דף ביאור
מסכת מנחות דף ל״ג עמוד ב׳
דף זה מרכז את הביאור על יחידת המקור: פירושי המפרשים כלשונם, המקורות שהטקסט מצטט, החכמים הנזכרים בו וקישורים ישירים חזרה לטקסט.
לטקסט המלא במקורמסכת מנחות דף ל״ג עמוד ב׳
מסכת מנחות דף ל״ג עמוד ב׳. נוסח הדפוס המלא של עמוד זה — 15 קטעים ממוספרים, כ־387 מילים — יחד עם פירושי המפרשים שנדפסו על הדף.
רש"י
להרחיקה כלומר יותר משליש לא ירחיקנה מן התקרה ולעולם כרבי יוסי:
מצוה בטפח הסמוך כו' פירשתי למעלה:
דתינטריה לכל הבית מן המזיקין:
על יד ימינך דמזוזה ליד הימין היא בכניסתו:
העמיק החור טפח וקבע בו המזוזה פסולה:
פצים דהיינו סף מזוזה של צורת הפתח:
או שטלה עליה מלבן לבנה שלאחר שקבע המזוזה בסף הוסיף מלבן בפתח כנגד הפתח אם יש בעומק הפצים או באותו מלבן (שלה) שטלה על המזוזה טפח דהשתא היא מזוזה תחובה בעומק הכותל טפח צריך מזוזה אחרת כו':
טלה לשון טלאי פלשטר"א:
ועוד 29 קטעי פירוש על דף זה.
Rashi on Menachot 33b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
תוספות
ומאי תחילת שליש העליון דקאמר להרחיקה שיותר לא ירחיקנה מן התקרה. ובירושלמי משמע בפ"ב דמגילה דכשהפתח גבוה הרבה מניחה כנגד כתפיו וחולק על הש"ס שלנו. מ"ר:
דלית להו תקרה פירוש מקום שהפתח שוקף שם מלמעלה אינו שוה אלא האבנים מן הכיפה אבן נכנסת ואבן יוצאת וכענין זה דלית ליה שיקפי שאין שם מזוזות אלא האבנים בולטות כגון שיני חומה וכעין זה [איתא] בפ"ק דעירובין (דף יא.) גבי סוכה ומה שפי' הקונט' לשון אחר דלית ליה תיקרה שאין הבית מקורה קשיא מי גרע משערי חצירות דחייבין במזוזה כדאמר פרק קמא דיומא (דף יא.). מ"ר:
איספלידי דבי מר סוגיא דשמעתין מוכחא דהיינו אכסדרא ולא כמו שפי' בקונט' בפ"ק דבבא בתרא (דף ז.) דהיינו טרקלין נאה ובערוך פירש דהיינו מערה כדמתרגמינן (תהלים נג) בברחו מפני שאול במערה באיספלידא וסוגיא דבבא בתרא קשיא לפי' הערוך דמשמע התם שיש באיספלידא כשורי וליבני ובמערה ליכא כשורי וליבני ועוד דקאמרינן התם מעיקרא איספלידא והשתא אינדרונא פירוש לפי שבנה אשיתא אפומא דאיספלידא ואי איספלידא היינו מערה אין לך חדר אפל ממערה. מ"ר:
אכסדרה ומרפסת חייבין במזוזה וכן משמע בפ"ק דסוכה (דף ח:) דבית שער חייב במזוזה גבי שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו דפריך ותיהוי חיצונה בית שער לפנימית ותתחייב במזוזה ותימה דבפ"ק דיומא (דף יא.) תניא יכול שאני מרבה אף בית שער אכסדרה ומרפסת תלמוד לומר בית כו' וי"ל דהתם מדאורייתא והכא מדרבנן והר"ר יצחק אלפס תירץ דהכא בפתוחה לבית. מ"ר:
Tosafot on Menachot 33b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
מהרש"א — חידושי הלכות
פרש"י בד"ה בפתח שאחורי הדלת כגון שיש במקצוע כו' והבדיל את הבדלתו פי' אחר שדרך עשירים כו' עכ"ל כצ"ל ובת"י קשה היכא משכחת לה שיהא לימין לזה ולזה וי"ל שהוא פתוח לרה"ר והשני לצד הדלת פתוח לחצר הוי ביאה לזה ולזה עכ"ל אבל לפי' שני לא יתיישב בזה ועיין במרדכי וק"ל:
בד"ה כיצד קתני כו' טפח כו' כגון פתח שאחורי הדלת הס"ד:
בד"ה אבל חתך כו' העמיד המלבן בצידה לא משום כו' ובד"ה ההיא דקתני כו' שיש לה ד' דפנות כו' כצ"ל ובד"ה מגינה לבית באותו פתח שבין הגינה לבית כו' כל הדברים בפירושו מגומגמים ובפרש"י שבאלפסי כתב ול"נ איפכא מגינה לבית היינו פתח הקיטונית שהבאים מן הגינה כו' ע"ש באורך וק"ל:
בד"ה ל"א ועיקר כו' ה"מ דבין תרי בתי דתרווייהו עיקר אבל הכא עיקר קיטונית ולשמה נעשה וחייב גינה עיקר ולשמה נעשה לשומר ופטור הס"ד ואח"כ מ"ה והלכתא כרב ושמואל לחומרא ומצריך מזוזה לתרוייהו דס"ל כר"י עכ"ל:
תוס' בד"ה אספלידי כו' טרקלין נאה ובערוך כו' וליבני ועוד קאמרינן כו' הד"א כצ"ל:
בד"ה אכסדרה ומרפסת חייבין כו' עכ"ל כצ"ל:
Chidushei Halachot on Menachot 33b · Sefaria · מהדורה: Vilna Edition · Public Domain
מה תמצאו כאן
יחידת טקסט מלאה של מסכת מנחות, דף ל״ג, עמוד ב׳, בהיקף של כ־387 מילים ב־15 קטעים. מספור הקטעים מאפשר לחזור לשורה מדויקת, והפירושים מובאים כלשונם מן המקור הנדפס.
