בשם רבי אלכסנדרי, לומדים זאת כך: "ואברהם היו יהיה עשר, וה' חמש, ויו"ד עשר, וה' חמש, יחד שלושים. מדרש בראשית רבה מט, ג
רבי אחא בשם רבי יהושע בן לוי אמר: קשה היא המחלוקת כמו שמצינו בדור המבול. ונאמר בקורח ועדתו: "קראי מועד אנשי שם", במדבר טז, ב כמו- "נאמר בדור המבול: "אנשי השם שהייתה מחלוקת בדור המבול, אף כאן בקורח, "אנשי שם", מחלוקת. מדרש בראשית רבה כו, ז רבי שמואל בר ינא אומר בשם רב אחא: חמשה דברים היה בית המקדש השני חסר מבית המקדש הראשון, ואלו הן:
שירדה מן השמיים והייתה רבוצה כארי על גבי המזבח בבית ראשון. - אש לאחר שגנזם יאשיהו המלך בסוף ימי בית ראשון. -ארון הברית, כפורת וכרובים שבתוך החושן, בהעדרם לא היה הכהן שואל באורים ותומים.- אורים ותומים לא הייתה בנביאים מתחילת בית שני, כלומר השכינה לא שרתה.- שמן המשחה ורוח הקודש מהיכן למדנו זאת: כתוב בפסוק, אמר הנביא לבוני בית שני: "עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד ואכבדה אמר יהוה" חגי א, ח המילה "ואכבדה" כתובה ללא האות "הא", ובאה לרמוז שחמישה דברים יהיו חסרים בבית שני. ירושלמי תענית פ"ב ה"א
מקורות מדויקים
לדף המקורות המלא של החכם (12)- ירושלמי בבא בתרא פ"ח ה"א
- ירושלמי יומא פ"ו ה"ד
- ירושלמי עירובין פ"א ה"ז
- ירושלמי סנהדרין פ"א ה"ב
- ירושלמי שבת פ"ו ה"ט, לט.
- ירושלמי ב"ב פ"ב ה"ג, ד:
- מדרש בראשית רבה מט, ג
- מדרש בראשית רבה כו, ז
- ירושלמי תענית פ"ב ה"א
- בראשית יח, יח ↗“וְאַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ־ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ׃”
- במדבר טז, ב ↗“וַיָּקֻ֙מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מוֹעֵ֖ד אַנְשֵׁי־שֵֽׁם׃”
- חגי א, ח ↗“עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וּבְנ֣וּ הַבָּ֑יִת וְאֶרְצֶה־בּ֥וֹ (ואכבד) [וְאֶכָּבְדָ֖ה] אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃”