ר' עקיבא [ר"ע]

דור שני לתנאים, ר' עקיבא בן יוסף בן גרים מבני בניו של סיסרא, עניו, מקבל מוסר, חכם גדול, חסיד, יודע שבעים לשון ולולא ר' עקיבא נשתכחה תורה מישראל.

ר"ע שימש את נחום איש גמזו ולמד סתרי תורה מר' נחוניא בן הקנה, חברו ובן מחלוקתו של ר' טרפון. אמר ר"ע: כל מה שעושים משמיים עושים לטובה. חי מאה ועשרים שנה כמשה, כהלל וכרבן יוחנן בן זכאי.

גדולתו

אחרי שנסתלקו עשרים וארבע אלף תלמידיו של ר' עקיבא היה העולם שומם, כלומר ללא תורה. עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ולימדם, והם: ר' מאיר בעל הנס, ר' יהודה בר אלעאי, ר' יוסי בן חלפתא, ר' שמעון בר יוחאי, ור' אלעזר בן שמוע, ויש מוסיפים: ר' יוחנן הסנדלר ור' אליעזר בן יעקב.

מסירות נפשו

יום שנסתלק בו ר"ע לבית עולמו נולד רבי, הוא היה העיקרי מעשרה הרוגי מלכות.

כשהוציאוהו להריגה היה זמן קריאת שמע והיה מכוין לקבל עול מלכות שמיים באהבה. אמר: עכשיו בא לידי לקיים מה שכתוב: "ובכל נפשך" דברים ו, ה אפילו נוטל את נפשך, כלומר: למות במסירות נפש על קדושת שמו יתברך ולא אקיימנה!

היה מאריך באחד עד שיצאה נשמתו באחד, יצאה בת קול ואמרה: אשריך ר"ע שיצאה נשמתך באחד.

שבחיו ואימרותיו

ר' טרפון אמר: אשריך אברהם אבינו שיצא ר"ע מחלציך, אביו של ר"ע היה גר צדק ונשא בת ישראל.

ר"ע היה צנוע ומתנהג בדרך ארץ משום כך הסכימה רחל בתו של כלבא שבוע להתחתן איתו ובתנאי שילך ללמוד תורה! שמע זאת אביה והדירה מנכסיו, כלומר: נדר אביה בשל כך שלא יתן לה מנכסיו.

נשא ר"ע את רחל והתחיל ללמוד תורה בן ארבעים שנה, הלך ולמד כ"ד שנה והביא עימו כ"ד אלף תלמידים! בסופו של ענין כשחזר ר"ע עם תלמידיו לעירו והתברר לחמיו שנעשה חתנו גדול הדור, ביקש להתיר את נדרו אשר נדר ור"ע הפר לו את נדרו, נתן כלבא שבוע חצי מנכסיו לר"ע. נדרים נ.

א"ל ר' דוסא בן הרכינס: אשריך ר"ע, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו. יבמות ט"ז. לבן של ראשונים כפתחו של אולם – זה ר"ע, ושל אחרונים כפתחו של היכל – זה רבי אלעזר בן שמוע.

התעשרותו

אחד מששה דברים שנתעשר מהם ר"ע.

פעם אחת הוצרכו ר"ע ותלמידיו כסף לאוכל ולהוצאות הישיבה. הלך ר"ע למטרוניתא אחת וביקש הלוואה! אמרה לו: אתה הלווה, הקב"ה והים ערבים וקבע לה ר"ע זמן לפרעון ההלוואה. כשהגיע זמן החזר ההלוואה חלה ר"ע ולא היה יכול להגיע!

הלכה המטרוניתא לשפת הים ואמרה: ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שר"ע חולה ולא יכול להגיע, ראה, אתה ערב בדבר!

מיד באותו הזמן נשטתה בת הקיסר והשליכה לים ארגז מלא אבנים טובות ודינרי זהב והגיע הארגז בדיוק למקום בו עמדה המטרוניתא, נטלה את הארגז וחזרה לביתה.

לימים נתרפא ר"ע ובא לפרוע חובו! אמרה לו המטרוניתא: כבר הלכתי אל הערב ופרע חובך, הנה העודף מסכום ההלוואה, ומאותו ממון נתעשר ר"ע. נדרים נ' סע"א

אמרותיו

רבי עקיבא אומר: שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה, מסורת סיג לתורה, מעשרות סיג לעשר, נדרים סיג לפרישות, סיג לחכמה שתיקה. אבות פ"ג מי"ד

שחוק וקלות ראש: משמחה יתירה יש להזהר שלא יבוא האדם לשחוק והוללות, כלומר לליצנות, שתוצאותיהן בלתי רצויות.

מסורת: המסורת שמסרו חכמים בתורה שבעל פה, במשנה, בגמרא ובכל דברי חכמים, עשו זאת כסייג גדול והרחקה, שלא יבוא האדם לעבור על דברי תורה.

נדרים: גם בדברים הגשמיים המותרים לאדם, ההתעסקות בהם יכולה להורידו ממדרגתו הרוחנית, לכן הנדרים מזרזים אותו לפרוש מהם.

מתעשר.- מעשרות: אדם שמעשר סייג לחכמה שתיקה: חובה להגות בתורה יומם ולילה, רכילות ולשון הרע פשוט שאסור לדבר! אז על איזה שתיקה מדובר? אלא גם בדברי רשות המותרים לאדם בדיבור עדיפה השתיקה. רע"ב

מדוע נצרכים אנו לסייגים? ככל שהרמה הרוחנית מתמעטת מדור לדור, חכמים הוסיפו גדרים וסייגים, משום שרק כך יהיה יותר קל לאדם להתגבר על החושך והיצרים.