המשך הרצף
מקורות מקבילים
שיעורים וכלי לימוד
מפת קטע אחר קטע של כל 15 הקטעים בדף: מילות הפתיחה, המהלכים הנמצאים בטקסט עצמו וקישור חזרה לאותו קטע במקור.
- קטע 115 מילים
נפתחת ב״וּמַאי תְּחִילַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן דְּקָא אָמַר? לְהַרְחִיקָהּ…״
- קטע 223 מילים
נפתחת ב״אָמַר רָבָא: מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת…״
- קטע 344 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת…״
- קטע 436 מילים
נפתחת ב״דָּרֵשׁ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא:…״
- קטע 56 מילים
נפתחת ב״כִּי תַּנְיָא הָהִיא, בְּפֶתַח שֶׁאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.…״
- קטע 624 מילים
נפתחת ב״הָא בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לַהּ: פֶּתַח שֶׁאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת,…״
- קטע 732 מילים
נפתחת ב״תָּנָא: הֶעֱמִיד לָהּ מַלְבֵּן שֶׁל קָנִים, חוֹתֵךְ…״
- קטע 827 מילים
נפתחת ב״וְאָמַר רָבָא: הָנֵי פִּיתְחֵי שִׁימָאֵי פְּטוּרִין מִן…״
- קטע 924 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא, אָמַר רַב חִסְדָּא:…״
- קטע 1033 מילים
נפתחת ב״הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ…״
- קטע 1119 מילים
נפתחת ב״מֵיתִיבִי: בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת – חַיָּיבִין…״
- קטע 1227 מילים
נפתחת ב״אָמַר רַחֲבָה, אָמַר רַב יְהוּדָה: בֵּי הַרְזִיקֵי…״
- קטע 1335 מילים
נפתחת ב״תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית שַׁעַר הַפָּתוּחַ לְגִינָּה וּלְקִיטוֹנִית…״
- קטע 1412 מילים
נפתחת ב״כִּי פְּלִיגִי מִבַּיִת לְגִינָּה, מָר סָבַר: קִיטוֹנִית…״
- קטע 1530 מילים
נפתחת ב״רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מִבַּיִת לְגִינָּה,…״
חכמים הנזכרים בדף
- רב יוסף · דור שלישי לאמוראים
סתם ר' יוסף שכתוב בגמרא ללא שם אביו הוא ר' יוסף בר חייא, חברו ובן מחלוקתו של רבה בר נחמני.
מקור: מסכת מנחות דף ל״ג עמוד ב׳ · קטע 4 — “דָּרֵשׁ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הֶעֱמִיק לָהּ…”
- רב אחא · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
מהעיר לוד היה דיין בעירו.
מקור: מסכת מנחות דף ל״ג עמוד ב׳ · קטע 7 — “…שְׁפוֹפֶרֶת וּמַנִּיחָהּ. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: לֹא שָׁנוּ…”
- אביי [הכהן] · אמוראים · דור רביעי לאמוראים
דור רביעי לאמוראים ונקרא שמו נחמני על שם סבו.
מקור: מסכת מנחות דף ל״ג עמוד ב׳ · קטע 10 — “…לְחִיזּוּק לַתִּקְרָה. אָמַר אַבָּיֵי: חֲזֵינָא לְהוּ לְאִיסְפְּלִידִי דְּבֵי מָר,…”
לשון המקור
וּמַאי תְּחִילַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן דְּקָא אָמַר? לְהַרְחִיקָהּ (שֶׁלֹּא לְהַרְחִיקָהּ מִן הַקּוֹרָה שֶׁל מַעְלָה יוֹתֵר מִשְּׁלִישׁ).
אָמַר רָבָא: מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. מַאי טַעְמָא? רַבָּנַן אָמְרִי: כְּדֵי שֶׁיִּפְגַּע בַּמְּזוּזָה מִיָּד. רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא אוֹמֵר: כִּי הֵיכִי דְּתִינְטְרֵיהּ.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וְדָם, מִדַּת בָּשָׂר וָדָם – מֶלֶךְ יוֹשֵׁב מִבִּפְנִים וְעַם מְשַׁמְּרִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, מִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, עֲבָדָיו יוֹשְׁבִין מִבִּפְנִים וְהוּא מְשַׁמְּרָן מִבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ שׁוֹמְרֶךָ ה׳ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ״.
דָּרֵשׁ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הֶעֱמִיק לָהּ טֶפַח – פְּסוּלָה. לֵימָא מְסַיְּיעָא לֵיהּ: הַנִּיחָה בְּפַצִּין, אוֹ שֶׁטָּלָה עָלֶיהָ מַלְבֵּן, אִם יֵשׁ שָׁם טֶפַח – צָרִיךְ מְזוּזָה אַחֶרֶת, אִם לָאו – אֵינוֹ צָרִיךְ מְזוּזָה אַחֶרֶת.
כִּי תַּנְיָא הָהִיא, בְּפֶתַח שֶׁאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.
הָא בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לַהּ: פֶּתַח שֶׁאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, אִם יֵשׁ שָׁם טֶפַח – צָרִיךְ מְזוּזָה אַחֶרֶת, וְאִם לָאו – אֵינוֹ צָרִיךְ מְזוּזָה אַחֶרֶת! כֵּיצַד קָתָנֵי.
תָּנָא: הֶעֱמִיד לָהּ מַלְבֵּן שֶׁל קָנִים, חוֹתֵךְ שְׁפוֹפֶרֶת וּמַנִּיחָהּ. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהֶעֱמִיד וּלְבַסּוֹף חָתַךְ וְהִנִּיחָהּ, אֲבָל חָתַךְ וְהִנִּיחַ וּלְבַסּוֹף הֶעֱמִיד – פְּסוּלָה, ״תַּעֲשֶׂה״ וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי.
וְאָמַר רָבָא: הָנֵי פִּיתְחֵי שִׁימָאֵי פְּטוּרִין מִן הַמְּזוּזָה. מַאי פִּיתְחֵי שִׁימָאֵי? פְּלִיגִי בַּהּ רַב רִיחוּמִי וְאַבָּא יוֹסֵי, חַד אָמַר: דְּלֵית לְהוּ תִּקְרָה, וְחַד אָמַר: דְּלֵית לְהוּ שְׁקוֹפֵי.
אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא, אָמַר רַב חִסְדָּא: אַכְסַדְרָה פְּטוּרָה מִן הַמְּזוּזָה, לְפִי שֶׁאֵין לָהּ פַּצִּימִין. הָא יֵשׁ לָהּ פַּצִּימִין חַיָּיב? לְחִיזּוּק תִּקְרָה הוּא דַּעֲבִידִי!
הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּצִּימִין – פְּטוּרָה, שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין אֶלָּא לְחִיזּוּק לַתִּקְרָה. אָמַר אַבָּיֵי: חֲזֵינָא לְהוּ לְאִיסְפְּלִידִי דְּבֵי מָר, דְּאִית לְהוּ פַּצִּימֵי וְלֵית לְהוּ מְזוּזָתָא. קָסָבַר: לְחִיזּוּק תִּקְרָה הוּא דַּעֲבִידִי.
מֵיתִיבִי: בֵּית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמִרְפֶּסֶת – חַיָּיבִין בִּמְזוּזָה! בְּאַכְסַדְרָה דְּבֵי רַב. אַכְסַדְרָה דְּבֵי רַב כְּאִינְדְּרוֹנָא מְעַלַּיְיתָא הוּא! בְּאַכְסַדְרָה רוֹמְיָתָא.
אָמַר רַחֲבָה, אָמַר רַב יְהוּדָה: בֵּי הַרְזִיקֵי חַיָּיב בִּשְׁתֵּי מְזוּזוֹת. מַאי בֵּי הַרְזִיקֵי? אָמַר רַב פָּפָּא סָבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: בֵּית שַׁעַר הַפָּתוּחַ לְחָצֵר, וּבָתִּים פְּתוּחִין לְבֵית שַׁעַר.
תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית שַׁעַר הַפָּתוּחַ לְגִינָּה וּלְקִיטוֹנִית – רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נִידּוֹן כְּקִיטוֹנִית, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נִידּוֹן כְּבֵית שַׁעַר. רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מִגִּינָּה לְבַיִת – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּחַיָּיב, מַאי טַעְמָא? בִּיאָה דְּבַיִת הִיא.
כִּי פְּלִיגִי מִבַּיִת לְגִינָּה, מָר סָבַר: קִיטוֹנִית עִיקָּר, וּמָר סָבַר: גִּינָּה עִיקָּר.
רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מִבַּיִת לְגִינָּה, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּפָטוּר. מַאי טַעְמָא? פִּיתְחָא דְּגִינָּה הוּא. כִּי פְּלִיגִי – מִגִּינָּה לְבַיִת, מָר סָבַר: בִּיאָה דְּבַיִת הוּא, וּמָר סָבַר: כּוּלַּהּ